|
נכון שבבריטניה, באופן רשמי המלך הוא גם ראש הכנסיה, אבל אין לזה משמעות מעשית. הראש האמיתי של הכנסיה האנגליקנית הוא הארכיבישוף מקנטרברי. אפשר לומר שהפרדת הדת התרחשה כשהנרי ה-8 פרש מרומא.
אבל השאלה למה הפרדת הדת קרתה דווקא באירופה נכונה, ובעקבותיה אני מתקנת מה שאמרתי למעלה (שלא משנה באיזו דת מדובר, אלא מה מקומה בתמונה הכוללת). כלומר, זה עדיין נכון, אבל נוספת לכך העובדה שהנצרות היא דת שקל יותר להפרידה מהמדינה,ולהכניס אותה לאיזו פינה שבה היא לא תפריע למהלך התקין של החיים; האיסלם והיהדות הם דתות שנוגעות בכל האספקטים האפשריים של חיי היחיד והכלל, עד הפרט האחרון. ואילו הנצרות עוסקת בעיקר בקשר שבין אדם לאלוהיו- עקיף, דרך הכמורה הקתולית, או ישיר- אצל הפרוטסטנטים. היא לא מכתיבה לאנשים את סדר היום והמנהגים מהרגע הראשון בבוקר עד שהולכים לישון בלילה. ואין בה מערכת חוקים שלמה לניהול ענייני החברה והמדינה כמו בשתי הדתות האחרות. הפרדת הדת מהמדינה במקרה של הנצרות היתה בעקבות מאבקי ה"מי יקבע למי" ומי כפוף למי, בין מלכים ואפיפיורים. כשהשאלה הזאת נפתרה, והיות שלא היתה שם שאלה של "מדינת הלכה" כמו ביהדות ובאיסלם, נגמרה הבעיה. ואגב- רק הנצרות יצרה ממסד כנסיתי היררכי שלם, זה לא קרה ביהדות ובאיסלם. "הכנסיה" כגוף הוא מונח שאין לו מקבילה בהן.
ולמה דווקא במערב התחוללה המהפכה המדעית, מסעות התגליות בעולם, המהפכה התעשיתית? נו, זה העניין של סקרנות/חוסר סקרנות. המוסלמים כאמור לא היו סקרנים לגבי העולם החיצוני, וזה -לפחות חלקית- כתוצאה מהבוז שהאיסלם רחש/רוחש לתרבויות אחרות. (אני נשבעת שלא המצאתי את עניין הבוז! הוא באמת קיים כחלק רשמי של האיסלם).
|
|