בתשובה לeasy, 02/06/03 18:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדהים. מה בעצם הטיעונים נגד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעונים מסתכמים בעיקר ב''לא בא לי'' לסוגיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת לומר בוודאות לגבי ההחלטה לחתום על הכרטיס, רק יכולה לספר סיפור שקרה במשפחתי: מחזיקת כרטיס תורם נפטרה ובית החולים ביקש לקחת איבר כלשהו להשתלה. הוריה סרבו ואחר כך אמרו שלא היו מסוגלים להתמודד עם המחשבה שיילקחו חלקים מגופה. קשה לי להתחבר לסירוב שלהם, אבל אני מאמינה להם כשהם מסבירים שלא הצליחו להכריח את עצמם להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כל כך חבל שבעצם הכרטיס הזה לא משנה הרבה - הרי ההחלטה הסופית היא של הקרובים. אני מבינה את זה שזה היה קשה להם, אבל זה היה משהו שהיא רצתה, וקשה לי עם זה שהם לקחו את הזכות להפוך את ההחלטה שלה. נראה לי שרצון הנפטר עצמו צריך לקבל משקל גדול יותר בהחלטות כאלו. אני יודעת שהוא לא במצב לדעת ששינו את ההחלטה שלו, אבל אני עדיין חושבת שצריך לכבד את הרצונות שהיו לו לפני המוות. קשה לי להסביר את זה, אז ם מישהו רוצה לנסח את מה שאני רוצה להגיד יותר טוב, בבקשה :). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאין להם ממש נמוקים נגד זה. לדעתי זה מן סוג של אמונה תפלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאם אגיע יום אחד לבית החולים במצב קשה מאד אבל לא אבוד לחלוטין כשבכיסי כרטיס של אד"י, ואם ברשימת הממתינים לאיברים יהיה איזה מישהו מיוחס, הרי שעלול להמצא הרופא החמדן שינסה לזרז את פטירתי במקום שיתאמץ להצילני. נשמע לכם מופרך? אתם לא מאלה שהכניסו את גורלובסקי לכנסת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקף-פחד: לדעתי, רופאים (חוץ מאלה ששמם רבינוביץ או וישנה), ובמיוחד רופאים מומחים, ועוד יותר במיוחד מנתחים מומחים, הם אנשים עם אגו טריפ מפחיד, ואי אפשר לדעת מה הם יחליטו לעשות כשאתה תשכב שם גוסס-אבל-עם-סיכוי-קל-לחיות, וחדר ליד ישכב מישהו יותר יפה או חשוב או עשיר או בן-דוד, ויזדקק לאיזה כבד או לב דחוף-או-שהוא-מת-תוך-שעה. ומעשה שטן גם תהיה ביניכם התאמת רקמות הרמונית להפליא. והשתלת כבד זה הרבה יותר יוקרתי בקוריקולום ויטה של הרופא מאשר להציל עוד איזה אדיוט שלא הסתכל ימינה-שמאלה-ושוב-ימינה לפני שחצה באור אדום. סוף התקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלדר אבל נדמה לי שבחול נהוג להפריד בין הרופאים שקובעים מוות ואילה שמבצעים את ההשתלות, בדיוק כדי להסיר חששות כאלה. בארה"ב העסק ממש חד ( אולי בהמשך היום אני אנסה לחפש את המאמר שקראתי ב WIRED בנושא) . אני לא יודע מה קורה בארץ ( שתיקה מחשידה מכיוון הרופאים בקרב הקוראים? או שגם אני פרנואיד?) אבל מכיוון שהמערכת כאן יותר קטנה, בוודאי קשה לשמור על הפרדה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, גם בארץ יש הפרדה חדה בין הרופא שקובע מוות לרופא שמבצע השתלות. על התאמת רקמות מופלאה בין המועמד למות לבין ממתין כלשהו להשתלה ממילא אי אפשר לדעת (שוב, למיטב ידיעתי) לפני שכבר החלו הליכי קצירת האיברים: בדיקת התאמת הרקמות היא לא בדיקה שגרתית שעושים לחולים סתם. אני מניח שאם ממש רוצים להיות פרנואידים אז אפשר, אבל אז לא ברור מה הכרטיס ישנה כל כך: הרי גם ללא כרטיס הרופא יכול לקוות שמשפחתך תתרום את איבריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לקח לי יותר מיום. אני בן אדם עובד. בכל אופן, למרבית האכזבה (מקוצר זכרוני) הכתבה שהתכוונתי אליה לא עוסקת ישירות בסוגיות האתיות אלא כתבה מעניינת באופן מורבידי, המלווה את רגעיו הפוסט-אחרונים של "תורם" איברים. מספר עובדות מהכתבה: בארה"ב יש כ12000 מקרי מוות המתאימים להשתלות כל שנה 1. מהם כ 6000 איברים נלקחים מ"תורמים" שנתנו הסכמתם לתרומה. בארה"ב רשימת ההמתנה היא ל 70000 איברים. באופן מוחלט, האיבר שזקוקים לו הכי הרבה זה כליות- צריכים 45000 בשנה, אחר כך כבד(16000), לב(4000), ראות(1000), לבלב(780) ומעיים(150)(?).על קרניות בכלל לא מדברים. לטענת המחברת, אמנם המחסור בתורמים הוא אקוטי, אבל גם אם כל האמריקאים היו מסכימים לתרום, הבעיה לא היתה נפתרת. מסתבר שהמחקר בנושאי השתלות ותחזוקה של איברים מ"תורמים" כמעט ולא התקדם בשנים האחרונות. המחברת (ג'ניפר קאהן) חושדת בסיבות "תרבותיות" - התהילה המחקרית היא בלהציל חיים, לא בלשמר מתים. 1 מתאימים - כלומר האיברים במצב טוב וה"תורם" מתוחזק ע"י מכשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, משתילים מעיים? איזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הופתעתי, לכן הוספתי סימן שאלה. לא היה פירוט בכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהוא תפס תחת ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הדבר הטפשי למטה, הנה משהו על השתלות מעיים: http://www.fairviewtransplant.org/intestinal.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן ניסוח מעולה. וזה גם מה שהתכוונתי לומר. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מרגיזה: שווה לחיות עם קמצוץ סיכוי כזה שאתה גוסס ולא במצב מי יודע כמה כי עבר עליך סמי טריילר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר להגזמות הנקודה היא, שאני לא סומכת על הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוחה שמישהו יתנפל, ואני אצטרך להסביר. האם להסיק מסקנות מכך שאיש לא פצה פה ומחה?.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Could not agree more!
I'm a walking prove that generally doctors are ego maniacs at the highest level not to mention very lazy and argent. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מהווה הוכחה? פירוט? ואגב, לא אמרתי שרופאים הם עצלנים, אז נא לא להוסיף לי מלים לפה. ואת "ארג'נט" לא הבנתי. זה באנגלית? [ארג'נט זה כסף (המתכת), בלטינית. אבל מה הקשר?] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Sorry....typo....Aroggant is correct..."MITNASE"
The reason I don’t trust doctors is that the fact that I still have my right leg is that some millinery doctors argued if to cut my leg above the nee or below. 6 month later I walked out of the military butchery on both legs. My lesson in live was: never trust a doctor…their decisions are not necessary to the patient’s advantage…far too often there are other considerations. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חשבתי שהתכוונת ל ardent שדי הסתדר לי עם המשפט כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי הויכוח על הרגל שלך לא היה בגלל שיקולים זרים. אולי זה פשוט היה שיקול דעת מוטעה מצד הרופאים. שגם זה קורה לא מעט. הרי רפואה זה לא מדע מדוייק. בכל מקרה, טוב שאצלך זה נגמר כפי שזה נגמר.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני כי המסקנה הנכונה מהניסיון שלך צריכה להיות לא לסמוך על רופאים בצבא - שזה דבר הגיוני וחכם. בין זה ובין שלילת מדע הרפואה כולו, הדרך ארוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה אפשר להרחיב גם לרפואה את אימרתו של איינשטיין על המשפט הצבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי האימרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע''פ איינשטיין משפט צבאי הוא משפט, כשם שמוזיקה צבאית היא מוזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אימרה של גראוצ'ו מרקס (וגם תגובה 151142 שלך)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורופא שיניים הוא רופא, כמו ששופט כדורגל הוא שופט. (וכל הזכויות שמורות לד''ר אברמוביץ מביה''ס לרפואת שיניים באונ' ת''א, שהיה פעם רופא ועשה הסבה לרפואת שיניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את בצורה קצת שונה: היחס בין משפט צבאי לצדק הוא כמו היחס בין תזמורת צבאית למוזיקה. (אריק איינשטיין??) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם א. איינשטיין, אבל לא אריק. מכיוון שהוא דיבר גרמנית (שפה שאני אמנם שומע), והציטוט הוא לא ממקור ראשון, ייתכן שהמובאה שאתה הבאת נכונה יותר (מה גם שהיא נשמעת אלגנטית יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שמדובר בכלל על מודיעין צבאי: Military intelligence is to intelligence what military music is to music.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Military intelligence זה בכלל אוקסימורון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה בחיפה, השאלה הנ"ל + מינימיינור. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |