|
||||
|
||||
זה אינו מדוייק לומר שאיננו יכולים לדעת על מקום ממנו לא מגיע אלינו מידע. זו גישה מאוד מחמירה מבחינה מדעית. מבלי להתייחס כאן למהות הידיעה, ובפרט במדע, כדאי שתדע שהקוסמולוגיה המודרנית קובעת ברמת וודאות גבוהה כי היקום הומוגני ואיזוטרופי. בפרט נכון הדבר בין חלקים שלו שבינהם לא עובר ולא יעבור עוד מידע. במקרה זה הדבר הוא עקב תקופה קצרה בתחילת היקום בה הם כן היו בקשר. לגבי חורים שחורים כדאי להבין שהם נחזו ע''י התאוריה עוד הרבה לפני שנתגלו חשודים פוטנציאליים בשנים האחרונות. זאת, ע''י תאוריה מתמטית, תורת היחסות, שחיזוייה אושרו בכל פעם מחדש. כך שניתן לומר שאנו כן יכולים לדעת מה קורה בחורים שחורים, שכן לפחות כרגע, כל מהותם באה לידי ביטוי בחישובינו. הנקודה כאן היא שבמדע עושים הסקה מן הפרט לכלל ואף אקסטרפולציות לא מעטות, גם אם זהירות מאוד, וזאת אף ללא קבלת מידע לגבי כל אחד ממושאי התורה. לבסוף, ההגדרות שהצעת אינן תואמות את מה שאנו נוהגים לחשוב כיקום. לא שזה פוסל אותן, הרי אין אנו יודעים מימיננו ומשמאלנו (ותאמין לי, אני פוגש אנשים ומתבונן במראה), אבל להגדרות צריך להיות איזה שימוש או שהן צריכות ליצור איזה פישוט של עולם המושגים שלנו ואיני רואה כיצד אלו עושות זאת. |
|
||||
|
||||
אין שום משמעות לייחס תכונות כמו הומוגניות לחלקים ביקום שאינם מעבירים אלינו מידע. לכל היותר אתה יכול לומר שהם היו פעם הומוגניים. אם יש התייחסות להומוגניות של חלקים ביקום שלא נוכל לקבל מהם מידע הרי זה לצרכי פישוט ההסברים בלבד (שימוש לגיטימי בעיני בהיפוטזות "חוץ יקומיות"). מה "אתם" נוהגים לחשוב כיקום? ואם כבר, מה יש בקצהו? |
|
||||
|
||||
על הפיסקה הראשונה והשאלה האחרונה ניסיתי לענות. כנראה ששוב כשלתי בהסברת עצמי. בעניין מהו יקום, גם שם נראה לי שגישתך הנסיונית המחמירה לא תקבל את ההגדרה המקובלת, לפחות על קוסמולוגים מודרניים. מדובר ביריעה מתמטית ארבע מימדית, שלה "אנו" קוראים הspacetime. למרות קשירותה של יריעה זו, במונחים של מעבר מידע, שאגב הינו מונח כרונוצנטרי (על משקל אתנוצנטרי), אין מעבר של חומר או של אור בין כל חלקיה. לדוגמא: אין מעבר של חומר לַעָבר 1, שגם הוא חלק שווה זכויות ביריעה. כך שעניין העברת המידע, אינו משחק כאן תפקיד. יותר מזה, ובמושגים קצת שונים, בקרוב. 1 גם העבר זה לא מה שהיה פעם. אפילו הבנתו והגדרתו דורשים ידע והסבר נוספים כדי שיתאימו לידע הנוכחי שלנו על העולם! ככה זה, היום זה לא מה שהיה פעם. פעם, הכל היה אחרת והיום זה לא אותו דבר וגם זה הולך להשתנות. |
|
||||
|
||||
האם ליריעה הזו יש נפח סופי (כלומר, האם אפשר לרצף את היקום במספר סופי של קוביות מטר*מטר*מטר*שעה)? |
|
||||
|
||||
ככל הידוע היום, היקום מאיץ את התפשטותו, התפשטות שכנראה לא תחדל. מכאן שהיריעה אינה בגודל סופי. |
|
||||
|
||||
האם יש משמעות לשאלה מה נפח היקום עכשיו? אם כן - האם הוא סופי? אם כן - מהו? |
|
||||
|
||||
את השאלות צריך לשאול בסדר ההפוך. נתחיל ב-"מהו?" ונמשיך משם. |
|
||||
|
||||
סליחה. התכונת למהו הנפח ולא למהו היקום. אז נתחיל בלקבוע מהו היקום (או - מה אנחנו רוצים למדוד) ונמשיך משם. |
|
||||
|
||||
במובן בו הגדרת נפח קודם, ביחידות נפח 4 מימדיות, נפחו של היקום אינו תלוי ב"זמן" והוא אינסופי כעובדה מתמטית באופן בלתי תלוי בשיעור קואורדינטת הזמן ממנה אתה שואל. ניתן להגדיר נפח באופן התלת-מימדי הרגיל, אך עקב מורכבותה של קואורדינטת הזמן, צריך להגדיר היטב על איזו פרוסה תלת מימדית מדברים וישנה יותר מאפשרות אחת. אני כבר לא זוכר, ואולי אחד הפיסיקאים האחרים יתקן אותי, אבל נדמה לי שיש איזו הגדרה מקובלת לפרוסה המבוקשת (שהיא אגב "דמויית מרחב", בז'רגון היקומאי המקובל) ולפיה הנפח התלת מימדי של היקום סופי בכל נקודת זמן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |