בתשובה לקורא נבוך, 01/04/03 18:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באירופה של פעם, מי ששתה מים מת מכולרה. כתוצאה מכך אחוז ה''לבנים'' שמסוגל לעכל חלב גדול באופן משמעותי מאחוז ה''שחורים'' או ה''צהובים''. אותו דבר נכון גם לעמידות בפני אלכוהול, ''שחורים'', אדומים'' ו''צהובים'' משתכרים בממוצע יותר מהר מ''לבנים'' וכן מפתחים אלכוהוליזם יותר מהר. אם אני זוכר נכון, המידע הזה מופיע בספר ''גנום''. (לא זוכר של מי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח של סקוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורק כדי שלא ישתמע מתשובתו של ארז זלזול באפשרות כזו של שני אחים, האחד שחקן והשני מדען, הריני לציין כאן שני אחים אחרים, שניהם כבר אינם איתנו: יגאל ויוסי ידין, האחד שחקן והשני ארכיאולוג נודע לתהילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על האחים יתום, אחד חוקר שבויים נודע לתהילה ואחד פשלונר בעל שם, ושניהם ח''כים מקבלי קיצבה שמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתו של הנבוך עומדת בעינה, אם כן - הכיצד המילה "חלב" השתרבבה ל"ארץ זבת חלב ודבש" כתיאור של מקום נפלא, אם חלק גדול מהציבור לא יכל לעכל לקטוז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם: "מים ביקש, חלב נתנה" (מן הסתם, בלי לברר קודם על רגישותו של סיסרא ללקטוז...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי שירת דבורה, חלב = חמאה. סביר שכבר אז הכירו את הטריק של עיבוד החלב ליוגורט או לגבינה, מה שמאפשר לעכל אותו ביתר קלות וכן מעכב את קילקולו. רוב הסיכויים שהכוונה למשקה יוגורט או קפיר. לפי הספר "גנום", ראשית האדם התאים את המזון אליו, כלומר יצר מוצרי חלב שיותר קלים לעיכול ועם הזמן, פיתח יכולת לעכל את החלב ישירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה - למה האדם טרח כל כך? מה כל כך אלמנטרי בלגימת נוזלי גוף של בהמות, שהוא כל כך השתדל לאפשר לעצמו לצרוך אותם? (דובי, שעד היום לא מבין איך מישהו הצליח לעלות על הרעיון של אפיית לחם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלכלת הבועה קראו להם early adaptors
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הצליחו לעלות על הרעיון של אפיית לחם? יש לי השערה, שלא נשמעת לי מקורית במיוחד, והיא בהינתן אפיית פיתות - אותו דבר, בלי התפחה. מדי פעם היו חודרים שמרים לפיתות (מאיפה? אנא אערף? איך גדלים שמרים במקומות שאין סופרמרקט?), והבצק היה תופח (במיוחד אם היה נשכח חצי שעה לפני האפייה). חמישה אופים, או חמשת אלפים, היו מקללים וזורקים לפח את הבצק שהתקלקל. האופה החמשת אלפים ואחד החליט שהגידול בנפח הבצק הוא דווקא מגניב, ואולי אצבע אלוהים, ניסה להכניס זאת לתנור כך, ידה ידה ידה ארז קומרובסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הניסוי וטעיה הזה? מה אתה לא יודע שאלוהימה לימדה את אדם כדי שלא ימות לה ברעב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואם כל זה יכול לקרות, איך אפשר להגיד שהתפתחות דרך אבולוציה היא בלתי סבירה בעליל? (דובי, לא משוכנע. מי החליט שכדאי לקחת חיטה ולגרוס אותה כדי ליצור פיתות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, כאן יש לי תיאוריה לא-מדהימה אחרת: לפני שלמדו לגרוס חיטה, למדו להרטיב אותה (היא מתרככת וגדלה בנפח). עכשיו זה כבר סתם וריאציות קטנות של לאפות אותה, של לטחון את העיסה הרטובה לפני האפיה, ולבסוף של לטחון לפני ההרטבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. בפעם הבאה: איך המציאו את האבוקדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לימדו אותך את הסיפור על ארפכשד, שלמד להכין בצק מהתבוננות בנמלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שזכור לי. אתה רוצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה נראה לך מוזר, מה תגיד על כך שכנראה היה בעולם פופקורן לפני שהיה קלח-תירס? את התירסים הראשונים (שלא דומים במאום לאלו המתורבתים של היום) היו משליכים למדורה ואז אוספים את הפופקורן שהיה קופץ החוצה. רק לאחר תירבות וחמש מוטציות, התקבלה צורת הקלח מרובה הגרעינים אותו ניתן לאכול טרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כילד הייתי אוכל "שלווה" שזה מין פופ קורן מחיטה. כמו כן בתנ"ך ( נדמה לי שמואל א ) מוזכר "קלי" שהסבירו לי שזה חיטה קלויה. ב "רובים פלדה וחיידקים" יש סיפור ארוך על התפתחות התירס, השקדים ושאר צמחים שבצורת הבר שלהם הם כמעט לא אכילים ורק בעקבות תירבות הם נהיים אכילים. המחבר מייחס את ההתחלה למוטציות שניתגלו באקראי ( הדוגמא שהוא נותן זה שקדים שבמקור הם רעילים אבל יש מוטציה אכילה) ושהזרעים התפזרו ב"שרותים" של חברת הציידים. כעבור מספר חודשים מגלים נטעים של שקד אכיל בדרך למשתנה. יש גם ספר של סטניסלב לם( באנגלית נקרא PEACE ON EARTH) בו הוא מזכיר אדם שחוקר את תולדות המאכלים ומעורר שאלות דומות לאילו שמועלות בפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשווה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה היה רק קליד אחד לבן גדול. זה יצר כמה וכמה בעיות. ראשית היו צריכים להשתמש בכל הזרוע כדי לנגן. גם כן, זה הגביל מאד את היצירתיות של המלחינים והרסיטלים לפסנתר היו די מונוטוניים. פריצת הדרך באה כשהמציאו את החריצים, אבל הפסנתר המוכר לנו כיום היה צריך להמתין לתנועה לזכויות האזרח. כל הזכויות שמורות לדני הגדול, הוא ויקטור בורגה דיון 387 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו אחר כאן מסקרן אותי. ברור לנו שבתהליך הפיכת חיטה ללחם לא מרוויחים ערך תזונתי. אבל זה בגלל שאנחנו יודעים קצת כימיה. לקדמונים בטח נראה היה שמרוויחים כאן המון: מקצת אוכל מקבלים הרבה אוכל. מה דעתכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שמרים טבעיים באויר. לא בעיר, אגב, כי זיהום האויר הורג אותם, אבל כעיקרון האויר מלא נבגי שמרים שרק מחכים להתעורר לך בבצק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אחר שאני מכיר קשור למלנין אותו עמי אירופה לא יכלו לקלוט מהשמש. בניגוד לעמי אפריקה. באירופה היו זקוקים לחלב, בעוד שבאפריקה לא היה צורך בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלנין זה הפיגמנט הכהה בעור ולא צריך לקלוט אותו. מחסור באור שמש עשוי לגורם למחסור בויטמין D ועל כך ניתן לפצות בתזונה מתאימה, למשל מוצרי חלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו. לזה התכוונתי. רק רציתי לקצר :) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |