בתשובה לLG, 07/02/01 22:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שאפשר, רק שהגדרה שכזו יוצרת בעצם עם חדש, מנותק ממה שהיה נהוג לחשוב עליו עד היום בתור העם היהודי. הרי רוב העם היהודי איננו דובר עברית, מעולם לא היה דובר עברית, ואין לו תוכניות בנידון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל LG ניסה להגדיר את הזהות היהודית *בישראל*, לא את הזהות היהודית בכללותה. רוב היהודים בישראל עונים על הקריטריונים הנ"ל, לא? כמו שנצרות קתולית אין פירושה שליטה בשפה הלטינית כשפת אם ורצון להנחילה לילדיך, כמו גם אולי הרצון לגור באיטליה. אפשר להיות קתולי גם בארה"ב ולקוות שילדיך ידברו אנגלית-אמריקאית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ל"עם היהודי בישראל", שמנסים להגדיר כאן, יש קשר לעם היהודי בכללותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא? רציתי לכתוב משהו על הצורך אולי להקים מדינה *נוספת* ליהודים מה שיפטור אותנו מתסביך "אין לי ארץ אחרת" בדומה לעולם הנוצרי למשל, ולכך רמזתי כאשר כתבתי על הקתולים. אולי אותו פחד (שיש כאלו שקראו לו "השואה כדת המדינה") יחלוף רק כאשר תהיה אלטרנטיבה ויהיה אפשר "לנתק את העם מהארץ" ולהפריד בין ה"יהודיות" ל"ישראליות" כמו שאפשר להפריד בין "קתוליות" ל"איטלקיות" למשל. ולשאלתך, חלק נכבד מהיהודים נמצא בארה"ב ולא עונה על הקריטריון שהעלה LG ומשום כך הם אינם יהודים ישראליים. יהדותם לא נפסלה והם יכולים להצטרף ליהדות הישראלית אליבא דLG במאמץ מסויים, שנדרש בדרך-כלל ממהגרים. כלומר יש לנו קולקטיב (העם היהודי) ובתוכו הגדרנו תתי-קולקטיבים (העם היהודי הישראלי, העם היהודי האמריקאי וכו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה,למען השם,שמישהו ירצה להגדיר "זהות יהודית בישראל"???!! כאילו,ומי שמדבר עברית וגדל בחו"ל? וירד מהארץ? או דובר רוסית שעלה לארץ? אין לו זהות יהודית? עזבו את דעתי, שהלאום שלנו נובע ממקומות יותר עמוקים- לאום,כל לאום,אמור לאגד סביבו את החברים בו וליצור תחושת קבוצתיות מסויימת. נקודת החיבור "אותה שפה,אותה ארץ נוכחית" היא רעועה ולא תהווה את התחליף המבוקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהתייחסתי לזה בתשובתי לאייל היהודוני (אגב, אני לא ממש מחבב את השם, יש בו משהו קנטרני, מזכיר את האמירה של גנדי למרטין אינדיק ( או שזה היה דניס רוס?!) על "היהודון הזה – Jew Boy" שנענתה באמירה "בפעם האחרונה שמישהו קרא לי יהודון הוא חטף כמה אגרופים") אבל הצלחת לענות לפני שהגבתי, נרכז את הדיון בגדיל אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. הרי אחת ממטרות הציונות היתה להגדיר יהודי חדש ואולי נפתח דיון נפרד בשאלה עד כמה זה קרה... מצד שני ,אולי זו לא הפעם הראשונה שהיהדות מנסה להתחדש ויוצרת במכוון נתק עם ההיסטוריה שלה עצמה. כמה דוגמאות : המעבר (האמיתי או המיתי) מנוודות ליישוב קבע בספר יהושע. המעבר לשלטון עצמי חלקי בתקופת החשמונאים, תוך אינטראקציה עם תרבות יוון ורומא. ואולי גם הרפורמות הרדיקליות שלאחר חורבן בית שני. הניחוש שלי הוא שאנשים שחיו בכל אחת מהתקופות הללו חשו מנותקים מעברם. ומה שמעניין כאן הוא לאו דווקא האלמנט הדתי-הלכתי, אלא השינוי בתחושת הזהות הסובייקטיבית של האנשים. פעם ביקור בבית המקדש היה חלק מרכזי בזהות היהודית, והיום לא. באותה מידה, אמונה באלוהים היתה פעם חלק מהזהות היהודית, והיום כבר איננה. מה שמבטיח איזושהי המשכיות הוא השפה, שמאפשרת לקרוא בכתבים עתיקים והחגים, שמשמרים לוח שנה ייחודי. כנראה שילכו לאיבוד הערכים שמונחלים על ידי קיום קפדני של מצוות הדת היהודית, כגון עזרה לחלשים וחשיבות הלמדנות, אבל בעניינים האלו כבר ממילא אין ליהדות מונופול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |