בתשובה לאלי, 25/09/03 6:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה אופייני לירוקים להציע את ההצעה הנגדית שלהם: לשפוך מים מותפלים לים המלח. פנטסטי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו אינה הצעה כל כך מופרכת, ויש בה יתרונות כמו אפשרות לשיקום 100 הק"מ של הירדן הדרומי במסגרת הצלת ים המלח, ושימוש בחלק מהמים המותפלים גם לצורכי השקייה חקלאית בבקעת הירדן ובבקעת בית שאן. ונימת הזלזול אינה מוצדקת. אם תעקוב אחרי פרוייקטים הנדסיים שונים בארץ במאה השנים האחרונות, תראה שהתעלמות מהגישה הירוקה (או ביטולה בהינף קולמוס/מקלדת), רק גרמה בעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הנזק בהעלמות ים המלח? האם אי אפשר להפיק מינרלים גם בלי הים עצמו? כמו כן האם יש כאן תהליך לא הפיך? אם ים המלח יתייבש ובעוד עשרים שנה יחליטו להזרים לשם מים מותפלים, זה לא יחזיר את המצב לקדמותו? הרי אין שם דגים או צמחיה שיצטרכו לשחזר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הים לא יתייבש כל כך מהר. העומק המרבי הוא 730 מ' מתחת לפני הים, ומעבר לכך, ככל ששואבים את המים המתוקים, המליחות בים עולה והאידוי יורד. לפי הערכות שונות, המפלס יגיע שוב לאיזון בעוד 200-150 שנים (בהנחה של המשך השאיבה כמו היום), אבל בגובה של כ-650 מ' מתחת לפני הים התיכון לעומת 420 מ' מתחת לפני הים כיום. נוסף לכך, בשנים הבאות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים ייאלצו להתחיל לשאוב את המים לגובה הולך וגדל, מהאגן הצפוני לאגן הדרומי, ובאיזשהו שלב סביר שהם פשוט ייאלצו להפסיק את השאיבה, או להעביר את כל המפעלים לקו החוף החדש. הבעיות הן אחרות. ראשית, יש את בעית הבולענים. מפלס מי התהום סביב ים המלח מושפע מהים, וכתוצאה משינוי מפלס מי התהום, חל תהליך מואץ של היווצרות בולענים בשטחים נרחבים שבין קו המים למפלס המקורי של ים המלח - ולמעשה לא ניתן לעשות דבר בשטחים אלו בלא פתרונות יקרים לבעיית הבולענים, המאיימת על כל העובר בשטח. הבעיה קיימת גם באזור בתי המלון, ובגללה הוסט הכביש הראשי מקו החוף למורדות המצוקים. נסיגת מי התהום גורמת פגיעה קשה גם למעיינות בקו החוף (להבדיל מעין גדי, שזה סיפור אחר) - עינות צוקים, עינות קנה ועינות סמר. המפלס היורד מוריד גם את המעיינות, והנביעות נדחקות לקרקע המלוחה מאד של הים המיובש, ובכך חורצות את גורל החי והצומח הייחודיים של המעיינות, שאינם מותאמים לרמת המליחות הזו. שנית, פגיעה קשה בתיירות. שלישית, הים עצמו מהווה אתר גיאולוגי ייחודי וחלק מהמורשת ההיסטורית (והתנ"כית) של ישראל. המשך ייבוש הים מהווה פגיעה קשה באזור המוצע כאתר מורשת עולמית. רביעית, לא ממש ברורים כל התהליכים הגיאולוגיים. כמו שתופעת הבולענים לא עלתה בדעתם של מקבלי ההחלטות בעבר, לא ברור שאנו באמת יכולים לשחזר את ההרכב הכימי של מי ים המלח ובפרט לא את תופעת שתי שכבות המים, תופעה שהתקיימה בים במשך תקופה ארוכה, נעלמה לפני כעשרים שנה והופיעה שוב בחורף 1992 הגשום. יש גם תופעות אחרות כמו גושי אספלט טבעי שעולים מבטן האדמה וצצים לעיתים במי הים. ספק בעיני אם אנו יכולים להחזיר את המצב לקדמותו בכל המובנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתגובה של הצלת ים המלח! התשובה לא ממש עונה לי על השאלה. מה יקרה לים המלח שהוא יילעם אם הוא ייעלם ? מה קורה למפעלים כאשר מפלס ים המלח יורד האם יש השפעה ואם כן מהי? מה הקשר בין המפעלים לים המלח? אשמח אם תענו לי על השאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ים המלח יעלם, הוא לא יהיה עימנו עוד. שמו יימחק מהמפות והגבול עם ירדן יעבור בחרבה. במקום ''ים המוות'' יקרה האזור ''מות הים'', וכל מלון יצטייד בבריכת בוץ וחנות מזכרות בה ימכרו בבקבוקונים קטנים מים שאפשר לצוף בהם ללא קושי. הקשר בין מפעלי ים המלח לים הוא בעיקר בשם. כשיעלם הים, הם פשוט ישנו שמם ל''מפעלי ים המלח לשעבר'' או ''המפעלים לשעבר של ים המלח''. מקווה שעזרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום צורך שהם ישנו את שמם. מותג מצליח לא משנה את שמו. גם כשהוא עובר מקום, גם כשהוא עובר מדור א' לדור ב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין שימוש לצרכי חקלאות לבין הרעיון המשובח שבסוף הדרך יישפכו מים מותפלים לים המלח? הגישה הירוקה תוקעת גול עצמי עם הצעות כאלה, ולכן לא פלא שגם בנושאים אחרים נוטים להסתכל על הירוקים כעל תמהונים ולא נותנים משקל רב לדעתם, לרעת כולנו. אם כבר, הייתי תומך ברעיון לשפוך קוקה-קולה לים המלח ולראות מי מנצח באינטרקציה של טעם החיים עם ים המוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא בשאיבת כמות מים הגדולה מהדרוש לים המלח עצמו, ושימוש באפיק הירדן הדרומי כמוביל מים בכוח הכבידה, כאשר את עודפי המים ינצלו להשקייה חקלאית לאורך הבקעה. מתקני ההתפלה יכולים לקום באפיק הירדן עצמו, כאשר מהים התיכון עד לירדן יעבור צינור סגור, ובאופן זה גם יהיה שיתוף פעולה עם הירדנים בפרוייקט. זאת כמובן מעבר לאפשרות הפיתוח התיירותי לאורך הירדן הדרומי, שהיום מהווה את תעלת הביוב הארוכה ביותר בישראל. אני לא יודע מדוע כל כך מסובך להבין את ההצעה. ההתייחסות התמהונית היא בעיקרה מצד יזמי נדל''ן ואינטרסטנטים, כדוגמת השר פריצקי והתבטאותו על הירוקים שרוצים להגן על החופית המצוייצת (בתגובה להתנגדות הירוקים לתחנת כח פחמית באשקלון) - זאת מול אזהרות ברורות על הסיכונים הבריאותיים שבהחרפת זיהום האוויר באזור אשקלון כתוצאה מתחנה פחמית, לעומת תחנת כח במחזור משולב (מחז''מ), מבוססת גז טבעי. זו טקטיקה נפוצה אצל פוליטיקאים, להסיט את הדיון מטענות קשות, לכיוון הנוח להם - שהרי המאבק על תחנת הכוח בכלל לא התייחס לשאלות של שמירת טבע, אלא לשאלות של בריאות הציבור. גם כאשר ייבשו את החולה, הזהירו שהכי טוב להשאירה במקומה, והדבר נשמע תמהוני ואף אנטי ציוני בעיני המפתחים דאז. בפועל, כתוצאה מהייבוש, שקעו הקרקעות בעמק החולה (כתוצאה מבעירת הכבול המתייבש) מחד, ומאידך חומר אורגני רב נשטף לכינרת וזיהם את מימיה. בסופו של דבר, הוצף מחדש חלק מהעמק, אך כבר אחרי שבוזבז כסף ונכחדו לנצח מספר מיני בעלי חיים ייחודיים לחולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור הירדן מוביל מים (מתוקים!) לים המלח. זה לא כל כך קורה עקב סכר שמטרתו למנוע בדיוק את זה. בעבר בשנים ברוכות גשמים הסכר היה נפתח, וכל שפעת המים היתה זורמת לים המלח. כיום זה לא קורה כי העודפים (גם כשהם לא עודפים) מועברים לירדן. אי לכך ובהתאם לזאת ים המלח לא מקבל מים והוא מתייבש. ההצעה לשפוך מים מותפלים לים המלח רלוונטית בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מותפלים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |