בתשובה להעלמה עפרונית, 24/12/02 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. היה והיא תביא ילד לבד האם יהיה לה איך לתמוך בו רגשית וכלכלית (ושוב אם נחזור אחורה בדיון השאלה היא לא אם יהיה לה כסף לפלייסטיישן השאלה האמיתית היא אם יהיה לה כסף לקורת גג ומזון (וזאת כמובן בהנחה שלא יקרו שינויים לא צפויים). לגבי ילדי האלמן: נעשים כבר היום אותם שיקולים בדיוק, משמע אם הוא צריך להיות בעבודתו 12 שעות ביום על מנת לפרנס אותם במינימום ואין מי שיאכיל ירחץ וילביש את ילדיו הקטנים ( וזה עוד לפני צרכים יותר מורכבים של תשומת לב), כבר היום יש סיכוי טוב ששרותי הרווחה יקחו אותם ממנו. וכדי לערב בהגיון קצת רגש כמו שכולם כל כך רוצים אז ככה: כל אחד מכם ישים עצמו במצב הבא: יש לו 2 ילדים. כרגע הוא מפרנס אותם בקושי רב, המזון בסיסי בלבד, הבגדים שלהם מתקבלים ברובם מתרומות, אין בבית שום פרט של מותרות אבל יש הרבה אהבה והילדים בסך הכל בריאים ושבעים. מצב לגיטימי. או לפחות כך אני מאמינה ומקווה שכולם כולל ניר מסכימים איתי. ילד נוסף ( או ארבעה נוספים כמו שגילית רוצה הרבה אחורה בדיון) יביא למצב שבו למרות העובדה שאנו חיים במדינה סוציאלית לא יוכל לכלכל אותו אפילו לא ברמה זו משמע, הילד ילך רעב רוב הימים התפתחותו הפיזית לא תהיה תקינה בשל כך, הוא יסבול מקור בחורף בשל חוסר היכולת הכלכלית שלכם לחמם את הבית כמות החום והאהבה שיקבל תקטן משום שתצטרכו לעבוד יותר שעות וכך יקרה גם לשני ילדיכם הקיימים. האם כל אחד מכם בתור הורה יהיה מוכן להעמיד את שני ילדיו ( שאמורים להיות הדבר החשוב ביותר בעולמו) ברעב , קור ומחלות רק בשביל לממש את זכותו הטבעית ללדת עוד אחד? האם העובדה שאדם מוכן לעשות כזה דבר הוא הורה ראוי? (והרי מהות ההורות היא לעשות את המכסימום להתפתחותם התקינה של ילדיך) היה והורה מוכן לשות כך האם לא צריכה מדינה מתוקנת להתערב ולמנוע מצב של התעללות בשני ילדים ( וכן העובדה שילד קטן הולך שעות רעב היא התעללות) בשם ה"זכות הטבעית"? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1.למה לא? שירותי הרווחה, יעשו את כל המאמצים כדי _לא_ להוציא את הילדים מהבית.1 בעיקר כי אין יותר מדי פתרונות כיום. 1דמגוגיה, לא דמגוגיה, סיפור אמיתי: אבא בבית הסוהר (כי עשה דברים לא כל כך יפים לילדות שלו), אמא חולת סרטן במצב מתקדם. שלושה ילדים- 4, 10,12. דירת חדר וחצי (וגם זה בלחץ) ושירותי הרווחה עשו הכל כדי לאפשר למשפחה להשאר יחד. האמא נפטרה במרץ האחרון, ורק אז העבירו את הילדים לגורם חיצוני. עדיין לא מצאו להם פתרון קבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין לא ענית על אף אחת מהשאלות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שאני חייבת לענות על השאלות שלך. יותר מזה, בשום שלב לא התיימרתי לדעת את התשובות. אני לא חושבת שיש ''נכון''ו''לא נכון'' מובהקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא חייבת כלום. אני שאלתי את השאלה כדי לעורר מחשבה מסוימת כמובן שאת העדפת לא לחשוב כ אולי תגיעי למסקנה הלא נכונה בעינייך בטעות ובמקום בחרת להעמיד פני תם ולא להבין את השאלה הברורה. כמובן שאמירה זו נכתבה מתוך נתינת קרדיט מינימלי לאינטיליגנציה שלך אם אני טועה והערכתי אותך גבוהה מידי מראש אני מתנצלת ואז אולי באמת לא הבנת את השאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, נוטים להשתמש בסימני פיסוק. נקודה בסוף משפט, לדוגמא, או פסיקים בין חלקי המשפט. מעבר לזה, בתקשורת סבירה לא עוברים ישר לעלבונות 1 אלא מנסים להבין מה לא ברור. 1 "נתינת קרדיט מינימלי לאינטיליגנציה שלך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אפשרות כלכלית - היום מתחלקות האמהות החד-הוריות לשני תת-סקטורים: אלה שהן חד-הוריות מבחירה, ולהן יש גם יש אמצעים כלכליים לגדל ילד. ואלה שהן לא מבחירה - התחילו כזוג וסיימו לבד מסיבה כלשהי, או קטינות ואחרות שנכנסו להריון לא מתוכנן. לאלה יהיה הרבה יותר קשה. 2. אדם שאינו מסוגל להיות כל הזמן בחברת ילדיו, שוכר מטפלת או מכניס אותם למעון/צהרון. בשביל ששירותי הרווחה יגיעו לברר מה קורה, צריך הרבה יותר מ"אין זמן להיות עם הילד". 3. תיאוריית החסר שלך לא מדויקת בכלל. נכון שילד שלישי עולה יותר כסף, אבל יש כאן תפוקה שולית פוחתת. האח השלישי יקבל את העגלה/בגדים/מיטה של אחיו הגדולים, כך שמלבד חיתולים ואוכל, ייחסך הרבה כסף בקניית ציוד. מעבר לזה, במשפחות גדולות, חלק גדול מנטל הטיפול על ההורים עובר לילדים הגדולים. במקום לשלם למטפלת, הילד בן השבע יבלה שעות עם אחיו בן השלוש, וגם ייקח אותו לגן ויחכה איתו את החצי שעה, עד שאמא חוזרת מהעבודה. ככה אנחנו גדלנו (לא משפחה גדולה, אבל ילדי מפתח). ולבסוף, לא ברור אם בדוגמה שלך את מתייחסת להורים שנכללים במעמד הבינוני - כי אלה לא כל כך מהר מגיעים לפת לחם. לישראלים בקשיים כלכליים יש אולי אובר דראפט ענק והם "אוכלים את החסכונות" ונעזרים כלכלית בהורים - אבל המעבר מ"מעמד בינוני" (אמא, לכולם יש נייקי ולי אין) אל "עוני" (רעב, קור ומחלות) לא קורה סתם כך. צריך אסון של ממש בשביל זה, חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל המצבים מדובר על יכולת בסיסית בלבד בגד, מזון (בסיסי) קורת גג. אדם שנאלץ לעבוד 12 שעות ביום ויותר כדי להעניק לילדיו את הבסיס הזה בלבד לא יוכל להרשות לעצמו להחזיק מטפלת. אני מראש לא דיברתי על מעמד בינוני. המצב שתיארתי באופן הברור ביותר הוא של מצב שבו יש את המינימום ההכרחי בקושי. (מצב שבו את הילד הרבה יותר מרגש הנקניק בסנדויץ של החבר לכיתה ולא הנעליים שלו) הבעיה מתחילה כאשר אנשים רבים שכבר נמצאים על סף העוני ולעיתים אף כבר בתוכו מחליטים להביא עוד ילדים |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |