|
||||
|
||||
שמח לפגוש אותך שנית.לצערי אני חושש שהודעות באינטרנט תחיינה עוד פחות ממרבית הכותבים אותן... במחשבה שניה, טוב שכך. |
|
||||
|
||||
סוף סוף אוף טופיק. כמה זמן לדעתכם ישרדו הודעות פורומים באינטרנט? ואיך הן יימחקו מהשרתים - באופן יזום, במחיקה מהאתר? מתוקף תוכנה שתסנן כל מידע לא רשמי שגילו מעל 30 שנה? בקריסה רבתי של הרשת? באמת, לא חשבתי על זה - בשביל מה ובשביל מי אנחנו מתאמצים כאן כל כך, עם כל הניקים האלה. עדיף כבר לכתוב בשם האמיתי ודי :-) |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה להאמין שיום אחד, אחרי שהאייל ימות סופית, מישהו יקח את כל הודעות האייל הישנות ויעבור עליהן כדי לבור את המעניינות, ואז יאפשר גישה למאגר הידע הזה לכל. |
|
||||
|
||||
אוף טופיק או לא אוף טופיק, שוב חוזר מוטיב האמונה... ועל תגובתך אגיב בלטינית דווקא: Oh, sancta simplicita (הו, תמימות קדושה ) איילים חיים או גוססים מסוג זה או אחר יש למאות ולאלפים. האפשרות לעבד את הידע הנמצא בהם היא קלושה עד בלתי אפשרית. הקופירייטר שבי מתעקש לכתוב: אם לא נעבד-נאבד. ההגיון אומר: 99% מהחומר אינו ראוי לחיי נצח. הלב אומר: חבל. ואני אומר: הבו לנו אוף טופיק! |
|
||||
|
||||
ובתגובה פוסט- מודרניסטית: ראה תגובה 1 |
|
||||
|
||||
אולם אוטודידקטיות עולה פחות מאשר לחם אחיד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |