בתשובה לרון בן-יעקב, 07/08/03 4:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון ידידי, אני אנסה לפתוח תגובה זו בזהירות הראוייה, ולומר שכבודו של האיש בואוסמה במקומו מונח, כמו גם הדברים שתרם וחקר כעולה מה-CV שהצגת בפתיח המאמר; הדבר טוב ויפה אולם ברור שציון עובדות יבשות אלו על האיש ומעשיו אינן מציבות אותו מחוץ לביקורת אפשרית, שכמובן אמורה לעמוד בתקן מקובל לגופו של טיעון. אולי אפתח תגובה זו ואומר שאינני מבין בדיוק על מה בואוסמה 'מתלונן', או מהי הפואנטה בדבריו; על השפה המעורפלת? כפל המשמעויות של מילים? אנדרסטייטמנט כהליך אפשרי שטמון ומקובל בהיגדים מסויימים? האם הוא בעד הפשטת השפה או שמא הוא מעוניין לשמרה כאלמנט המכיל בתוכו מספק אלמנטים? אוטס. קיי. בואוסמה אמנם מוגדר כתלמידו של ויטגנשטיין, ואולי עלינו לדון באיש ויטגנשטיין ומסריו, על הצדדים השונים המשתקפים בהם כבבואה לעובדה שהגיע מתחום הנדסת המכונות. זו אמנם אינו פוסל את האיש מלהתפלסף ולשרבט דברי לוגיקה בספרים שכתב, אך בני אדם אינם מכונות, ושפתם של אלו מורכבת מדקויות מורפולוגיות שונות שלא רק שאינן ניתנות תמיד לתרגום, אלא קסמן נמצא לעיתים ברמזים החבויים ברמת ההיגדים והמשפטים הנוצרים ממטא-נאראטיב מסויים, לפחות לשיטתי. לזכותו של בואוסמה ניתן לומר שכנראה ועלה על בעיותיו של ויטגנשטיין בפרשנותו את קיקגור, כפי שמראה חיבור מעניין זה אולם מכל מקום יישום המלצותיו של בואוסמה בכל האמור לשפה ומשמעות יגרום למבני על פילוסופיים לקרוס מעצם היותם לכאורה 'בלתי לוגיים'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
> "עלינו לדון באיש ויטגנשטיין ומסריו, על הצדדים השונים המשתקפים בהם כבבואה לעובדה שהגיע מתחום הנדסת המכונות. זו אמנם אינו פוסל את האיש מלהתפלסף ולשרבט דברי לוגיקה בספרים שכתב..." אד הומינם אומר לך משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג בהחלט אומר לי משהו - אולם יחד עם זאת אין להכחיש שאדם מושפע לעיתים מדברים שלמד ובהם התעניין, לפחות לדעתי. אם מישהו מציין שפלוני הגיע מתחום לימוד מסויים ועבר לתחום אחר אין בכך השמצה, מה גם שהנדסת מכונות (ומאוחר יותר מתמטיקה) העניקו לויטגנשטיין יכולת השקפה 'קלאסית' מתחומי מדעי הטבע המדוייקים ומתחומי אסכולת מדעי הרוח. טענתי היחידה הינה בקונטקסט זה הינה שהאדם אינו חיה לוגית, וכך גם שפתו מבחינת הסמאנטיקה והפרגמאטיקה שטמונים בה, שהינם תלויי מקום, השכלה, מטא-נאראטיב ועוד. במידה רבה האדם נדון להיות תבנית נוף הדברים אותם ספג ובהם התעניין, ו'מותר' בהחלט לציין תחום התעניינותו או לימודיו, כמו גם תחומים שונים מהם הושפע בבואנו לציין אפשרות נוספת למוטיבציה המנחה אותו. דוגמא: אם יבוא פלוני ויטען כלפיי שהתעניינותי הרבה בכתבי ק.ג. יונג משפיעה על תפישת עולמי, ייתכן ויצדק מאוד - גם בבואי לבצע ניתוח או בניית נראטיב היסטורי. הנחת ביניים: אין כל ספק שהדברים שויטגנשטיין עשה ופיתח על ידי מחקרי הלוגיקה והשפה הנם דבר חשוב מצד אחד - וזאת על ידי הערותיו והארותיו לשיטת הלוגיקה הבוחנת - אולם ברור שתפישה זו עשוייה לעמוד בדרכה של פילוסופיות אחרות ושפתן, בכל האמור למשמעויות שונות של 'מעבר' שהן לעיתים מבקשות להעניק. והערה נוספת לכוון רב"י - אני מתרכז בתגובות אלו בויטגנשטיין מתוך נסיון להבנת הדברים שבואוסמה כתב, אולי מתוך רפלקס לשיטתי היונגאית... נראה לי במבט גס ומכליל שקיימת כאן מעין 'תחרות' סמוייה בכל האמור לפילוסופיה 'הגיונית' וחיצונית יותר, שמיוצגת על ידי רבים בעולם האנגלוסכסי, לבין פילוסופיה גרמנית 'כבדה' הטמונה ב-500 שנה של אידיאליזם ורומנטיקה. ויטגנשטיין בחר לעמוד בצד האנגלי, מסיבותיו הוא - ולכן אני משער שהשפיע כה חזק על מערכות הפילוסופיה האנגלו-אמריקאית בהקשר זה. מבחינה זו ניתן לראות גם את העדפותיו של בואוסמה, שבמידה רבה ממשיך לטפח קו ויטגנשייני ברור בניתוח זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שהבהרת את דבריך, חששתי בתחילה שזיהיתי בהם בוז לויטגנשטיין שמקורו באי-הבנה שלו על רקע אד-הומינם. שים לב אבל שעצם ההבחנה בין הסמאנטיקה, הפראגמטיקה והסינטקס, או יותר נכון ההתייחסות לסמאנטיקה כמרכיב אוטונומי שעומד במרכז הניסיון לגבש תיאוריית משמעות היא הנחה שויט' יצא נגדה אשר מקורה בתפיסת התמונה אוגוסטינית. כלומר אם יש לך משהו נגד תפיסת המשמעות של ויט' שברצונך לנמק כאן אז תצטרך ללכת קצת אחורה מכיוון שהנחותיך אינן מוסכמות על ידי הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח על סילוק אי ההבנה, ומתנצל על ניסוחי הכושל משהו. באשר להמשך פיתוח הויכוח האמור בינינו: אינני יודע אם הדבר רצוי מבחינת בעל המאמר, ועל כן נצטרך לשאול אותו אם הדיון על ויטגנשטיין רצוי בבחינת *מראה מקום* לבואוסמה. אני מסכים לגבי הנחותיך בכל האמור לתמונת העולם האוגוסטינית, אך לדעתי הבעייה העיקרית שעמדה בדרכו של ויטגנשטיין היתה קיקגור, אך כאמור - אינני יודע אם זהו הנושא של מאמר זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, מצחיק שאתה מתלבט אם להסיח את הנושא (זה כמו אוף טופיק?),אחרי מה שעוללנו (http://mann.blog.lab.co.il/thread.php3?rep=463) לדיון תמים על פולקסוואגן חיפושית (http://mann.blog.lab.co.il/story_21). כאמור,בואוסמה וויטגינשטיין הולכים ביחד, מה עוד שגם קירקגור ובואסמה הולכים ביחד. הוא כתב רבות על שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון, בדיונים המתנהלים בבלוג שלי אנחנו יכולים לפנטז מצידי על עב''מים, ולהגיע מכל דבר לחוק גודווין. זה בלוג הרהורי בעל אופי פרטי יותר, עם סגנון וחן משלו. כאן לעומת זאת, הייתי מעדיף באמת להתרכז בדיון על דברי בואוסמה - למרות שכמובן שיש לי מה לומר על ויטגנשטיין וקירקגור, או מדוע כנראה בואוסמה הבין בדיוק את הבעייתיות של ויטגנשטיין עם דתיותו של קירקגור. זהו דיון 'כבד', שבו גם מתווכחים על קומו של יו''ד. מאחר ותילי תילים של דיו נשפכו בעקבות ויטגנשטיין, יהיה עלינו להגביל את הדיון לשלושת דמויות אלו בלבד בנקודות עליהם אני בדיוק מדבר. שים לב שהטענה המרכזית שלי מתייחסת פעם נוספת למתח מעניין שקיים בין סוגי פילוסופיית ה'פנים' שמקורן כמעט וללא יוצאי דופן בהגות גרמנית, לבין פילוסופיה פראקטית ומדעית יותר שהתבססה בעולם האנגלוסכסי, שמשכה אליה גם הוגי דיעות יהודים כמו גם את ויטגנשטיין שבחר בדרכה - אולם למרות בחיררה זו נשאר 'קרוע' משהו, כפי שבא לידי ביטוי בהתייחסותו לקירקגור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר בLW עסקינן אז עלה בדעתי שכדאי לצרף את הלינק הבא המהווה לדעתי מבוא מצוין לשתי התקופות שלו: זה קצת ארוך אבל כתוב היטב. כמובן, אין שום תחליף לקריאה של הטרקטטוס ושל החקירות - שניהם הכרחיים להבנת ויטגשטיין בצורה סבירה (אפילו מינימלית) - אבל המבוא עושה עבודה מצוינת בלהסביר את הטרקטטוס (שקשה מאוד לקריאה) ובלתמצת את "חקירות פילוסופיות" (שכיף לקריאה אבל די ארוך). זהו, עשיתי את חובתי. חבל שהדיון דעך כל כך מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותה הזדמנות: ... עלינו לדון באיש איינשטיין ומסריו, על הצדדים השונים המשתקפים בהם כבבואה לעובדה שהגיע מתחום רישום פטנטים. זו אמנם אינו פוסל את האיש מלעסוק במדע ולשרבט דברי פיסיקה בספרים שכתב, אך הייקום אינו פטנטים, ... (לא יכולתי להתאפק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגיש חופשי. האיש איינשטיין הגביל עצמו להיגדים מדעיים ופיזיקאליים, אותם גם היה יכול להוכיח. למיטב ידיעתי הגביל עצמו לשטח זה, ולא עסק במטאפיסיקה של רעיון מסויים או בדיעות לגבי משמעותו הלוגית, שזהו ויכוח ערכי בסופו של דבר, ללא יכולת הכרעה. הכרעותיו של איינשטיין, לעומת זאת, היו מדעיות ואמפיריות, ועל כן חסרות כל *ערך* משום היותם *עובדה* נתונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכס, לא התרעמתי על הביקורת, אלא כפי שצריך היה להיות ברור לכל בר בי רב, על הטון ועל החיפזון. אין מה להוסיף בנידון וד"ל. כשקראתי את הפיסקה השניה שלך בפעם הראשונה, קצת התבלבלתי. האם קראנו את אותו חיבור של בואוסמה? הבאתי את הסברו של הוסטוויט בתגובה 162113 שאמור שבחיבור הזה בואוסמה רצה *להאיר* את תשומת הלב לעובדה שאם רוצים לפתח שפה "גאומטרית" שתחליף את "השפה הרגילה והמעורפלת", הרי יכולים לקבל תוצאות מוזרות. וודאי שהוא לא 'מתלונן'. בכלל, מהמעט שלמדתי מקריאה בו ועליו, באופן כללי הוא איננו שואף להתנצחויות שמובילות ל"נצחון" תאוריה מסוימת על אחרת, אלא לשיטתו, פילוסופיה זה תהליך בלתי פוסק של בחינה וניקוי עצמי. נראה לי שמה שכתבת בהמשך הפסקה הזו גם יש בילבול כלשהו. בואוסמה מראה שקביעתם הראשונית של ה"ה פייגל ומקסוול שהשפה הרגילה היא מעורפלת ורבת-משמעויות, איננה עומדת במבחן המציאות. במילון יש מלים עם משמעות אחת. כשאני כותב "פקד" אתה יכול להבין את המילה לפי הקונטקס שלה (אותו "שימוש" וויטגינשטני?), למרות שלמילה הזו יכולות להיות משמעויות שונות. אני לא חושב שהוא 'מעוניין' לעשות דבר מה בקשר לשפה. אם כבר, הוא 'מעוניין' למצוא שימוש "עצל" בשפה של מאמר שקורא ליצירת שפה חד-חד-ערכית. הוסטוויט כתב על בואוסמה שהוא הוטרד מקלישאות ובחירת גרועה של מלים בגלל הרגלים עצלים [של הפילוסופים]. הוא חותר תמיד למצוא את השימוש הפשוט, הרגיל במילים, ולהראות כיצד השימוש הזה מתנגש עם השימוש הפילוסופי. (אגב, ההתנגשות הזו יוצרת עבורו הרבה פעמים הזדמנות הומוריסטית). כך שבעצם, אם חושבים על זה, יש כאן נקודה מעניינת ביותר. בעוד הוא מנסה להראות שהשאיפה לשפה חד-משמעית מובילה לאירוניה ואבסורד. בעוד הוא מראה שלמרות שהשפה הרגילה היא כביכול מעורפלת ורב-משמעית, אנחנו כן יכולים ל"השתמש" בה "למובנים" שונים. אך, מהצד השני, הוא חותר לנקות את שפת השיח הפילוסופי משימוש קלוקל, מחוסר תשומת לב למשמעויות שונות שעולות מניסוחים כאלה או אחרים. אני יכול להפנות אותך למאמר מרתק שהוא כתב על האידיאליזם ברקלי. כל המאמר נסוב על בחינה של קטע מפורסם בו כותב בוסוול על ג'ונסון שבעט באבן וקרא "כך אסתור אותך [את ברקלי]". אחת השאלות המרכזיות שבואוסמה בודק היא מה בדיוק רצה ג'ונסון לסתור על ידי בעיטה באבן? דוגמה אחרת, שיכולה להסביר את שיטתו במאמר שלנו, מצאתי בספר על חוויות אישיות מסמינרים של בואוסמה. בואוסמה חתר תמיד להבין כל מושג, והעביר כל שימוש במינוח טכני תחת ביקורת פילוסופית קפדנית. "אם סטודנט היא אומר 'שיפוט סינטטי אפריורי' הוא היה שואל אם זה 'מינוח משפטי'. אם מישהו היה אומר 'אי אפשר לחוות כאב של אחר' (באנגלית זה ברור יותר to have another person's pain) הוא היה שואל 'זה כמו לקחת to have מכונית של אחר?'. הכוונה איננה להתעלל בתלמידים המסכנים, אלא לנסות לרדת לעומק משמעותו של משפט כזה. זה בא בעקבות מה שבואוסמה כתב על וויטגנשטיין "שמלמד רגישות חדשה בקשר לשפה". אני למד שויטגנשטיין חשש מזה שה"רגישות" הזו תהפוך לקטלוג של "נקודות השקפה" שונות, "ביהייויוריזם", "אנליטי-אמפירי" וכו'. ו' וב' יצאו נגד סכנת העמדות הקבועות האלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |