בתשובה לשירה סקרנית, 29/12/02 2:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כיתה א באזרחות: רפובליקה זה ההפך מממלכה, או מכל מצב שבו השלטון עובר בירושה. (ואם ברפובליקה כמו סוריה, למשל, השלטון עובר מאב לבן, אז זו לא רפובליקה אמיתית). ה"עדיין" בכותרת מתייחס לעומרי שרון, שהגיע משומקום אל רשימת מועמדי הליכוד לכנסת, רק בגלל היותו הבן-של. זה זכה לפחות תשומת לב מעניין ענבל גבריאלי, אבל כדאי מאוד לפקוח עין גם על הדבר הזה, שלא יתפתח חלילה. דמוקרטיה זה שלטון ע"י נבחרי העם, וההפך מזה הוא כל מצב שבו השליטים לא נבחרו בבבחירות חופשיות אמיתיות (שוב, שלא כמו המצב אצל כמה משכנותינו, שבהן אפשר "לבחור" רק במפלגת השלטון, ואוי למי שלא בא להצביע). בעניין שני בתי פרלמנט, אני, כמו דובי, חושבת שזה מיותר בארצנו הקטנה. ואגב, שני בתי הפרלמנט בבריטניה אינם בגלל רמה גבוהה יותר של דמוקרטיה. להפך, בבית העליון, "בית הלורדים", יושבים אנשים ש/לא/ נבחרו ע"י העם, אלא הם לורדים ממשפחות אצולה שבהן המושב בפרלמנט עובר מאב לבן יחד עם התואר והרכוש; פלוס שופטים עליונים (אני לא בטוחה אם בעבר או בהווה), מנהיגי דת, ופוליטיקאים לשעבר שקיבלו תואר "לורד" שאינו עובר בירושה (כלומר יסתיים עם מותם)- למשל ליידי ת'אצ'ר. מי שקובע אילו פוליטיקאים-לשעבר ייכנסו לבית הלורדים הוא בעיקר הממשלה הנוכחית, וזה גורר תופעות מכוערות. ואם כך באנגליה, אני לא רוצה לחשוב על השוק-לחצים-שוחד-טובות-ומה לא שישתרר אצלנו בנקודה הזאת.. בקיצור, בית הלורדים הוא גוף לא-דמוקרטי בעליל, שהוא ירושה מהעבר הפחות-דמוקרטי, שבו המלך היה השליט האמיתי, ובשלב מסויים גם נוצרה "מועצה מייעצת" של אנשי אצולה שהפכה לאט למה שהיום הוא בית הלורדים. מי צריך דבר כזה אצלנו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהבעיה התחילה מזה שלא פקחנו עין על דליה רבין-פילוסוף שכיהנה כסגנית שר הבטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבין-פילוסוף א. עסקה בפעילות ציבורית עוד קודם למינויה לתפקיד סגנית שהב''ט ועוד טרם היבחרה לכנסת. ב. לא הייתה מועמדת לכנסת ברשימה אחת עם קרוב משפחה שלה מדרגה ראשונה. למעשה, היא אפילו לא הייתה מועמדת לכנסת ברשימה מטעם מפלגה שקרוב משפחה שלה מדרגה ראשונה היה ח''כ מטעמה אי-פעם. א' (עם ''שר המשפטים'') והרישא של ב' חלים כמובן גם על צחי הנגבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק נכבד מהצמרת של הליכוד ("הנסיכים") הם בנים של, ובכלל יש לנו מסורת ארוכה של בנים של פוליטיקאים שנכנסים לפוליטיקה. אני לא רואה בזה, לכשעצמו, דבר רע. הבחירה, בסופו של דבר, נותרת בידי המצביע בבחירות. איך המפלגה בוחרת את רשימתה לכנסת אינו עניין שיכול להשפיע על מידת הדמוקרטיה של המדינה. ומה נגיד, אגב, על בוש האב ובוש הבן? מזל שהיה קלינטון באמצע, אחרת היינו בכלל מדברים על משפחת המלוכה שנוסדה שם בארה"ב של אמריקה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכותרת שלי היתה צ"ל "רפובליקה דמוקרטי/ת/" כמובן. ב. הבנים שנכנסים לפוליטיקה עולים בד"כ בהדרגה כלפי מעלה, לא? הם לא מגיעים ישר לטופ, אם הם מגיעים בכלל (לא שעקבתי אחרי העניין). עומרי כבר ב"טופ" כיד ימינו של אבא שרון. ועכשיו עם מעמד פוליטי רשמי הוא יחתור לכיוון ראשות ממשלה עתידית, בלי שום צל של ספק. ג. נו, ונראה לך סביר שבוש האב ימליך כך את בנו אחריו? ד. שלא לדבר על הקנדים (ק בסגול, דובי!); סנטור ג'ו קנדי שהמליך את בנו ג'והן, ואחרי שזה נרצח גם אחיו הסנטור רוברט רץ לנשיאות, ואולי היה מנצח לולא נרצח. והאח השלישי, הנבעך, שבלית ברירה נשאר רק סנטור.. אוי לנו אם נגיע למצב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה שלילי בכך שמפלגה הופכת לעסק "משפחתי". הבוחר לא אוהב את זה? הבוחר לא יתן להם מנדטים. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. עמרי שרון נבחר לרשימת הליכוד לא ע"י אבא שלו, אלא ע"י המרכז. היו שחיתויות במרכז, אבל הן לא פעלו רק לזכותו של עמרי אלא גם למען לא מעט אנשים אחרים והן בעיה בפני עצמה, בלי קשר לקשרי המשפחה של עמרי. אינני רואה כל בעיה בכך שבוש הבן התמודד על הנשיאות שמונה שנים אחרי סיום הקדנציה האחרונה של אביו. לא הייתי רואה שום דבר שלילי גם אם היה מתמודד מיד אחריו. עמרי אינו בטופ. נראה מה יקרה בממשלה הבאה, האם יהיה שר ואיזה תפקיד הוא ימלא. גם אם הוא יוזנק אוטומטית למשרת שר הבטחון, האשמה היא בבוחרים ובבוחרים בלבד, לא במערכת הדמוקרטית הישראלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |