 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם יותקף פיל בטבע ע"י עכבר ? בודאי לא. מאות אלפי שנים של התפתחות אבולוציונית החדירו בעכבר את המידע הברור שהדבר הזה פשוט לא משתלם. אם יסתער על הפיל, הפיל ידרוך עליו, והדבר ימנע ממנו סופית "שעשועים" דומים בעתיד. זה טבעי ופשוט, ואף אחד לא יחשוב שהפיל לא בסדר. נהפוך הוא. אבל תארו לכם שהפיל הזה עבר טיפול רב שנים, שבו הזריקו לו באופן שיטתי סמים (מתוצרת סקנדינבית), שהרסו בו את כל המנגנונים שרכש אף הוא מצדו במשך מאות אלפי שנים של התפתחות אבולוציונית. ייתכן מאד שהאינסטינקט הבסיסי שמורה לו באופן חד וחלק להרים את רגלו, ולדרוך על הטרדן הטיפש לא יפעל. ואז הוא יתחיל להפעיל את רגליו בצורה מגוחכת ומגושמת, כשהוא מגן ברגל אחת על רגל אחרת מותקפת. לפעמים לא בכוונה תנוע רגלו בצורה מגושמת, ובלי משים יחטוף גם העכבר איזו מכה, אבל באמת לא בכוונה. ומה יחשבו על הפיל הזה הסובבים שיתרגלו לראות את התמונה הזאת ? בהדרגה ילמדו לראות בכך דבר טבעי, ואף "יכעסו" על הפיל אם יניע את רגלו בצורה בלתי זהירה ויגרום נזק לעכבר. לפני ימים מספר חזיתי עם בני משפחתי בטלוויזיה ב "פעולה חרורגית חכמה". טיל מדויק ויקר נראה עף, פוגע בבית (מקור הירי המזוהה), ועושה שם חור בקיר. איזה יופי ! איזה דיוק ! איזו חכמה ! ממש מחייב מחיאות כפיים סוערות. אבל אני לא התפעלתי כלל, ואמרתי לבני משפחתי: תראו מה יעשה מחר צבאנו ההומני (מילת תואר שנבחרה ע" הגנרל שמגן על שכונת גילה, כשהוא עטוף מרגל ועד ראש בשחפצים ובקפלדים מגינים כשהאזרחים הולכים חשופים) והמתוחכם: הוא יירה עוד טיל דומה, והפעם יסתום את החור שעשה עכשיו, בדיבל גדול. אחר כך, בערב הבא נשחיל לתוך הדיבל בורג ענק בצורה מדויקת ומקצועית. אנחנו נראה להם מה זה. . . ה "חוכמה" ה "חרורגיה" וה "דיוק", כמעט גורמים לי להקיא. טוב שיהיו לנו היכולות האלה, אבל צריך להיות מספיק חכם כדי לדעת מתי להיות "חכם ומחושב" ומתי להיות "טבעי ועצבני". פעולת הדריכה על העכבר אולי אינה פעולה "חכמה", אבל היא הכי יעילה בתוקף הנסיבות. אני רוצה להזכיר לך חילופי דברים שהיו בינינו בעקבות דבריך תחת הכותרת: "הקונץ כן הצליח ?" תוך כדי פסגת קמפ דויד האחרונה. אתה ציטטת מקור פלשתיני נעלם שלפיו אין לפלשתינים ברירה אלא לקבל את ההצעות האמריקאיות, ושלכן הפסגה עומדת להסתיים בהצלחה. אהוד יערי, ערב קודם לכן, הביא ממש את אותו הסיפור כשהוא מעריך באופן מפורש שהדברים האלה מייצגים את המציאות. אתה לא אמרת בפרוש שאתה מאמין בכך, אלא הבאת זאת כאפשרות, אבל חשתי שלמרות שאינך אומר זאת במפורש, אתה מאמין בכך ממש כאהוד יערי. אני עניתי כפי שהרגשתי, שהדבר הזה הוא חלום מתוק, והבאתי עליי כפי שאתה זוכר התנפלות רבתי. פתאום מצאו הוכחה שאני גזעני, תכונה שעד אז הצלחתי להסתיר בצורה מתוחכמת. תוכל למצוא בדבריי בעבר הערכות לפיהם הסכמי אוסלו עומדים להסתיים בלא הסכם ובאלימות, ובמקום אחד אף כתבתי שהדבר הזה יתברר תוך חודשים ספורים. בויכוחים והערכות פוליטיים בדרך כלל קשה לדעת בצורה חדה וחלקה עם מי הצדק, אבל מי צדק בויכוח ההוא ? אתם ? הייתי רוצה לשמוע פעם כמה מילות שבח. למה אני מביא את הסיפור הזה ? אני רואה באמונות שלך, של אהוד יערי ושל רבים אחרים (דברתי בדיוק על הנקודה הזאת של סכויי הצלחת פסגת קמפ דויד גם עם חברים לעבודה אז), תוצאה של הזרקת "סמי אוסלו" לורידים במשך שנים. הערכה שנראית לי פשוטה וברורה מתוך שאני פשוט עוקב אחרי פעולות הפלשתינים, ושומע את מה שהם אומרים בלי לתת לדברים פרושי דרש אלא פרושי פשט בלבד, עשו את התמונה מחודדת וברורה מאד בעיני. אני רוצה להתייחס עכשיו לשתי הנמקות שמנמקים אלה שמנסים להפחיד אותנו, כדי שנימנע מלפעול בדרך שאני רואה בה דרך טבעית, דרכו של הפיל הדורך כשמעצבנים אותו. ההנמקה הראשונה היא עניין הכוח הבין לאומי שיגיע לכאן נגד רצוננו, דוגמת ההתערבות בבוסניה. אני חושב שמדובר בתסריט בלתי ריאלי כלל. הסכסוך הנוכחי ביסודו של דבר הוא על כך שכל מה שאנו רוצים הוא שקט (אגב, תמיד בכל תולדותנו זה היה כך). הצד השני לא משלים עם המצב הנוכחי ומפעיל אלימות. איני חושב שזה כל כך פשוט ללכת ולכפות על מדינה כל כך חזקה צבאית (לפחות על הנייר) משהו, כאשר מדובר בכך שבעצם "ידית ההפעלה" נמצאת בידי הצד השני. הרי ברור שכיוון שכל מה שאנו רוצים הוא שקט, כל פעילות חריפה שלנו תוכל לבוא לקיצה ע"י לחיצה קלילה על הכפתור מצד ערפאת. בנתונים כאלה קשה להעריך שאפשר יהיה לגייס כוח שאולי יסבול גם אבדות אם יפעל נגדנו כאשר אנחנו אומרים: למה לכם להביא לאבדות לנו ולכם? תגידו לערפאת ללחוץ על הכפתור, ואם לא ילחץ הוא אחראי למעשיו. זה בכלל לא דומה למה שהיה בבוסניה. שם הסרבים בצעו פעולות מבלי שהבוסנים היו יכולים להשפיע על המצב. וגם צבא סרביה היה חלש בהרבה מצבאנו, ולא יכול היה להביא נזק לתוקפים. תחשבו איזה נזק (על הנייר) יכול חיל האוויר שלנו לגרום לכוח תוקף, ואיזה הכנות וצבירת כוחות צריך לעשות כוח בין לאומי על מנת להתמודד עמנו. (עד כמה שזכור לי במלחמת המפרץ נעשו הכנות במשך כמעט שנה לפני שיצאו לדרך.). ברור שהם יחשבו פעמיים לפני שיחליטו החלטה כזאת. ובמקרה הגרוע, אם בכל זאת הערכותיי לא יתממשו נוכל לסגת ברגע האחרון. גם אני איני חושב שצריך ללכת עם הראש בקיר. אבל צריך לנסות עד כמה שאפשר, כדי להשיג הישגים. ניתן להם לעשות לפחות את כל ההכנות הבירוקרטיות והארגוניות. אם באמת נגיע לכך, דבר שאני ממש לא מאמין בו, נוכל לחזור בנו. ההנמקה השניה היא הידרדרות למלחמה כוללת. בדרך כלל מיד חושבים על טילים ונשק בלתי קונבנציונלי כשמעלים אפשרות זאת. מוברק שפסל בועידת הערבים אפשרות כזאת, לא עשה זאת במקרה. מלחמה כוללת, אולי תוך שימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי תביא לצד השני נזק עצום, ומוברק מבין זאת. נכון שתמיד ישנה אפשרות שיהיה איזה "משוגע" שילחץ על הכפתור, אבל אני טוען שאם קיים משוגע כזה שמוכן להביא אובדן ונזקים ענקיים על בני עמו כדי לפגוע בנו, אז הסיכוי שילחץ על הכפתור כשאנחנו "טובים" שווה בדיוק לסיכוי שילחץ על הכפתור כשאנחנו "רעים". אם הכפתור קיים והמשוגע קיים, המעשים שלנו לא כל כך רלוונטיים. הויכוח הנוכחי בינינו קשה יותר להכרעה חד משמעית, משום שאי אפשר לפעול צבאית בשתי שיטות בעת ובעונה אחת, ולראות איזו מהן מביאה תוצאות טובות יותר. בעצם, לעולם לא נדע במפורש מי משנינו צדק. אבל אני יודע שנבחרה כבר, בעצם, הדרך שלך, משום שכפי שאני רואה את הדברים, עדיין לא עברנו את שלב הגמילה מהסמים. אנו נכנסים עכשיו ל"שיגרה" רבת שנים של התשה. זה סוג המלחמה בדיוק שרע לנו וטוב להם, כשם שאסטרטגית ההגנה רעה לפיל. שום טובה לא תצמח לנו מכך. אי אפשר שתצמח. במשך שנים מתחוללים תהליכי כרסום בכושר העמידה שלנו בצורה הדרגתית, כמעט מבלי שאנו מבחינים בכך. אנו כבר אבדנו עד כה המון, וכרסום נוסף ישאיר אותנו כל כך חלשים ש "פו" קטן ימוטט אותנו כליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף: העימות הנוכחי, אם ימשך לאורך זמן, יהיה רע לפלסטינים עשרות מונים משיהיה רע לישראל - הפלסטינים ישלמו בריסוק כלכלתם, בעוד שישראל רק תצא מהמיתון מעט לאט יותר. אותו דבר אמנם היה נכון גם בתקופת האינתיפאדה, אך אז לא היה קיים גוף פלסטיני מרכזי בעל אינטרס לקיים עצמו. המשך העימות לאורך זמן היא מבחינת הרשות הפלסטינית הליכה לתהום בעיניים פקוחות. כמובן שיתכן וערפאת לא שולט בשטח במידה מספקת על מנת להפסיק את האלימות בזמן שירצה, אך זו שאלה שראויה לדיון בחטיבת המחקר של אמ"ן, ולא בפורום החובבני שיש לנו כאן. הלאה: אכן כמעט ואין סכנה לשימוש בנשק לא קונבנציונאלי על ידי אחד מצבאות ערב בזמן הנוכחי. הסכנה האמיתית היא מלחמה מוגבלת, דוגמת מלחמת יום כיפור, שאחד מהמנהיגים הערבים יגרר אליה בניגוד לרצונו בעקבות לחץ עממי מסיבי. אהיה כנה ואומר כי לדעתי סכנה זו כמעט וחלפה, ונראה שמנהיגי המדינות השכנות לנו הצליחו, באמצעים אלו ואחרים, להשתלט על האוכלוסיה שלהם ולרסן את הלחץ המופעל עליהם. אגב, הבעיה שלך, אם תסלח לי על שאני אומר, היא שאתה נוטה לנתח דברים מנקודת המבט המוסרנית ולא מזו הרציונאלית. כך, לדוגמא, אתה טוען שהסיבה לכך שארה"ב ונאטו תקפו את הסרבים היא משום שאלו טבחו באלבנים ולא היו מוכנים להפסיק, ומשום שאותם תנאים בדיוק לא מתקיימים כאן, סביר להניח כי לא תהיה התערבות בינלאומית במזרח התיכון. כמובן שזו נאיביות: באותה התקופה ניהלה אתיופיה מלחמת חורמה נגד שכנתה הזעירה אריתריאה, וספק אם מישהו מנאטו בכלל הקדיש לכך מחשבה. ההבדל היחיד היה שביוגוסלביה היו לארה"ב אינטרסים, ובאתיופיה לא. אמנם תקיפה רבתי של ישראל על ידי כוחות בינלאומיים נראית בלתי אפשרית בעליל, אך בהחלט ניתן להביא בחשבון אמצעי לחץ אחרים, כלכליים ופוליטיים. אחרי הכל, גם לארה"ב וגם לאירופה יש כאן אינטרסים, ורובם כרוכים בנוזל שחור וסמיך המצוי בעיקר באזור המפרץ הפרסי. ונקודה אחת לסיום: העימות הנוכחי, אם יוביל לנקודת הסיום אליה נראה שהוא מוביל, יהיה דווקא טוב לישראל. בכל אחד מהמצבים, עם מלחמת התשה או (כפי שנראה סביר) ללא מלחמת התשה, ישראל תשמור בידה חלקים גדולים משטחי הגדה שהיו נמסרים לפלסטינים אם היה נחתם הסכם בקמפ-דיוויד, לא תאלץ להתפשר בירושלים ותוכל לשמור בידה את השליטה על מעברי הגבול, כמו גם על האקוייפרים המשמעותיים בגדה. כמובן שאני אישית מעדיף לא לפסול את התקווה שאכן ניתן יהיה להגיע להסכם חתום ככלות הכל, ושכל העניין הזה הוא בעצם משחק קטן של ערפאת, גרסה מורחבת לאירועי ספטמבר 96'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, הסברת מדוע אין לחשוש כל כך מהר מהתערבות צבאית בינלאומית, ואפילו לא מהתערבות של מדינות ערב. אני מסכים שהתערבות כזו רחוקה. אבל היא רחוקה כל עוד הפיל שלך אינו ממש משתולל ומחסל את כל העכברים בשטח. תסכים איתי שאם נבצע גנוסייד של ממש בפלסטינים, או נחסל את חלקם והיתר יברחו לירדן, נקלע למצב בינלאומי קשה, שלא לדבר על כך שממשלה ישראלית שתהרוג אלפי פלסטינים בשביל להראות להם מי כאן 'אכבר פיל' תתפס על ידי הרבה אזרחים, ואני בתוכם, כממשלה רצחנית, בלתי לגיטימית. האם אתה מקבל כתגובה פילית נאותה הפצצה מסיבית על עזה, למשל, שבה יהרגו אלפי פלסטינים? תרשה לי לנחש שגם אתה אינך שש לתגובה כזו. אם כן, אז חסל סדר הדיון ביננו, זו תהום שלא ניתן לגשר עליה. ואם גם אתה מתנגד להפצצה מסיבית קטלנית בתור עונש קולקטיבי לפלסטינים כדי ללמדם לקח, אז בבקשה פרט מהי לדעתך תגובה פילית צלולת דעת נאותה. מכל מקום, סביר להניח שכל עוד לא יגיב צה"ל תגובה דרמטית שתחולל זעזוע עמוק, תגובה צבאית שואתית, תגובה שאולי תשפיע על הפלסטינים אבל תחרת בזכרון האנושות לדיראון עולם, הרי שהפלסטינים לא יחדלו מהאנטיפדה שלהם. ואם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? מוטב להגיב כפי שמגיבה הממשלה היום מאשר להסלים את התגובה ולהשאר עם אותה תוצאה. בברכה, ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאד צודק בדבריך שלא הייתי רוצה לראות נהרות דם נשפכים. אבל זאת עובדה. בטבע העכבר אינו מתקיף את הפיל, וחיסול העכברים אינו מתקיים למרות שיש פוטנציאל לכך אם הדברים יתנהלו שלא בדרך הטבע. יכול להישפך המון דם אבל הדבר נחסך משום שכל אחד יודע את כוחו ואת כוחות האחרים. צריך איך שהוא לרכוש את האינסטינקטים הטבעיים שאבדו, ולשכנע את הסביבה שהם קיימים. אני בטוח שלא יהיה צורך בהליכים דרסטיים באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסביר את עצמי אולי נתבונן במה שקורה היום בלבנון, וננסה לדמיין תסריט היפותטי. בלבנון החיזבאלה יושב היום על הגדר. בכביש הצפון ממש מול עיניו עוברת תנועה אזרחית. תאר לעצמך שמחר יעשו אנשיהם מעשה שמבחינה טכנית הוא בתנאים של היום קל למימוש: יירו כמה טילי נ.ט. על אוטובוס שמסיע ילדים על הכביש הזה, ויגרמו לאסון גדול. מה נעשה ? העובדה שהם לא פועלים כך נובעת רק מסיבה אחת: הם פשוט לא מבינים כמה אנחנו חסרי אונים, וטועים לחשוב שעל כך לא נעבור בשתיקה. אבל האמת היא שהתגובה שלנו היום על מקרה כזה תהיה ירי של מילים בלבד, אולי נעשה איזה חור מדויק באיזה קיר ונתפעל ממעשה ידנו להתפאר. לציבור נסביר שתגובה "בלתי חכמה" שלנו עלולה לערער את כל המצב באזור. קרא את תגובתי למאמר "נסיגת האיוולת", שפורסם עם הנסיגה מלבנון. ביילין וחבריו אמרו שאם ניסוג לגבול הבין לאומי תהיה לנו לגיטימציה בין לאומית, ולכן נגיב בתקיפות על כל מעשה שלהם. אני אמרתי בתגובתי ההיא שאני כמעט בטוח שגם אחרי חזרתנו לגבול הבין לאומי נשאיר את ידנו כבולות. ותראה כמה צדקתי. תראה מה קורה. הם חטפו חיילים, לפני ימים מספר חדרו לשטחנו והפעילו מטען צד כנגד רכב צבאי, ורק בנס לא ספגנו הרוגים. מה עשינו ? הרי יש לנו כבר לגטימציה. שום דבר. מה שאני טוען שאנו צריכים לשכנע את הסביבה שאנו מסוגלים להגיב באופן טבעי, כפי שתגיב כל מדינה שתותקף מבחוץ. במצב המחורבן היום שאתם, השמאל, הולכתם אותנו לתוכו, זה לא כל כך פשוט, ואולי כדי לבצע את המשימה הזאת, צריך למרבה הצער לעבור שלב מסוים שבו יישפך דם. אבל פשוט אין ברירה. החלופה האחרת תביא לכך שלילדנו כבר לא תהיה מדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשם העמדת דברים על דיוקם, לא ניהלנו דו-שיח במאמר "הקונץ לא הצליח". בסך הכל הבאתי לינק לכתבה בוואלה ניוז בו צוטט בכיר פלשתיני (וכפי שכבר הערתי לך, אינך יכול להסתכל על כל ההנגה הפלשתינית כמקשה אחת) שכנראה היה בעד חתימת הסכם בקמפ דיויד. זה הכל. אני לא מאמין בשום דבר, רק הבאתי ציטוט - זה הכל. וחוץ מזה, לפי מה אתה קובע מה דעתי על הסכם אוסלו או על תהליך השלום בכלל? השתדלתי ככל שיכולתי להביא תמיד את שני הצדדים או לחילופין להביא דוגמאות הפוכות כדי לסתור את הקביעות הקטגוריות של אנשים מכל האגפים הפוליטיים. כמו שאמרתי בכמה מקומות - אני משתדל, כמה שזה קשה, להיות ה"משקיף מהצד" ולא לחוות דעה, בניגוד לרוב המתדיינים. אני מבין שקשה לרובכם עם זה, כי כולם רגילים לשאול "אתה בעד" או "אתה נגד", אבל מה לעשות - החיים קשים! נימוקי הנגד שאתה מביא מאפיינים את הגישה הבדלנית דווקא - אתה חושב שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים ולא אכפת לנו מה יקרה. ובכן, הרשה לי לחדש לך. אנחנו לא עם לבדד ישכון, אפילו צפון קוריאה לא עם לבדד ישכון. כמו שאינך יכול לנהל עסק בלי לערב את המדינה ואת העיריה ואת השכנים ואת חברת החשמל והמים ואחרים, כך אינך יכול להתעלם לגמרי מהסביבה המדינית. אתה מבסס את התגובה שלך על ה"הרתעה" - "אנחנו נקרע להם את הצורה עם חיל האויר שלנו". טוב, ומה אז? איך תנהל כאן מדינה שתהיה מנותקת כלכלית משאר העולם? מאיפה יגיעו חומרי גלם נחוצים? לאן נייצא את כל היי-טק שלנו? וזה רק קצה-קצהו של המזלג. וחוץ מזה, הבעיה עם אלגוריות היא שהם מהווים סיפורים יפים אבל הקשר בינם לבין המציאות הוא לרוב רופף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב לניסוח של אותו מקור פלשתיני: "אין לנו ברירה אלה וכו'. . . אין הוא אומר : "דעתי היא בניגוד לחברי וכו'. . . התאור הזה הוא בפרוש לא הודעה של המקור שהוא חולק על חבריו אלא עדות שלו מתוך היותו חלק מהם ועד למה שקורה. הוא מתאר מצב. לא את דעתו. אהוד יערי בפרשנותו דיבר בפרוש על כך שועידת קמפ דויד עומדת להסתיים בהצלחה. אתה נתת כותרת "הקונץ כן הצליח ?" כלומר הייתה כאן הבעת דעה שאפשר גם שהועידה תסתיים בהצלחה משום שלפלשתינים אין ברירה כפי שאמר אותו מקור. אני חשתי למרות שהדברים לא נאמרו בפרוש שאתה גם מאמין באפשרות זו יותר מהאפשרות האחרת. האם אין לך שום הערכה לגבי התהליכים בעתיד ? לאנשים לפעמים יש. ולפעמים אין. אין זה נכון שתמיד אני מעריך מה יקרה. לפעמים (הרבה פעמים) אני אומר שאיני יודע ואני מוכן להביא מובאות מדבריי באייל כדי להוכיח זאת. במקרה של הסכמי אוסלו הייתי בטוח שזה יהיה סופם והבעתי את בטחוני זה כמה פעמים. לגבי תגובות העולם על פעולות נמרצות שלנו. אני טועין שהתגובה תהיה הפוכה וזה גם חלק מהמשל. העבר הוכיח שהתמיכה בנו גברה כאשר נראנו חזקים ונחלשה כאשר נראנו עלובים. הזכרתי כמה פעמים שבתקופה העלובה שביותר שלנו במלחמת השחרור כאשר קיומנו עמד על בלימה נטשה אותנו ארצות הברית לחלוטין. צרפת של דה גול בגדה בנו ערב מלחמת ששת הימים כאשר היינו במצור. היא לא מסרה לנו אז מטוסים שכבר שלמנו עבורם. דווקא אחרי מלחמת ששת הימים ("דריכת הפיל") גברה התמיכה בנו. אפילו החלטות האום היו אוהדות יחסית. גם על כך כתבתי כאן. לכן אין כל סיבה שפתאום יחרימו אותנו כלכלתי וכדומה. ההפך הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהגורם הפלשתיני אמר ''אין לנו ברירה אלא...'' ולא ''דעתי היא בניגוד לחברי...'' (אגב, לא קראתי - אני סומך עליך בעניין זה, כי זה סביר מאוד). פוליטיקאים כמעט לעולם לא יציגו משהו בגלוי כעמדה שלהם, בוודאי לא כעמדה ערכית. כמעט תמיד הם יציגו ''עובדות'' או ''הערכת מצב אובייקטיבית'' - זה פשוט נוטה להיות יותר משכנע, עבור רוב האנשים. אבל כדאי לא ללכת שולל. שים לב כשאתה קורא עיתון, כמה אנחנו רגילים לקרוא פרשנויות של המצב מפי פוליטיקאים (כולל רמטכ''לים וכו'). אנחנו גם מאוד רגילים לחשוב מייד האם הפרשנות נכונה או לא נכונה - אבל הרי הפוליטיקאי לא מקבל משכורת כדי לפרשן את המצב, אלא כדי להשפיע עליו. יותר פרודוקטיבי להתעלם לחלוטין מהשאלה האם הפרשנות נכונה, ולחשוב מה הוא מנסה להשיג בהצגת העניינים בדרך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר קריאת דבריך בקשתי לבדוק אם ההתרשמות שלי הייתה לא נכונה , ושבתי וקראתי את מה שנאמר באותו לינק. לצערי איני יודע איך מצמידים להודעה לינק כדי לשוב ולהצמיד את הלינק הזה להודעה זו (האם מישהו יכול להנחות אותי ?) אני מציע לך לקרוא שוב את הדברים. הפרשנות שלאחר מעשה לאחר שכולנו יודעים שמי שחשב שפסגת קמפ דויד תצליח, טעה, של אותה הודעה אינה מתאימה בכלל למה שנאמר בה. כמעט התפתתי לתת ציון לא מחמיא לפרשנות זו, אבל נזכרתי שאני מאד כועס שעושים זאת לי זאת ולכן נמנעתי מכך. אבל ברצינות. קרא את הלינק בשלמותו. זכור שאהוד יערי הסיק מכך שהפסגה עומדת להסתיים בהצלחה. קרא את הכותרת של ערן שהביא אותו. קרא את הודעותיהם של שני החצופים שהגיבו מאוחר יותר. אחרי כן נסה להעריך שוב שאת הדברים שכתבת עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאני נשמע קטנוני אבל העסק הזה מתסכל אותי. ההודעה ההיא בפרוש דברה על הערכה אוביקטיבית של אותו ''גורם פלשתיני'' ולא על דעה אישית. אני פתחתי אז תשובה לערן במילים ''זכותך להאמין לגורם פלשתיני''. אז, הוא לא טרח להעמידני על טעותי שבעצם הוא לא מאמין, אלא הוא ''מביא את שני הצדדים''. הבן אדם מתווכח בשצף קצף על עניין מסויים, וכשקורה המקרה הנדיר שבו לכאורה מוכח חד משמשית שבויכוח הזה הוא צדק, פתאום מספרים לו שבעצם זה שהתווכח עמו לא באמת התכוון לתמוך בעמדת הנגד אלא היה מהאו''ם . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אל תיכנס לתיסכולים בגללי - אני לא יודע אם אני אוכל לממן לך את הטיפול הפסיכולוגי (בצחוק, בצחוק). שנית, הציטוט היה ציטוט ותו לא, אינפורמטיבי, באותו זמן אכן לא ידעתי מה יהיו תוצאות השיחות ולו רק בגלל שלא הייתי בקמפ-דיויד. אני שב ומדגיש שלא התווכחתי איתך באותו דיון - זו הייתה התגובה היחידה שלי, ותגובתך לתגובתי לא נענתה. התהליך המחשבתי שאתה עשית היה להניח כוונה ערכית מהכותרת שלי, שהייתה בסך הכל עקיצה לכיוון כותרת המאמר שלך, לא יותר. ועכשיו לעניין, אתה מתחמק מהנקודה שירדן ואנוכי מעלים. הדיבור לפוליטיקאי הוא כלי חשוב להשגת מטרות. כאשר גורם פלשתיני עלום אומר ''אין לנו ברירה אלא לקבל את ...'' אני מפרש זאת כניסיון להפעיל לחץ על חבריו למשלחת, שדעתם הפוכה משלו, לחתום על ההסכם. אמירה שכזו מציגה את מי שלא רוצה לחתום על ההסכם כעקשן שפועל נגד ''האינטרס הפלשתיני'' (אם קיים דבר כזה בכלל) וזה חלק מהמאבק שמתנהל על דמותה של היישות הפלשתינית העתידית -- גם בקרב ההנהגה הפלשתינית הנוכחית. אבל, מה לעשות, ופוליטיקה היא תמיד מאבק. אם יש קונצנזוס אזי לא צריך פוליטיקה כי הדברים נעשים מאליהם. בועידת קמפ-דיויד ניצחו תומכי הבדלנות (לדעתי) - בראשם יאסר ערפאת. והפסידו תומכי ההשתלבות (שוב, להבנתי) - בראשם סגנו של ערפאת אבו-מאזן. ובאמת, אל תיכנס לתסכולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להביא את הקטע המקורי במלואו ככתבו וכלשונו: מקור פלסטיני אומר ל-ynet כי נראה שהפלסטינים יאלצו לקבל את הפשרה האמריקנית ולהגיע להסכם עם ישראל עד סוף השנה, בגלל מצבם הבינלאומי הקשה. המקור טוען כי בכירים ברשות הפלסטינית מדברים על כך שהפלסטינים לא זכו לקבל את התמיכה הערבית שקיוו לה, וגם לא את התמיכה האיסלאמית והבינלאומית לדרישות שהציבו במשא ומתן. לדבריו, ההנהגה הפלסטינית נחושה בהחלטתה להשיג הסכם עד לסוף השנה, ואפילו עד ל-15 בנובמבר, גם אם תצטרך לוותר על חלק מהדרישות הפלסטיניות. "פירוש הדבר", אומר המקור, "שהפלסטינים יאלצו לוותר על חזרה של הישראלים לקווי 67' ועל ריבונות מלאה במקומות הקדושים, ולכן אין זה מפתיע שהפלסטינים חזרו לדבר גם הם בימים האחרונים על מסמך ביילין- אבו מאזן". לדברי המקור, מה שיאלץ את הפלסטינים להגיע להסכם, הוא הצורך בתמיכה הכספית והכלכלית של ארצות הברית ושל מדינות המערב. תמיכה כזו לא תתקבל את ערפאת ינקוט בצעדים חד צדדיים. המקור הגדיר את המצב הנוכחי כניצחון מוחלט של ברק ושל העמדות שהציג בקמפ-דייויד. בלשכתו של ערפאת ובלשכת יועצו המדיני, נביל אבו רודיינה, סירבו להגיב על הידיעה. אני שואל את קוראי האייל האינטיליגנטיים: לאחר קריאת הקטע האם הפרשנות של ערן וירדן ניראית לכם סבירה ? בכלל לא כתוב שם שהמקור הוא חבר במשלחת. הוא מתאר מה חושבים בכירים במשלחת. האם כדי לשכנע את הבכירים כיצד לפעול מספרים להם מה הם עצמם חושבים ? וערן, אני מבקש ממך להבא כשאני כותב משהו שבו אני מתאר את מה שאתה חושב בצורה שגוייה ובונה על כך הרים, תקנני מייד. אל תחכה חודשים עד שהכל ידעו שמה שאני חשבתי בזמנו שאתה חושב הוא שטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ניתוח שלי? לא ניתחתי ספציפית את דבריו של המקור הנ"ל (כי כאמור, לא קראתי אותם עד שהבאת אותם כאן). טענתי רק לגישה כללית לניתוח דברי פוליטיקאים. לא נוח לי להיות קטנוני כל כך איתך. הייתי עוזב את זה, אבל אני חושש ששוב תמצא את עצמך מתוסכל, בבנותך תילי תילים של וויכוחים בינינו שלא היו ולא נבראו, מצידי. אגב, לאחר קריאת הדברים כאן אני חושב שערן צודק בניתוח הספציפי שלו. אבל אני רוצה לחזק את התזה הכללית שלי לניתוח דברי פוליטיקאים. מה זה משנה אם המקור הוא חבר במשלחת או לא? מה שמשנה הוא, האם הוא גורם פוליטי או אכן פרשן אובייקטיבי. משום מה אני נוטה לחשוב שמי שקוראים לו "מקור" ומשאירים בעילום שם הוא גורם פוליטי. ואם לא, מה אכפת לי מה לדעתו חושבים בכירים במשלחת? שיזדהה, אז אני אדע שהוא הפסיכולוג שלהם והוא יודע מה הם חושבים. נו, אז עכשיו אולי כבר יש לנו וויכוחון. אפשר להיות רגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי לגמרי ? באיזה ניתוח של הדברים האלה ערן צודק ? הרי הטענה הבסיסית שלו עכשיו היא שהוא מהאו"מ. שהוא רק הביא את הדברים האלה מבלי שהייתה לו בהקשרם עמדה כלל. כל הויכוח ביננו היה שלדעתי לא סתם הביא את הדברים אלא שהאמין בהם. גם כתבתי לא את זה אז והוא לא סתר זאת בזמנו. ואשר לתיזה שלך, האם באמת אחר קריאת הדברים אתה מאמין שמדובר בניסיון השפעה של איזה פוליטיקאי שלהם על חבריו ? אני לא טוען שכל הידיעה הזאת לא מופרכת מעיקרה . זה הרי הוכח עכשיו ואני בניגוד לפחות לאהוד יערי טענתי זאת גם אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התזה שלך שגם ערן מצא לנכון להגן עליה, על היותה של אותה הודעה אמצעי לחץ (שכפי שאמרתי אינה סבירה בעיניי), אינה קשורה כלל בויכוח המקורי שהוא: האם חשב ערן בעקבות קריאת ההודעה שהסכמי קמפ דויד עומדים להסתיים בהצלחה, בניגוד לי שהייתי בטוח שהידיעה הזאת חסרת שחר, ושאינה יכולה להביא לשום אופטימיות. איני יודע איך יוצא תמיד שכשאני עונה לערן אני מוצא את עצמי פתאום מתווכח על משהו אחר לגמרי, ואני כמו כמו שאומר אותו גשש: "בכלל לא התכוונתי". אולי בחוג לפילוסופיה לומדים לעשות את זה ליריבים לויכוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |