ישראל מוכנה למכור מסיכות אב''ך לכוויית

בתשובה ליובל רבינוביץ, 04/12/02 18:28

למי?

111202

אדון חרדון • בתשובה ליובל רבינוביץ

יום ד', 4/12/2002, 18:46

הבעיה מצויה בסיבות לכך שאותה אוכלוסיה נמצאת בשליטתנו.

ובכל זאת

111203

יובל רבינוביץ • בתשובה לאדון חרדון

יום ד', 4/12/2002, 18:49

אבל לא ניתן לקחת סמכות בלי אחריות. הם בשליטתנו, ולכן עלינו להגן עליהם.

ובכל זאת

111204

אדון חרדון • בתשובה ליובל רבינוביץ

יום ד', 4/12/2002, 19:01

בוודאי שלא ניתן לקחת סמכות ללא אחריות. הסמכות היא להגן על בטחוננו, והאחריות היא להחזיק אותם בשליטתנו לשם כך, כל זמן שאינם מסוגלים או רוצים לשלוט על עצמם מבלי להרוג בנו. איננו מחזיקים את הפלסטינים בשליטתנו לטובתנו האישית, אלא בניגוד לטובתנו האישית, מפאת הכורח להגן על חיינו.

אם הם רוצים שירותים או סחורות מאיתנו, כמו מסכות אב''כ, אדרבא, שיתכבדו וישלמו, ויקצו את כספי האיחוד האירופי למטרה זאת על חשבון הקצאת משאבים לטרור.

ובכל זאת

111208

יובל רבינוביץ • בתשובה לאדון חרדון

יום ד', 4/12/2002, 19:54

זהו בדיוק. הם אינם מסוגלים לקחת את האחריות על עצמם או על כספם. אנחנו צריכים לשלוט על כל ההיבטים האלה ולבנות שם חברה נורמלית. אנחנו מחוייבים להגן עליהם מפני איומים שונים, כולל זה של נשק להשמדה המונית.

במאמר מוסגר ניתן לקבוע גם שאינני חושב שבמקרה של תקיפה עיראקית הם נמצאים בסיכון גבוה. יתכן שיש סיבה לצייד בערכות מגן רק את אוכלוסיות הסיכון (כלומר - לא את אלה המתגוררים בירושלים או מעבר לקו הירוק, לדוגמא). אם נגיע למסקנה שהם בסיכון - עלינו להגן עליהם. אפשרות אחרת היא לסגת מהשטחים. זו אופציה שאינה מקובלת עלי, אך היא היחידה המאפשרת לנו שלא להגן עליהם.

ובכל זאת

111217

אדון חרדון • בתשובה ליובל רבינוביץ

יום ד', 4/12/2002, 20:40

ההצעה לחלק לפלסטינים מסכות אב''כ נשמעת לי כמו סדר עדיפויות מוסרי לקוי.

אדגיש שהנקודה שלי איננה שרצוי ומשמח יהיה אם פלסטינים ייפגעו בנפש כתוצאה מחל''כ (אם כי ודאי יהיו כאלה, שאין חלקי עימהם, שיחשבו כך). הנקודה היא שאני לא מרגיש שאני חייב להם משהו. הצעדים הנבונים מבחינתנו לנקוט בהם כוללים, כפי שאמרתי במקום אחר, כיבוש מלא של השטח, פירוק מלא וכולל של תשתית הטרור והתשתית השלטונית הנוכחית, הקמה מחודשת של מנהל אזרחי זמני, שידאג באמת לצרכי האוכלוסיה (כולל פונקציות כמו חלוקה של מסכות אב''כ, בהחלט) ותשתיות שלטוניות חדשות, ודמוקרטיזציה מלאה בסדר גודל מערבי. כל אחד מהשלבים הללו עשוי להימשך בין חודשים לשנים (הדברים, כמובן, עולים יפה בקנה אחד עם המאמר שלך באייל שהציע בדיוק מתווה כזה של פתרון).

אני סבור, שאם נקדים את המאוחר ונחליף את סדר הביצוע של השלבים הללו (כמו דאגה לאוכלוסיה ובכלל זה חלוקה של חיסונים או של מסכות אב''כ לפני פירוק מלא של תשתית הטרור הפלסטינית ותשתית שיתוף הפעולה של הטרור הפלסטיני עם טרור בינלאומי) לא נתקדם בכיוון הרצוי לנו ונעשה טעות מן הבחינה המעשית הטהורה. זו, בצורה רחבה יותר, היתה אחת השגיאות המרכזיות של תהליך אוסלו - נסיון לקיים בחירות דמוקרטיות ולתת לפלסטינים להקים מערכת שלטונית מרכזית לפני שהיו בשלים לכך (בין השאר ובעיקר מפני שהמערכת השלטונית הוקמה על ידי ארגון טרור).

למותר לציין שאילו הוכיחו הפלסטינים שברצונם לשלום ולא להשמדת עם, הייתי תומך בהחלט בהגנה עליהם, וזאת גם מתוך אינטרס ולא רק מתוך נימוקים הומניים.

ובכל זאת

111234

נגה • בתשובה לאדון חרדון

יום ד', 4/12/2002, 23:53

והיה וקיים איום ממשי המצדיק חלוקת ערכות אב''כ, אי חלוקתן לפלשתינאים שבשליטתנו כמוה כהשמדת עם.