|
תהיה עילת תביעה אם המעסיק הסתמך על הבדיקה לצורך קבלה לעבודה. אז תוכל לטעון שלא היה מקום להסתמך מקום שהבדיקה איננה תקפה.
לגבי עצם המסירה - אם אסור למסור ללא ידיעת העובד הרי שגם אם הבדיקה תקפה הרי נראה שנפגעה פרטיות העובד ולפיכך תהא לעובד עילת תביעה בעניין הפגיעה בפרטיות.
השאלה מסתבכת מה יקרה אם העובד יודע שצריך לעבור בדיקת התאמה כלשהיא והמעביד מסר לבדיקה שאיננה תקפה 1. נראה לי שהסכמת העובד איננה תופסת ויש כאן פגיעה בפרטיות, בדיוק כמו שפרטים שנמסרו למעביד לצורך העבודה ישמשו לצורכי מחקר אקדמאי ללא הסכמת העובד.
_____________ 1 העניין תלוי כמובן במידת "אי תקפות" המבחן. ככל שהמבחן יהיה פחות תקף - כמו הוודו בדוגמא שהבאת - יהיה יותר קל להראות פגיעה בפרטיות. במקרה של מבחנים שתקפותם מוטלת בספק, כמו גרפולוגיה למשל, אבל הם מקובלים, יהיה כמובן יותר קשה להראות פגיעה הפרטיות למרות שיתכן שיקבע שהמעביד לא יכול להסתמך עליהם (בגלל אי תקפותם). ראה למשל לעניין "מבחן העלילות" (מבחן לחיזוי מעורבות בתאונות דרכים) שגם לדעת עורכיו אמין רק ב- 70% מהמקרים ואף איננו מקובל על משרד התחבורה ובית המשפט היה מוכן לקבלו לצורך קבלת עובדים חדשים שאין עליהם כל מידע (בכפוף להוכחת אמינות מדעית).
|
|