|
||||
|
||||
זה נשמע לי, אעפס, קצת הומופובי, במיוחד המשפט האחרון. אבל זה מה שקורה כשלא ישנים בלילה. |
|
||||
|
||||
וגם לא שום דבר בעדם . אני מנסה להיות אובייקטיבי כפי שמוכיח המאמר הזה: אבל השאלה שהעליתי בעינה נשארת ואם אתה רוצה לראות בכך סימן להומופוביה יבושם לך: האם יתכן שהטליבאן התיחסו כפי שהתיחסו לנשים בתקופת השלטון שלהם דווקא משום שלא היה להם כל קשר עימם? |
|
||||
|
||||
יתכן. יתכן גם שקלינטון פעל ממניעים זרים, בזמן היותו נשיא. כשאני אומר זרים, אני מתכוון לממש זרים, כפי שמוכיח המאמר הזה: לא שיש לי משהו נגד חיזרים. גם אם תצליח להראות ולבסס את הדוגמא ששלטון הטליבאן התנהג לנשים, באותו אופן מזעזע, בשל ההומוסקסואליות של חבריו, אתה עדיין תוכל לטעון רק "טענות יש". להסיק מכך מה קורה כאשר "הומואים" מגיעים לשלטון, זה כשל לוגי לא קטן. |
|
||||
|
||||
טוב שמישהו אחר שם לב למה שהפריע לי בהודעה הזו. (רמז: התייחסתי בפירוש במיוחד למשפט האחרון.) |
|
||||
|
||||
סביר יותר להניח ששתי התופעות (חד-מיניות ודיכוי נשים) קשורות זו לזו בקשר מיתאמי ולא סיבתי. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל גם זאת רק לאחר שנסכים על העובדות ועל שיש בכלל קשר כלשהו. |
|
||||
|
||||
למה לראות בכל ההומואים חבורה של אנשים נחמדים שלובשים מכנסיים ורודים, עובדים במספרות ולא מזיקים לאיש? זו לא הכללה גורפת ולא מבוססת? תגובת היתר לרדיפת ההומואים, הובילה להתעלמות אלגנטית מהצד האפל של אהבת גברים, העלול להתבטא בשנאת נשים. הפאשיזם, על מגפי העור, אחוות הלוחמים והבוז לנשיות ולרוך שבו, הוא אידאולוגיה מאצ'ו-גייאית בעליל, הרבה יותר הומואית מליברליזם, זה בטוח. אנשי פלוגות הסער הנאציות, הס.א., התבססו לא מעט על אגודות של הומואים חובבי ספורט, ראש הארגון, ארנסט רוהם, היה הומו מוצהר, בכיר אחר (ששכחתי את שמו) הוגלה לברזיל בתקופה מסויימת, וטען לאחר שובו ש"לא הייתה שם הומוסקסואליות, ופעלתי רבות לשנות זאת", וב"ליל הסכינים הארוכות", בו חוסלו מנהיגי הס.א, לפחות אחד מהם נגרר ממיטתו לאחר שבילה בה עם איזה בחור (הצמד נורה במקום). לא, אני לא טוען שהומואיות היא פאשיסטית ואכזרית מטבעה - זה מופרך בערך כמו לטעון שהיא ליברלית וחברותית. אבל, מצב שבו האידאולוגיה השלטת תהיה זו השמה דגש על גברים, גבריות והיחסים ביניהם, בהחלט נראית לי כעשוייה להתדרדר לנוסח הטליבאן. ספרטה הייתה מדינה הומוסקסואלית, אנטי-נשית לוחמנית וקיצונית. אתונה הייתה מדינה שהיו בה הומואים שנהנו מלגיטימציה. וזה ההבדל המשמעותי אולי. |
|
||||
|
||||
ספרטה הייתה מדינה הומוסקסואלית? אתה מתבלבל, הכוח האתונאי הראשון ש_ניצח_ את הספרטנים היה מורכב מזוגות מאהבים הומוסקסואלים. בכלל, בכך שאתה זורק את המלה "הומוסקסואל" על נטיותיה כמתארת רוע על ימין ועל שמאל, אתה א. מראה על לא מעט הומופוביות משל עצמך ב. מניח את התוצאה. |
|
||||
|
||||
> ספרטה הייתה מדינה הומוסקסואלית? אתה מתבלבל, הכוח > האתונאי הראשון ש_ניצח_ את הספרטנים היה מורכב מזוגות > מאהבים הומוסקסואלים. ספארטה הייתה מדינה מאצ'ו-גייאית במלוא מובן המילה. במקום בר-מיצווה, היו עושים לנער המסכן אונס קבוצתי. אגב, הספרטנים ניצחו את אתונה, ומי שניצח אותם, היו התיבאים, שאליהם השתייך "גדוד האוהבים". > בכלל, בכך שאתה זורק את המלה "הומוסקסואל" על > נטיותיה כמתארת רוע על ימין ועל שמאל, אתה א. מראה על > לא מעט הומופוביות משל עצמך ב. מניח את התוצאה. א. אני מתאר לעצמי שאני הומופוב בערך כמו כל ישראלי ממוצע - בנוסח "תעשו מה שבא לכם, רק אל תנסו את זה איתי". אני לא חושב שיש לי בעייה מיוחדת עם ההומואים כפרטים, או כקהילה, או כנטייה. ב. ההערה שלי באה כתגובה לשלילה הגורפת של זיהוי הומוסקסואליות עם רודנות ואלימות. כפי שטענתי, אם תקרא/י זאת מבלי נטייה להכנס למגננה, הומואיות לא יוצרת רק אנשים ססגוניים ועדינים, אלא גם טיפוסים לא נעימים. ייתכן שהייתי צריך לסייג את דברי ולציין, שהומוסקסואליות איננה פאשיסטית, מיליטריסטית או רודנית, אך לרודנות, האדרת-לוחמים, אגרסיביות ודיכוי נשים יש מאפיינים הומוסקסואליים בולטים - מספרטה עד קנדהאר, דרך ברלין. אם כבר מישהו צריך להתעצבן מזה, הרי שאלו הם המיליטנטים, הקיצוניים והפאשיסטים, ולא ההומו הממוצע מהבית ממול. |
|
||||
|
||||
ב. אני לא שללתי באופן גורף שום דבר. אני לא מבין מדוע חובת ההוכחה עלי, כאשר הטענה המקורית היא של מר אשד. אילו מאפיינים הומוסקסואליים יש שם? לעיני הם אינם בולטים כלל ועיקר. סביר יותר להניח שהומוסקסואלים יתעצבנו מן השימוש שלך במלה "הומוסקסואל" על נטיותיה כמעט כמלת-גנאי, על משקל "פשיסט" או "עריץ." למעשה, אתה לא מספיק מפריד ביניהם על מנת שאפשר יהיה לחשוב שאתה מדבר על שני דברים שונים. |
|
||||
|
||||
יש לך נתונים לגבי האחוזים הגבוהים יותר של הומוסקסואליות בקרב מפלגות פשיסטיות (כמו המפלגה הנאצית למשל) ביחס לשאר האוכלוסיה? גם אם הצלחת למצוא אנקדוטות על "נאצים הומואים", מה אתה חושב שבדיוק הוכחת או הראת לכולנו לגבי הומוסקסואליות? מדוע, כאשר מדברים על הומוסקסואליות, לישראלי הממוצא תמיד קופצת לראש התמונה הציורית של גברים נשיים שעובדים במספרות? הומוסקסואליות הוא גם עניין מאוד נשי, אתה יודע. לגברים אין עליו מונופול. מי טען ש"הומואיות" (עפ"י הניסוח שלך) היא ליברלית וחברותית מטבעה? אף אחד. אה... זה היית אתה עם ההומואים עם המכנסיים המזעזעים (שעובדים במספרה) מהדוגמא ש*אתה* הבאת. "אבל, מצב שבו האידאולוגיה השלטת תהיה זו השמה דגש על גברים, גבריות והיחסים ביניהם, בהחלט נראית לי כעשוייה להתדרדר לנוסח הטליבאן." מדוע למשפט הזה יש יותר ערך מלמשפטים הבאים: "אבל, מצב שבו האידאולוגיה השלטת תהיה זו השמה דגש על חלוקה מסורתית של נשים/גברים, והיחסים המסורתיים ביניהם, בהחלט נראית לי כעשוייה להתדרדר לנוסח החברות הפשיסטיות ו/או ברבריות." "אבל, מצב שבו האידאולוגיה השלטת תהיה זו השמה דגש על נשיות, בהחלט נראית לי כעשוייה להתדרדר לנוסח האמזונות הרצחניות." לא שיש לי משהו נגד המילים "עשוי" או "עלול". חברי הטובים ביותר משתמשים (או עלולים להשתמש) במילים אלו, מדי פעם. בכלל, כל הגישה שהגבריות היא שמעצבת את התפישה המילטריסטית, השבטית, הפטריוטית, המסורתית או האלימה, היא גישה משוללת כל יסוד וניזונה בעיקר מפרופוגנדה פמניסטית (מסוימת) שגורסת שהעולם היה יפה יותר אם הוא היה נשי יותר. נשים קוראות קריאות יציאה למלחמה, שונאות זרים ומחזיקות בתורות פשיסטיות, לא פחות מהגברים (זה שהגברים הפראירים הם אלו שיוצאים לשדה הקרב, זה כבר סיפור אחר). יש כאלה שטוענים שנשים דווקא נוטות להצביע למפלגות ימין פטריוטיות, לאומיות ומילטריסטיות, יותר מאשר שגברים נוטים לעשות זאת, אבל באמת שלא בדקתי את זה (אין לי מושג אם הטענה נכונה). |
|
||||
|
||||
ותיזכר לטובה האמא המילטריסטית של קייל מסאות' פארק. |
|
||||
|
||||
כן, אבל האמא של קייל היא כלבה גדולה ושמנה (אליבא קרטמן). תיזכר לטובה גם דמות נוספת - Big Gay Al, שיותר מתאימה לנושא הדיון. I'm ssssuper, tho very thooper. |
|
||||
|
||||
ואותן הנשים (בלי להכליל) שאוהבות את הגבר שהוא לא לפלף, שמעודדות אותו להיות לוחם. או כמו שכתבה ע. לינור (איזה שמאלנית פטריוטית אחת) "תנו לי קצין". ובלי להעליב את הנשים המוכות, חלק מהן ידעו בדיוק איזה גבר הן בוחרות, ובחרו בו בגלל זה בדיוק. זה קשור לאנלוגיה שעשיתי כאן בדיונים אחרים בין הנשים האלה לבין תוצאות הבחירות. בהחלט לא אתפלא אם נשים נוטות להצביע ימין פטריוטי ("כמה חמוד הזקן של ליברמן ויש לו גם עיניים כחולות אחותי") למרות שגם אני לא בדקתי. אז אולי באמת נשים (היי, לא אמרתי *ה*נשים!) דווקא הן ששותפות בעיצוב חברה מיליטריסטית, שבטית, פטריוטית וכו'... |
|
||||
|
||||
אתה מוטה בדיוק כמו השאר. אני לא באה כדי להיכנס לנושא "סקסיזם, כן או לא", כי אתה כבר מקדם את הדיון הזה בהצלחה יתרה. אפילו לא כדי להיכנס לשאלה, אם טסטוסטרון הוא גורם ביולוגי שמעודד את האורגניזם לפעילות אגרסיבית (אומרים שהוא כזה). או אם באופן מסורתי, גברים מתחנכים על כך ש"מותר" להם לבטא אגרסיביות, ולא להדחיק אותה. העניין הוא, שאתה תוקף עובדות מוצקות כיוון שהנחות הנשענות עליהן לא נראות לך. אתה רואה הומופוב, ושוב ממהר להסתער על כל תפיסה שרואה איכשהו קצה-קצהו של הבדל בין המינים. שוב, בלי לגלוש להוכחות ביולוגיות ופיזיולוגיות לגבי קיומו של ההבדל הזה, בלי לדבר על צורות הסוציאליזציה השונות-לחלוטין שעוברים גברים לעומת נשים - אתה אומר: "כל הגישה שהגבריות היא שמעצבת את התפישה המילטריסטית, השבטית, הפטריוטית, המסורתית או האלימה, היא גישה משוללת כל יסוד". אכן, באמת. אבל מה דעתך על הגישה שאומרת, שהיסטורית, נמצא *מיתאם גבוה* בין גבריות לבין מיליטריזם? מיתאם גבוה אין פירושו יחסי סיבה ותוצאה, אלא הוא עדות לגורמים קרובים ומשולבים. החוכמה היא לא להיות עיוורים למיתאם הזה, אלא למצוא מה גרם לו. ואם ברצונך לטשטש ולבטל אותו, זו לא חוכמה לצעוק שהוא לא קיים. ושוב, אל תקרא אותי לא נכון ואל תמצא נשות קש - אני *לא* תומכת בטיעון הפמיניסטי כפי שהצגת אותו. אני לא חושבת שאכזריות/אלימות הם עניין גברי. לצערי, הם אחד מסממני האנושיות בכלל. הרבה פעמים, האדם הממוצע שיכול לקחת לידו כוח, ממהר לקחת אותו ולנצלו לרעה, וגברים ששלטו ודיכאו נשים אינם יוצאי דופן מבחינה זו. אבל שוב, היסטורית נמצא מיתאם עצום בין גברים/חיילים ונשים/יושבות בית. אפשר להסביר אותו בכמה דרכים. מה הדרך שלך? אם תמצא דרך חדשה להסביר לי את חלוקת התפקידים המסורתית בין המינים בהיסטוריה של האנושות עד עכשיו (והפמיניזם הגיח בהיסטוריה הזו לפני שבריר שנייה, במונחים היסטוריים) - אנא, אני מקשיבה 1. בינתיים, אתה תוקף את המצב הקיים, או ההיסטורי (שרובנו מסכימים שאינו תקין), כיוון שאינו מתאים לאידיאלים שלך. זה כמו פעיל שלום שמיפנה אצבע מאשימה כלפי אלה שטוענים, שיש מלחמה במדינת ישראל 2. זה בלבול בין המציאות הלקויה עצמה, לבין תפיסת המציאות הרצויה לך. 1 אתה אומר "גברים פראיירים"? לא נראה לי, כי מי ששלח אותם למלחמה היה גברים אחרים, ולא הנשים. 2 ולהזכירך, גברים ונשים חיים ביחד הרבה יותר טוב מאשר יהודים וערבים. |
|
||||
|
||||
זו שיטה חדשה כזאת, השימוש הזה בכותרת, לשם הגדרת האדם איתו את מנהלת דיון? אם אנטגוניזם זה מה שאת מנסה ליצר, אז את אכן מצליחה. להגיד שאני סקסופוב זה כמו להגיד על חובב אוכל מושבע שהוא סיטיופוב (מלשון Sitiophobia). הייתי כותב שם אידאלופובית רלטביסטית כתשובה, אבל התאפקתי (אופס... בעצם לא). קל לבוא בדרישות, אך האם הודעתך שלך עומדת בדרישות אלו? מהו אותו *מיתאם גבוה* בין גבריות לבין מיליטריזם, עליו את מדברת? להגיד שהגברים יצאו לקרב בעוד הנשים נשארות בבית, זה בעצם לחזור שוב על מה שאני כבר אמרתי בהודעה המקורית ולא להגיד משהו חדש שמנוגד לה. סתם תמונה מופשטת להחריד (לא לקחת יותר מדי ברצינות): 1. הגברים יצאו לעבודה ולקרב. 2. הנשים גידלו וחינכו את הילדים בבית. 3. גברים חונכו על כך ש"מותר" להם לבטא אגרסיביות. 4. מ-2 ו-3 ניתן להבין איזה מין הוא הדומיננטי ביותר בדחיפת הילד/גבר המתבגר ל-1. מכאן נובע שנשים עוזרות לעצב את החברה המילטריסטית לפחות כמו הגברים. אבל ברצינות: נשים אחראיות לעיצוב הגבריות, לפחות (אם לא יותר) כמו שהגברים אחראים לעיצובה. א. מעולם לא אמרתי שאין הבדלים בין המינים. ב. זה שבני אדם התנהגו לאורך ההיסטוריה באופן א לא אומר שאנו לא יכולים (אם נרצה) להתחיל להתנהג באופן ב. זה היתרון שבלהיות אנושי. ג. כבר ציינתי במפורש שהגברים הם אלו שתמיד יצאו לקרב. אני פשוט חושב שזה רק *אחד* מהתפקידים בחברה מיליטריסטית. ד. את טוענת שאני תוקף עובדות מוצקות, אבל לא שמתי לב לאיזו עובדה מוצקה שהצלחת להציג בפנינו (מלבד העובדה שהגברים הם אלו שיוצאים לקרב - עובדה שצוינה כבר בהודעתי המקורית). ה. את לא חושבת שזה קצת מוזר לבנות ביקורת כל כך ארוכה, לגבי תפישת המציאות שלי שמבוססת על האידאלים שלי, ואז לכתוב : "אתה אומר "גברים פראיירים"? לא נראה לי, כי מי ששלח אותם למלחמה היה גברים אחרים, ולא הנשים". לא רק שנפלת פה בכל הכשלים שיחסת לי, עשית זאת גם בלי הסתיגויות ה"לדעתי" וה"לא בדקתי זאת לעומק" שאני דוחף כל משפט וחצי. כמובן שתוכלי להשתמש ב-"זאת היתה תגובת מראה, אני לא הייתי באמת כותבת דבר כזה" שכל כך נפוצה באייל. אני לא מבלבל בין המציאות לאידאלים שלי (שימי לב שבהודעות ב"דיון ההוא", על גיוס נשים, אמרתי בסוף שאין שום סיכוי שהדבר יבוא לידי מימוש בזמן הקרוב, בחברה בה אנו חיים). בלי קשר לעניין הסקסיזם ומיניות, אני תמיד מנסה לשכנע שאידיאלים הם שמעצבים את המציאות האנושית. מציאות? כאשר מדובר בהתנהגות האנושית? נחליף אידיאלים - נחליף מציאות. |
|
||||
|
||||
טוב, תשובה כנה. למען האמת, אני מוצאת את עצמי אידיאליסטית-פרגמטית. לנסות לשנות בגבולות הקיים, בלי למות על זה. נראה ששנינו מסכימים על כמה וכמה הנחות, אולי יותר מכפי שנדמה. המסקנות הן הבעיה :-) אז ככה - סעיף 4 שלך, שהוא מסקנה משלושת הסעיפים הראשונים, מטשטש שתי עובדות חשובות: 4.א. הנשים ישבו בבית וחינכו את הילדים, אבל לא תמיד נשים עצמן היו מודל ההזדהות. 4.ב. הילדים מתחלקים לבנים ובנות, ואלה ואלה קיבלו חינוך שונה. בנים חונכו להזדהות עם האב (לפי סעיף 3), בנות - עם האם. מהראשונים ציפו להפגין כוח, לרכוש השכלה או לסייע בעבודות פיזיות, מהאחרונות ציפו להיות יפות, לשתוק ולסייע בעבודות הבית. לגבי שאר הסעיפים - גם אני מסכימה ל-א', ב' ו-ג'. לגבי ד' לגבי ד' ו-ה' - ביקשתי ממך לספק הסבר חלופי לעניין הפערים החברתיים בין המינים. כפי שאמרת במקום אחר - תיאורטית, נשים היו יכולות לשרת בצבא בדיוק כמו הגברים. אבל במשך אלפי השנים שהתרבות האנושית קיימת, הגברים שימשו בלעדית כמעט בתפקידי הלוחמים. מדוע זה קרה כך? אני באמת שואלת מה הגרסה שלך לעניין הזה. שהרי, הסבר היסטורי אמור להיות שלב ראשון בדרך לתיקון המצב. בינתיים, מה שראיתי שאמרת היה רק "הגברים הפראיירים יצאו להילחם" (ציטוט חופשי). זו היתה התייחסות אגבית, ולכן גם אני זרקתי התייחסות אגבית בחזרה. אז הנה, אני מנסחת אותה בצורה נאותה: האם הגיוני שהגברים ייצאו להילחם, יסכנו את נפשם, רק מפני שהם "פראיירים"? ממניעים אלטרואיסטיים? 1 יותר הגיוני להניח, שהם היו כפופים למערכת כוח שהיתה גברית בעצמה. מערכת שקידשה ערכים של מלחמה, ערכים של גבריות, ושראתה בגבר הלוחם אידיאל. אשה לוחמת, אמזונה, נתפסה כיצור יוצא דופן, לא כאידיאל. היה פה הבדל מערכתי, מובנה תרבותית, בהתייחסות למה ששני המינים יכולים לעשות. כאמור, אני לא חושבת שהגבריות עיצבה את המיליטריזם. אבל אני כן חושבת, שהמיליטריזם עיצב את הגבריות. הוא הכתיב לגברים להיות בעלי כוח, וכיוון שתמיד צריך אובייקט להפעיל עליו כוח, הנשים נמצאו לצורך זה. מכאן והלאה, חוסר השוויון שכפל את עצמו. למען האמת, אם היה אנטגוניזם בתשובה שלי עצמי, הרי שהוא נבע מהפסקה הזו שלך: "בכלל, כל הגישה שהגבריות היא שמעצבת את התפישה המילטריסטית, השבטית, הפטריוטית, המסורתית או האלימה, היא גישה משוללת כל יסוד וניזונה בעיקר מפרופוגנדה פמניסטית (מסוימת) שגורסת שהעולם היה יפה יותר אם הוא היה נשי יותר". הקצף שלי יצא על העובדה שאתה מזדרז לתלות המון רעות חולות דווקא במי שיצאו לתיקון המצב. אז נכון, אפשר לומר המון דברים על הפמיניזם, אבל הוא ראה אותן בעיות שאתה רואה. הוויכוח פה הוא על הדרך לשנות. כי שים לב - הטיעונים השוויוניים שלך מתחברים יפה דווקא עם שני הזרמים השוויוניים של הפמיניזם, הקיצוניים בו מכאן ומכאן. זה הרדיקלי, שטוען שנשים אמורות ויכולות לפעול בדיוק כמו גברים, ללא כל הנחות. וזה האקו-פמיניסטי (בהנחה לא צינית שאתה גם שוחר שלום), שטוען שיש לעקור מהשורש את הערכים המיליטריסטיים ולייסד חברה שבה גם גברים וגם נשים יחיו בשוויון - שוב, ללא הנחות (אומנם, אתה תהיה חלוק בהנחת היסוד על הזרם הזה, כיוון ששם רואים את הנשיות כמקור השלום. אז אולי נשארנו רק עם הזרם הרדיקלי). כנגד זאת, אתה יכול לטעון חופשי נגד הפמיניזם האקדמי-ליברלי (שטוען שנשים הודרו מסורתית מעמדות כוח, ושהדרך לשנות זאת היא חקיקה לאפליה מתקנת). ולסיום, אם לחזור לשאלת האידיאלים והמציאות, אני חושבת ששנינו מתעצבנים באותן רמות מטיעונים שנראים לא הוגנים. אולי לי יש פשוט פחות כוח לעשות עם זה משהו :-) 1 כמובן, אם להניח בצד לרגע את השאלה "מה מניע חיילים" בכלל - אידיאולוגיה, טריטוריה, דת, תחושת ציות, פטריוטיות, שכר חרב וכיוצא באלה. |
|
||||
|
||||
הסיבה למצב שהגברים הם הלוחמים היא סיבה ביולוגית היסטורית. הגבר היה הצייד. האישה היתה צריכה להיות מספיק מושכת על מנת לצוד לה צייד . קצת פשטני, אבל נכון, לדעתי. |
|
||||
|
||||
טוב שהתפתחנו מאז. |
|
||||
|
||||
לא ממש. סבלנות, עדיין הדרך ארוכה ומפותלת1. _______________ 1 אני נופל וקם. נופל וקם. נופל וקם. |
|
||||
|
||||
זה בהחלט יכול להיות חלק א' של התשובה - אבל הוא עונה רק לעניין הסגרגציה בתפקידי שני המינים 1. לא לעניין ההירארכיה שנוצרה ביניהם. 1 חלוקת עבודה שיטתית היא דבר יעיל. |
|
||||
|
||||
לגבי הפוביות למינהן: מומלץ לשימוש לכל חובב הגדרות הדדיות, אשר משתתף בדיוני "האייל הקורא בשמות". לגבי השאר, אנסה מחר, אחרי המבחן הממש משששששששעמם (דובי, פעם, באיזו הודעה אגבית, הזהיר אותי לא ללכת ללמוד תקשורת. אני בטיפשותי האופינית לא הקשבתי... מגיע לי). |
|
||||
|
||||
טוב, אני רואה שזה פחד מאוכל. ג'נדרופוב הולך? :-) |
|
||||
|
||||
להגיד עלי שאני ג'נדרופוב זה כמו להגיד עלי שאני רייסופוב (זה לא מהרשימה). הייתי אומר בחזרה Hominophobia, אבל כרגיל אני מצליח להתאפק. יש הבדלים בין הגזעים ויש הבדלים בין המינים. מכאן ועד טענות "כהי עור נוטים יותר לאלימות", "כושים הם אינטלגנטים פחות" או "נשים הן פציפיסטיות יותר מגברים" המרחק גדול. עדיין מגיעה לך תשובה מלאה לשאלותייך. כשיהיה לי קצת זמן. |
|
||||
|
||||
איזה יופי! המון זמן לא הייתה לי הזדמנות להגיד למישהו: אמרתי לך ואמרתי לך! (דובי, ילדותי כתמיד, ועם עוד שני קורסים לסיום התואר בתקשורת) |
|
||||
|
||||
ילדותי כתמיד אבל צודק. אכן אמרת לי ואמרת לי. במילים אחרות (ואף במילה אחת): YAWN. איזה גיבוב של שטויות בנאליות יש בחוג הזה (לפחות בהתחלה). או שמשהו בסיסי דפוק בחוגים שבחרתי, או שמשהו בסיסי דפוק באונ' באופן כללי או שאצלי משהו לא בסדר ואני ממש לא מתאים לסביבה הזו. סביר להניח שמדובר בשילוב של האלמנטים הנ"ל. (אביב, קוטר כתמיד, ועם מספר קורסים לסיום התואר שנמשך אפילו עד מעבר לאופק המדיני) |
|
||||
|
||||
בטעות יצאתי אייל אלמוני בפעם הראשונה באייל (אני אחרי מחיקת cookies). הידד! התקבלתי למועדון או שאני צריך להוסיף משהו? |
|
||||
|
||||
פספסת אופציה אחת: יש משהו בסיסי דפוק במחקר האקדמי בתקשורת. מדובר על תחום אינטרדיסציפלינרי ששכח שהוא אינטרדיסציפלינרי. עכשיו אני אכתוב עוד פעמיים את המילה אינטרדיסציפלינרי כדי לראות אם מתישהו זה יראה לי כאילו אני מאיית נכון את המילה אינטרדיסציפלינרי. לא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
להגיד בינתחומי עושה לי געגועים להרצליה. ודווקא בסופ''ש הזה אני נשאר בירושלים... |
|
||||
|
||||
> יש לך נתונים לגבי האחוזים הגבוהים יותר של > הומוסקסואליות בקרב מפלגות פשיסטיות (כמו המפלגה > הנאצית למשל) ביחס לשאר האוכלוסיה? גם אם הצלחת למצוא > אנקדוטות על "נאצים הומואים", מה אתה חושב שבדיוק > הוכחת או הראת לכולנו לגבי הומוסקסואליות? לא הרבה, אם כבר, אז יש לנו ממצאים מופלאים לגבי הפאשיסטים למיניהם. > מדוע, כאשר מדברים על הומוסקסואליות, לישראלי הממוצא > תמיד קופצת לראש התמונה הציורית של גברים נשיים > שעובדים במספרות? הומוסקסואליות הוא גם עניין מאוד > נשי, אתה יודע. לגברים אין עליו מונופול. הנקודה שלי עלתה כתגובה לזעזוע מעצם הרעיון שהומוסקסואליות יכולה להתבטא בחברות קיצוניות ומיליטריסטיות כמו באפגניסטן, ולמגננה ש"זה בכלל לא קשור" - משל כל ההומואים אכן היו גברים נשיים שעובדים במספרות ולא, למשל, גם מוג'אהידין רצחניים. לדעתי, קיים קשר מסויים. מי שבז לנשים ומעריץ לוחמים היום, יותר מעשוי "להצליב את נשקו" עם איזה משופם מחר. כל זה לא אומר שאתה צריך ללבוש שכפ"ץ בגלל שיש לך בשכונה שני בנים שמסתובבים יד ביד, אבל זה אולי כן אומר שלא כדאי לך להתכופף עם החלטת להצטרף לארגון המיליטנטי הקיצוני הקרוב למקום מגורייך. > מי טען ש"הומואיות" (עפ"י הניסוח שלך) היא ליברלית > וחברותית מטבעה? אף אחד. אה... זה היית אתה עם > ההומואים עם המכנסיים המזעזעים (שעובדים במספרה) > מהדוגמא ש*אתה* הבאת. דוגמא מוקצנת. > בכלל, כל הגישה שהגבריות היא שמעצבת את התפישה > המילטריסטית, השבטית, הפטריוטית, המסורתית או האלימה, > היא גישה משוללת כל יסוד וניזונה בעיקר מפרופוגנדה > פמניסטית (מסוימת) שגורסת שהעולם היה יפה יותר אם הוא > היה נשי יותר. נשים קוראות קריאות יציאה למלחמה, > שונאות זרים ומחזיקות בתורות פשיסטיות, לא פחות > מהגברים (זה שהגברים הפראירים הם אלו שיוצאים לשדה >הקרב, זה כבר סיפור אחר). נכון לעכשיו, אני לא מכיר מצב של חברה בה הפמיניזם היה אידאולוגיה פוליטית שלטת. הטרוסקסואליות הייתה לרוב מצב של "ברירת מחדל" שלא נתפס כבעל תודעה פוליטית - מתי ראית לאחרונה "מצעד גאווה" של סטרייטים? תודעה פוליטית הומוסקסואלית, במוצהר או במובלע, התקיימה בפועל באי אלו חברות - ספרטה למשל. בחברות אחרות, נוצרה אווירה של אנטגוניזם כלפי ערכים שהוגדרו כ"לא-גבריים" והאדרה של אי אלו ערכים מיליטריסטיים שנתפסו ככאלו שכן. אם רק מה שגברי הוא מה שראוי, הרי שיש כאן מתן לגיטימצית-יתר ליחסים בין גברים. אולי בגלל זה בחברות כאלו, כמו גרמניה הנאצית או חברות מוסלמיות-קיצוניות בעבר ובהווה, התפתחה במקביל גם הומופוביה קיצונית עד כדי הרג ואלימות, שהרי היה מי שאמר שההומופובים הקיצוניים ביותר הם הומואים בארון... מטרת כל הדיון שלי היא לא דה-לגיטימציה של הומוסקסואלים, רק הצגת זווית נוספת בדיון. אם הומוסקסואל כלשהו נעלב מדברי, אל לו להפגע. שיקח את זה באותה רוח בה אני לוקח ביקורת נגד צדדיהן הרעים יותר של היהדות או הישראליות. אם מיליטנט או פאשיסט כלשהו נפגע מדברי, אז זו כבר בעייה שלו, וכנראה יש לו סיבה טובה. |
|
||||
|
||||
ליאור, שתי הערות בנוגע לתגובתך שממנה משתלשל הפתיל הזה: א. ספרטה, אף שכידוע הייתה מדינה לוחמנית בעלת תדמית "מצ'ואיסטית" לא הייתה יותר "אנטי-נשית" מאתונה כי אם במידה רבה להפך: בעוד שהאישה האתונאית הייתה משוללת זכויות כמעט, וחייה בחברה הוגבלו לנישואים ולהולדת ילדים, הרי שלאישה הספרטנית היו זכויות רבות למדי ובראש וראשונה הזכות להחזיק ברכוש. הספרטניות גם ידעו קרוא וכתוב, להבדיל מרוב הנשים האתונאיות, והיו להן עוד זכויות מעניינות, ובהן, הזכות להחזיק ביותר מבעל אחד: למעשה, הייתה קיימת בספרטה פוליאנדריאה. החינוך הספרטני הנוקשה שעסק רבות בספורט ופיתוח הגוף הוחל במידה ניכרת על נשים ולא רק על גברים, והדבר עוד צימצם את הפערים בין הגברים לנשים. עוד על מעמד האישה בחברה הספרטנית ראה: ב. לעניין הערתך ש"אתונה הייתה מדינה שהיו בה הומואים שנהנו מלגיטימציה". לא בכדי הקפדתי להשתמש בביטוי "משכב זכר" או במילה היוונית "פיידראסטיה" כשתארתי במאמר את המיניות בחברות האפגאנית, הרומית והיוונית. לא זו בלבד שהמילה "הומוסקסואליות" היא מילה מאוחרת יותר אלא שההומוסקסואליות (שאחד הסטריאוטיפים שלה הוא "אנשים נחמדים במכנסיים ורודים שעובדים במספרות", כלשונך הציורית), היא תוצר חברתי מודרני שהתפתח עם עלייתה של התרבות הבורגנית במאה ה-18. אתה יכול לקרוא מעט על התפתחותה של ההומוסקסואליות המודרנית ב: האתונאים לא היו הומואים בנוסח סן פרנציסקו בימינו. 3 החברות שתוארו במאמר הן חברות "סופר-גבריות", שבהן כל הכוח הפוליטי והמיני מצוי באורח בלעדי בידי גברים. חברות אלה מאורגנות כך שיענו לצרכיהם ולמאוייהם של הגברים הבוגרים: כל האחרים - הנשים, העבדים, הזרים והנערים המתבגרים - קיימים מינית ביחס לאזרח הבוגר, הזכר, ומשמשים לסיפוקו המיני. מערך מיניות כמו זה האתונאי, שבו הזכר הבוגר נישא בנישואים מוסדרים לאישה, חופשי לנהל מערכות יחסים מיניות עם נשים אחרות (זונות ושפחות) וגם רשאי לחזר אחרי נערים צעירים אינה דומה לשום דבר בחווייה המערבית המודרנית. (נקודה זו הודגשה במאמר בחלק שכותרתו: מערך מיניות המבוסס על גיל ועל ההבחנה בין פעיל וסביל ביחסים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |