 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שמשתתפי דיון זה בודאי הבחינו, לפחות חלק מהגרפולוגים מתהדרים ב"מדעיות" של שיטתם; שמה של "האגודה לגרפולוגיה מדעית בישראל" הוא דוגמא טובה לכך. אני מצהיר מראש שלא קראתי כלל ספרי גרפולוגיה ושבהחלט ייתכן שאני טועה, אך הרושם שנוצר לי מקריאת מחקרים, ביקור במספר רב של אתרי אינטרנט ומהתגובות בדיון זה הוא שהגרפולוגים כמעט ולא משתמשים בשיטות המדעיות המקובלות לצורך תיקוף תורתם ושכלולה, ולעיתים אפילו מתנגדים להן. לדעתי, מעבר ל"נזק התדמיתי" שיש בגישה זו (בעיני אנשים מסוגם של קוראי האייל), הגרפולוגים מחמיצים אפשרות עקרונית להתקדמות (אינני שולל את *האפשרות* שבגרפולוגיה יש משהו). והנה דוגמא. אחד מחברי מסיים בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלו בנושא אפקטיביות השימוש בהיפנוזה לטיפול בדיכאון (הוא גם הפנט אותי פעם, וזה היה די מגניב). יצא לי לעזור לו מעט בניתוח הנתונים, ונוכחתי עד כמה ענייני וישר מדעית יכול להיות מחקר בתחום "רך" שכזה: אותו חבר עשה כל מאמץ לנסח את השערותיו בצורה מדוייקת ובת מדידה, השתמש בקבוצת ביקורת, לא היסס לדווח על השערות שנסתרו (והן היו הרוב, לצערו) וגילה, במקרה, תוצאה מפתיעה שעשויה להיות הבסיס למחקרו הבא 1. גישה זו, למיטב ידיעתי, אינה מאפיינת את העוסקים בגרפולוגיה. שוב: ייתכן מאוד שאני טועה. אשמח אם במקרה זה יוכלו הגרפולוגים שביננו לספר על השיטות המדעיות בהן הם משתמשים. 1 התוצאה היא שקיים מתאם חיובי מובהק בין hypnotizability לבין "הנעה דתית", או במילים פשוטות יותר, אמונה באלוהים. מעניין, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 על קשר דומה כתבתי בתגובה 88759 וגם ברפרוף בדיון 806 ("רואים דברים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסיינטיפיק ידיעות של אתמול תוכלו למצוא כתבה על נזקי הכולסטרול (כן, גם לבני 20). תזכורת קצרה על איך שנראה מדע-מדעי: רפואה, ביוכימיה, פרמקולוגיה, תזונה. תקציבי עתק, מוסדות אקדמיים מכובדים, מרכזים רפואיים ואינסוף פרמטרים כמותיים של תמונת הדם.והרי אפילו נסיונות פרמקולוגיים, פאר הטסטולוגיה (גודל מדגם, ביקורות, כפולי-סמיות וכו") נידונים לגניזה אחת ל-10 שנים, בעודנו עוברים מחמאה למרגרינה, לשמן זית ובחזרה לחמאה עם יין אדום. גם בתחום שלך, יובל, הביולוגיה היתה "מדעית" לחלוטין גם לפני מנדל ולפני שפאולינג גילה את מבנה החלבון. זה אנחנו שלא עשינו טוב את עבודת המחקר, או שלא ניתן לחקור את התופעה כי הכלים שלרשותנו (עדיין?) לא מתאימים. וכך, למשל -משקבלה הסטטיסטיקה האיכותנית לגיטימציה ניתן היה לבדוק נושאים ממדעי החברה והחינוך שהסטטיסטיקה הכמותנית לא יכלה להם. אז מה זה מדע? מדעי המדינה אולי? או מדעי הרוח??? מה נטפלתם ל-115 (?) חברי האגודה המדעית לגרפולוגיה, שאינם מסונפים לגוף אקדמי? רק במדע שלהם לא עושים נסויים כפולי-סמיות? רק בתחום שלהם יש ספרות שרלטנית? רק להם אין תקציבי-מחקר? ומה עם חברי הסגל האקדמי משופעי הגראנטים כמו אותו בושרל (או שם דומה, שנשמע כמו בושם צרפתי) שאותו ציטט יובל - שחקר תוכנה מסחרית של $14 ו"הוכיח" בכך שה"גרפולוגיה" לא עובדת? האם תקציב, ידע בסטטיסטיקה וזמן לעשות מחקר מוציאים בהכרח תוצאות בעלות טעם? ומי ערב לנו שאם נעבור על כל המחקרים ברשימה של יובל, לא נראה אולי שגם הם סובלים מבעיות מתודולוגיות קשות ומתפירת התכנית למה שרוצים להוכיח? ואיך התקבל המאמר הזה בכלל לפרסום בעיתון בעל סטנדרטים מדעיים? ומה ידוע לנו על התוצאות שנמצאו ע"י החוקרים הללו ולא פורסמו? והרשימות הללו, כזו שהביא יובל, ימשיכו לעבור, אן-בלוק ממאמר למאמר בקרב קבוצה קטנה של חוקרים ישראלים ואמריקאים, שלא ניתן מראש להניח שאין להם אינטרסים אישיים בתחרות על מיון עובדים או בקידום תת-ההתמחות שלהם בחוג בו הם עובדים מול עמיתיהם העוסקים בפסיכודיאגנוסטיקה, בעוד שהמאמרים של דרורי (סתם ראש החוג להנדסת תעשיה וניהול) והופזומר (סתם דר' לפסיכולוגיה, ועוד גרמני) ישארו עלומים, כי הם לא במיינסטרים. תגידו - במקצועות שאתם נמצאים בהם אין זרמים שונים, שכל אחד מהם מוכיח שהתיאוריה של זולתו היא שטויות? אין מחקרים שנותנים תוצאות הפוכות? אין אינטרסים? קצת פרופורציות. ענת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז מה בעצם את אומרת? שאין יתרון לשיטה מדעית על פני "תחושות בטן"? שכל ההשערות והתיאוריות, לפחות במדעי החברה, הן בעלות אותה רמת תקפות מאופסת? תרשי לי לצטט: "קצת פרופורציות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הבנתי: בגלל שבתחומי חקר אחרים יש שטויות למכביר, אל לנו להטפל לגרפולוגיה. נפלא. ומה בדבר כמה מחקרים שנעשו בעשרים השנה האחרונות ומתקפים את הניבוי הגרפולוגי? מדוע הנ"ל מתמהמהים כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נטפלנו"1 לנושא הזה פשוט משום שיש רבים שטוענים כי התחום הוא מדעי, ומתפרנסים מזה יפה מאוד. חשב כותב המאמר שיהיה מעניין לראות אם יש בסיס מדעי לכך, ולדווח בהתאם. אילו היה מוצא כי יש, בטוחני כי היה שמח לדווח על כך. הוא מצא שאין, והנושא נפתח לדיון. קרה המקרה ורוב באי האתר הקבועים קיבלו את הדברים על פניהם, וחלק חשבו כך מראש בין כה וכה, וכך נוצר רושם, אולי, כאילו יש כאן קהילה אנטי-גרפולוגית. אין. זה היה מקרי. הגיעו הגרפולוגים, וראי זה פלא - נפתח דיון! חלקם, כפי שהוצע בפורום הגרפולוגיה בוואלה (או נענע, או תפוז, או איפה שזה לא היה), באו כדי לתקוף כדי לנקום על הפגיעה בכבודה הרמוס של הגרפולוגיה. רובם, לשמחתי, באו כדי לדון בנושא בצורה רצינית. ההנחה שלך כאילו אותו בושרל (או איך שלא קראו לו) הוא "חבר סגל אקדמי משופע גראנטים" היא די מוזרה. האם לא ידוע לך כמה מחקרים נערכים בתקציבים מזעריים, פשוט משום שחוקרים צריכים לפרסם *משהו*? הדבר הנכון לעשות הוא ללכת לפי כתבי העת - ישנם כתבי העת הרציניים, וישנם הפחות נחשבים, וישנם הזבל. אינני מכיר כתבי עת בפסיכולוגיה ולכן אינני יכול לחוות את דעתי על זה המדובר, אבל בטוחני כי יש כאן מי שיכול. בכל מקרה, מדובר במחקר אחד מעשרות שאוזכרו. אכן שגה יובל כשבכלל טרח להזכיר אותו, לדעתי, שכן כולנו נסכים שזהו מאמר חסר ערך, אבל ההתרכזות שלך בו (בדיוק כמו ההתרכזות שלך בתגובתו של מיכאל שרון בהודעה אחרת בפתיל) אינה אלא זריית חול בעיניים. את מעדיפה להאשים את כל האקדמיה כולה עד אחד בהתעלמות מהמציאות ובהטייה בשל אינטרסים, על פני הכרה, ולו חלקית, בכך שיכול להיות שיש כאן בעיה. לרגל עבודה שאני כותב כיום אני קורא מגוון ספרים ומאמרים בתחום מסוים שנמצא בויכוח גדול בין מספר צדדים, כולל צד אחד ששולל בכלל את הלגיטימיות של הויכוח. כל אחד ואחד מהם טורח לציין באריכות את טיעוניהם של המתנגדים, ומסביר מדוע המבקרים טועים. ספר אחד, לדוגמא, נכתב אחרי שחוקר מסוים ערך מחקר כדי להדגים דבר מה, וגילה לתדהמתו תוצאות הפוכות לחלוטין ממה שציפה. לא רק שהוא פרסם את המאמר, אלא הוא המשיך והרחיב את הניסוי ובנה על בסיסו תיאוריה שלמה. הטענה כי ישנן "תוצאות שנמצאו ע"י החוקרים הללו ולא פורסמו" אינה אלא הוצאת דיבה נגד הגוף האקדמי כולו באשר הוא. אגב, כשאומרים משהו כמו "לא ניתן מראש להניח שאין להם אינטרסים אישיים", זה גם עלול לגבול בהוצאת דיבה. גם לא ניתן להניח מראש שיש להם אינטרסים כאלו, אז למה להניח? קודם תוכיחי את ההאשמה, אחרי זה נדבר. או שלא שמעת על חזקת החפות? וההודעה שלך הייתה יכולה להסתדר מצוין בלי ה"קצת פרופורציות" הזה בסוף. אנחנו מנסים לנהל כאן דיון על נושא מסוים. די כבר לגעור בנו על כך שלא פתרנו את כל בעיות היקום לפני שפנינו לעסוק בזו. הייתי נותן הפנייה לטקסט השגיאות הלוגיות שגלעד תרגם, אבל אין לי כוח. תחפשי שם - יש אחת כזו, אאל"ט. 1 איזה נטפלנו? פורסם מאמר בנושא, אנשים דיברו עליו. במקרים אחרים פורסמו מאמרים על מגוון של נושאים (ראי, למשל, את מדור המדע ואת מדור "דת והעידן החדש" למספר דוגמאות) ושם דנו בנושאים הללו. ישנם דברים שאין טעם אפילו לדון עליהם - קריאה בקלפים, למשל, היא לא משהו שיש צורך בכלל לבדוק את ה"מדעיות" שלו. אבל גרפולוגיה, כי שצוין במספר מקומות בדיון ואף במאמר, היא דבר שנראה הגיוני, ולכן יש מקום לחקור לעומק האם התחום, כפי שהוא קיים היום, עומד בסטנדרטים כלשהם של מדעיות. בינתיים, לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענת, דובי ענה (בעיני) יפה על חלק מטענותייך בתגובה 142512. אני רוצה, ברשותך, להתעכב על הנקודה שהיא בעיני המרכזית בדיון - שאלת התקפות המדעית של הגרפולוגיה. השאלה היא פשוטה: כיצד אמור אדם רציונלי להשתכנע כי הגרפולוגיה אכן שונה מאסטרולוגיה? הדרך הסטנדרטית לעשות דברים מסוג זה היא הצגת ראיות מדעיות. אם אינך מסכימה עמי בנקודה זו, אני רואה מעט מאוד טעם בהמשך הדיון ביננו. היות שטרחת וציינת מספר מחקרים המאששים, לטענתך, את טענות הגרפולוגים, נראה לי שאת דווקא כן מסכימה, ולו באופן חלקי (תקני נא אותי אם אני טועה). בתגובה 140667 הזכרת שלושה מאמרים שכאלה. על הפגם המתדולוגי המהותי - העדר קבוצת ביקורת - שבשניים הראשונים (Drory, 1986; Satow & Rector, 1985) כתבתי בתגובה 140828. רק היום הצלחתי להשיג את המחקר השלישי (Sonnemann & Kernan, 1962), ומסתבר שגם הוא לוקה באותה בעייה בדיוק. (דרך אגב, מאמר זה מדווח כי למעלה ממחצית מודעות הדרושים ב- Frankfurter Allgemeine Zeitung מבקשות ממועמדים להגיש דוגמת כתב יד. האם מישהו יכול לבדוק ולספר מהו האחוז הנוכחי? מר מאן?) את מחקרו של דרורי את מזכירה שוב בתגובתך האחרונה (תגובה 142482) וכך גם מחקר של אדם בשם הופזומר. מחקר של חוקר זה הוא אחד מרבים שציינת בתגובה 141593, כולם כתובים בגרמנית. לצערי, אינני שולט בשפה זו, כך שעדיין לא השתכנעתי. אבל הנה הצעה: התוכלי לבחור את שלושת המאמרים המשכנעים ביותר, לדעתך, מתוך רשימה זו? אני מבטיח לעשות כל מאמץ להשיג אותם, ולבקש מחבר גרמני לתרגם אותם עבורי. במקרה שלא אצליח, האם את חושבת שתוכלי, כמו שייקה, לשלוח לי אותם בפקס? אני מתנצל מראש אם אני נודניק, אבל אזכיר שוב מהי מטרתי: להשתכנע באמצעות ראיות מדעיות שגרפולוגיה אכן שונה מאסטרולוגיה. שאלת המדעיות של מדעי המדינה, פגמים בשיטות פסיכודיאגנוסטיות אחרות, העובדה שבגרפולוגיה נעשה שימוש נרחב וכו' אינם רלוונטיים כאן. מספר רב של מחקרים מדעיים שקראתי (כולל כמה שנכתבו על ידי ברוך נבו, פטרונם האקדמי של הגרפולוגים) שכנעו אותי שכנראה ההפך הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הדורות הבאים: ענת לא הרימה את הכפפה שזרקתי בפיסקה שלפני האחרונה בתגובה 142539 לעיל. עד היום, למעלה משלושה חדשים לאחר שכתבתי תגובה זו, היא טרם הפנתה אותי לשלושת המאמרים המשכנעים ביותר, לדעתה, שברשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תגובה 160442, נראה שהבלחת בשמי האייל ונעלמת אולי לעד, אבל אני חייב לשאול: מהי סטטיסטיקה איכותנית, ובמה היא נבדלת מסטטיסטיקה כמותנית? אה, ובמקצוע שאני נמצא בו (ריקודי סלסה) אין זרמים שונים שכל אחד מהם מוכיח שהתאוריה של זולתו היא שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשלכה, אם אני מבין נכון, חברך גילה כי יש קשר בין נכונות או צורך להאמין והיכולת להאמין (כלומר, להתהפנט). תוכל לספר עוד על המחקר הזה? (אגב, גם היפנוזה רשומה ככאילו-מדע במילון הסקפטים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |