בתשובה לחיים קפון, 30/06/03 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות אני יודע שאחרי שאמות, ישארו אחרי ההודעות שלי באינטרנט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמח לפגוש אותך שנית.לצערי אני חושש שהודעות באינטרנט תחיינה עוד פחות ממרבית הכותבים אותן... במחשבה שניה, טוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף אוף טופיק. כמה זמן לדעתכם ישרדו הודעות פורומים באינטרנט? ואיך הן יימחקו מהשרתים - באופן יזום, במחיקה מהאתר? מתוקף תוכנה שתסנן כל מידע לא רשמי שגילו מעל 30 שנה? בקריסה רבתי של הרשת? באמת, לא חשבתי על זה - בשביל מה ובשביל מי אנחנו מתאמצים כאן כל כך, עם כל הניקים האלה. עדיף כבר לכתוב בשם האמיתי ודי :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להאמין שיום אחד, אחרי שהאייל ימות סופית, מישהו יקח את כל הודעות האייל הישנות ויעבור עליהן כדי לבור את המעניינות, ואז יאפשר גישה למאגר הידע הזה לכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף טופיק או לא אוף טופיק, שוב חוזר מוטיב האמונה... ועל תגובתך אגיב בלטינית דווקא: Oh, sancta simplicita (הו, תמימות קדושה ) איילים חיים או גוססים מסוג זה או אחר יש למאות ולאלפים. האפשרות לעבד את הידע הנמצא בהם היא קלושה עד בלתי אפשרית. הקופירייטר שבי מתעקש לכתוב: אם לא נעבד-נאבד. ההגיון אומר: 99% מהחומר אינו ראוי לחיי נצח. הלב אומר: חבל. ואני אומר: הבו לנו אוף טופיק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתגובה פוסט- מודרניסטית: ראה תגובה 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולם אוטודידקטיות עולה פחות מאשר לחם אחיד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |