בתשובה לדובי קננגיסר, 29/12/02 13:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הכותרת שלי היתה צ"ל "רפובליקה דמוקרטי/ת/" כמובן. ב. הבנים שנכנסים לפוליטיקה עולים בד"כ בהדרגה כלפי מעלה, לא? הם לא מגיעים ישר לטופ, אם הם מגיעים בכלל (לא שעקבתי אחרי העניין). עומרי כבר ב"טופ" כיד ימינו של אבא שרון. ועכשיו עם מעמד פוליטי רשמי הוא יחתור לכיוון ראשות ממשלה עתידית, בלי שום צל של ספק. ג. נו, ונראה לך סביר שבוש האב ימליך כך את בנו אחריו? ד. שלא לדבר על הקנדים (ק בסגול, דובי!); סנטור ג'ו קנדי שהמליך את בנו ג'והן, ואחרי שזה נרצח גם אחיו הסנטור רוברט רץ לנשיאות, ואולי היה מנצח לולא נרצח. והאח השלישי, הנבעך, שבלית ברירה נשאר רק סנטור.. אוי לנו אם נגיע למצב כזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה שלילי בכך שמפלגה הופכת לעסק "משפחתי". הבוחר לא אוהב את זה? הבוחר לא יתן להם מנדטים. בזה זה מתחיל ובזה זה נגמר. עמרי שרון נבחר לרשימת הליכוד לא ע"י אבא שלו, אלא ע"י המרכז. היו שחיתויות במרכז, אבל הן לא פעלו רק לזכותו של עמרי אלא גם למען לא מעט אנשים אחרים והן בעיה בפני עצמה, בלי קשר לקשרי המשפחה של עמרי. אינני רואה כל בעיה בכך שבוש הבן התמודד על הנשיאות שמונה שנים אחרי סיום הקדנציה האחרונה של אביו. לא הייתי רואה שום דבר שלילי גם אם היה מתמודד מיד אחריו. עמרי אינו בטופ. נראה מה יקרה בממשלה הבאה, האם יהיה שר ואיזה תפקיד הוא ימלא. גם אם הוא יוזנק אוטומטית למשרת שר הבטחון, האשמה היא בבוחרים ובבוחרים בלבד, לא במערכת הדמוקרטית הישראלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |