 |
|
 |
||
|
||||
 |
את התשובה המלאה לשאלה ענה עוזי (גם כן בשאלה) בתגובה 130348 ובתגובה 130366 . כדאי להדגיש: הסיכוי שלשאלות המעניינות שבתחילת השאלון ישנה משמעות, דומה לסיכוי שהיקום נישא על גבי לטאות מעופפות שלפניהן מרקדים ארנבים וורודים למבדה, ונער קטון נוהג בן. זה יתכן, אך אין כרגע שום דבר הידוע לנו המצביע על כך. אפשר לעומת זאת לדון בהתניות הטבועות בנו שגורמת לנו לחשוב כי לשאלות אלו ישנה משמעות, הרי עד תחילת המאה ה20, היו הן בהחלט שאלות שאלתיות. בנושא הגדרת היקום, הכוונה היא לחומר והאנרגיה, שכידוע, לפי תורת היחסות הפרטית חד הם (E=mc^2) וכן לזמן והמרחב, שלפי אותה תורה, ניתן לראותם כחלק מאותה מהות מתמטית - יריעת הspacetime. יתרה מזאת, לפי תורת היחסות הכללית, גם החומר-אנרגיה הנ"ל וגם המרחב-זמן הנ"ל הם כולם חלק מאותה מהות פיסיקלית ואין אחד מבלעדי השני. קל, פשוט ומהנה: ניתן לראות את תכולת החומר והאנרגיה במונחי עיקום המרחב-זמן ואת מבנה המרחב-הזמן כמשקפים את התפלגות החומר ביקום! אכן, סדנא דארעא חד הוא, ולא רק הוא. לפני החלק הקשה, נצא להפסקה קצרה להתרעננות: בנושא פיוצ'רמה, ניתן להוריד את כל פרקי הסידרה באמצעות תוכנות כמו kazAa, שבאופן כללי אינן מומלצות מסיבות מוסריות ועקב התקנתן במחשב תוכנות ריגול. כמו כן, לחובבי הסידרה בלבד, תמונה של לילה הציקלופית, תמונה שתאיים על עתיד ילדיכם, תטרפד את עתידכם המקצועי ותאתגר את זוגיותכם. ראו הוזהרתם: http://www.laughnaked.com/132.html סיום ההפסקה. טוב, אני רואה שעוד לא כולם חזרו עוד מן ההפסקה, אז יאללה, תזרזו את החבר'ה בשירותים. .... טוב, הנה הם מתחילים לחזור: גיגי הלץ, צפצא בול עץ, שוקילה ג'ורה, צוציק ינשוף, חיליק פרצוף, שמיל עמוד בצד, צבינגי סתכל, ג'ינג'י מקל, זלמן בלורה, שפץ הקטן ואַם. שכחנו מישהו? נראה לי שלא, אז נמשיך: למי שמצטרף אלינו עתה, הנושא הוא היקום לאן, ולמי ששרד עד כה, נראה אותו עכשיו. גם אם ישנם יקומים נוספים (ואני סבור שישנם, ולא, לא בגלל הקוונטים), אין בינם לביננו יחסי הכלה או הקדמה. הם אינם בתוך או מחוץ ליקום שלנו ולא קדמו לו או עקבו אותו ואף לא מתקיימים "בו-זמנית" עימו. יחסי זמן רלבנטיים רק במסגרת יקום יחיד. באופן כללי יחסים אלו פשוט אינם רלבנטיים פיסיקלית בין יקומים. אני מניח שעתה כולם מבינים מדוע... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאד נהנתי לקרא את התגובה שלך שבאמת מראה שסדנא דארעא וגו, בכל המובנים, כאילו שמאיינשטיין עד איינשטיין לא נולדו כמו... הקומפניון דה לה שנסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, גם על המחמאה וגם על פתרון החידה! בעניין יויו והשמפיניון דה לה בונבון, התאכזבתי מעט לגלות שלמלחין ג. ברסאנס אין ולא כלום עם יפית שלנו. זה כמו לגלות, נגיד ש"התקווה" אינה יצירה מקורית או אפילו ש"ירושלים של זהב" מבוסס על משהו טאמילי, או בסקי או אני לא יודע מה. עדיין, אני בודק את הקשר בין יויו שלנו למלכה שפיגל ממינימל קופקט. מישהו יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הלך כאן בשתי התגובות האחרונות, איך זה קשור לשמפיניון, ומה מלכה שפיגל עושה בכל העסק? שוב היא מדגימה מסע בזמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 130514 השתמשתי בשמות מן השיר "ויויו גם" שנכתב ע"י דן אלמגור ועושה שימוש בלחן שכפי שהזכיר לי רון, אינו ישראלי מקורי אלא של ג. ברסאנס הצרפתי ככל הנראה שהלחין שיר שהושר בשנות הקשישים ע"י הקומפניון דה לה שנסון. השמפיניון...אינו אלא היתול שם הלהקה. בסוף רשימת הכינויים של החבר'ה המוזכרים בשיר, מופיע הביטוי "ויויו גם", שעשיתי את עצמי כאילו שכחתי אותו, בתהייה אם קורא עירני ומשכיל ישים לב. הבעתי את אכזבתי על שהשיר אינו ישראלי מקורי, אם כי בעצם אין בזה כל פסול, טוב ולעיתים ראוי להעתיק טוב, סתם, הפרעה רגשית. הבעתי את זה ע"י האכזבה מכך שהאות ג', המתחילה את שמו של ברסאנס, אינה מציינת קירבה משפחתית ל'ג. יפית', בניגוד לציפייתי, שכן אז הייתי מסיק שגם הוא ישראלי, אבל הוא לא. בעניין מלכה: השם/כינוי המלא שלה הוא "מלכה יויו שפיגל", לפחות לפי קוטנר ועניין אותי אם יש קשר בינה לבין השם החריג הזה, שלמיטב ידיעתי מופיע כשם, בשיר זה בלבד. מה כל כך קשה היה להבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. את עניין היויו והגם הצלחתי לפתור לבד1, רק שלא ידעתי מי אלה הקומפניון דה לה שנסון (מי שמע על חבורת זמר שקוראת לעצמה "חבורת הזמר"?). להגנתי יש לציין שהביטוי "מאיינשטיין ועד איינשטיין לא נולדו..." שהופיע שם איפשהו בלבל אותי. עניין ג. בראסאנס וג. יפית היה צריך להיות נהיר לי, ולא נותר לי אלא להכות במצחי בתוכחה2. על היויו שבשפיגל לא ידעתי ואני מלא חדווה על הגילוי המפתיע ומודה לך מקרב לב. ____________________ 1 אז עכשיו אני קורא עירני ומשכיל? 2 זו כמובן גם תשובה לשאלה שב-1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, קטונתי מלחלק ציונים. גם אני לא תמיד מבין בדיעבד מה כתבתי. זה נכתב בצחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבוקר קמתי והמחשבה הראשונה שעלתה בראשי היתה שלא פירשתי לך את כל האיזכורים בתגובותי האחרונות. מוזר. לא זכור לי שחשבתי על זה לאחר תגובתי או לפני השינה. היו לי כל כך הרבה דברים אחרים להגות בהם. כנראה שהמוח ממשיך לטחון גם ללא שירותיה של התודעה ורק אם נדמה לו שהוא עלה על משהו הוא מריץ אליה משלוח מסקנות. בכל אופן, בתגובה 131032 התייחסתי גם לדמיון שבין התיקווה שלנו ליצירה של המלחין הצ'כי סמטנה, המבוססת, ככל הנראה, על לחן עממי שם. גם ללחן "ירושלים של זהב" יש דמיון מעניין לשיר בסקי. הכותרת להודעה זו מתייחסת כמובן ללהיטה של קיילי מינו (Can't get you out of my head), שבוודאי הועתק משיר ילדים בורמזי או משהו. די, מספיק! שירים עד כאן. ניתנה לנו ארכה וניצלתי אותה מעל ומעבר. בוקר טוב ושבת גשומה וחמימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, יש דמיון בין שירה של הפחזנית האוסטרלית לבין השיר שציינת. אך ספק אם יש כאן באמת השפעה. הדמיון הוא בקטע קצר ופשוט מבחינה מוסיקלית וגם שם ההרמוניות שונות למדי מאלו של שירה של ''שפיות זמנית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעניין ששניהם גם היו ''שירי שנה'' במצעדים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אתה רוצה לספר למה אתה סבור שישנם יקומים נוספים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאנשים חושבים שיש חיים תבוניים מחוץ לכדה''א. (לגבי חיים תבוניים על כדה''א, הנושא בבדיקה) אין שום סיבה להניח שאנחנו ארוע יחיד ומיוחד במינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדברים על חיים תבוניים מחוץ לכדה"א, לא מדובר סתם על סברה שרירותית של יש או אין. אפשר לראות מה התהליכים שהביאו להיווצרות תבונה כאן, ואז לבדוק האם סביר שהם קרו במקום אחר. האם גם בדיבור של אפופידס על יקומים-אחים יש הסקה אנלוגית? סתם לחשוב שאין סיבה שאין יקומים אחרים זה בסדר, אבל גם אין סיבה לחשוב שיש. אם איני מחמיץ משהו, שתי הטענות נראות לי גובלות בחוסר-משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חסר משמעות כי אין (נכון לעכשיו) שום דרך לבדוק אם יש או אין יקומים אחרים. לעומת זה לשאלת החיים התבוניים, יש סיכוי למצוא פתרון ביום מן הימים. בהנחה שהיקום ''נוצר'' איכשהו (בלי לדעת מה התהליכים ש''יצרו'' אותו) אין סיבה להניח שזה לא קרה פעמים נוספות. (לגבי ''מקום אחר'' או ''זמן אחר'' יש בעיה עם ההגדרות של מרחב-זמן) בכל מקרה זו שאלה חסרת משמעות, שכן לא ניתן לענות עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'ההנחה שהיקום "נוצר"' היא מה שאני מבקש להבין. את היווצרות החיים אנו יכולים להבין על רקע מצב קודם, שבו אין חיים, אבל יש מצב שאנחנו יכולים לדבר עליו (תרתי משמע...). האם יש משהו אינטליגנטי בכלל שאפשר לומר על מה שהיה לפני שנוצר היקום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר תהליך פסילה מתמשך, לפי השאלות 'ומה היה לפני זה' ו-' ומה יש מעבר לזה', הגעתי למסקנה שהדברים היחידים שיכלו 'להתקיים' לפני הכל מבלי ליצור סתירה ומבלי להתנגש עם השאלות לעיל, הם- הזמן- מכיוון שלולא עבר זמן, לא היה יכול לקרות משהו שהביא לתוצאה של קיום היקום ומכיוון שידוע שזמן עובר, אז זמן קיים ולכן מה שנוצר ממנו אינו יש מאין. לחלופין, זמן הוא לא חומר או אנרגיה למרות שהוא בהחלט משפיע עליהם. הוא קיים רק מפני שהוא עובר ולכן מוכיח את עצמו ואין צורך לבדוק מה גרם לו להתקיים. חשוב גם לציין שקיימים איזורי זמן שונים (לפי ניסויו הידוע של איינשטיין), זמן עובר בקצב שונה באזורים שונים1 כך שייתכן וישנה איזושהי פעילות מסויימת הנוצרת כתוצאה מהתנגשות בין אזורי זמן אלה. ניצוץ של תודעה- פשוט מאי יכולת תפיסה לסיבה שבזכותה אנחנו מודעים. זה יפה שאומרים שזה תהליך כימי והכל, אבל זה עדיין לא מסביר למה זה מתבטא כך אצלנו, למה אנחנו מודעים לעצמנו, איפה נמצא המישור הזה של התודעה. אין לי בעיה לפסול את עניין התודעה, פשוט שכרגע אין אני יכול להגיד בבטחון שלא היה. _________ 1- אם הניסוי יוכח כלא נכון, הדבר אינו שולל את טענתי. הניסוי רק פותח אותה לתרחיש אפשרי מסויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן זה יהיה "יקום אחר" ולא "חלק אחר של אותו יקום"? דומני שההגדרה הפשוטה ביותר של היקום הוא "כל דבר שיכול להעביר אלינו אינפורמציה". לכן לפי תורת היחסות, כל מה שנמצא מחוץ לרדיוס האור שלנו הוא לא ביקום כי אין לנו שום דרך לדעת עליו. במובן זה אין שום משמעות לדיבור על "יקומים אחרים" מלבד באופן מופשט (כמו בתיאורית "היקומים המרובים"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילה אחת, נכון. מצד שני, מדברים כל כך הרבה על דברים שלא ניתן לחוש או למדוד (אלים, אנרגיות רוחניות וכו') אז למה לא לדבר גם על יקומים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מדברים על כל הדברים האלה? כי זה עוזר לאנשים לעשות כל מיני דברים. באותו מובן תיאוריית "היקומים המרובים" יכולה לעזור להבין את משמעות תורת הקוואנטים וזאת מבלי לאפשר מעבר אינפורמציה בין היקומים. מעניין אולי לחשוב על היחס "נמצא באותו יקום" כיחס לא-סימטרי. כלומר אני מגדיר שמה שנמצא איתי באותו יקום הוא כל דבר שיכול להעביר אלי אינפורמציה. נניח שהיה מחסום חד-כיווני של אינפורמציה, כלומר מישהו שיכול לקבל ממני אינפורמציה אבל אני לא יכול לקבל ממנו, מה זה אומר על היקומים שאנחנו נמצאים בהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שתנאי מעבר האינפורמציה הוא כל כך מוצלח כדי להבדיל יקום. הרי גם בקוסמולוגיה ישנו אופק שלארועים מעברו אין השפעה עלינו ואפילו באסטרופיסיקה של כוכבים יש אופק אירועים - בחור שחור. מן הדוגמא הראשונה נובעים איןסופ יקומים, שלא ברור היכן בדיון הם נבדלים, ומן השנייה נובע שניתן לראות כל חור שחור כמעין יקום נפרד, אם כי בעצם שם, לא ניתן להשפיע רק בכיוון אחד. נדמה לי שהתנאי להיבדלותם של יקומים הוא שונה ואולי קצת פחות אינטואיטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות תסכים איתי שתנאי אי-מעבר אינפורמציה הוא תנאי הכרחי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זה קצת בעייתי. חלק מן היקומים המקבילים חולקים את אותה ''אינפורמציה'' (אך אף פעם לא את כולה, שכן אז זהו אותו אחד). אולי כדאי לחשוב במונחים יותר מתמטיים מאשר פיסיקליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה בעיה בהגדרת תוך אופק האירועים של חור שחור כ"מחוץ ליקום". כנ"ל לגבי אופק אירועים של כל אירוע אחר. שים לב שאני לא אומר שיש שם "יקום אחר", עצם העובדה שאיננו יכולים לקבל משם אינפורמציה אומר שאי אפשר לדעם אם יש שם יקום אחר או עדר פלמינגו. כך אולי נוצרת בעיה מושגית: אם אי אפשר לדעת מה קורה בתוך אופק האירועים של חור שחור, איך יודעים שבאמת יש שם חור שחור? אני חושב שהתשובה היא שלא יודעים, פשוט רואים התנהגות שנראית כמו ההתנהגות המצופה תיאורטית מחור שחור וכך מסווגים את התופעה. שוב אפשר לראות זאת כשימוש במושג "חוץ יקומי" על מנת לפשט הסברים. לגבי מעבר האינפורמציה החד כיווני, אנחנו משערים שזה מה שקורה. כאמור אי אפשר לדעת שבאמת "הם בצד השני" מקבלים איזשהו מידע (ומבחינתנו זו שאלה חסרת משמעות). בעיה נוספת היא שלכל אדם יש צורך להגדיר יקום נפרד לפי קונוס האור שלו אבל זו בעיה זניחה מבחינה מעשית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אינו מדוייק לומר שאיננו יכולים לדעת על מקום ממנו לא מגיע אלינו מידע. זו גישה מאוד מחמירה מבחינה מדעית. מבלי להתייחס כאן למהות הידיעה, ובפרט במדע, כדאי שתדע שהקוסמולוגיה המודרנית קובעת ברמת וודאות גבוהה כי היקום הומוגני ואיזוטרופי. בפרט נכון הדבר בין חלקים שלו שבינהם לא עובר ולא יעבור עוד מידע. במקרה זה הדבר הוא עקב תקופה קצרה בתחילת היקום בה הם כן היו בקשר. לגבי חורים שחורים כדאי להבין שהם נחזו ע''י התאוריה עוד הרבה לפני שנתגלו חשודים פוטנציאליים בשנים האחרונות. זאת, ע''י תאוריה מתמטית, תורת היחסות, שחיזוייה אושרו בכל פעם מחדש. כך שניתן לומר שאנו כן יכולים לדעת מה קורה בחורים שחורים, שכן לפחות כרגע, כל מהותם באה לידי ביטוי בחישובינו. הנקודה כאן היא שבמדע עושים הסקה מן הפרט לכלל ואף אקסטרפולציות לא מעטות, גם אם זהירות מאוד, וזאת אף ללא קבלת מידע לגבי כל אחד ממושאי התורה. לבסוף, ההגדרות שהצעת אינן תואמות את מה שאנו נוהגים לחשוב כיקום. לא שזה פוסל אותן, הרי אין אנו יודעים מימיננו ומשמאלנו (ותאמין לי, אני פוגש אנשים ומתבונן במראה), אבל להגדרות צריך להיות איזה שימוש או שהן צריכות ליצור איזה פישוט של עולם המושגים שלנו ואיני רואה כיצד אלו עושות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום משמעות לייחס תכונות כמו הומוגניות לחלקים ביקום שאינם מעבירים אלינו מידע. לכל היותר אתה יכול לומר שהם היו פעם הומוגניים. אם יש התייחסות להומוגניות של חלקים ביקום שלא נוכל לקבל מהם מידע הרי זה לצרכי פישוט ההסברים בלבד (שימוש לגיטימי בעיני בהיפוטזות "חוץ יקומיות"). מה "אתם" נוהגים לחשוב כיקום? ואם כבר, מה יש בקצהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפיסקה הראשונה והשאלה האחרונה ניסיתי לענות. כנראה ששוב כשלתי בהסברת עצמי. בעניין מהו יקום, גם שם נראה לי שגישתך הנסיונית המחמירה לא תקבל את ההגדרה המקובלת, לפחות על קוסמולוגים מודרניים. מדובר ביריעה מתמטית ארבע מימדית, שלה "אנו" קוראים הspacetime. למרות קשירותה של יריעה זו, במונחים של מעבר מידע, שאגב הינו מונח כרונוצנטרי (על משקל אתנוצנטרי), אין מעבר של חומר או של אור בין כל חלקיה. לדוגמא: אין מעבר של חומר לַעָבר 1, שגם הוא חלק שווה זכויות ביריעה. כך שעניין העברת המידע, אינו משחק כאן תפקיד. יותר מזה, ובמושגים קצת שונים, בקרוב. 1 גם העבר זה לא מה שהיה פעם. אפילו הבנתו והגדרתו דורשים ידע והסבר נוספים כדי שיתאימו לידע הנוכחי שלנו על העולם! ככה זה, היום זה לא מה שהיה פעם. פעם, הכל היה אחרת והיום זה לא אותו דבר וגם זה הולך להשתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ליריעה הזו יש נפח סופי (כלומר, האם אפשר לרצף את היקום במספר סופי של קוביות מטר*מטר*מטר*שעה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הידוע היום, היקום מאיץ את התפשטותו, התפשטות שכנראה לא תחדל. מכאן שהיריעה אינה בגודל סופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש משמעות לשאלה מה נפח היקום עכשיו? אם כן - האם הוא סופי? אם כן - מהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השאלות צריך לשאול בסדר ההפוך. נתחיל ב-"מהו?" ונמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. התכונת למהו הנפח ולא למהו היקום. אז נתחיל בלקבוע מהו היקום (או - מה אנחנו רוצים למדוד) ונמשיך משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במובן בו הגדרת נפח קודם, ביחידות נפח 4 מימדיות, נפחו של היקום אינו תלוי ב"זמן" והוא אינסופי כעובדה מתמטית באופן בלתי תלוי בשיעור קואורדינטת הזמן ממנה אתה שואל. ניתן להגדיר נפח באופן התלת-מימדי הרגיל, אך עקב מורכבותה של קואורדינטת הזמן, צריך להגדיר היטב על איזו פרוסה תלת מימדית מדברים וישנה יותר מאפשרות אחת. אני כבר לא זוכר, ואולי אחד הפיסיקאים האחרים יתקן אותי, אבל נדמה לי שיש איזו הגדרה מקובלת לפרוסה המבוקשת (שהיא אגב "דמויית מרחב", בז'רגון היקומאי המקובל) ולפיה הנפח התלת מימדי של היקום סופי בכל נקודת זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא חושב שזה נכון שאי אפשר לדעת כלום על מה שקורה בתוך אופק האירועים של חור שחור. אמנם שום דבר לא יכול לצאת משם, אבל הוא משפיע על הסביבה שלו בעזרת כבידה, ובעצם העובדה ששום דבר שנכנס לשם אינו יכול לצאת. כך למעשה ניתן "לראות" חור שחור - אם הוא עובר לפני כוכב, אתה לא רואה את הכוכב שמאחוריו. בדרך זו אתה למעשה מקבל אינפורמציה על מה שיש בתוך אופק האירועים של החור השחור - אין שם חלל ריק ללא כוחות. ב. ההגדרה הזאת היא לא קצת אגוצנטרית? מזכיר לי את הרעיון שכדור הארץ הוא במרכז היקום. על דברים כאלה יש לי ויכוח עם הרבה פיזיקאים היום (ותסלחו שאני מרשה לעצמי להתווכח איתם למרות שאין לי דוקטורט), שמדברים כאילו האידיאליזם (במובן של קאנט) הוא אקסיומה בפיסיקה. אני מסכים אם האבחנה שאין לנו שום בסיס או קריטריון אחר לבחון תיאוריות פיסיקליות פרט למה שאנו רואים וחשים בניסויים. אני מסכים גם שתאוריה שלעולם לא יהיה ניתן לאשר או להפריך בניסוי אינה יכולה להיחשב כתאוריה פיסיקלית. אבל יש לי בעייה עם האופן שבו פיסיקאים לא עושים הבדלה בין המציאות עצמה למה שאנחנו יכולים לדעת עליה. זה בולט בעיקר בתורת הקוונטים, והתווכחתי על זה לא מזמן עם אחד המרצים שלי בפיסיקה. הוא אומר שכל עוד לא נמצאה דרך לדעת במדוייק את מיקום האלקטרון באטום, אין לו מיקום מדוייק, אלא קיימת רק פונקציית הגל, שהיא תיאור הסתברותי של מקומו. כששאלתי אותו מה בדבר האפשרות שקיים תיאור דטרמיניסטי, אלא שאנחנו לא יודעים עליו (למשל, משלים הקפה \\סביב הגרעין כל 1/1000000000000 שניות), הוא אמר שחובת ההוכחה מוטלת על מי שאומר את זה (הוא לא אמר שתיאור כזה יסתור ניסויים שנעשו). לפיו, כל עוד לא נמצאה דרך דטרמיניסטית לדעת את זה, מבחינת הפיסיקה היקום הוא הסתברותי. ועם הטיעון שלו באופן ספציפי יש לי מחלוקת גדולה, ואני ממש מתעקש שהניסוח הנכון הוא "אנחנו לא יודעים אם היקום הוא דטרמיניסטי או לא". כשיהיה לי יותר זמן, אני מתכוון לעשות אנאלוגיה לאדם שמסתכל על מערכת כאוטית, למשל האטמוספירה, דוגם אותה כל שנה, ומודד רק משתנים מסויימים, ומסיק: "זוהי מערכת הסתברותית". ולעניינינו: למה להגדיר מושג כמו יקום, שהוא אמור להבנתי להיות משהו חיצוני, שאין לו קשר למה שידוע או לא ידוע לנו, כ"מה שאנחנו יכולים לקבל ממנו אינפורמציה"? אפילו "מה שיכול להשפיע על מה שנמצא ביקום שלנו" (כהגדרה רקורסיבית, שהבסיס שלה הוא נניח כדה"א) נראה לי בעייתי, ולו בגלל שחייב להיות לזה בסיס, והבסיס הזה, אם לא יהיה "כל מה שקיים", אין שום דרך להגדיר אותו שהיא טובה יותר מדרך אחרת. לדעתי הגדרה טובה ליקום היא - כל מה שניתן למקם באותה מערכת צירים של מרחב-זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לאדם ההוא שמציץ באטמוספירה אחת לשנה יש רק תאוריה אחת שמסבירה במדויק מה הוא רואה, ואותה תאוריה מנבאת שהוא לא יכול לצפות באטמוספירה לעתים קרובות יותר מסיבות עקרוניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום בעיה לפתח תאוריה הסתברותית שתהיה נכונה, פשוט על סמך מספר גדול של מדידות. מהן סיבות עקרוניות? אם הוא מגושם מאד והדברים שהוא יכול לראות הם בסדר גודל כזה שעצם המדידה משפיעה על התוצאה, זאת סיבה עקרונית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעושה את הסיבה לעקרונית זה לא שהאדם מגושם אלא שהיקום מגושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש (מבוסס חלקית על הכרות אישית, ומנוסח בצורה מרושלת): הגישה של אפו היא שהיקום הוא 'מימוש' של מודל מתמטי 'יציב'. כלומר, קיים מודל מתמטי המייצג במדוייק את היקום – או ליתר דיוק, מודל מתמטי ש*הוא-הוא* היקום; עצם קיומו של המודל מוביל לקיומו של היקום. ההנחה שברקע היא ש*כל* מודל מתמטי 'מתאים' (שאינו טריוויאלי?) מוביל בהכרח לקיומו של יקום המבוסס על אותו מודל. היות שאין לנו כל סיבה להניח שיש רק מודל 'מתאים' אחד, המסקנה המתבקשת היא שישנם יקומים רבים - אך אין כל 'קשר' בינהם, באף מימד, משום שהמימדים עצמם הם פנימיים לכל יקום ויקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חשבתי שזה משהו כזה (כנראה בעקבות פעם קודמת בה פרשנת את אפו). והשאלה הבאה שלי, כמובן, היא על מה מבוססת ההנחה שברקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריו של טל אכן מסכמים במדוייק את מסקנתי. אגב, יקומים, ושלנו בפרט, אינם יכולים להיווצר. אני יכול לנסות לפרט ולהסביר מדוע לדעתי זה המצב, אבל אני קצת מתבייש שיצחקו עלי ומפחד שיריקו עלי ויזרקו עלי קליפות של גרעינים, כמו שקורה בכיכר השוק אצלנו כל יום שישי (וזה לא יעזור להם, אני אמשיך, בסוף הם יבינו). אם החשש ישכך, אפרט בעוד כמה ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות שמחד, ההכרות שלי עם התיאוריה היא שטחית למדי, ומאידך, היא נשמעת כמו אחת התיאוריות הסבירות יותר מבין כל אלה שאני מכיר, אשמח לקבל הסבר מפיך. מבטיח לא להביא גרעינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אעשה זאת בשבוע-שבועיים הקרובים. אני קורא כרגע שוב (ושוב) את מאמריו הקולחים והמעמיקים של ירדן על תורת הקוונטים. אני חייב לציין שלא רק שהם ריעננו את זיכרוני, אלא שנדמה לי שבזכותם אני מבין תורה זו טוב מאי פעם בעבר! למרות שהכרתי את בעיית המדידה, רק עתה אני מבין את חומרתה. וכל זה, בין השאר, כדי לבדוק אם למסקנתי לגבי מהותו של יקום וכורח הריבוי יש נגיעה בנושא - או שלא. שבוע טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האסטרו-פיסיקאי האמריקאי ג'ון בקל, שזוכה בימים אלה בפרס דן דוד באונ' ת"א, נשאל בראיון להארץ: "האם יש גבול ליקום?" ותשובתו: "אכן יש גבול ליקום, אבל לא ניתן לראותו כעת. רוב הפיסיקאים סבורים שיש משהו מעבר לגבול הזה. אנחנו לא יודעים מה בדיוק קורה שם." ובכן, תגובתי הראשונה לתשובה זו היא שלפחות התחביר נכון. מצד שני איני יודע למה בדיוק הוא מתכוון ב"גבול היקום". אולי גבול החומר הנראה (בניגוד לחומר האפל, שממנו עשוי רוב היקום, כפי שהתברר לא מזמן) ואולי הוא (ואחרים) טרם הפנימו את כל השלכותיו של אחד מכלי המחקר העיקריים בקוסמולוגיה - תורת היחסות הכללית. תמהני. בקשר לעניין ריבוי היקומים. אני עדיין עובד על זה (ליתר דיוק על ההשלכות הקוונטיות של זה) ימים כלילות. שבת שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הרבה זמן רציתי (וכנראה שכחתי, או ויתרתי) לשאול אותך מאיפה "אַם", שהרי בנות להקת הנח"ל שרות בבירור "זַם". ואז מצאו לי את זה: תראו תראו מי שרות שם ביחד! ואם מישהו מזהה את השלישית, שיספר לנו מי זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי וחיפשתי והעליתי בידי חרס, ולא מן המשובחים שבהם. איני מוצא מאין לוקח נוסח זה של מילות השיר. לגבי השלישית - איני יודע מי זו אך אני רוצה להאמין שהיא מנסה לשיר שיר אחר... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |