 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יש הצדקה, למעט ענייני דרעי האיש, להחיל את החוק באופן רטרואקטיבי גם על אסירים שכבר נקצב עונשם? כללית, לא נהוג להפעיל חוקים באופן רטרואקטיבי (יש חריגים, אבל תנו סיבה!), מה גם שבמקרה דנן הדרישה תמוהה במיוחד שכן כנגדה עומדת הטענה המוצדקת שאילו ידעו השופטים את תוכנו של החוק החדש בעת מתן גזר הדין, יתכן והיו גוזרים תקופת מאסר שונה על חלק מהאסירים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השופט ברק הסביר, שיש להפריד הפרדה גמורה בין העונש שנגזר על ידי בית המשפט, שמתחשב בעברו של הנאשם וברצון להרתיע אחרים מלפשוע, ובין החלטתה של ועדת השחרורים, שענינה אפשרות השיקום. חברה נאורה מעניקה לאלמנט הנקמה שבעונש משקל נמוך, יחסית, לעומת הסיבות האחרות לענישה, כגון מניעת פשעים בעתיד. ברור כי הצלחה בשיקום אסיר היא הדבר הרצוי ביותר. הדרישה להחלת החוק באופן רטרואקטיבי, עלתה מצד שירות בתי הסוהר, שחשש כי חוסר שוויון בין אסירים הכלואים יחדיו יגרום למתחים קשים בכלא. כך לדוגמה במקרים בהם שני אסירים נשפטו לאותה תקופת מאסר, והנכנס ראשון יצא אחרון. זאת, כמובן, זמן רב קודם למתן גזר דינו של אריה דרעי. על כל פנים, החוק אינו קובע שתקוצר דווקא חצי מתקופת המאסר, אלא נותן לועדת השחרורים את החופש להחליט על כל משך זמן מחצי תקופת המאסר ועד ליום אחד. אשר לדרעי - לכל היותר, החוק החדש יקצר עוד חצי שנה מתקופת מאסרו (שישית). ברור כי יש להוציא את דרעי משיקולי ההחלטה האם להחיל את החוק רטרואקטיבית, או לא, וחבל שעדת ציידי דרעי מנסים לנצל את הענין לצרכי תעמולה פוליטית – וביניהם כאלו שתמכו בחוק בעבר! ודבר אחרון שאני חייב להזכיר כשמדובר בועדת שחרורים - בג"ץ עשה מעשה רע ביותר כשמנע את שחרורו המוקדם של רמי דותן, ללא כל סיבה אמיתית, פרט לפופוליזם זול. בשביל זה יש ועדת שחרורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חריג אחד כזה ניתן למצוא בסעיף 5 לחוק העונשין, שמתייחס לתיקון רטרואקטיבי של רמת ענישה לעבירות כאשר המחוקק החליט להקל בעונש: "5. (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" - לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה. (ב) הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט לאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו - יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה." כתב בצדק האייל האלמוני כאן מעלי שיש להבדיל בין שלב גזר הדין והעונש לבין החלטות ועדת השחרורים, שביסודן עומדים בעיקר שיקולי שיקום, לעומת שיקולים נוספים שקיימים בפני השופטים (אם כי כבר נקבע בעבר כי שיקולי שיקום אינם השיקולים היחידים שחייבת הועדה לשקול), אבל לדעתי הרטרואקטיביות כאן נובעת מאותו רציונל, ולכן ראויה (בהתעלם מההשלכות על דרעי, שגם לדעתי אין להן כל מקום בדיון על "נכונותו" של החוק האמור). אי החלה רטרואקטיבית של חוקים בעייתית, שכן הדבר מביא לכך שאנשים שהסתמכו על מצב משפטי מסויים, ייאלצו לשאת בנטל של המצב המשפטי החדש, מבלי ששיקול זה נלקח בחשבון בשלב בו החליטו להתנהג באופן מסוים (הסתמכות על מצב משפטי כגורם בקבלת החלטה); אולם במידה והמחוקק מחליט כי עבירה מסוימת נחשבת בעיניו חמורה פחות ולכן מחליט להפחית את עונש המקסימום בגינה, הרי שאין כל סיבה ששינוי מדיניות כזה לא יחול גם על אנשים שביצעו את העבירה בעבר. כך גם לגבי ניכוי מחצית מהעונש - העובדה שפושע שביצע עבירה לא היה מודע לכך שיתכן שישוחרר לאחר ריצוי מחצית עונשו אינה מהווה כל קושי (כיוון שהאחרון החליט ליטול את הסיכון שבביצוע העבירה גם כאשר משך המאסר לריצוי שריחף מעל ראשו היה ארוך יותר); מאידך, במידה והמחוקק כבר אינו סבור שהתנהגותו של האיש כה חמורה, או שראוי בגין קריטריונים אלו או אחרים להקל עם אסירים, הרי שלדעתי אין כל סיבה להפלות בביצועה של מדיניות זו בין אסירים המרצים את עונשם לבין פושעים עתידיים. דגש נוסף לעניין זה ניתן למצוא בסעיף 4 לחוק העונשין: "4. נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה - תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם - יופסקו; ניתן גזר-דין - יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה." כלומר: אם החברה מחליטה שהתנהגות מסוימת אינה בגדר עבירה עוד, הרי מי שהורשע בה ויושב כעת בכלא, ישוחרר לחופשי, על אף שכאשר ביצע את העבירה, היתה ההתנהגות אסורה והוא היה מודע לכך שהוא עלול להישפט ולהיכלא בגינה. מקל וחומר לעניין החלה רטרואקטיבית של החוק נשוא הדיון. קשה לי להזדהות עם מה שאתה קורא "הטענה המוצדקת", במיוחד לאור הדברים שהובאו מעלי לגבי ההבדל בין שיקולי השופטים לשיקולי ועדת השחרורים. עיקר החלטתה של הועדה אמור להביא לידי ביטוי את יכולתו של הנאשם להשתקם, וזאת לאור, בין היתר, התנהגותו בכלא במשך התקופה שכבר ריצה. חשוב לזכור שבפני השופטים בעת מתן גזר דין לא עומדים הנתונים האלה, וכן כי לא כל אסיר אכן "חוטא" בהתנהגות טובה וזוכה להקלה בעונשו. מה גם שחשוב להדגיש, כפי שכבר צוין למעלה, שלועדת השחרורים *שיקול דעת* בשאלה האם להקל בעונשו של האסיר. עצם מתן הסמכות אינו כמו מתן ההקלה (על עניין הרכבה של ועדת השחרורים כמשפיע על שיקול דעתה כבר עמדתי בעבר, כשחדשות האייל דווחו שהחוק עבר בקריאה ראשונה...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה חצי רלוונטית - נניח שבכביש מסויים (לא נגיד איזה) בו מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש, נתפס פלמוני במהירות 80 קמ"ש, ועל כן נקבע לו משפט בעבירה של נסיעה במהירות מופרזת ביותר מ-50% מהמהירות המותרת. כעת, נניח כי בין זמן קבלת הזימון למשפט לבין המשפט עצמו, מוצב באותו כביש תמרור המורה כי המהירות המקסימלית באותו רחוב היא דווקא 70 קמ"ש - האם מכאן שהעבירה בה יואשם אותו פלמוני תהיה נסיעה של 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת, או 30 קמ"ש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה שלט אז השלט קובע. לכן המשפט צריך להיות על 10 מעל. בכל מקרה זה תלוי במה מדדו והאם אישרת כי בחתימה כי אכן המהירות היא 80. ניתן לערער על המכשיר כאשר המרחק גדול גם כן. (אם אני לא טועה מעל 150 מטר או מאה מטר יש לו אחוז פספוס גבוה. ועל כן ניתן לומר כי בכלל היית במצב שבו עברת את המהבירות המותרת ב5 קמ"ש וכדומה. אבל זה כב עבודה לעורך דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה האינסטינקטיבית שלי היא שזה טיעון לעונש. לא חל שינוי בהגדרת העבירה או באחריות לה - כלומר הבחור יואשם בנהיגה במהירות מופרזת, אולם יוכל להביא את הטענה כי למעשה שינה המחוקק דעתו לגבי המהירות שראוי לנהוג בה בכביש זה בפני השופטים בגזר הדין, ולבקש כי יתחשבו בכך. עם זאת, אני מבטיחה לבדוק עם גדולים וטובים ממני מה דעתם ולהביא אותה בהמשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פניו, זה לא המחוקק ששינה את דעתו. סביר שתנאי הדרך השתנו (אולי הכביש שופץ? אולי תמה עונת הגשמים?) ולכן הגבלת המהירות הותאמה מחדש. אין זה משנה את המצב בעת ביצוע העבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה מיץ. אני יצאתי מנקודת הנחה שלא השתנה דבר בכביש אלא הוחלט להעלות את המהירות בו באופן עקרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצורך הדוגמא ההיפותטית הנ''ל, לא נערכו שום שיפוצים בכביש בתקופה הזו. עד כמה שידיעתי משגת, השינוי היחיד הוא שהעירייה כיסתה את מכסת הקנסות שלה מהכביש הזה והחליטה לרחם על התושבים המסכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד שאלה חצי רלוונטית. אם פושע פלוני לא קיבל עונש מאסר אלא קנס,למשל 100,000ש"ח, אז למה שלא יהנה גם הוא מרוחב הלב של הח"כ ריבלין, למה שאיזו ועדה לא תוריד לו את הקנס לחצי על התנהגות טובה? למה שרק פושעים קשים שחטפו כלא יגיעו להם הנחות? (ושאלה לסיום: אם השאלה של דובי חצי רלוונטית ושלי חצי רלוונטית, האם של שנינו ביחד היא רלוונטית לגמרי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל ברצינות - אם בין קבלת גזר הדין ועד לזמן תשלום הקנס קרה והורד העונש המקסימלי מ-100,000 ש"ח לנגיד 70,000 ש"ח, אפשר לדרוש שהתשלום יהיה לפי המחיר המקסימלי החדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נשפטת והוטל עליך קנס, לכאורה מתאים לכאן סעיף 5(ב) לחוק העונשין, שהובא למעלה. כלומר אמורים להטיל עליך את המקסימום של העונש החדש (70,000 ש"ח). אבל יש גם את סעיף 3 לחוק העונשין, שמתייחס למצב של החמרה בעונש לאחר ביצוע העבירה, וקובע חריג לכלל לפיו החמרה בעונש לא תחול רטרואקטיבית, ולפיו אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש. לכן אולי ניתן ללמוד מכך שגם לא רואים בעידכון הקלה בעונש. אבל זה באמת לא התחום שלי, חבר'ה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |