|
||||
|
||||
האם סבלת מטחורים בגיל 32 לערך? נכשלת גם בטסט שלישי? או שכיום פיתחת את כישורי הכתיבה המופלאים שלך? אנא (ולא אנה), נסה להתרכז ולקרוא את הטקסט הבא, ולסכם לעצמך מה הבנת ממנו. |
|
||||
|
||||
קשה לתאר לעצמך, שדווקא בישראל, יתקל יוצר יהודי בביזויים והכפשות, חלקן חמקניות ולכאורה לא ישירות אך רבות עצימות, ברוח בה הושפלו יוצרים יהודים על ידי הנאצים בטרייזנשטאט טריזנשטאט גסות הנפש הצרה, מסע הביזוי, ההשתלחות וזריקת הרפש, הרטינות הצדקתניות והמגנות שלא בדין, ההגנה על הביריונות וחשיפת היוצר לביזוי - כל אלה הם מעשה נאציונאל סוציאליסטי מובהק ברוחו, וצריך לאמר זאת. |
|
||||
|
||||
אל תרתע מיכאל. כמו שכבר אמרו כאן, התפוצצויות שנאה וקנאה כאלו, מעידות כאלף אלמונים שיש לך מה להגיד לעולם. תגובה 132760 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה אלמוני, על רוח ההתנגדות האמיצה לפורעים שאיבדו צלם, תהיה מי שתהיה. |
|
||||
|
||||
-למה? למה אתה חייב להכניס את הנאצים בנושא של העלבה אישית שלך, גסה ובוטה ככל שתהיה? -זה מה שעשו בטרייזנשטאט? העליבו העלבות דרך אינטרנט? -למה אתה לא מסתכל על מה אתה מגיב? ה"מחמאה" שנתן לך האייל מתחתיי נתן לינק של דני קלטי(בדמותו החדשה כא' הראשון). כמוהו אתה רוצה להיראות? |
|
||||
|
||||
חוץ מזה שאתה אלמוני, הכישורים שלך בבלשות שואפים אל מתחת לאפס. ותודה על המחמאות. אם תצא מהחור, אוכל להחזיר לך עליהן כגמולך. |
|
||||
|
||||
מתוך גישה מחקרית, בעל הומור ובר אוריין. ובעיקר, רציני עד כלות באמונתו ומלחמתו כנגד הפרובוקציות הקשות לצדק הטיבעי המקוממות כל בן תרבות בעולמנו, כל בן תרבות המגן על החיים החשופים והשבירים כל כך והחד פעמיים, ויוצא כנגד גולגולתא והקול המסית והניחר של המוות בריבוי גילגוליו. |
|
||||
|
||||
אם אני אגיד לך שאתה צודק, האלמוני ימשיך לחשוב שאני זה הוא, אך שיחשוב. אתה צודק. |
|
||||
|
||||
דני קלטי(למה ה' הידיעה? זה שם המשפחה שלו, לא כינוי שהוא המציא) הוא אכן לוהט מאוד בעמדותיו, וזה חיובי, אבל מעבר לכך עיקר טיעונו הוא: "הימין! הימין! הימין אשם בהההכל!!!!!!!!" נראה לי שאתה לא באמת מעוניין בהשוואה שלו אליך. |
|
||||
|
||||
רצוי לפרקים להבחין בין ביקורת והאשמות. זאת הגם שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין ביקורת חברתית ופוליטית. ופוליטיקה, מצידה עשוייה לנטות לחד-כווניות, שכן היא מיועדת גם להפיח אנרגיה, לייצר esprit ולחזק את הרצון וההכרה בפני יתידות, דוקרנים ונעיצת-סיכות הפועלים כולם לפורר. בלשון אחרת - גם חשיבה, ביקורת ואפילו הכרות ותחושה פוליטית/חברתית "אלטרנטיביות" עשויות לנטות לפוליטיקה במובן הזה וההפך. 1)מה רע בפירור? ביזור -זו תמציתו של האנרכיזם למשל. אני חושב שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין פירור/דיסאינטגרציה לביזור. אולי אני טועה. 2) יש מקום להוויה אלטרנטיבית - זו מאפשרת למשל לצאת מקבעונות, המסוכנים אפילו – לייצור, להמצאתיות -שהינן דווקא פונקציות קפיטליסטיות מובהקות, הגם שנוטים לשכוח זאת. אמונתי שלי: גוון בתוך אחדות, ביזור בתור כיווניות. אינטגרציה של יסודות רבים. יש הממלאים פונקצייה כזאת ויש אחרת. ניתן לראות זאת גם כסימפונייה פוליפונית (רב קולית) המאחדת יסודות שונים ללכידות, אך לא כזו הגוררת אובדן קוויהם היחודיים של היסודות המצורפים. אינני אלימינטיבי/סלקני (סלוק יסודות שהוכיחו עצמן במהלך ההיסטוריה). אולי אטנואציות (הנחתות, מזעור, ויסות איזונים) אך לא חיסוליות. מי שרוצה להבין את הטקסט הזה, מי שטקסט זה מתייחס לשאלותיו - הן המובלעות, הן המנוסחות או לרמזיו האירוניים, שהינם גם כן הצגת סימן שאלה גדול, ימצא בו את מה שימצא בו. השאר מוזמנים לדלג הלאה, ולסבור שטקסט זה סתום ואינו מובן. לטקסטים מסויימים צריך גם מערכים של ידע ומערכים קוגניטיביים קודמים. אין אפשרות בכל טקסט להתחיל הכל מבראשית. וגם לא חייבים תמיד דרידה... נ.ב. אני סבור שלחלק סביר מהציונים מביננו, יש לפחות תחושה, אולי מרומזת, אולי אף חרף דעות מיליטנטיות נוגדות, שהממשלה הנוכחית הינה אולי קרש ההצלה האחרון למפעל הציוני. זוהי ממשלה רדיקלית, כן, ויש להבין זאת. |
|
||||
|
||||
לעיתים הסכמטיזם הוא קצת בעיני המתבונן. הכוונה לאמירות גורפות מסוג "הוא טוען: הימין, הימין [או השמאל] *אשם* בכל". רצוי לפרקים להבחין בין ביקורת והאשמות. זאת הגם שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין ביקורת חברתית ובין גישה פוליטית, שכן גישה פוליטית עשוייה לעיתים לעטות בדרגה זו או אחרת ציביון אינדוקטרינארי, חד-מימדי ותועמלני. כך, הטקסט הפוליטי, מצידו, עשוי לנטות לחד-כווניות, שכן הוא מיועד גם להפיח אנרגיה, לייצר esprit ולחזק את הרצון וההכרה בפני יתידות, דוקרנים ונעיצת-סיכות הפועלים כולם לפורר. בלשון אחרת - גם חשיבה, ביקורת ואפילו הכרה ותחושה פוליטית/חברתית "אלטרנטיבית" עשויות לנטות לפוליטיזציה במובן הזה וההפך. 1) מה רע בפירור? ביזור - זו תמציתו של האנרכיזם למשל. אני חושב שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין פירור/דיסאינטגרציה לבין ביזור. האנרכיזם, כדוגמא, חותר לביזור הכוח הפוליטי עד העלמתו המוחלטת. ב"כוח פוליטי" הכוונה ליכולת לחולל שינויים בכוח אכיפתם באמצעות האלימות המזויינת של המדינה, או על ידי גורמי כוח פוליטי הפועלים במסגרתה. אולי אני טועה. 2) יש מקום להוויה ותודעה אלטרנטיביות - אלו מאפשרות למשל להשתחרר מקבעונות תפיסתיים, רגשיים וקישביים, העשויים לבלום אפילו – את שיכלול תהליכי הייצור, ואת תנופות ההמצאתיות -שהינם דווקא פונקציות קפיטליסטיות מובהקות, הגם שנוטים לשכוח זאת. אמונתי שלי: -גוון בתוך אחדות - ביזור המחולל כיווניות ואירגון זאת באנלוגיה ובדומה לתהליכים מוגדרים אליהם מתכנסים תהליכים כאוטיים, כפי שמלמדת תאוריית הכאוס המתימטית של מנדלברוט ואחרים. - אינטגרציה של יסודות רבים. יש התורמים לפונקצייה כזאת ויש הממלאים פונקצייה אחרת בכל הוויתם והכרתם. ניתן לראות זאת גם כסימפונייה פוליפונית (רב קולית) המאחדת יסודות שונים ללכידות, אך לא כזו הגוררת אובדן קוויהם היחודיים של היסודות המצורפים. אינני אלימינטיבי/סלקני (סלוק יסודות שהוכיחו עצמן במהלך ההיסטוריה). אולי אטנואציות (הנחתות, מזעור, ויסות איזונים) אך לא חיסוליות. מי שרוצה להבין את הטקסט הזה, מי שטקסט זה מתייחס לשאלותיו - הן המובלעות, הן המנוסחות או לרמזיו האירוניים, שהינם, גם הם, הצגת סימן שאלה גדול, ימצא בו את מה שימצא בו. השאר מוזמנים לדלג הלאה, ולסבור שטקסט זה סתום ואינו מובן. לטקסטים מסויימים צריך גם מערכים של ידע ומערכים קוגניטיביים קודמים. אין אפשרות בכל טקסט להתחיל הכל מבראשית. וגם לא חייבים תמיד דרידה... נ.ב. אני סבור שלחלק סביר מהציונים מביננו, יש לפחות תחושה, אולי מרומזת, אולי אף חרף דעות מיליטנטיות נוגדות, שהממשלה הנוכחית הינה אולי קרש ההצלה האחרון למפעל הציוני. זוהי ממשלה רדיקלית, כן, ויש להבין זאת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתגובה הזו מתייחסת לענינים מהחשובים ביותר שבנפשנו. אתה צודק ביותר בהבחנות הברורות והעניניות אותן היצגת באופן כה ברור. מצער לחשוב שהפיסקה לפני אחרונה שלך תדבר לכל כך הרבה קוראים איילים שאכן יעדיפו שלא להתעמק בחוכמה הטמונה בדבריך ויקחו את הצעת הדילוג שלך כהזמנה להגחכה. דיאלקטית, עצם העובדה שמעטים הקוראים אותך לעומק מהווה פגיעה חוזרת ונשנית בך ובנו, קבוצת המעמיקים הדחויים על ידי הממסד האטום שעוד ישלם על זה יום אחד. אני משוכנע שאני מדבר גם בשמם של שאר ידידנו הצבאים הותיקים מכל גווני המחשבה הפוליטית, כשאומר לך כל לחי על תגובתך זו, או בלשונם של י. וס., חזק חזק ונתחזק. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אתה צריך לדעת, אתה הרי כתבת את זה. |
|
||||
|
||||
נו טוף — קצת הגזמתי. אבל מלאכתם של צדיקים נעשית בידי (אנונימים) אחרים. ס"ו,י — שמחו את ירושלם וגילו בה... כל המתאבלים עליה. |
|
||||
|
||||
אולי במקום לחכות להחזיר לי כגמולי, תתרכז בבניית טיעונים הגיוניים ועניניים. זה יהיה יותר מתאים לאייל ורוחו. גם אם אתה באמת לא קלטי, זה לא נראה לי כזה קריטי. אז טעיתי,אז מה? |
|
||||
|
||||
אני דווקא (חושב שאני) יודע מי אתה, אבל אל תדאג - אם נעים לך בתוך החור אני לא אוציא אותך משם. |
|
||||
|
||||
יש לו שם של חיה צפונית (לא אייל)? לבנה? |
|
||||
|
||||
אבל אני מודה שאני מנסה כבר איזה 5 דקות להבין לאיזו חייה בכלל התכוונת. אה, דוב? |
|
||||
|
||||
5 דקות שיכלו להיחסך בצלילי מוזיקה. |
|
||||
|
||||
קשה לתאר לעצמך, שדוקא באייל, יתקל קורא אינטליגנטי בקשקושים וחרטוטים, חלקם מבולבלים ולכאורה לא קשורים אך רבי פאתוס, ברוח בה הותשו קוראים אינטליגנטים על ידי יוצרים מפגרים בפא"צ. פא"צ גסות הרוח החצופה, מטח הקשקושים, הבירבור והשחתת המילים, הבכיינות הנעלבת והנפגעת מכל בקורת, ההתעלמות מכללי אתיקה וחשיפת קוראי האייל להגיגים מטופשים - כל אלו הם מעשה מיכאל-שרוני פא"צי מובהק ברוחו וצריך לאמר זאת. |
|
||||
|
||||
חרטות "צודקות נורא" - הגם שמעט, איך לאמר בעדינות - בלי קשר, נו טוף, איך קרא לכם חנוך לוין: "אנחנו אנשי בסדר, אנשי בסדר גמור. דור הולך ודור בא, ואנו נישארים לעולם". (מלכת האמבטייה, 1970) קרא גם על מאבקי אדם-אדם אזרחיים-ברבריים - האם הם כל עולמך? מאבקים כאלה עשויים בנקל לגלוש לפריעת-סאוב ברברית, לתרועת העינויים ולעקירת הנטיעות של שכן חסר ישע, ולהקים עליך את האנושות הנאורה. מדוע שאני אצטרך להוריד עיני למטה ולשאת בביזיון, לשלם את מחיר הדמים בגלל שאתה כביכול בן עמי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
רבים ובשיחרור הכספים הנעלמים בעליזות עלומה בלבירינט מערכות מפותלות. בוודאי לא בגדימת כמה גרושים הניזרקים לאמנים בשביל שיגידו: Yes, Sir. Ney, Sir!! מערכות מפותלות ולוחמה בשחיתות: ע"י קפקא: "המשפט". המתבונן חד העין ישית ליבו למתווים בהם לא רבים הבחינו בפרוטרוט, וזאת בגלל תעול שימת-הלב הקורא לעצם המצב הביורוקרטי הבולט לעין בניכורו:הכוונה לתאור לבירינטים ביורוקרטיים בדיוק כמעט הנדסי, עצם המיפוי, ולא רק התהליך הסיזיפי. |
|
||||
|
||||
נוכח טרוניות אד-הומינם (לגוף האומר ולא לגופם של הדברים), וכיוצא באלה רטינות וקושיות. סיפור אחד, עולם אפשרי יחיד מתוך נארטיבים, אתוסים ועולמות אפשריים רבים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |