בתשובה לגלעד דנבום, 19/01/01 12:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצעותיך בכסות ''נאורה'' לא יועילו אלא להמשיך את הנראטיב של הכיבוש הציוני. לקלוט יהודים נרדפים יסכימו מדינות רבות במערב (המהגרים היהודים ממדינות חבר העמים יכלו בלי קושי לקבל אזרחות בכמה ממדינות המערב), ואין כל סיבה להטיל על המדינה הדו לאומית שתקום פה את העומס הזה. אינך מעריך אל נכון את הגזעות האימננטית הטבועה בשכבה הבורגנית בישראל, אשר במסווה של רדיפת שלום מחפשת הפרדה מהעמים הלבנטיניים הנראים לה כלא ''נאורים'' מספיק. אם, כדי לפצות על העוול ועל הפערים שהסבו חמישים שנות הכיבוש, תיאלץ המדינה הדו לאומית להכביד את נטל המיסים, תברח השכבה הזו מהארץ. כדי שתסכים איפוא לפיתרון הגון כלפי הפלשתינים, אין מנוס מלהציע לה תחליף. בכלל, במקרה הרע יימשך הניצול המעמדי ללא הפרעות גם במדינה הדו לאומית כאשר הבורגנות היהודית מנצלת את עמדת הכוח כדי להמשיך בעושק הפלשתינים. דוגמא מצוינת לכך נמצאת ביחס המנצל של הממסד הציוני אשכנזי למזרחיים, שלא הופסק גם כאשר האחרונים היו רוב. האפשרות היחידה, איפוא, היא סילוקם של הציונים מהארץ, אליה הגיעו בחטא, והחזרת המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני הצהרת בלפור, ששירתה את האינטרסים הקולוניאליסטים של בריטניה. מאחר שרבים מהיהודים רואים עצמם כבני לאום, אם כי ההצדקה ההיסטורית לכך היא מועטה, אין מניעה שתקום להם מדינה משלהם, בחסות מדינות המערב, אי שם בקצה תבל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל אני רואה שנקלענו למלכודת הלקסיקונית של השיח הפוסט-מודרני (אפילו עכשיו כשהשתמשתי במילה שיח - Discourse), זאת מבלי שהדיון עצמו יהיה במסגרת הזרם המחשבתי הנ"ל - בעיקר מכיוון ששנינו עוסקים בשפיטה ערכית-סובייקטיבית, אך מילא. סעיף קליטת יהודים נרדפים הינו משני בהקמת המדינה הדו-לאומית כפי שאתה מכנה אותה (אני מעדיף "כלל-אזרחיה"), אך יש לו חשיבות בתור מקבילה ערכית לסעיף זכות השיבה הפלסטינאית, זאת בנוסף להכרה בזכותם של נרדפים במדינות אחרות מסיבות שונות לקבל אזרחות במדינה החדשה (בהתאם לשיקול דעת האזרחים, כמובן). האם אני מבין אל נכון כי הטענה המרכזית שלך היא כי המעמד הבינוני הישראלי יתנגד ליצירת מדינה כפי שתיארתיה אך ורק בשל השיקול הכלכלי? משום שאם כך הוא הדבר, ניתן להניח כי מהלך שכזה יזכה לתמיכה מורלית ו*פיננסית* של כלל מדינות העולם ובעיקר מדינות האיחוד האירופאי וארה"ב (זאת למרות נטייתה הברורה של השנייה לשמר את מעמדה של ישראל כסוכן של אינטרסים אמריקאיים במזרח התיכון), מה שיכול בהחלט למנוע התמוטטות כלכלית ובעקבותיה הגירה המונית כפי שתיארת. אם הטענה המרכזית שלך היא כי ההגירה הנ"ל תתבצע בעקבות חשש גזעני מן ה"השתלטות האוריינטליסטית", הרי שזוהי בעייה נכונה וחמורה בהרבה, בשל היותה בלתי-רציונלית (בניגוד לבעייה הכלכלית, שניתן להתמודד עימה בכלים ממשיים) ועימה ההתמודדות קשה פי כמה - בה הצעד הראשון לפי הבנתי צריך להיות הפרדה למדינות לאום ופתיחה בתהליך חינוכי ארוך שמטרתו הבאת שני הצדדים לקבלתו של הצד השני, על שונותו התרבותית, וזאת לקראת איחודן של המדינות הנ"ל. במדינה מאוחדת שכזו יש כמובן למנוע את ניצולה הכלכלי של קבוצה מסויימת בידי קבוצה אחרת (במיוחד על-סמך סכסוכי העבר), זאת בעזרת קיבוע חוקים סוציאליים מתקדמים בחוקה ויצירת גופי ניטור אזרחיים דמוקרטיים מעורבים אשר יהוו מעין רשת פיקוח עצמאית על השלטון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |