בתשובה להאייל האלמוני, 01/03/03 12:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רצוי לפרקים להבחין בין ביקורת והאשמות. זאת הגם שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין ביקורת חברתית ופוליטית. ופוליטיקה, מצידה עשוייה לנטות לחד-כווניות, שכן היא מיועדת גם להפיח אנרגיה, לייצר esprit ולחזק את הרצון וההכרה בפני יתידות, דוקרנים ונעיצת-סיכות הפועלים כולם לפורר. בלשון אחרת - גם חשיבה, ביקורת ואפילו הכרות ותחושה פוליטית/חברתית "אלטרנטיביות" עשויות לנטות לפוליטיקה במובן הזה וההפך. 1)מה רע בפירור? ביזור -זו תמציתו של האנרכיזם למשל. אני חושב שלעיתים מיטשטשים ההבדלים בין פירור/דיסאינטגרציה לביזור. אולי אני טועה. 2) יש מקום להוויה אלטרנטיבית - זו מאפשרת למשל לצאת מקבעונות, המסוכנים אפילו – לייצור, להמצאתיות -שהינן דווקא פונקציות קפיטליסטיות מובהקות, הגם שנוטים לשכוח זאת. אמונתי שלי: גוון בתוך אחדות, ביזור בתור כיווניות. אינטגרציה של יסודות רבים. יש הממלאים פונקצייה כזאת ויש אחרת. ניתן לראות זאת גם כסימפונייה פוליפונית (רב קולית) המאחדת יסודות שונים ללכידות, אך לא כזו הגוררת אובדן קוויהם היחודיים של היסודות המצורפים. אינני אלימינטיבי/סלקני (סלוק יסודות שהוכיחו עצמן במהלך ההיסטוריה). אולי אטנואציות (הנחתות, מזעור, ויסות איזונים) אך לא חיסוליות. מי שרוצה להבין את הטקסט הזה, מי שטקסט זה מתייחס לשאלותיו - הן המובלעות, הן המנוסחות או לרמזיו האירוניים, שהינם גם כן הצגת סימן שאלה גדול, ימצא בו את מה שימצא בו. השאר מוזמנים לדלג הלאה, ולסבור שטקסט זה סתום ואינו מובן. לטקסטים מסויימים צריך גם מערכים של ידע ומערכים קוגניטיביים קודמים. אין אפשרות בכל טקסט להתחיל הכל מבראשית. וגם לא חייבים תמיד דרידה... נ.ב. אני סבור שלחלק סביר מהציונים מביננו, יש לפחות תחושה, אולי מרומזת, אולי אף חרף דעות מיליטנטיות נוגדות, שהממשלה הנוכחית הינה אולי קרש ההצלה האחרון למפעל הציוני. זוהי ממשלה רדיקלית, כן, ויש להבין זאת. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |