בתשובה לנגה, 23/04/03 15:34
השערה 142489
אולי אותו ''משהו בתרבות הישראלית'' הוא הרעה החולה הידועה כ''כסת''ח'', תרופת הפלא לשיטת ''מצא שעיר לעזאזל'' שהיא, כשלעצמה, אחד הפירות הבאושים של ''תרבות הסמוך''.
השערה 142491
זה הכוחניות הסחבקית יחד עם למה מי מת?
השערה 142554
האם ארה"ב, ארץ התביעות הבלתי מוגבלות, היא פחות מכוסתחת מישראל?
השערה 142563
והאם צרפת מכוסתחת באותה מידה?
השערה 142576
אדרבא. נסה שלא לקבל מישהו לעבודה בארצות-הברית על-סמך מאותגרותו הגרפולוגית, בלי שיש לזה תמיכה מדעית משכנעת.
השערה ותימוכין לה (וגם למסקנה של יובל) 143032
בעקבות תגובתך (ושאלתו של ירדן תגובה 142554 ) הלכתי לנסות לבדוק את המצב המשפטי בארה"ב בעניין זה. במהלך חיפושיי ניתקלתי במאמר העוסק בגרפולוגיה והשלכותיה המשפטיות בתחום דיני העבודה. המאמר הינו משנת 1997 והוא מופיע ברבעון המשפטי של אוניברסיטת וושינגטון (שם המאמר וקישור בשולי התגובה)
כותבת המאמר Julie A. Spohn (ג"ס) אכן מוצאת, כי בהעדר תקפות מדעית לגרפולוגיה והוכחתה כאמינה ומיהמנה, השימוש על ידי מעביד בכלי זה בעת קבלה לעבודה או במהלך העבודה (לצורך קידום למשל) יכול לשמש עילת תביעה בידי העובד במספר עוולות, כגון: הוצאת שם רע, הפליה וחדירה לפרטיות. לדעתה, אף יש לחוקק חוק האוסר על מעביד לדרוש ממועמד או מעובד לעבור בדיקה גרפולוגית ‏1. יש לציין, כי נכון לשנת 1997, על פי ס"ג, לא ידוע על הגשת תביעה כנגד מעביד על יד עובד או מועמד בגין שימוש בגרפולוגיה.

מסקנה זו איננה מפתיעה (ראה למשל תגובה 139440; תגובה 139638 ), בהינתן כי אכן גרפולוגיה איננה אמינה ומהימנה ואיננה מוכחת באופן מדעי ‏2. חשוב אם כן לראות על מה מבססת ג"ס את מסקנתה, כי הגרפולוגיה איננה מוכחת כאמינה ומהימנה, שכן זוהי ההנחה העומדת בבסיס המסקנות המשפטיות אליהן הגיעה.

עיון מעמיק במאמר לרבות בהערות השוליים יעלה, כי ג"ס בדקה היטב - לפחות כמו יובל, אם לא למעלה מכך – את המקורות שחקרו את תקפותה המדעית של הגרפולוגיה ‏3.
לכשעצמי אני סבור, כי העובדה כי שני חוקרים עצמאיים אשר ביקשו לדעת מהי תקפותה המדעית של גרפולוגיה, הגיעו לאותה מסקנה, בהפרש של כשש שנים, לאחר שבחנו כמות נכבדה של מחקרים בנושא, מדברת בעדה.

מספר הערות:
א. מכיוון שהמאמר הינו משפטי הרי המסקנה כי גרפולוגיה לא הוכחה כאמינה ומהימנה נמצאת בגוף המאמר. הבסיס למסקנה זו מקופל בהערות שוליים. יש איפוא צורך לעיין בהערות אלה, על מנת להבין כיצד הגיעה ס"ג למסקנה זו.

ב. השאלה – שהובילה את יובל לכתיבת המאמר – מדוע אם כן הגרפולגיה נתפסת כ"אמינה" אצל האנשים למרות שאיננה מוכחת באופן מדעי - מרחפת גם במאמר זה ‏4. על פי ממצאיה של ג"ס השימוש שנעשה אצל מעבידים בגרפלוגיה נובע מהסיבות הבאות:
1. חקיקת חוק איסור שימוש בפוליגרף הכריח את המעסיקים למצוא דרכים אלטרנטיביות (בלשונה (בתרגום חופשי): חיפשו בנואשות כל דרך שהיא) לבדיקת העובד.
2. היתרון בכך שניתוח האישיות מתקבל מבלי הצורך להתעמת ישירות עם הנבדק.
3. הצורך בבדיקה מהירה יחסית לאור שיעורי תחלופה גבוהים בכוח אדם.
4. הפופולריות הגואה של טרנדים עכשויים (המכונה במאמר כ"תורות הנסתר")

ניתוח הסיבות דלעיל (למעט, אולי, סיבה 4) מצביע כי למעשה השיקול המדריך מעביד להשתמש בגרפולוגיה איננו אמונתו ביכולות הגרפולוגיה אלא שיקולים אחרים לגמרי. ס"ג מביאה דוגמא, כי חברות רבות מעונינות להצניע את היזקקותן לשירותי גרפולוגיה, שכן הגרפולוגיה נתפסת כ"גימיק". לדידם של רוב המעסיקים, איפוא, על פי ס"ג, די כי קיימת שיטה, שעל פניה נראית כאמינה ואשר מספקת תשובות לשאלות שמתעוררות בהקשר של מיון עובדים. העובדה כי מדובר בתשובות פשוטות לשאלות מסובכות, איננה מטרידה, ככל הנראה, את המעבידים.
לעצם השאלה מדוע נתפסת הגרפולוגיה כאמינה התשובה היא לדעתה, בדומה ליובל, כפי שמצוטט (ראה ה"ש 39) ממחקר שעסק באמונות שגויות ופסוידו-מדעיות, כי כנראה יש בגרפולוגיה, כמו באסטרולוגיה, "משהו" שנראה סביר.

ג. חשוב להבחין בין גרפולוגיה לבין "ניתוח כתב יד". הגרפולוגיה כפי שהיא נבחנת במאמר מתייחס לאבחון תכונות וניתוח אישיות כתוצאה מכתב היד לעומת "ניתוח כתב יד" העוסק בשיוך כתב היד לאדם מסוים – למשל לקבוע האם מדובר במסמך אוטנטי או בזיוף. יש לציין, כי בארה"ב – הן על פי המאמר והן במספר פסקי דין שקראתי (בשטחיות יש לומר) – מתייחסים גם ל"ניתוח כתב יד" בחשדנות (כפי שאף צוין במאמרו של יובל) . בישראל נראה, לפחות על פי פסקי הדין שקראתי בנושא, כי בתי המשפט מייחסים לענף זה של הגרפולוגיה אמינות.

ד. אם מישהו חשב שהמאמר של יובל היה "תוקפני" מידי כלפי הגרפולוגיה ‏5 אני מציע לקרוא את המאמר, לרבות הערות השוליים. רק כדי לסבר את האוזן כדאי לקרוא את ה"ש 38 בה מובאים מספר ציטוטים אודות הגרפולוגיה (בתרגום חופשי):
1. מומחה למסמכים שטען, כי: "גרפולוגיה איננה שונה מניתוח אישיות כתוצאה מצפיה בהרגלי אכילה: שימוש מרובה בקטשופ ובידיים מצביעה כי הנך רוצח".
2. ס"ג מצטטת פסיכולוג בריטי (מהוועדה לשירות ציבורי) שאומר, כי שימוש בגרפולוגיה כאבחון לעבודה שווה ערך ללקיחת טפסי המועמדים, זריקתם מהחלון ובחירתם של המועמדים שהטפסים שלהם עם הפנים למעלה.
3. פסיכולוג אחר טען, כי גרפולוגיה איננה שונה במהותה מאסטרולוגיה ומקריאה בקפה.
4. פסיכולוג נוסף צוטט כאומר, כי ככל שקרא מחקרים בזכות הגרפולוגיה כך השתכנע פחות בתקפותה "אין שם מאומה שיצדיק בזבוז זמן וכסף (בקריאתם)"

ה. בדיון שנערך באייל ניסו גרפולוגים (ואחרים) לנסות ולשכנע בתקפות הגרפולוגיה או למצער ב"מבחן התוצאה" – רבים משתמשים בה "סימן שזה עובד". מנגד, כך נטען כאן (ובצדק לדעתי) לא הובאה על ידם כל הוכחה מדעית לתקפותה של הגרפולוגיה. אני בוחר, איפוא, לסיים בציטוט שנראה לי המתאים ביותר כדי לתאר ויכוח זה (ראה ה"ש 39):
“ What is ironic is that the very mechanism that many graphologists rely upon to argue for the persuasive value of their endeavor--that the character of the handwriting resembles the character of the person--is what ultimately betrays them: They call it "common sense"; we call it judgment by representativeness”.

המאמר:
Julie A. Spohn “THE LEGAL IMPLICATIONS OF GRAPHOLOGY”(Washington University Law Quarterly) (fall 1997)
http://www.wulaw.wustl.edu/WULQ/75-3/753-6.html

____________________
1 ראה טקסט לה"ש 35 על הצעת חוק באורגון.
2 בישראל, הנושא טרם הוכרע במפורש, אם כי קיימות הערות אגב בפסיקה שאוזכרה בתגובה 139421, כי השימוש בגרפולוגיה לצורך אבחון תעסוקתי איננו מוכח באופן מדעי.
3 אדרבא, כעולה מהמאמר של יובל ומתגובה 141640, נראה כי רוב המקורות ששימשו את יובל שונים מהמקורות ששימשו את ס"ג, למעט המחקר של בן שחר משנת 1986.
4 את התשובות לשאלה זו ניתן, כאמור, למצוא (בעיקר) בהערות השוליים, שם.
5 ראה למשל תגובה 142765 ד"ה "לעורכים ולנבו".
הוצאת הגרפולוגיה מחוץ לחוק? 143034
המסקנה אולי נראית קיצונית, אבל היא נובעת באופן ברור וחד מן הנתונים.

החלטה על קבלה לעבודה יש לבסס על נתונים רלוונטיים: אסור למעביד לקחת בחשבון את צבע העור, את המצב המשפחתי. אסור לו גם להחליט לפי המזל האסטרולוגי, או להתייעץ בקלפים. מותר להביא בחשבון רק קריטריונים שיש קשר בינם לבין אופי התפקיד.

אם אין נתונים ברורים שמוכיחים קשר בין חוות-דעת גרפולוגית לבין תפקוד כעובד, כל החלטה המבוססת על חוות-דעת כזו נגועה בשיקולים לא ענייניים, ודינה להפסל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים