בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/11/00 10:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לשם העמדת דברים על דיוקם, לא ניהלנו דו-שיח במאמר "הקונץ לא הצליח". בסך הכל הבאתי לינק לכתבה בוואלה ניוז בו צוטט בכיר פלשתיני (וכפי שכבר הערתי לך, אינך יכול להסתכל על כל ההנגה הפלשתינית כמקשה אחת) שכנראה היה בעד חתימת הסכם בקמפ דיויד. זה הכל. אני לא מאמין בשום דבר, רק הבאתי ציטוט - זה הכל. וחוץ מזה, לפי מה אתה קובע מה דעתי על הסכם אוסלו או על תהליך השלום בכלל? השתדלתי ככל שיכולתי להביא תמיד את שני הצדדים או לחילופין להביא דוגמאות הפוכות כדי לסתור את הקביעות הקטגוריות של אנשים מכל האגפים הפוליטיים. כמו שאמרתי בכמה מקומות - אני משתדל, כמה שזה קשה, להיות ה"משקיף מהצד" ולא לחוות דעה, בניגוד לרוב המתדיינים. אני מבין שקשה לרובכם עם זה, כי כולם רגילים לשאול "אתה בעד" או "אתה נגד", אבל מה לעשות - החיים קשים! נימוקי הנגד שאתה מביא מאפיינים את הגישה הבדלנית דווקא - אתה חושב שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים ולא אכפת לנו מה יקרה. ובכן, הרשה לי לחדש לך. אנחנו לא עם לבדד ישכון, אפילו צפון קוריאה לא עם לבדד ישכון. כמו שאינך יכול לנהל עסק בלי לערב את המדינה ואת העיריה ואת השכנים ואת חברת החשמל והמים ואחרים, כך אינך יכול להתעלם לגמרי מהסביבה המדינית. אתה מבסס את התגובה שלך על ה"הרתעה" - "אנחנו נקרע להם את הצורה עם חיל האויר שלנו". טוב, ומה אז? איך תנהל כאן מדינה שתהיה מנותקת כלכלית משאר העולם? מאיפה יגיעו חומרי גלם נחוצים? לאן נייצא את כל היי-טק שלנו? וזה רק קצה-קצהו של המזלג. וחוץ מזה, הבעיה עם אלגוריות היא שהם מהווים סיפורים יפים אבל הקשר בינם לבין המציאות הוא לרוב רופף. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב לניסוח של אותו מקור פלשתיני: "אין לנו ברירה אלה וכו'. . . אין הוא אומר : "דעתי היא בניגוד לחברי וכו'. . . התאור הזה הוא בפרוש לא הודעה של המקור שהוא חולק על חבריו אלא עדות שלו מתוך היותו חלק מהם ועד למה שקורה. הוא מתאר מצב. לא את דעתו. אהוד יערי בפרשנותו דיבר בפרוש על כך שועידת קמפ דויד עומדת להסתיים בהצלחה. אתה נתת כותרת "הקונץ כן הצליח ?" כלומר הייתה כאן הבעת דעה שאפשר גם שהועידה תסתיים בהצלחה משום שלפלשתינים אין ברירה כפי שאמר אותו מקור. אני חשתי למרות שהדברים לא נאמרו בפרוש שאתה גם מאמין באפשרות זו יותר מהאפשרות האחרת. האם אין לך שום הערכה לגבי התהליכים בעתיד ? לאנשים לפעמים יש. ולפעמים אין. אין זה נכון שתמיד אני מעריך מה יקרה. לפעמים (הרבה פעמים) אני אומר שאיני יודע ואני מוכן להביא מובאות מדבריי באייל כדי להוכיח זאת. במקרה של הסכמי אוסלו הייתי בטוח שזה יהיה סופם והבעתי את בטחוני זה כמה פעמים. לגבי תגובות העולם על פעולות נמרצות שלנו. אני טועין שהתגובה תהיה הפוכה וזה גם חלק מהמשל. העבר הוכיח שהתמיכה בנו גברה כאשר נראנו חזקים ונחלשה כאשר נראנו עלובים. הזכרתי כמה פעמים שבתקופה העלובה שביותר שלנו במלחמת השחרור כאשר קיומנו עמד על בלימה נטשה אותנו ארצות הברית לחלוטין. צרפת של דה גול בגדה בנו ערב מלחמת ששת הימים כאשר היינו במצור. היא לא מסרה לנו אז מטוסים שכבר שלמנו עבורם. דווקא אחרי מלחמת ששת הימים ("דריכת הפיל") גברה התמיכה בנו. אפילו החלטות האום היו אוהדות יחסית. גם על כך כתבתי כאן. לכן אין כל סיבה שפתאום יחרימו אותנו כלכלתי וכדומה. ההפך הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהגורם הפלשתיני אמר ''אין לנו ברירה אלא...'' ולא ''דעתי היא בניגוד לחברי...'' (אגב, לא קראתי - אני סומך עליך בעניין זה, כי זה סביר מאוד). פוליטיקאים כמעט לעולם לא יציגו משהו בגלוי כעמדה שלהם, בוודאי לא כעמדה ערכית. כמעט תמיד הם יציגו ''עובדות'' או ''הערכת מצב אובייקטיבית'' - זה פשוט נוטה להיות יותר משכנע, עבור רוב האנשים. אבל כדאי לא ללכת שולל. שים לב כשאתה קורא עיתון, כמה אנחנו רגילים לקרוא פרשנויות של המצב מפי פוליטיקאים (כולל רמטכ''לים וכו'). אנחנו גם מאוד רגילים לחשוב מייד האם הפרשנות נכונה או לא נכונה - אבל הרי הפוליטיקאי לא מקבל משכורת כדי לפרשן את המצב, אלא כדי להשפיע עליו. יותר פרודוקטיבי להתעלם לחלוטין מהשאלה האם הפרשנות נכונה, ולחשוב מה הוא מנסה להשיג בהצגת העניינים בדרך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר קריאת דבריך בקשתי לבדוק אם ההתרשמות שלי הייתה לא נכונה , ושבתי וקראתי את מה שנאמר באותו לינק. לצערי איני יודע איך מצמידים להודעה לינק כדי לשוב ולהצמיד את הלינק הזה להודעה זו (האם מישהו יכול להנחות אותי ?) אני מציע לך לקרוא שוב את הדברים. הפרשנות שלאחר מעשה לאחר שכולנו יודעים שמי שחשב שפסגת קמפ דויד תצליח, טעה, של אותה הודעה אינה מתאימה בכלל למה שנאמר בה. כמעט התפתתי לתת ציון לא מחמיא לפרשנות זו, אבל נזכרתי שאני מאד כועס שעושים זאת לי זאת ולכן נמנעתי מכך. אבל ברצינות. קרא את הלינק בשלמותו. זכור שאהוד יערי הסיק מכך שהפסגה עומדת להסתיים בהצלחה. קרא את הכותרת של ערן שהביא אותו. קרא את הודעותיהם של שני החצופים שהגיבו מאוחר יותר. אחרי כן נסה להעריך שוב שאת הדברים שכתבת עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאני נשמע קטנוני אבל העסק הזה מתסכל אותי. ההודעה ההיא בפרוש דברה על הערכה אוביקטיבית של אותו ''גורם פלשתיני'' ולא על דעה אישית. אני פתחתי אז תשובה לערן במילים ''זכותך להאמין לגורם פלשתיני''. אז, הוא לא טרח להעמידני על טעותי שבעצם הוא לא מאמין, אלא הוא ''מביא את שני הצדדים''. הבן אדם מתווכח בשצף קצף על עניין מסויים, וכשקורה המקרה הנדיר שבו לכאורה מוכח חד משמשית שבויכוח הזה הוא צדק, פתאום מספרים לו שבעצם זה שהתווכח עמו לא באמת התכוון לתמוך בעמדת הנגד אלא היה מהאו''ם . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אל תיכנס לתיסכולים בגללי - אני לא יודע אם אני אוכל לממן לך את הטיפול הפסיכולוגי (בצחוק, בצחוק). שנית, הציטוט היה ציטוט ותו לא, אינפורמטיבי, באותו זמן אכן לא ידעתי מה יהיו תוצאות השיחות ולו רק בגלל שלא הייתי בקמפ-דיויד. אני שב ומדגיש שלא התווכחתי איתך באותו דיון - זו הייתה התגובה היחידה שלי, ותגובתך לתגובתי לא נענתה. התהליך המחשבתי שאתה עשית היה להניח כוונה ערכית מהכותרת שלי, שהייתה בסך הכל עקיצה לכיוון כותרת המאמר שלך, לא יותר. ועכשיו לעניין, אתה מתחמק מהנקודה שירדן ואנוכי מעלים. הדיבור לפוליטיקאי הוא כלי חשוב להשגת מטרות. כאשר גורם פלשתיני עלום אומר ''אין לנו ברירה אלא לקבל את ...'' אני מפרש זאת כניסיון להפעיל לחץ על חבריו למשלחת, שדעתם הפוכה משלו, לחתום על ההסכם. אמירה שכזו מציגה את מי שלא רוצה לחתום על ההסכם כעקשן שפועל נגד ''האינטרס הפלשתיני'' (אם קיים דבר כזה בכלל) וזה חלק מהמאבק שמתנהל על דמותה של היישות הפלשתינית העתידית -- גם בקרב ההנהגה הפלשתינית הנוכחית. אבל, מה לעשות, ופוליטיקה היא תמיד מאבק. אם יש קונצנזוס אזי לא צריך פוליטיקה כי הדברים נעשים מאליהם. בועידת קמפ-דיויד ניצחו תומכי הבדלנות (לדעתי) - בראשם יאסר ערפאת. והפסידו תומכי ההשתלבות (שוב, להבנתי) - בראשם סגנו של ערפאת אבו-מאזן. ובאמת, אל תיכנס לתסכולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להביא את הקטע המקורי במלואו ככתבו וכלשונו: מקור פלסטיני אומר ל-ynet כי נראה שהפלסטינים יאלצו לקבל את הפשרה האמריקנית ולהגיע להסכם עם ישראל עד סוף השנה, בגלל מצבם הבינלאומי הקשה. המקור טוען כי בכירים ברשות הפלסטינית מדברים על כך שהפלסטינים לא זכו לקבל את התמיכה הערבית שקיוו לה, וגם לא את התמיכה האיסלאמית והבינלאומית לדרישות שהציבו במשא ומתן. לדבריו, ההנהגה הפלסטינית נחושה בהחלטתה להשיג הסכם עד לסוף השנה, ואפילו עד ל-15 בנובמבר, גם אם תצטרך לוותר על חלק מהדרישות הפלסטיניות. "פירוש הדבר", אומר המקור, "שהפלסטינים יאלצו לוותר על חזרה של הישראלים לקווי 67' ועל ריבונות מלאה במקומות הקדושים, ולכן אין זה מפתיע שהפלסטינים חזרו לדבר גם הם בימים האחרונים על מסמך ביילין- אבו מאזן". לדברי המקור, מה שיאלץ את הפלסטינים להגיע להסכם, הוא הצורך בתמיכה הכספית והכלכלית של ארצות הברית ושל מדינות המערב. תמיכה כזו לא תתקבל את ערפאת ינקוט בצעדים חד צדדיים. המקור הגדיר את המצב הנוכחי כניצחון מוחלט של ברק ושל העמדות שהציג בקמפ-דייויד. בלשכתו של ערפאת ובלשכת יועצו המדיני, נביל אבו רודיינה, סירבו להגיב על הידיעה. אני שואל את קוראי האייל האינטיליגנטיים: לאחר קריאת הקטע האם הפרשנות של ערן וירדן ניראית לכם סבירה ? בכלל לא כתוב שם שהמקור הוא חבר במשלחת. הוא מתאר מה חושבים בכירים במשלחת. האם כדי לשכנע את הבכירים כיצד לפעול מספרים להם מה הם עצמם חושבים ? וערן, אני מבקש ממך להבא כשאני כותב משהו שבו אני מתאר את מה שאתה חושב בצורה שגוייה ובונה על כך הרים, תקנני מייד. אל תחכה חודשים עד שהכל ידעו שמה שאני חשבתי בזמנו שאתה חושב הוא שטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ניתוח שלי? לא ניתחתי ספציפית את דבריו של המקור הנ"ל (כי כאמור, לא קראתי אותם עד שהבאת אותם כאן). טענתי רק לגישה כללית לניתוח דברי פוליטיקאים. לא נוח לי להיות קטנוני כל כך איתך. הייתי עוזב את זה, אבל אני חושש ששוב תמצא את עצמך מתוסכל, בבנותך תילי תילים של וויכוחים בינינו שלא היו ולא נבראו, מצידי. אגב, לאחר קריאת הדברים כאן אני חושב שערן צודק בניתוח הספציפי שלו. אבל אני רוצה לחזק את התזה הכללית שלי לניתוח דברי פוליטיקאים. מה זה משנה אם המקור הוא חבר במשלחת או לא? מה שמשנה הוא, האם הוא גורם פוליטי או אכן פרשן אובייקטיבי. משום מה אני נוטה לחשוב שמי שקוראים לו "מקור" ומשאירים בעילום שם הוא גורם פוליטי. ואם לא, מה אכפת לי מה לדעתו חושבים בכירים במשלחת? שיזדהה, אז אני אדע שהוא הפסיכולוג שלהם והוא יודע מה הם חושבים. נו, אז עכשיו אולי כבר יש לנו וויכוחון. אפשר להיות רגועים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בלבלת אותי לגמרי ? באיזה ניתוח של הדברים האלה ערן צודק ? הרי הטענה הבסיסית שלו עכשיו היא שהוא מהאו"מ. שהוא רק הביא את הדברים האלה מבלי שהייתה לו בהקשרם עמדה כלל. כל הויכוח ביננו היה שלדעתי לא סתם הביא את הדברים אלא שהאמין בהם. גם כתבתי לא את זה אז והוא לא סתר זאת בזמנו. ואשר לתיזה שלך, האם באמת אחר קריאת הדברים אתה מאמין שמדובר בניסיון השפעה של איזה פוליטיקאי שלהם על חבריו ? אני לא טוען שכל הידיעה הזאת לא מופרכת מעיקרה . זה הרי הוכח עכשיו ואני בניגוד לפחות לאהוד יערי טענתי זאת גם אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התזה שלך שגם ערן מצא לנכון להגן עליה, על היותה של אותה הודעה אמצעי לחץ (שכפי שאמרתי אינה סבירה בעיניי), אינה קשורה כלל בויכוח המקורי שהוא: האם חשב ערן בעקבות קריאת ההודעה שהסכמי קמפ דויד עומדים להסתיים בהצלחה, בניגוד לי שהייתי בטוח שהידיעה הזאת חסרת שחר, ושאינה יכולה להביא לשום אופטימיות. איני יודע איך יוצא תמיד שכשאני עונה לערן אני מוצא את עצמי פתאום מתווכח על משהו אחר לגמרי, ואני כמו כמו שאומר אותו גשש: "בכלל לא התכוונתי". אולי בחוג לפילוסופיה לומדים לעשות את זה ליריבים לויכוח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |