בתשובה לג. שמעון, 29/06/00 15:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוחלת החיים אינה פרמטר חשוב עד כדי כך. בהפרשי תוחלות החיים בין האדם הנאור לאדם השחור (זה בשביל החרוז, לא להתנפל), אין יתרון סלקטיבי (=ביולוגי) גדול מיוחד לאדם הנאור. הפרמטר התופס במקרה זה הוא דווקא מס' הצאצאים, ובכך, לעולם השלישי יתרון גדול על פני העולם התעשייתי. "יתרון" נוסף של איזורים מוכי מגיפות הוא שהוא מעמיד את האוכלוסיה במצב של לחץ סלקציה חזק, כלומר מדרבן את האוכלוסיה למצוא גנטית את הפתרון לבעיה, בעוד שאנו, בהתבססנו על רפואה מלאכותית, ובהאריכנו את חיים של "הלא כשירים", מדללים את האון הגנטי שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה דורות של סלקציה עד שהעולם השלישי יהפף לחסין למלריה וכו? (זאת שאלה רטורית והתשובה:) הרבה מאוד. כדי שהמסכנים בעולם השלישי יהנו מ"און" גנטי המ יצטרכו לחיות הרבה מאוד ( אלפי?) שנים בנוולותם. לא הייתי מיחס חשיבות רבה לאלמנט האאוגני פה. קצב הילודה זה כבר ענין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאי גן יחיד של אנמיה חרמשית הם יחסית חסינים למלריה. אם הגן הזה יעבור מוטציה נוספת כך שישמור על החסינות מפני מלריה ולא יגרום לאנמיה חרמשית כאשר הוא מופיע בשני העותקים של הגן, סביר שתוך מספר קטן של דורות רוב האוכלוסיה יהיה חסין למלריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול לאמוד את הקושי של "אם הגן הזה יעבור מוטציה כדי ש הוא יפסיק להרוג אנשים דרך אנמיה ויתחיל להציל אנשים דרך עמידות למלריה " ? זה נשמע כמו חתיכת "אם". וחוץ מזה, כמה דורות זה " מספר קטן" 10? 20? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, ביולוגים/גנטיקאים מוזמנים לענות. (על שתי השאלות) מה שכן, מוטציות מועילות, כמו יכולת לעכל לקטוז בגיל מבוגר, התפשטו באוכלוסיה תוך מאות בודדות של שנים. (השאר אולי מתו מכולירה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין! יש לינק? אתה אומר ש ארץ זבת חלב [ודבש] לא היה רלוונטי למבוגרים עד לא מזמן? ומה קשור כולירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באירופה של פעם, מי ששתה מים מת מכולרה. כתוצאה מכך אחוז ה''לבנים'' שמסוגל לעכל חלב גדול באופן משמעותי מאחוז ה''שחורים'' או ה''צהובים''. אותו דבר נכון גם לעמידות בפני אלכוהול, ''שחורים'', אדומים'' ו''צהובים'' משתכרים בממוצע יותר מהר מ''לבנים'' וכן מפתחים אלכוהוליזם יותר מהר. אם אני זוכר נכון, המידע הזה מופיע בספר ''גנום''. (לא זוכר של מי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח של סקוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי שלא ישתמע מתשובתו של ארז זלזול באפשרות כזו של שני אחים, האחד שחקן והשני מדען, הריני לציין כאן שני אחים אחרים, שניהם כבר אינם איתנו: יגאל ויוסי ידין, האחד שחקן והשני ארכיאולוג נודע לתהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על האחים יתום, אחד חוקר שבויים נודע לתהילה ואחד פשלונר בעל שם, ושניהם ח''כים מקבלי קיצבה שמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתו של הנבוך עומדת בעינה, אם כן - הכיצד המילה "חלב" השתרבבה ל"ארץ זבת חלב ודבש" כתיאור של מקום נפלא, אם חלק גדול מהציבור לא יכל לעכל לקטוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם: "מים ביקש, חלב נתנה" (מן הסתם, בלי לברר קודם על רגישותו של סיסרא ללקטוז...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שירת דבורה, חלב = חמאה. סביר שכבר אז הכירו את הטריק של עיבוד החלב ליוגורט או לגבינה, מה שמאפשר לעכל אותו ביתר קלות וכן מעכב את קילקולו. רוב הסיכויים שהכוונה למשקה יוגורט או קפיר. לפי הספר "גנום", ראשית האדם התאים את המזון אליו, כלומר יצר מוצרי חלב שיותר קלים לעיכול ועם הזמן, פיתח יכולת לעכל את החלב ישירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה - למה האדם טרח כל כך? מה כל כך אלמנטרי בלגימת נוזלי גוף של בהמות, שהוא כל כך השתדל לאפשר לעצמו לצרוך אותם? (דובי, שעד היום לא מבין איך מישהו הצליח לעלות על הרעיון של אפיית לחם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלכלת הבועה קראו להם early adaptors
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הצליחו לעלות על הרעיון של אפיית לחם? יש לי השערה, שלא נשמעת לי מקורית במיוחד, והיא בהינתן אפיית פיתות - אותו דבר, בלי התפחה. מדי פעם היו חודרים שמרים לפיתות (מאיפה? אנא אערף? איך גדלים שמרים במקומות שאין סופרמרקט?), והבצק היה תופח (במיוחד אם היה נשכח חצי שעה לפני האפייה). חמישה אופים, או חמשת אלפים, היו מקללים וזורקים לפח את הבצק שהתקלקל. האופה החמשת אלפים ואחד החליט שהגידול בנפח הבצק הוא דווקא מגניב, ואולי אצבע אלוהים, ניסה להכניס זאת לתנור כך, ידה ידה ידה ארז קומרובסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הניסוי וטעיה הזה? מה אתה לא יודע שאלוהימה לימדה את אדם כדי שלא ימות לה ברעב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם כל זה יכול לקרות, איך אפשר להגיד שהתפתחות דרך אבולוציה היא בלתי סבירה בעליל? (דובי, לא משוכנע. מי החליט שכדאי לקחת חיטה ולגרוס אותה כדי ליצור פיתות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, כאן יש לי תיאוריה לא-מדהימה אחרת: לפני שלמדו לגרוס חיטה, למדו להרטיב אותה (היא מתרככת וגדלה בנפח). עכשיו זה כבר סתם וריאציות קטנות של לאפות אותה, של לטחון את העיסה הרטובה לפני האפיה, ולבסוף של לטחון לפני ההרטבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. בפעם הבאה: איך המציאו את האבוקדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לימדו אותך את הסיפור על ארפכשד, שלמד להכין בצק מהתבוננות בנמלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזכור לי. אתה רוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נראה לך מוזר, מה תגיד על כך שכנראה היה בעולם פופקורן לפני שהיה קלח-תירס? את התירסים הראשונים (שלא דומים במאום לאלו המתורבתים של היום) היו משליכים למדורה ואז אוספים את הפופקורן שהיה קופץ החוצה. רק לאחר תירבות וחמש מוטציות, התקבלה צורת הקלח מרובה הגרעינים אותו ניתן לאכול טרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כילד הייתי אוכל "שלווה" שזה מין פופ קורן מחיטה. כמו כן בתנ"ך ( נדמה לי שמואל א ) מוזכר "קלי" שהסבירו לי שזה חיטה קלויה. ב "רובים פלדה וחיידקים" יש סיפור ארוך על התפתחות התירס, השקדים ושאר צמחים שבצורת הבר שלהם הם כמעט לא אכילים ורק בעקבות תירבות הם נהיים אכילים. המחבר מייחס את ההתחלה למוטציות שניתגלו באקראי ( הדוגמא שהוא נותן זה שקדים שבמקור הם רעילים אבל יש מוטציה אכילה) ושהזרעים התפזרו ב"שרותים" של חברת הציידים. כעבור מספר חודשים מגלים נטעים של שקד אכיל בדרך למשתנה. יש גם ספר של סטניסלב לם( באנגלית נקרא PEACE ON EARTH) בו הוא מזכיר אדם שחוקר את תולדות המאכלים ומעורר שאלות דומות לאילו שמועלות בפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשווה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה היה רק קליד אחד לבן גדול. זה יצר כמה וכמה בעיות. ראשית היו צריכים להשתמש בכל הזרוע כדי לנגן. גם כן, זה הגביל מאד את היצירתיות של המלחינים והרסיטלים לפסנתר היו די מונוטוניים. פריצת הדרך באה כשהמציאו את החריצים, אבל הפסנתר המוכר לנו כיום היה צריך להמתין לתנועה לזכויות האזרח. כל הזכויות שמורות לדני הגדול, הוא ויקטור בורגה דיון 387 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו אחר כאן מסקרן אותי. ברור לנו שבתהליך הפיכת חיטה ללחם לא מרוויחים ערך תזונתי. אבל זה בגלל שאנחנו יודעים קצת כימיה. לקדמונים בטח נראה היה שמרוויחים כאן המון: מקצת אוכל מקבלים הרבה אוכל. מה דעתכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שמרים טבעיים באויר. לא בעיר, אגב, כי זיהום האויר הורג אותם, אבל כעיקרון האויר מלא נבגי שמרים שרק מחכים להתעורר לך בבצק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אחר שאני מכיר קשור למלנין אותו עמי אירופה לא יכלו לקלוט מהשמש. בניגוד לעמי אפריקה. באירופה היו זקוקים לחלב, בעוד שבאפריקה לא היה צורך בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלנין זה הפיגמנט הכהה בעור ולא צריך לקלוט אותו. מחסור באור שמש עשוי לגורם למחסור בויטמין D ועל כך ניתן לפצות בתזונה מתאימה, למשל מוצרי חלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו. לזה התכוונתי. רק רציתי לקצר :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מלריה - מה ש-easy אמר. כמה זמן עד התפתחות "הגן הלא אנמי לחסינות ממלריה", לא יודע, כל תשובה תהיה ברמה של ניפנופי ידיים. לגבי הגברת האון הגנטי, לא צריכים לעבור הרבה דורות, אלא להביא הרבה צאצאים בכל דור, ולתת לסלקציה לעשות את שלה (כלומר להרוג את הלא כשירים. אני יודע, מאד לא הומני) בדיון אחר באייל מומחש היתרון באון הגנטי של האדם השחור על זה של האדם הלבן: דיון 1352 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)אלג( ג=גנטיקאי) אבל זה היופי בלהיות נבוך - לא צריך לפחד ממבוכה כאשר יוכיחו את בורותי: 2) הטענה שהתיחסתי אליה הופיעה ב תגובה 138267 והיא שהסתמכות העולם המערבי על רפואה מלאכותית גורמת להחלשת האון הגנטי ( ביטוי מדליק, זה אתה המצאת?) לעומת העולם השלישי. להערכתי ההחלשה אינה משמעותית בזמנים עליהם מדובר. אנטיביוטיקה קיימת פחות ממאה שנים, זה בקושי 5 דורות. 3) באשר להרבה דורות מול מספר הילדים זה נכון מאוד כאשר יש גורם תמותה עיקרי אחד. נניח ש 50% ממקרי המוות באפריקה הם כתוצאה מגורם X ונניח שבכל דור כל אדם מעמיד 10 צאצאים ( מתוכם רק אחד שורד). אדם שעמיד X מעמיד כ 5 צאצאים ששורדים בכל דור (לעומת 1 בממוצע אצל השאר). בהנחת דומיננטיות של הגן וכולי, מקבלים 5 בחזקת מספר הדורות עד לרוויה. אם המוטציה הופיעה באופן פתאומי אצל אדם אחד, ייקח 10 דורות להגיע ל 10 מליון חסינים. אבל, אם רק 10% הם מ X והשאר הם מגורמים שאינם תלויים בעמידות ל X, אנשים עמידים יעמידו 2 צאצאים (שורדים) לעומת 1 בכלל האוכלוסיה. זה גידול הרבה יותר איטי. בכל אופן, כדי שנראה יתרון (גנטי) אצל העולם השלישי,כנראה עוד רחוקה הדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בעצם להיות נבוך? הרי "לא הביישן למד". ובכלל, אתה גם לא עושה רושם של נבוך. "און גנטי" אינו פרי המצאתי, זהו תרגום של genetic vigor 5 דורות זה באמת לא הרבה, אבל אנחנו מסתמכים על אנטיביוטיקה באופן חזק ובכל דור האפקט מצטבר. בכך אנו לא רק עושים סלקציה למחוללי מחלות יותר ערמומיים אלא גם לאט לאט מחליקים לבינוניות של מע' החיסונית שלנו. אחרי הכל, למה לגוף להתאמץ להגן על עצמו אם מיד עושים בשבילו את העבודה? יש דיעה הקרויה "היפותיזת ההגיינה" הגורסת כי אלרגיות ומחלות אוטואימוניות רבות נובעות מעודף נקיון והגיינה של העולם המערבי, אשר מונע ממע' החיסון לפגוש באויביה ואז מוציאה אותה מאיפוס. אם מישהו היום מסתובב בעולם אם יכולת לראות מבעד קירות, או להיות מעין מוטצית x-men, או מעין קפיצה אבולוציונית כלשהי (כמו בספר המאד מומלץ "הכח"), אני בספק אם היתרון הזה שלו ישתלט על מאגר הגנים האנושי. למעשה, הרבה "מוטציות טובות" (אל תספרו להושע אבינתן שאמרתי את זה..) נכחדות מחוסר מזל לפני שהספיקו להגדיל את מספרן. יתרון מתפשט באוכלוסיה כאשר ניעור צורך של ממש בו, כמו חסינות בפני מגיפה משתוללת, או יכולת ללקט יותר מזון בעת רעב. בכל אופן, התייחסתי במקור לקביעה של שמעון גלבץ שתוחלת חיים היא גורם גנטי חשוב, בעוד שלדעתי אין לה כל משמעות מגיל מסויים והלאה. הסלקציה, כלומר הכח המעצב את האבולוציה, אינו מתייחס לפרטים אשר חדלים להיות פוריים. זהו אחד ההסברים המצויים לתופעת הזיקנה ולדפיקויות שבאות לידי ביטוי בגיל מתקדם - פשוט אין כל כח היוצא כנגדם. (ואילו אנו רק מחמירים את המצב ע"י ילודה לא סלקטיבית ושוויונית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז זה לא מסביר למה לא היה פשוט לחץ אבולוציוני להאריך את גיל הפוריות כמה שיותר. התשובה, מן הסתם, היא שבעלי חיים (ובני אדם) כמעט אף פעם לא עברו את גיל הפוריות לפני שמתו בין כה וכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להסביר את זה בבלאי. ככול שאתה מתבגר אתה צובר יותר מוטציות. אשה הרה בגיל מתקדם עלולה בשיעורים הרבה יותר גבוהים ללדת ילד הלוקה בתסמונת דאון. אולי יש סלקציה כנגד ''פוריות בכל מחיר'' וסוגרת את אפשרות הרביה כאשר החומר הגנטי כבר לא שווה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביישן זה לא נבוך. ביישן הוא אדם שמפחד להיות נבוך. אוקי, לא אמרתי שחברה שמסתמכת על אנטיביוטיקה והיגינה לא מפסידה משהו. אבל אם יש משהו ש*לא* נפגע (עדיין) זה האון הגנטי. לא תוך חמש דורות וכנראה שלא תוך 15 דורות ( 20 זה כבר פתוח לדעתי). סלקציה לגורמי מחלות זה הרבה יותר מדאיג. לדעתי זאת תהיה אחת הבעיות היותר חמורות של העולם המערבי במאה הזאת. הלוואי שחברות התרופות היו משקיעות בזה במקום בתרופות אנטי דיכאוניות ומעודדות זיקפה למיניהם ( לא שאני מזלזל חלילה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נכנס רק שניה לנעליהם הטמאות של דוברי תורת הגזע (ומיד יוצא): הבלתי כשירים גנטית, אלו החולים במחלות תורשתיות של מע' העצבים, מע' החיסון, ליקויי גפיים, כשלי דם ועוד, כל אלו זוכים לחיים שלא היו זוכים להם לו היה בעולמנו המערבי סלקציה דומה לטבע. אין מניעה שאנשים הללו, שהינם כשירים שכלית (=לא מפגרים) גם יבואו בברית נישואין עם בן\בת "דם נקי" מחוליים כאלו. במידה והאלל למחלה דומיננטי, ילקו כל הילדים של החולה במחלה. איזו אכזריות מכוונת מראש ואיזה עול מקומם על החברה! אולם, במידה והאלל רציסיבי, הדבר עוד גרוע שבעתיים. האללים הללו נמצאו עד כה בשיעורים נמוכים או על סף הכחדה הודות לסלקציה הברוכה. עתה, מסתננים לדם האוכלוסיה כולה, בחשאי, המוני אללים רצסיביים, אשר שיעורם הגבוה משול למוקש גנטי, פתאום עשוי ילד חולה להוולד לשני הורים "בריאים". ההורים לא היו מודעים שהם נשאים לאלל פגום. בכך מזדהמת החברה בגנים פגומים ומגבירה את הסבל והכל בשם ההומאניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבנה שלי על רצסיביות ואאוגניקה היא כזאת: בא נגיד שאחוז הלוקים במחלה הנוראה גחמת 1 הוא 1% והגן הוא אכן רצסיבי. כלומר יש בערך 10% נשאים או יותר ( כדי שההסתברות שנשא יפגוש ויתחתן2 עם נשאית תהיה 1%). נגיד שהמדינה היתה פותחת במצוד על ה*חולים* ולא על הנשאים, כדי לחקות את פעולת הסלקציה הטיבעית. נניח לחומרה שהמדינה מצליחה להכחיד את *כל* החולים באותו הדור. ההשפעה על הנשאים היא אפסית- 10% ירדו ל 9% (שיפור של 10%). המצב כמובן יותר גרוע כאשר המחלה יותר נדירה: אם יש פרומיל של חולים זה 3% נשאים כלומר כל דור של "השבחה" מנקה רק 3% מכלל הנשאים. כמה שהמחלה יותר נדירה, הנסיון להכחיד את ה*חולים* היא יותר חסרת סיכוי. ברירה טיבעית פועלת יותר ויותר לאט ככל שהמחלה יותר נדירה. גזען רציני היה מכסח גם את הנשאים, אבל יותר קשה למצוא הצדקה "מוסרית" של המתה של 10% מהאוכלוסיה כדי לשרש מחלה שפוגעת ב 1%. שלא לדבר על הבעיות הטכניות של האיבחון. זאת גם הסיבה ( אאלט) שכמעט ואין מחלות גנטיות חמורות שהם דומיננטיות. דרך אגב, מענין להשוות את אחוז קיצרי הרואי במערב ( המשקפיים קיימים כמה מאות שנים בגרסאות שונות) לעומת מספר קצרי הרואי בעולם השלישי. שים לב- אנו רוצים לראות סימנים ל "דילדול האון" ולכן אין לחפש בקרב המבוגרים כדי לקזז תמותת ילדים עקב זה שהם לא רואים טוב. 1 גחמת- מחלה גנטית רצסיבית שנבחרה ע"י גחמה של המדינה. 2 במובן המוכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון טוב! ובאמת, כדי להכנס בכל הכח בחולי גנטי צריך "לטפל" גם בנשאים. אבל, זה לא חייב להיות המתה, זה יכול להיות מניעת ילודה. לגבי מוסר, לא זה לא מוסרי, אבל מוסר אף פעם לא היה ממש מצטיין בקטגורית הכדאיות. יש מחלות דומיננטיות, כאלו הקרויות "dominant negative" בהם נזקו של האלל החולה מעפיל על תרומתו של הגן התקין. לגבי קוצר ראייה בעולם השלישי - לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידנו ג'ארד דיאמונד כותב בנייצר על הסכרת מספר דברים מעניינים המתקשרים לפתיל- קודם כל, הוא מציין שבנאורו שבפולינזיה, הרגישות לסכרת ירדה בצורה משמעותית תוך 40 שנה. לדעתי זה נתון מדהים, אם באמת הדבר נובע מלחצים אבולוציוניים. אני מפחד לחשוב איזה אחוזי תמותה מסכרת גרמו לכך. חוץ מזה, מסתבר שיש "מגיפה" של סכרת מבוגרים, גם בקרב צעירים , אצל הרבה עמים ( פרט לאירופאים, שוב האשכנזים מרוויחים). לא רוצה לגנוב למחבר את הרעם שלו, אבל הטענה היא שנטיה לסכרת היא יתרון במקומות של תנודות גדולות בכמות המזון ( רעב-משתה). הוא גם מזכיר את עניין שיווי המשקל מלריה-אנמיה שדננו בו כאן. בכלל, סקירה מעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: אם יש גן רצסיבי שהביטוי שלו הוא אצל 1% מהאוכלוסיה, שכיחות הנשאים היא 20% ולא 10%. ההסבר הוא שרק רבע מילדיהם של נשאים הם חולים (רבע אחר הם בריאים שאינם נשאים וחצי הם נשאים כמו ההורים שלהם). לכן הסיכוי לפגישת שני נשאים הוא 0.04=0.2² וההתבטאות של הגן היא 0.01=4÷0.04. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, ובקריאה חוזרת אתמול שמתי לב לכך. כנראה שגם בעת כתיבת התגובה ההיא חשבתי על זה (כתבתי שם ''או יותר'' ) אבל לא רציתי לשקוע לפרטים. מצד שני, לך תזכור למה התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה זה אלל, בעצם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה טובה, אלל ומוטציה הינם שני מינוחים לאותו הדבר כאשר המבדיל בינהם הוא השכיחות באוכלוסיה (וגם היחסי הציבור לגבי הדיוטות, מוטציה זה כביכול "רע"). אלל זה דרך אחרת לומר מוטציה פופולרית, היינו מוטציה אשר התפרסה היטב בציבור, ועברה את סף ה-1% (אני לא בטוח אם של האנושות או של הקבוצה הנבדקת). כלל האללים נקרא פולימורפיזם. כיום נשקיעים מאמץ ניכר בפרוייקט ה-SNPs, כלומר, מיפוי אותם האללים, שהם אלו המבדילים בין אדם לאדם (אנחנו נבדלים באות אחת על כל 1000). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח הולם אותי. מזמן ידעתי שאני בעצם מוטציה. (באשר לפופולאריות, אני לא בטוח, אבל אם אתה אומר...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חמש דורות"! אבל האמת היא שאני מחפש מקום לשתול את הקישורית http://www.nsf.gov/od/lpa/newsroom/pr.cfm?ni=1530000... וברח לי הפתיל של ארז ושלי על הננוטכנולוגיה. די מגניב. ______________ שכ"ג, שאם מישהו יסביר לו איך הגלוקוז שלו היה גבוה אחרי יום שבו לא אכל יותר מפחמימה אחת וגם היא מקמח מלא, הוא יהיה מרוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)איוב ז פסוק יט 2) כרגיל, הדיסקליימר that *could* one day
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה, אני צריך לחכות עד שזה מופיע בחנויות כדי ללנקק? ובקשר לאיוב, אני לא התכוונתי להתעמר בך. להיפך: שני השגיאות מבטלים זה את זותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל אתה צריך לקנות כחול לבן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת שתהיה מרוצה, אתה מוזמן לעיין בסיפור (קצר, כרגיל) של דיימון ראניון שנקרא ''לחץ דם''. (נמצא, בין היתר, בקובץ ''ברנשים וחתיכות'', וכותרת המשנה שלו היא ''מעשיה קצרה על מדע הרפואה, ועל כוחה של אשה קטנה...'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי השבוע משהו מעניין על מלריה: יש שתי דוגמאות הקלאסיות של התיאוריה האנדוסימביונטית (תא קדום שבלע תא אחר והפך אותו לאברון שלו. תגובה 74075): המיטוכונדריה שמצויה בכל תא בגופנו, ובתאים אאוקריוטים בכלל, ומייצרת בשבילנו אנרגיה (ATP), והכלורופלסט המצוי בכל הצמחים והיצורים הפוטוסינטטים ומאפשר פוטוסינתיזה. מקור שני האברונים החריגים האלה (יש להם גנום נפרד) הוא בחיידק שנבלע בעבר הרחוק. לאחרונה נוספה גם דוגמא אנדוסימביונטית בטפיל המלריה, המלריה שגורם למחלה אינו חיידק או וירוס כי אם טפיל המועבר ע"י יתוש האנופלס וגורם נזק לתאי הדם האדומים, ולעיתים למוות. מסתבר שטפיל מלריה קדום בלע, לא חיידק, אלא תא צמחי ורכש עקב כך כלורופלסט (ממש חד גדיא: טפיל שבלע צמח שבלע חיידק). לאחר מכן התאים אותו לצרכיו, והפך אותו לאברון היוצר אנרגיה הנקרא אפיקופלסט. זוהי תגלית חדשה יחסית והיא עשויה לסייע במאבק בטפיל. עתה מבינים שתרופת הכינין המקובלת כנגד מלריה וכן תרופות אחרות, בעצם תוקפות את האפיקופלסט. מכיוון שהאפיקופלסט הוא במקור הרחוק חיידק, ניתן יהיה לתכנן תרופות אשר ספציפיות לחיידקים ולא מזיקות לאדם על סמך תגלית זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו,נו. תרופה ספציפית לחיידק (מגחך...) .על מה עוד יחשבו. בטח גם יפיקו את זה מעובש לחם. עכשיו ברצינות- הפלסמודיום הזה הוא טפיל עם דופן עבה יחסית לחיידק ולכן סביר שיהיה קשה לדחוף אנטיביוטיקה לתוכו. עד עכשיו לא שמעתי שאנטיביוטיקה עוזרת נגד מלריה. זה שמבינים איך פועל הכינין זה חדשה מרעישה עבור הדיוט כמוני. שמעתי אפילו שיש זנים עמידים. להם אין אפיקופלסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל אנטיביוטיקה זה פנצילין. מלריה זה לא חיידק. לגבי, מה זה בעצם אנטיביוטיקה, אתה מוזמן לשבור את הראש איתנו: תגובה 137815 לגבי העמידות, אני לא יודע איך הם עושים את זה אבל אני די משוכנע שזה לא ע"י ויתור על אברון חיוני אלא ע"י מוטציה מגנה כלשהי או מנגנון חלבוני הפולט את התרופה מחוץ לתא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלריה זה באמת לא חיידק, אתה אמרת שה אפיקופלסט היה פעם חיידק ושאפשר לפגוע בו בתרופה ספציפית לחיידק. באשר לשאר אני מסכים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |