בתשובה להקריבו המקוטב, 22/12/02 14:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההומניזם אינו תוצר של שפע חומרי. ישנן דוגמאות לשפע עצום שלא הביא לצמיחת הומניזם, הן בהסטוריה והן בהווה הכואב. דוגמאות מן ההווה: סעודיה, כווית, ניגריה, סיירה לאון.... (דוגמאות מן ההסטוריה - תרגיל לבית). כל אלו מדינות שנהנות משפע חומרי מקרי, שלא הצמיח הומניזם. עדיין, אתה צודק בכך שיש מתאם בין הומניזם למצב כלכלי. אך המתאם נובע מסיבתיות שונה משנרמז בדבריך. התפתחות ונצחון ההומניזם, במקומות בהם זה קרה, נבעו מתרבויות שהתפתחו לכך. אותן תרבויות, הן גם שהביאו לרווחה הכלכלית, שמשסרר בהן ההומניזם, הביא הוא חיזוק נוסף לרווחה זו. למשל, אחד המאפיינים החזקים של אירופה לעומת שאר העולם במאות השנים האחרונות היתה סקרנות. סקרנות מדעית, סקרנות טכנולוגית, סקרנות אידאולוגית. ישנם גורמים נוספים שעשו את התרבות האירופית למה שהיא, אך לסקרנות היה בכל אלו תפקיד מפתח, והיא התקיימה בצורה זו או אחרת במשטרים והתקופות הקשים ביותר. אותה סקרנות נעדרת עדיין ברוב העולם, לא בגלל השלטון ולא באשמת בעלי ההון האמריקאים אלא פשוט כי הסקרנות מצוייה שם במידות מועטות והמסורת והמסגרות הן מעל הכל. סיכומון: תרבות איכותית => הומניזם תרבות איכותית => שיגשוג כלכלי הומניזם => חיזוק נוסף של השיגשוג בניגוד להתניות מסויימות שלנו, המשימה העומדת בפני חברות שאינן הומניסטיות כיום קלה לאין ערוך מזו שעמדה בפני החברות שהיו צריכות ליצור יש מאין (מה שמזכיר לי מעט את עליית בני עדות המזרח לארץ לעומת קודמיהם האירופים). כיום יש להם ממי ללמוד ואף במי להסתייע. אני מודה שישנה בעייה להטיל על תרבויות, בבת אחת את המוסר ההומניסטי 1. הבעייה היא שהיעדרו של מוסר כזה מזמין עריצות, דיכוי רוחני, עוני ורצח מליונים מבניהם (ובנותיהם). כיום, עם התפשטותו של נשק השמדה המוני, חברות כאלו שבזות לחיי היחיד, מצמיחות משטרים ואירגונים המאיימים על שכנייהם ועל העולם, מתוך נכונות להשמדה עצמית. הוזכר כאן גם המושג "להיות עני במדינה סוציאליסטית" כשהכוונה, אני מניח, היתה לאחת מן הדוגמאות שהתקיימו כבר. כדאי לזכור במה זה עוד היה כרוך, ואני אחזור על זה - רצח מיליונים. זו סיבה נוספת מדוע המוסר ההומניסטי אינו מותרות, אלא כורח. איני רואה גם מדוע הוא מחייב דווקא קפיטליזם דורסני. חברה יכולה להיות סוציאל דמוקראטית - וגם הומניסטית, ליברלית, נאורה, סקרנית, פלורליסטית וכד'. בעניין הגלובליזציה וחלוקת המשאבים, לא זו הבעייה כיום. העוני והדיכוי שנותרו ברוב העולם אינו תוצאה של עושר המערב, כפי שכבר הבעתי במקומות מספר 2. לעומת זאת שאלתך היא חלק ממגמה מסוכנת בחשיבה האנטיאמריקאית המודרנית, המנסה לטעון שהחופש והשיגשוג המערביים (קרי: האמריקאים) יתכנו רק כל עוד שאר העולם במצב הפוך. אחרת איך ניתן להסביר את העוני בהודו? את המלחמות השבטיות באפריקה? את הדיכוי בסוריה? את זעקת הכאב של 19 קדושי 911? אמריקה, היא שהביאה את הדיכוי והניוון לחברות שמקדמת דנא השיגשוג היה מנת חלקן והחופש דיגלן. סור לך מהבלים אלו! טוב, קצת ניסחפתי, אבל אשמח לתגובה. ערב נפלא לכולם בונוס לאפופידספילים בלבד: http://users.chartertn.net/tonytemplin/FBI_eyes/ 1 זה שבו רווחת היחיד, ולא השבט, העם או האל, היא מטרת כל החוקים והמבנים החברתיים. כך לפחות לפי "המילון הנסיוני של אפופידס, מהדורה בטא". 2 למשל 3-4 הפסקאות האחרונות של תגובה 89817 ושל תגובה 56031 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"למשל, אחד המאפיינים החזקים של אירופה לעומת שאר העולם במאות השנים האחרונות היתה סקרנות. סקרנות מדעית, סקרנות טכנולוגית, סקרנות אידאולוגית. ישנם גורמים נוספים שעשו את התרבות האירופית למה שהיא..." האם יתכן שבנצרות- לעומת תורות מזרחיות,איסלם,עבודת אלילים- היה טמון מה שאיפשר זאת? (הומניזם,סקרנות,שינוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לאחרונה את ספרו של ברנרד לואיס "מה השתבש" [What went wrong], שהוא סקירה היסטורית של העולם המוסלמי, בעיקר במזרח הקרוב, בעיקר מהזווית של האימפריה העותומנית. לואיס פורש לפניך את העובדות, ומרמז על מסקנות אפשריות, אבל לא דוחף לך מסקנות בכוח, ומשאיר מקום לחשיבה עצמאית בנושא. שווה קריאה. עניין חוסר הסקרנות כגורם לדשדוש במקום של התרבות המוסלמית לעומת זו המערבית נכון. אבל מה גרם לחוסר הסקרנות? אולי הגורם המכריע פה הוא ההפרדה בין דת ומדינה שאליה הגיעו במערב, ואליה לא הגיעו באיסלם. כשכל האספקטים של חיי הפרט והחברה מוכתבים ע"י הדת, וכל מה שצריך לדעת נמצא בכתבי הדת, וכל מה שלא נמצא בהם אינו יכול להיות בעל ערך- ראייה כזאת לא בדיוק מעודדת סקרנות. במשך מאות רבות של שנים המוסלמים התייחסו ב/בוז/ כלפי כל ידע ותרבות לא-איסלמיים. וכאשר התברר להם שהם מפגרים לעומת העולם החיצוני, לאחר שבימי הביניים הם היו התרבות המובילה, הם התחילו לנסות לסגור את הפער ע"י אימוץ סממנים חיצוניים של המערב בלי לנסות להבין את /רוח/ המערב. (היו למשל נסיונות למודרניזציה של הצבא, תוך תרגום ספרים בתחום זה, ובתחומים מעשיים אחרים, אך לא הופיעו תרגומים של ספרות או היסטוריה מערביים). גם במערב דשדשו במי אפסיים כל עוד לא היתה הפרדה בין דת ומדינה. ואם החרדים ינהיגו פה מדינת הלכה, תוך זמן קצר מאוד ישתררו פה בורות ופיגור- לא צריך כדור בדולח בשביל לדעת את זה. כלומר, השאלה היא לא איזו דת טובה לקדמה ואיזו לא, אלא מה מקום הדת במארג הכולל של אותה חברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בריטניה, המדינה האירופית היחידה, אני חושב, שבה עדיין לא הופרדה הדת מהמדינה (פרט לוותיקן...), היא זו שהובילה את העולם המערבי לדמוקרטיזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרפת לדובי בהסתייגות על בריטניה, ומוסיפה שהפרדת הדת מהמדינה לא באמת עונה על השאלה. הרי עכשיו אני יכולה לקום ולשאול למה דווקא במערב הופרדה הדת מהמדינה, ולא במזה"ת או בצפון אפריקה? בלי לקרוא ספרים בנושא, נדמה לי שהדברים התחילו להסתדר לנו בעקבות המהפיכה המדעית, ותפסו תאוצה (בהקשר לדת ומדינה) בעקבות המהפיכה הצרפתית. אז למה דווקא במערב התחוללה המהפיכה המדעית? והמהפיכה הצרפתית? והנאורות? ולמה רק הם היו סקרנים? לא יודעת. קל להצביע על השוני, קשה להצביע על הגורמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבבריטניה, באופן רשמי המלך הוא גם ראש הכנסיה, אבל אין לזה משמעות מעשית. הראש האמיתי של הכנסיה האנגליקנית הוא הארכיבישוף מקנטרברי. אפשר לומר שהפרדת הדת התרחשה כשהנרי ה-8 פרש מרומא. אבל השאלה למה הפרדת הדת קרתה דווקא באירופה נכונה, ובעקבותיה אני מתקנת מה שאמרתי למעלה (שלא משנה באיזו דת מדובר, אלא מה מקומה בתמונה הכוללת). כלומר, זה עדיין נכון, אבל נוספת לכך העובדה שהנצרות היא דת שקל יותר להפרידה מהמדינה,ולהכניס אותה לאיזו פינה שבה היא לא תפריע למהלך התקין של החיים; האיסלם והיהדות הם דתות שנוגעות בכל האספקטים האפשריים של חיי היחיד והכלל, עד הפרט האחרון. ואילו הנצרות עוסקת בעיקר בקשר שבין אדם לאלוהיו- עקיף, דרך הכמורה הקתולית, או ישיר- אצל הפרוטסטנטים. היא לא מכתיבה לאנשים את סדר היום והמנהגים מהרגע הראשון בבוקר עד שהולכים לישון בלילה. ואין בה מערכת חוקים שלמה לניהול ענייני החברה והמדינה כמו בשתי הדתות האחרות. הפרדת הדת מהמדינה במקרה של הנצרות היתה בעקבות מאבקי ה"מי יקבע למי" ומי כפוף למי, בין מלכים ואפיפיורים. כשהשאלה הזאת נפתרה, והיות שלא היתה שם שאלה של "מדינת הלכה" כמו ביהדות ובאיסלם, נגמרה הבעיה. ואגב- רק הנצרות יצרה ממסד כנסיתי היררכי שלם, זה לא קרה ביהדות ובאיסלם. "הכנסיה" כגוף הוא מונח שאין לו מקבילה בהן. ולמה דווקא במערב התחוללה המהפכה המדעית, מסעות התגליות בעולם, המהפכה התעשיתית? נו, זה העניין של סקרנות/חוסר סקרנות. המוסלמים כאמור לא היו סקרנים לגבי העולם החיצוני, וזה -לפחות חלקית- כתוצאה מהבוז שהאיסלם רחש/רוחש לתרבויות אחרות. (אני נשבעת שלא המצאתי את עניין הבוז! הוא באמת קיים כחלק רשמי של האיסלם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהגורם העיקרי להבדלים בקצב ובאופי ההתפתחות בין העולם המוסלמי למערב, אינו הדת. לדת אכן יש תפקיד חשוב בהתפתחותן של חברות, אך הדת היא בד"כ מה שעושים ממנה, גם הדברים שנוצקו אליה מלכתחילה, אך יותר מזה, הפרשנויות המהפכות, המעקרות והמחדשות הן שעושות את הדתות לאידאולוגיות דינמיות תלויות מקום וזמן, כלומר תרבות. הדת המוסלמית, זו שבכתב, זו בע"פ וזו שבפועל, נוצרה והתפרשה בצלמה של הציוויליזציה שילדה ועיצבה אותה, ציוויליזציה שיבטית, פטריאכלית-אוטוריטרית, מסורתית וסגורה. אך בעצם גם הדת היהודית התחילה כדת של שבטי רועים עובדי אלילים וזו הנוצרית גם היא ניתנה לשבטים של קפצני עצים אלימים ובורים. יתרה מזאת, אפשר למצוא באיסלאם אלמנטים מתקדמים ואף ניתן לטעון שגם למאמיניו היו גם תקופות ארוכות של פריחה ועליונות תרבותית. אז מה בסופו של דבר עשה את ההבדל דהיום?1 התשובה שלי היא הגיוון. בתגובתי הקודמת הזכרתי את הסקרנות, אך כאן אני רוצה לעסוק בשאלה בסיסית יותר (ולמרבה היומרה גם לנסות לענות עליה, תוך הסתכנות בזה שבעלי ידע היסטורי נרחב משלי יעשו ממני קציצות) והיא: מה הם הגורמים היוצרים סקרנות, התחדשות ופריצת גבולות? מדוע הגיעה אירופה לאמריקה ולפיליפינים ולא למשל הפיליפינים לאירופה? מדוע יכלה הפרדת הדת והמדינה להתגבש ולהתפשט באירופה ולא במדבריות ערב או בכפרים ההריים של תורכיה? תשובתי היא אותו גורם המצריך ויוצר אינטיליגנציה ברמת המין – הגיוון. כורח ההתמודדות עם גיוון הוא גם שיוצר את השיגשוג התרבותי. אני מתכוון בגיוון בגרויים, גיוון באתגרים – בתנאי המחייה, בסוגי האירגון הנדרשים לאספקת אוכל והגנה, ברעיונות ובאידאולוגיות, בשרידה תחת משטרים וכיבושים שונים ומשונים ומעל לכל, מגוון עמים עמם באים במגע הדוק. מה הם גורמי הגיוון ומהם מונעיו? עם שחי בסמיכות ובאינטראקציה הדוקה עם עמים רבים אחרים, החשופים לתנאים מגוונים ושונים משלו, ייצא נשכר מכך. עם שחי על נתיבי סחר וכיבוש וחווה שינויים בתדירות גבוהה, עשוי גם הוא להרוויח מכך (בתנאי כמובן שלא מגלים או משמידים אותו לגמרי...). עם שחי באזור שאינו מאפשר לשליטו לחסום אינטראקציה עם קבוצות אחרות – למשל אם יש רצפים פוריים, שכוללים גם קצת יערות (למניעת שליטה מלאה על המעבר) בין העם לבין שכניו – יזכה להתחדשות ולגיוון. עם, גדול ומוצלח ככל שיהיה, שחי באזור המנותק ממרכזי אוכלוסיה אחרים ושונים, יחשף לרעיונות וחידושים משאר העולם במידה מועטה בלבד. על אחת כמה וכמה 2 עם שבעצמו מפוזר על פני שטח גדול, בישובים המבודדים זה מזה – כפרים הרריים, נווי מדבר וערים מנותקות, שאז גם יכולת ההתגוונות העצמית נפגעת עד מאוד. במקומות כאלו, בד"כ תנאי השטח והאקלים מאפשרים גם מיגוון קטן במיוחד של אמצעי מחייה, כך שגם הגיוון הפנימי נפגע גם הוא. לא רק זאת, אלא שבתרבות שצמחה מתוך חמולות מנותקות, באזור בו תנאי המחייה כמעט ואינם מאפשרים התנתקות מן השבט (נווה המדבר הבא הוא במרחק 300 ק"מ וכנראה כבר תפוס) ואף ניתן בקלות, עקב קרחתיותו ומישוריותו של השטח לשלוט על הכניסה והיציאה של זרים, סביר שתצמח תרבות אוטוריטרית, שמרנית ומסתגרת. לאוטוריטה ביישובים כאלה ישנה שליטה מלאה על זרימת רעיונות וחידושים מן החוץ והאינטרס שלה יהיה תמיד בשימור הקיים על פני הכנסת גיוון חיצוני. האכיפה של העדפה זו לא תיקשה עליה בתנאים אלו. למרדן, לשונה ולחדשן, לא יהיה שם היכן להסתתר ולהתגבש (ההסעה ליער שרווד לא עוצרת שם) ואך לעיתים נדירות יוכל הוא למצוא ולגייס בקירבת מקום, כוחות נוספים למימוש רעיונות חדשניים וסוטים. כמובן, יש גם תאונות היסטוריות. האימפריה העותומנית אסרה במשך קרוב ל400 שנה את השימוש במשקפיים, בשעון ובעיקר בדפוס בשטחיה בעילה דתית. איסורים אלו נאכפו בעיקר על המוסלמים בחצי האי ערב ובצפון אפריקה וכמובן בתורכיה עצמה. היכול היה איסור כזה להתקיים באירופה, במשך תקופה כה ארוכה, על שטח כה גדול? התשובה היא לא ולא. הסיבה לכך היא שבאירופה הצפופה, ההטרוגנית והאינטראקטיבית, הפצת רעיונות וטכנולוגיות היתה כמעט אוטומטית ושום מנהיגות לא יכולה היתה לעשות שם מה שכה קל היה לעשות בתרבויות שנוצקו ועוצבו בכפרים ובשבטים מבודדים – לעצור את הזמן 3. בזכות מה? בזכות האינטראקציה האינטנסיבית שהפכה שם את תולדת הגיוון, ההתחדשות לבלתי נמנעת. ניתן לראות זאת גם בדוגמאות נוספות. רוסיה שמסיבות גיאוגרפיות היתה באינטראקציה חלשה בלבד עם אירופה ובנוסף, עקב האקלים בה היתה מורכבת מישובים מבודדים יחסית, פיגרה ועדיין מפגרת אחרי שאר אירופה. בנוסף לבידוד החיצוני, יצר בה הבידוד הפנימי תרבות שאיפשרה לשליטים טוטליטריים לשלוט בה לאורך זמן. ניתן גם להשוות את ארה"ב, בעלת הרצף של שטחים פוריים, שמתחילתה היה בה מיגוון אנושי אירופי מרשים ובנוסף השאירה היא הזמנה פתוחה לזרים להגיע ולגוון עוד - לעומת קנדה הדלילה, עקב תנאי אקלים קשים, ההומוגנית למדי מלכתחילה והלא מסבירה פנים לזרים (לפחות עד לאחר מלה"ע II). דוגמא נוספת היא ספרד. לאחר שאיבדה חלק חשוב ממעמד הביניים שלה במאה ה15 – היהודים, שמצידם לא שקטו על השמרים וקיימו קשרים עם יהודי העולם, החלה ספרד לשקוע ולאבד את מושבותיה לאנגליה בהדרגה ולבסוף נותרה מבודדת בסוף היבשת, עם אינטראקציה חלשה בלבד עם שאר עמי אירופה ועם אוכלוסיה הומוגנית למדי. דבר זה הקשה ובעצם מנע ממנה את יבוא המהפכה התעשייתית (וכן את אימוץ השפעות הנאורות), כאשר חלקים גדולים של אירופה היו כבר מתועשים עד צוואר. גם כאן המפתח היה האינטראקציה יוצרת ההתחדשות. בכל זאת, לדת ישנו תפקיד מסויים על התפתחותו של עם. לא בגלל תוכנה אלא יותר עקב השותפים לה. היא מנמיכה את העכבות והמחסומים בפני ההתחדשות מפריים של עמים אחרים בני אותה הדת. ולהיפך, היא יכולה לחסום קבלת חידושים ורעיונות מן השונים בדתם, לעיתים אפילו באותה המדינה! כך, ישנם עמים נוצריים שלמרות שנחשפו לתנאים אחידים למדי והישגיהם היו בהתאם, יכלו הם לאמץ בקלות יחסית את ההישגים של אחיהם לדת, שהתפתחו באיזורים יותר אינטראקטיביים ומגוונים. על המוסלמים שאינם ערבים שפר הגורל עוד פחות. אומנם, היתה להם תקופה ארוכה של קידמה ויצירה, אך זה קרה רק כאשר היה שילטון מרכזי שהפגיש מגוון גדול של עמים לא ערביים - כורדים, אלבנים, אפגנים, פרסים ויהודים. מפגש זה בין עמים אלו, הוא שאחראי לקידמה שהושגה באותן תקופות. עם תום המפגש, נסגר צוהר הקידמה. ההגמוניה הערבית חזרה לשלוט באיסלאם ומשם השרתה על שאר העמים המוסלמים, כולל זה העותומני, שחזרו אל בדידותם המקבעת והמנכרת. כך אפילו תורכיה, שכדברי אתא תורכ, עקב מקריות היסטורית היתה למוסלמית, או אפילו אלבניה האירופית, ניזונו תרבותית במשך מאות השנים שלאחר מכן מן המרכזים הערביים (בהם העותומנים אף החזיקו וניזוקו מבאושי אותו כיבוש) ולא מאלו האירופיים הצמודים להם. בשורה התחתונה: שלושת הדברים החשובים בנדל"ן: מיקום, מיקום ומיקום, הם שקבעו את גורלן של תרבויות - לפיגור ולקנאות או לקידמה ולפתיחות. מיקום ואופי השטח - אקלים, טופוגרפיה ומיקום ביבשת היו גורמים מכריעים שקבעו את מידת הגיוון אותה יצור עם ואליה הוא יחשף מבחוץ. קיומו של מיגוון והאינטראקציה בין חלקיו, הם שמפתחים ספקנות ותחרות ומאפשרים תיגמול על סקרנות. מהתחדשות זו נולדה הקידמה: המוסרית, החברתית, המדעית והטכנולוגית. עמים שהתפתחותם היתה בתנאי בידוד נדונו בד"כ לפיגור, כמידת הבידוד וכאופיו (חיצוני, פנימי או שנייהם). נושא הדת נכנס לפעולה כאשר עמים השותפים לאותה דת שההשפעה המרכזית עליה היתה מעמים מתקדמים, נשכרו גם הם מקידמה זו, יותר מאשר מאשר מתוכנה של הדת. עמים שהיו שותפים לדת שמרכזה "לא היה ממוקם היטב", גם סמיכות לעמים משגשגים, אך בני דת אחרת, הועילה להם אך במעט. עוד משהו קטן: על אף המשתמע מחלק מן הדוגמאות שמניתי, כוחו של גורם הגיוון מוגבל ומתאים יותר לקבוצות של עמים ולטווחי זמן ארוכים. ישנם כוחות נוספים החוברים אליו, והמקריות בראשם, היוצרים ומניעים את פרטי ההתפתחות התרבותית. כמקודם, ערב נפלא ו2003 משעממת והנה משהו לחג האיילים: http://web.icq.com/shockwave/0,,4845,00.swf ומשהו ליום יום: http://www.mantasoft.co.uk/_stuff/Recursive.swf 1 מצחיק להיזכר, אך משלוש הדתות המזרחיות, שתיים החלו כדתות של אנדרדוגים, האחת דת של עם עבדים (לפחות לפי האמונה הרווחת) והשנייה כת קטנטנה ונרדפת, בעוד שזו השלישית, כמעט למן תחילתה היתה דת של כפייה רצחנית וכובשת (לנו זה לקח 40 שנה לבצע את הרצח-עם הראשון שלנו. לא תמיד מוטב מאוחר). 2 ביטוי מזוויע, האם רק לי הוא נשמע כמו אונס קבוצתי? 3 נדמה לי שמטרניך היה אחד האחרונים באירופה שניסה זאת - ונכשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על על התשובה המפורטת ומרתקת.אני אקח לי זמן כדי לקרוא שוב ולהתיחס.בינתיים,שנה אזרחית טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד על "מדוע הגיעה אירופה לאמריקה ולפיליפינים ולא למשל הפיליפינים לאירופה?" במאמרו של ירדן ניר "סין אימנו, קונפוציוס אבינו" דיון 130. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההפנייה. נהניתי מאוד מן המאמר ואף הגבתי שם, למרות שאף אחד לא יקרא את זה (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בזכות המנגנון המצויין של האייל, הקוראים שקראו את המאמר בעבר ישר יבחינו בכך שנוספה שם תגובה חדשה, ובעבור הקוראים שמעולם לא קראו אותו (כמוני למשל), יקפוץ המאמר לראש רשימת ה''סיפורים'' שטרם נקראו על ידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה אומר שעוד איילים קוראים את תגובותיי? נראה לי שאתחיל לסנן את השטויות. אם כבר שטויות, היתה היום כתבה ב"יומן" על מגפת לימודי הקבלה. ראיינו שם זוג והגבר אמר משהו על זה ש"יש מחקרים שאומרים שאנחנו מנצלים, כמה? אולי 5% מהמוח. אז איפה 90%?" שאל והדגים. דרך אגב, כפי שלמדתי מן האייל, אמונה זו כבר הופרכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 121109 (במאמר של ירדן ניר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 86447 אני מאוד ממליץ לקרוא את הספר - ההבדלים אינם רק עקב מיקום גיאוגרפי, אלא גם עקב זמינות בעלי החיים והצמחים שהיה ניתן לביית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעניין! מוכנס בזאת לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הספר ''פרות קדושות וחזירים משוקצים'' (שבאנגלית השם כולל עוד משהו, לא זוכר מה. אני גם לא זוכר מי כתב, לצערי) מראה כיצד הבדלים בתנאים בין מקומות שונים יוצרים צווים דתיים שונים, ומן הסתם תרבות שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרווין האריס. הוא גם כתב ספר בשם בני מיננו הנוגע בנושא זה ונושאים אחרים ומהווה מעין סיכום לכל כתביו. (שרק שניים מהם תורגמו לעברית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האריס, מרווין (1987). פרות קדושות וחזירים משוקצים, תל-אביב: מסדה. גוגל, גוגל, גוגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסדה כבר מזמן לא קיימת. כיום הספר הוא בהוצאת מודן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתייחס לזאת בתגובה 126072 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון הקישור השני: http://www.mantasoft.co.uk/_stuff/Recursive.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא הכלב המטבחה, עצם שם מצא ראתהו הטבחה, קץ שמה לחייו מאוד הצטערה הכלבה רעייתו ועל קברו כתבה ש... בא הכלב המטבחה (וגומר חס וחלילה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה גדולה. נראה אותך עושה את זה בפלאש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס ל"הגורם העיקרי להבדלים בקצב ובאופי ההתפתחות בין העולם המוסלמי למערב, אינו הדת." ול"הדת המוסלמית, זו שבכתב, זו בע"פ וזו שבפועל, נוצרה והתפרשה בצלמה של הציוויליזציה שילדה ועיצבה אותה, ציוויליזציה שיבטית, פטריאכלית-אוטוריטרית, מסורתית וסגורה." ניתן לצטט כאן מתוך מאמרו של סלמאן מצאלחה1: "אין מנוס מלראות את הערבים היום כבדואים של אתמול, אפילו אם הם מטיסים מטוסים, נוהגים במכוניות וגולשים באינטרנט. אפילו אלה שנולדו וגדלו במדינות המערב תפישתם לא השתנתה." "כשם שהאסלאם לא הביא דבר חדש מבחינה דתית הוא לא הביא דבר חדש מבחינה חברתית ולא שינה דבר בקרב הבדואים." "האסלאם הפך את החברות השבטיות היריבות לשבט חדש מסוג אחר – שבט-אומה בעל נטייה זכרית – והפנה אותן לגזול ולשדוד מחוץ ל[חצי] האי של הבדואים." "ניתן לומר כי המנטליות הזכרית השבטית המושרשת שהתעטפה אחר כך באידיאולוגיה דתית אסלאמית היא לב הבעיה." +~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+~+ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות היסטוריות (שבטח יהיה אפשר לערער עליהם) לפני שאני עונה תשובה יותר מפורטת (שיהיה לי זמן) במאה החמש עשרה לפני עידן התגליות הגדולת וההתעצמות של העולם האירופאי התרבות האיסלאמית והסינית היו צוילזציות הרבה יותר מפותחות (מדעית כלכלית חברתית ועוד) מקורות ההומניזים הן בעת העתיקה יון הקלאסית והן בעת החדשה איטליה של תקופת הרנאסנס היו תמיד במעגל דק של אליטה שלטת. רק במדינת הלאום הדמוקרטית שהיא תוצר של המאה העשרים נפתחו השורות וה''אזרחות'' הפכה לשוה לכל נפש.והשויון או השאיפה לשויון הפכה לנחלת הכלל. ההומניזים שאנו דנים בו חברה פתוחה ודמוקרטית בעלת שויון הזדמניות הדואגת לאזריה בכל המישורים היא תוצר של מדינת הרווחה של פוסט מלחמת העולם השניה.כפי שעוצבה במערב. המשך יבוא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהנחות היסוד שלך היא שעם הזמן, יוכל כל העולם להגיע לרמת החיים המקובלת במדינות המערביות. אני תוהה האם זה בכלל אפשרי. כדי להקל על הספקולציה ולקרב אותה לעולם שלנו, נניח שהיו חוסמים באופן מוחלט את היבוא והיצוא מן העולם המערבי החוצה (פרט לחומרי גלם, נאמר). לא עוד נעליים מתאילנד, צלחות חרסינה ומשחקים מסין, בגדים מהודו, וכו'. מה היה קורה לרמת החיים במערב (בטווח הבינוני והארוך אחרי שינוי כזה), לו הפועלים במפעלי ה- low-tech היו משתכרים לפי הרמה המקובלת במערב, מה שהיה בהכרח גורר עליה משמעותית במחירם של כל-כך הרבה מוצרים יום-יומיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדברים שכתבת (החל מ"הפועלים במפעלי ה- low-tech היו משתכרים...") היו נפתרים בטווח הבינוני ולא מתקיימים בטווח הארוך. כדי שלא יגידו שזו סברת-כרס בלתי מבוססת, אני אגיד גם במילה אחת כיצד הם היו נפתרים: טכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להביט בתוצרת אמריקאית ולהשוות מחירים. נעליים של ניו באלאנס, תנורים של וייקינג או מיקרוגלים של שארפ, למשל, מיוצרים בארה"ב ולא מתומחרים ביוקר יותר מתוצרת מדינות העולם השלישי. לא שזה מוכיח משהו - הדוגמאות מעטות מכדי לאפשר הסקת מסקנות. מעניין אותי לדעת מה יקרה אם המערב יפסיק להעסיק מליוני הודים, מקסיקנים ותאילנדים בשכר זעום. האם מחכות להם עבודות יותר מתגמלות? אולי מוצרים יעלו יותר לתושבי ארה"ב, אבל מה יעשו אותם עובדים-לשעבר במפעלים או במוקדי השירות במדינות העולם השלישי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה קורה, כמובן, הוא שרמת החיים הכללית היתה יורדת במקצת, וזה היה גם מוריד את שכר הפועלים עד שהיה נוצר שיווי משקל חדש. די דומה למצב בישראל מרובת המכסים (ומעוטת הנכסים) לפני 67. (אגב, ארצות העולם השלישי היו מפסידות לא פחות, אותם ילדים שעובדים תמורת דולר ליום היו, בחלקם, גוועים ברעב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הנחתי הנחה כזו, המלצתי לשאר העולם (שכמובן, שותה בצמא את הגיגיי) היא לפחות להתחיל ללכת בכיוון זה. כל התקדמות בתחום זכויות האדם, קידוש ההשכלה וכו' שכרה בצידה, עוד הרבה לפני שמגיעים לסטנדרטיים המערביים בתחומים אלו. דרך אגב, אני לא רואה כל בעייה בהישארות פערים, אפילו פערים גדולים, בין חלקי העולם (כמו גם בתוך אוכלוסיות). אני לא חושב שפערים הם הבעייה. הבעייה היא כשלאנשים אין אוכל, אין שרותי רפואה סבירים, אין חופש ואין זמן חופשי להתפתחות מעבר לדברים הבסיסיים. אם זה יתקיים, לא איכפת לי ש99.9% מן ההון בעולם יהיה בידי פיקו-פרומיל של האוכלוסיה. מצד שני, אולי זה לא הולך ביחד. אז אני לא יודע. בעניין רמת החיים במערב, כפי שכבר נאמר כאן, במידה והשימוש בכוח העבודה הזול שמעבר לים יפסק, זה ירע מאוד את רמת חייהן של האוכלוסיות שסיפקו כח עבודה זה, אך יאלץ את המערב לרדת במידה מעטה בלבד ברמת חייו. חוץ מזה, בקרוב אשיב באריכות על שאלתו של האייל האלמוני והארסי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |