בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 13/12/02 11:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מסתובב במעגלים 1. כפי שכבר הסברתי עוד בתגובתי הראשונה, על מנת ליצור דיון פרודוקטיבי חשוב לקבוע את ההגדרות - איך מוגדר אמן חשוב ואילו סיווגים קיימים בתחום. 2. אתה משום מה מודד את המונח 'חשוב' על פי הפופולריות של אותו אמן. גם אם אותו מאזין הדיוט לא זוכר את העבודות של פייג' מתקופת ציפורי החצר הרי בשעה שהוא יושב מול ה- MTV ומתענג על השיר החדש של THE MUSIC (או אולי קוראים להם THE PEOPLE, לא הספקתי לקלוט מה השם של השיר ומה זה של הלהקה), הרי הוא חייב את אותן דקות עונג לאותו גיטריסט שגם בין היתר ניגן את STAIRWAY. 3. שלא ישתמע שאני טוען שדווקא LED הם החשובים ביותר, אני רק מציין שיש אמנים שתופסים גל, יש אמנים שמחדשים יש כאלו שפורצים דרך ובודדים שמגיעים לרמת גאונות. החלוקה לאותן קבוצות ניתנת להיעשות בצורה אובייקטיבית. 4. אני כולי תקווה שהכותרת שלך היא תוצאה של ציניות מזוקקת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו לא סרקזם. עד לפני שנה לא היה לי מושג מי זה זאפה. לא היה לי מושג בהרבה דברים (לא שעכשיו יש לי ממש מושג) פשוט כי ההשכלה שלי באה בעיקר מהרדיו. אם כל חטאת. לדעתי, מי שלא מנסה ללמוד ולהכיר בכוחות עצמו, לא ימצא בחיים שום דבר טוב (ממתי השירים הכי טובים של להקה *ששווה משהו* מושמעים ברדיו?) ודווקא בגלל זה, שאלת הפופולריות כל כך קריטית בנוגע לאומנים "חשובים". ההמון הדומם מאזין הרדיו בחיים לא ישמע שום דבר של אותם "חשובים", ועל כן ההשפעה שלהם צריכה להיות הרבה יותר עדינה ועקיפה. אני הולך ומאבד את הנקודה שלי, ואני לא ממש מרוכז, אז אני אשתוק עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה70 וה80 שגאלי צהל התה טחנת טובה והיה את קול השלום יכתלה ללמוד מהרדיו המון כבר שמעתי אנשים שאמרים שהפעם הראשונה שהם שמעו את קרימסון זה היה בגלץ ב171 או בקול השלום אבל היום קול הרדיו נשמע אותו זבל משריח אני לפעמים מתביש להגיד לאנשים שעבדתי בגאלי צהל. גאלי צהל וגלגלץ או יותר נכון דגדגץ הם הדבר הכי רע למוסיקה שאפשר לחשוב עליו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה פעם. אני מדבר על המצב כמו שהוא כיום, מצב שבו לקונספט עמום כמו "מוזיקה אלטרנטיבית" יש הגדרה פשוטה: מה שלא תשמעו ברדיו (חוץ מאשר בתוכניות "אלטרנטיביות") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מלכלך, עד היום גלגלץ משמיעים מידי פעם את השיר הזה של קרימזון וגם את אקווה לאנג יוצא לי לשמוע שם פעם בכמה שבועות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותך מהתקווה שיום אחד הם יעשו תוכנית מיוחדת וישמיעו את ת'יק, אבל הרי גם לצפות לשיר כמו בייקר סטריט מיוז אין טעם, אז אתה מביא את אקוולנג, להיט רדיו בפוטנציה, בתור דוגמה? חשבתי שפעם תחנות רדיו היו פתוחות לשדר שירי אלבום "קשים", אחרת איך פרוג (אם כבר ג'טרו טאל) היה תופס זמן שידור נורמלי? אבל ברצינות, אני לא שמעתי ברדיו משהו יותר ארוך מסטירווי, שזה בקושי שמונה דקות מסכנות, אורך ממוצע של שיר פרוג. הדברים האלו כנראה נחשבים אסון רדיו מיוחד במינו, אלא אם הם היו להיטי ענק שעד היום כל נגן גיטרה מנסה לחקות (ונשאלת השאלה, עד כמה העובדה שהם נטחנו למוות ברדיו תרמה לכך, ביצה ותרנגולת). אז לא, אל תביא את אקוולנג או אין דה קורט בתור דוגמה למשהו. בהתבוננות נוספת על ההודעה שלי אני מבין שבסה"כ אמרתי רק "נזם זהב באף חזיר", אבל שיהיה, אני חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מוצא שהתעללות במאזינים (בשירים ארוכים ולא קליטים) היא דבר ראוי כל כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מוצא שהתעללות במאזינים בטחינה חוזרת ונשנית של שירים שמזמן יצאו מהאף היא דבר ראוי כל כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמם של רוב שומעי מוסיקת הרדיו כעולם נמלה. כל עוד שמעתי רדיו, לא אהבתי מוסיקה. למה? כי השמיעו שירים גרועים. לאלא - טחנו שירים גרועים. אולי פעם באלף שנים שמעתי משהו בסדר. כשהתחלתי לשמוע דברים "שונים", מהסוג שלא יוצא לאנשים לשמוע ברדיו, סבלתי? ברור שלא. האם הרוב יסבול? ברור שכן. הרדיו הוא דמוקרטיה עריצה במיטבה, כמו ערוץ 2, כמו ערוץ 10, ןיתור מוחלט על איכות כדי לספק את טעם ההמונים. הם נהנים לגרוס זבל, כנראה, אחרת זה לא מה שהיה נגרס. בכל זאת, עבור מי שרוצה מוסיקה טובה אבל לא פותח קול המוסיקה, הרדיו הוא התעללות במאזינים. אתה לא יכול לרצות את כל האנשים כל הזמן. לכן נשאלת השאלה, למה לא לנסות לרצות את כל האנשים חלק מהזמן (ולתת מנה רצינית של מוזיקה "טובה", אפילו אם בשעות מיוחדות ומוגדרות מראש) ככה שכולם יהיו מרוצים? כמובן, בגלל שהנוסחה של הרדיו היא "חייבים לרצות כמה שיותר אנשים כל הזמן". כסף כסף כסף. זה המניע שעומד מאחורי המוזיקה ברדיו, לא חשש אמיתי מ"התעללות" בכל אדם שהוא. התוצאה? אפילו שירים נחמדים כמו, אם כבר מדברים על אר אי אם, לוזינג, הופכים במהירות לשנואי הציבור כי "כמה אפשר לטחון את השיר הזה?" ולחשוב שבאותה מידה אפשר היה להשמיע אחד מהשירים הלא קליטים של אר אי אם (פולס טו קלימב, נניח, אם להביא משהו עדכני) והוא היה מושמע כל כך הרבה אנשים שאפשר היה כבר להתרגל אליו, ולאהוב אותו. אף אחד לא אוהב שיר לא קליט בפעם הראשונה שהוא שומע אותו. לכן תמוה הדבר למה שירים שנטחנים יומם וליל חייבים להיות קליטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נובמבר ריין'' גם די ארוך (לא מדדתי אם הוא יותר או סטירווי, אך נדמה לי שנובמבר יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גאנס אנד רוזס בכל מקרה תמיד היו יותר פופולריים מכל להקות הפרוג למיניהן, ובכל מקרה אני מדבר על שירי העשרים ושלוש דקות, שלעולם, אבל לעולם, לא ניתקל בהם ברדיו. (גם שתיים עשרה דקות נראה לי כמו חלומות באספמיה, האמת.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כש"רפסודיה בוהמית" של קווין שוחרר לרדיו, המנהל האמנותי של הלהקה לא האמין ששיר שאורכו יותר מ-7 דקות יצליח לשרוד לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב ש "A plague of lighthouse keepers" בן 23 הדקות של ואן דאר גראף יהפוך אי פעם לשיר רדיו פופולרי, אבל "Supper's ready" של ג'נסיס בן אותו האורך יכול גם יכול. צריך רק אמונה, וזמן השמעה. ואם קיימת תקווה למפלצתון, ודאי שגם לשירים ארוכים קצרים, של 10 דקות וכאלה. אני אישית אף פעם לא הבנתי מה כל כך פופי ברפסודיה בוהמית ולמה כולם כל כך אוהבים אותו. התשובה "כי זה שיר טוב" לא נראתה לי הגיונית, משום מה (למרות שזה שיר טוב). כמובן ששירים של עשרים ומשהו דקות אף פעם לא יכנסו לרדיו (שלא במסגרת ספיישל ספיישל) אבל לפחות את התופעה הכואבת של קיצוץ שירים כדי להכניס אותם לרדיו אפשר וצריך להפסיק. אגב, שירים ארוכים מעלים בעיה אידאולוגית רצינית - מה עדיף, שיר ארוך טוב אחד, או חמישה שירים קצרים טובים? ובאמת שקשה לענות על זה. לא ברור לי אם הדיון הזה היה על שירים ארוכים שאין להם חשיפה, או שירים טובים שאין להם חשיפה. אלו ואלו קיימים בכמויות גדולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. ממתי Queen היא להקת פופ? ב. מהו "שיר טוב"? ג. רפסודיה בוהמית הוא שיר מעניין ועשוי בצורה איכותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כמו שאומרים, דברי הוצאו מהקשרם. קווין היא לא ממש להקת פופ, ושיר טוב זה שיר מעניין שעשוי בצורה איכותית. רפסודיה בוהמית, כמו שאמרתי, זה שיר טוב. למה התכוונתי? הציבור בד"כ אוהב רק שירים "פופיים" (במובן הרע של המילה, כלומר קיטש, חוסר השקעה, פנייה למכנה משותף נמוך ורחב) ולא היה ברור לי מה כל כך פופי ברפסודיה, שבגללו כל כך אוהבים אותו, כי הוא, כאמור, לא נשמע לי כמו פופ. לא נראה היה לי שהתשובה המתאימה לשאלה למה אוהבים אותו היא פשוט כי זה שיר טוב, כי הציבור הרחב, כאמור, לא אוהב שירים טובים (או שמא הוא בהחלט מסוגל לאהוב שירים טובים אפילו אם הם לא פופיים, ואנחנו סתם מסתכלים עליו בזלזול?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם רוצות מילים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר ויזלטר וגרוניך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the people want to fill the world, with silly love songs
what's wrong with that? I need to know |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי בכל מקרה, יש לי ציטוט סמית'ס נגדי: "The music they constantly play - it says nothing to me about my life" כל עוד הכרתי רק את מה שמשמיעים ברדיו, לא שמעתי מוזיקה. עכשיו אני מכיר (קצת) דברים אחרים, ואני שומע המון מוזיקה. עוד ציטוט (אני מניח שמזהים את המקור):"You may say I'm a dreamer, but I'm not the only one". וכאן אני אפסיק לפני שזה יהיה מוגזם כבר.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פול מקרטני ולהקת כנפיים מתוך האלבום המשולש המצוין: wings over america. באלבום זה נמצא השיר המיוחד: band on the run, וגם "live and let die" שליווה את רוג'ר מור לאורך הרפתקאותיו הבונדיות ב"חייה ותן למות". "שירי אהבה מטופשים" הופיע כבר ב-wings at the speed of sound. השיר הנוסף ממנו בא ציטוט הוא כמובן "הקשיבו לדבר הגבר". לשני השירים איכות פופית והם הצליחו מאוד במצעדים בזמנו. דיסקליימר: הכותב, ביודעו כי האנושות נחלקת לאוהבי ג'ון לנון מחד, ולאוהבי פול מקרטני מאידך, מבקש לא להסיק מהנ"ל על שייכותו הרוחנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף את ג'ורג' הריסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להוסיף זצ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל גם ללנון לא הוצמד זצ''ל בתגובה שמעליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם הוא שכח. אז אני אוסיף. זצ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה קופת צדקה להקדוש ר' דייויד בואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, מקארטני יבשושי משהו, לנון מלא בעצמו, והאריסון ניראה מבואס כל הזמן. אני מעדיף את רינגו גם בגלל שהוא היחידי שידע להפסיק את הקריירה המוזיקלית שלו בזמן, גם בגלל שקיבלתי את הרושם שמכל הרביעיה הוא ידע הכי טוב להנות מהחיים וגם בגלל שהוא היה חבר טוב של קית' מון (זצוקל''א) שהוא המי המועדף עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרינגו היה יתרון אחד ויחיד על פני שאר חברי הביטלס, יתרון שנקרא ברברה באך (וגם היא עזבה אותו בסוף). :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שהסיבה שהשיר הזה משודר לא מעט (יחסית לאורכו) היא כי כשמקשיבים לו, זה לא ממש מרגיש כמו שיר ארוך. הוא מכיל בתוכו כמה סגנונות ככה שזה פשוט לא מתחיל להמאס אחרי כמה דקות. (גם לא לאוזן שרגילה רק לשירים קצרים) וכן- זה שיר טוב.למה לפסול את האפשרות הזו כל כך מהר? _________ העלמה עפרונית,ודוא"ל חדש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מוכן לתת קישור למלים של השיר, שכולנו מסכימים שהוא טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה נחמד לגלות שהן עדיין על המחשב שלי, זכר לימים שבהם התחלתי לשמוע מוזיקה. Is this the real life
Is this just fantasy Caught in a landslide No escape from reality Open your eyes Look up to the skies and see I'm just a poor boy,I need no sympathy Because I'm easy come, easy go, A little high, little low, Anyway the wind blows, doesn't really matter to me, To me Mama, just killed a man, Put a gun against his head, Pulled my trigger, now he's dead, Mama, life had just begun, But now I've gone and thrown it all away Mama oooh, Didn't mean to make you cry If I'm not back again this time tomorrow Carry on, carry on, as if nothing really matters Too late, my time has come, Sends shivers down my spine Body's aching all the time, Goodbye everybody, I've got to go Gotta leave you all behind and face the truth Mama oooh (any way the wind blows) I don't want to die, I sometimes wish I'd never been born at all I see a little silhouetto of a man, Scaramouche, scaramouche will you do the Fandango Thunderbolt and lightning, very very frightening me Galileo,Galileo, Galileo Galileo Galileo figaro, Magnifico But I'm just a poor boy and nobody loves me He's just a poor boy from a poor family Spare him his life from this monstrosity Easy come easy go, will you let me go Bismillah! No, we will not let you go, let him go Bismillah! We will not let you go, let him go Bismillah! We will not let you go, let me go Will not let you go, let me go Will not let you go let me go No, no, no, no, no, no, no Mama mia, mama mia, mama mia let me go Beelzebub has a devil put aside for me, for me, for me So you think you can stone me and spit in my eye So you think you can love me and leave me to die Oh baby, can't do this to me baby Just gotta get out, just gotta get right out of here Nothing really matters, Anyone can see, Nothing really matters, nothing really matters to me, Any way the wind blows.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המילה באנגלית אינה silhouette ? (וכמדומני גם בצרפתית ובגרמנית, לא שזה אמור להעיד על משהו...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משום מה זוכר אכן את המילה מבוטאת כ silhuetto. מצד שני, אולי זה בגלל שאחריה מופיעה המילה of, והן מתחברות קצת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיר אכן המילה היא silhouetto. אבל למיטב ידיעתי אין זה הכתיב הנכון באנגלית, אלא - silhouette. גם לא הצלחתי לאתר האם בשפה אחרת קיימת המילה silhouetto ולכן תהיתי למה התכוון המשורר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו אני מגיבה לפורום עתיק רק כי אני שמחה לגלות שאני לא המוטרדת היחידה מזה😀 ניחוש שלי-פרדי ניסה לתת למלים צליל איטלקי משהו (אופרה=איטלקית )שועל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האם זה האמוטיקון הלא-ascii הראשון באייל? הנוער של היום) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה שם כלום, רק ריבוע מקווקוו ריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני רואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרשים! גם אני ראיתי רק את הריבוע המקווקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בווינדוס 10 רואה את שניהם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא פחות חשוב ממערכת ההפעלה זה איזה דפדפן, מה הקונפיגורציה שלו וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיותר גרוע הוא שאימוג'ים שונים כוללים (בהגדרתם) צבעים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עינינו רואות כי השיר עוסק בחוויותיו המסויטות של רוצח נמלט. עם זאת, איפשהו בסביבות ''פנדנגו'', הטקסט הופך למשחק אסוציאציות חופשי, והכוח של השיר נשען בעיקר על ההרמוניות הקוליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים אני צריך להגיד שהבאתי את השיר הזה בתור דוגמה לשיר טוב?! ואני לא בטוח לחלוטין בקשר לאמירה על האורך. שיר שמרגיש כמו שיר ארוך, זה כנראה כי הוא נמתח יותר מדי. שירים שנהנים מהם, לא מרגישים את האורך במיוחד, אפילו אם הם עשרים ומשהו דקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה גירסת הירקות של חלקו של השיר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנמשך קרוב לשלוש–עשרה דקות. השיר נקרא "גירלי" והיה די להיט בזמנו (1971). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או סופרמן" של לורי אנדרסון הגיע בזמנו לראש המצעד הלועזי. נמשך 9:45 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לנו יש דוגמא לשיר מצויין של שלום חנוך טיול ליפו שיר ערוך שמושמע רק ביליה אבל שיר אדיר. לפני 10 שנים הגיעה לידי איזה תקליט שדרים של שיר חדש של שלום אני לא זוכר איזה שיר זה גם לא היה אחד מהמפורסמים אבל על מדבקת התקליט היה כתוב שדרן או עורך יקר עורך שיר זה הוא 7 דקות תוכל להורידו כשסולו הגיטרה מתחיל לאחר 3 דקות 54 שניות שם יש לך זמן לפייד כלומאר להוריד בהדרגה את השיר שלום חבל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצצתי קצת בתקליטי שלום שברשותי, וזה שקרוב לזמן שתיארת הוא "בגילגול הזה" מ-1991. השיר הכי ארוך הוא: "אומרים שבלי"-5:35 דקות. נראה לי שאח"כ יצאו דיסקים שכבר אין לי. בתקליט "בהופעה חיה נמצא השיר "אני שר"-10:04 ד', כנראה הארוך בשיריו של שלום חנוך. סליחה תיקון,במסטרפיס "אדם בתוך עצמו" שמתנגן עכשיו ברקע, מופיע טיול ליפו 10:18 ד'. ראויים לציון גם לילות שקטים 7:44 ד' (המדגים כיצד שלום מפתח את הנה נה, נה נה, נה נה נה ליצירה באורך מלא...), ואדם בתוך עצמו 7:37 ד', מאותו תקליט, בו הרשה לעצמו לפרוש כנפיים אמנותיות ולצפצף על חישובי השמעה ברדיו כגון אורך. השיר הקצר ביותר באלבום הוא "עיר זרה" 5:30 ד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טיול ליפו" הוא בעיני לא מעניין במיוחד, והשיר הכי חלש באלבום הזה. "אדם בתוך עצמו" מנופח קצת באורכו, בגלל הנה נה נה נה בסופו, שהוא ארוך ואינו מרתק כמו זה שב"לילות שקטים". Having said that, אני מצטרף: אלבום נפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לציין שהאלבום יצא מחדש על דיסק בהימאסטר אם בונוסים ממש לא חשובים מהופעה מלפני שנתיים שיר אם דיויד ברוזה אגב זה המכום לישאול את חברת התקליטים למה לא לכחתם בונוסים מההופעה אדם בתוך שישנה בגלי צהל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די נוטה להסכים עמך בקשר ל"טיול ליפו", כששמעתי אותו ברדיו אי אז, עלי להודות שדי התלהבתי, בעיקר מפשטות המילים, שנים אח"כ כשניסיתי לנגן אותו (גיטרה, ליווי בסיסי) התאכזבתי לגלות עד כמה מדובר באקורדים בסיסיים, D7,Am,G,F,C7, מלודיה בנאלית ודי מונוטונית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |