בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 28/12/02 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פול מקרטני ולהקת כנפיים מתוך האלבום המשולש המצוין: wings over america. באלבום זה נמצא השיר המיוחד: band on the run, וגם "live and let die" שליווה את רוג'ר מור לאורך הרפתקאותיו הבונדיות ב"חייה ותן למות". "שירי אהבה מטופשים" הופיע כבר ב-wings at the speed of sound. השיר הנוסף ממנו בא ציטוט הוא כמובן "הקשיבו לדבר הגבר". לשני השירים איכות פופית והם הצליחו מאוד במצעדים בזמנו. דיסקליימר: הכותב, ביודעו כי האנושות נחלקת לאוהבי ג'ון לנון מחד, ולאוהבי פול מקרטני מאידך, מבקש לא להסיק מהנ"ל על שייכותו הרוחנית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף את ג'ורג' הריסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להוסיף זצ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל גם ללנון לא הוצמד זצ''ל בתגובה שמעליי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם הוא שכח. אז אני אוסיף. זצ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה קופת צדקה להקדוש ר' דייויד בואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, מקארטני יבשושי משהו, לנון מלא בעצמו, והאריסון ניראה מבואס כל הזמן. אני מעדיף את רינגו גם בגלל שהוא היחידי שידע להפסיק את הקריירה המוזיקלית שלו בזמן, גם בגלל שקיבלתי את הרושם שמכל הרביעיה הוא ידע הכי טוב להנות מהחיים וגם בגלל שהוא היה חבר טוב של קית' מון (זצוקל''א) שהוא המי המועדף עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרינגו היה יתרון אחד ויחיד על פני שאר חברי הביטלס, יתרון שנקרא ברברה באך (וגם היא עזבה אותו בסוף). :-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |