בתשובה לדובי קננגיסר, 08/11/02 18:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיונים בענייני השדים והאי שנתפר עבורם הם מורסה מדממת, אז אני בדרך כלל לא משתתף. אבל בהודעה שכתבת נראה לי שהניסוי החברתי שאתה מציג הוא הרבה יותר מרחיק לכת מאשר חשבתי עד עכשיו. לאיל אין "penpal" ללכת אליו; לפי החלטת המערכת (שלא לפתוח פורום), גם לא יהיה. הרעיון, אם כן, הוא שיהיו הרבה אנשים שנפגשים בקביעות כלומר, יהיה "קהל", אבל לקהל הקבוע הזה לא תהיה "קהילה". השאלה היא מרתקת: האם אנשים באמת יכולים לדבר על נושא רציני כלשהו, נניח דת ומדינה, מבלי להכיר אחד את השני? מבלי לפתח ז'רגון, ומערכות יחסים אישיות? ולהתמיד בכך אל מול קהל קבוע ולאורך זמן? והאם הם רוצים לעשות את זה? אני לא מאמין באפשריות המודל הזה. ההשתכללות של ה"קהל" ל"קהילה" אינה באמת ניתנת למניעה. אני לא בטוח אם הוא רצוי, אבל בעיקר - אני חושב שהאיל לא מיישם אותו בפועל. אני בטוח למשל שגם אתה מרגיש טוב בהשתתפות בשיחות אישיות מסוימות באיל. וגם כאן יש ז'רגון. ודיון "נטו" הוא עניין למכונות - הוא מאפשר גם רק שיח מסוים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה שהמשתתפים באייל יפתחו לעצמם איזה פורום (או אפילו אלף) בעצמם? יש מליארד אפשרויות לפתיחת פורומים באינטרנט בחינם (גם בעברית). אם אתם רוצים קשר הדוק בין הפורום הלא רשמי לאייל עצמו, נסו לבנות קהילה סביבו ולבקש מדובי להוסיף קישורון אליו מתפריט האייל או מאיזה ICON של "penpal" מהבהב. עזבו את דובי בשקט (לפני שהוא יתחיל לפתח עקמומיות ממורמרת בזוית של הפה - כמו שיש לגננות ומורות בתי ספר יסודיים) ותדאגו לעצמכם. אני לא מבין מה אכפת לכם על איזה שרת יושב לו הפורום האיילי, בו אתם רוצים להתקשקש. מבחינת המשתמש זה שקוף לחלוטין. קליק אחד ואתם שם בין חבריכם האיילים שרוצים להתקשקש. אם אנשים באמת רוצים פורום איילי אז במקום לבכות, קחו יוזמה ו*בצעו לבד*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה דרשת. אכן, לאייל אין "PENPAL" (למעשה איזור הדיון הרלוונטי באוטינט היה "IDLECHAT"). בניגוד לדובי אני סבור ש-e-mail לא מהווה תחליף הולם, שכן חסרה בו הפומביות ולא ניתן להשתשמש בו לתקשורת עם כותבים אנונימיים. יתכן שהפתרון הוא אכן ערוץ חלופי לדיונים "קהילתיים", אבל חשוב שערוץ זה יהיה משולב באייל גופא כדי לאפשר שימוש נוח בו מחד, ולמנוע זליגת דיונים "רציניים" אליו מאידך. אנחנו מקפיצים רעיונות בנושא – הצעות יתקבלו בשמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון נוסף לפורום בהקמת הקוראים (שהוא לא באחריות המערכת). עזבו EMAIL ואמצו לעצמכם תרבות גלישה של INSTANT MESSAGING. התקינו אינדיגו או ICQ על המחשב שלכם והקימו קבוצה ששמה "האייל הקורא". החליפו ביניכם התקשקשויות, אפילו ב-REALTIME בזמן קריאת המאמרים והתגובות באייל עצמו. ככה תוכלו אפילו לקרוא את האייל ביחד ויש אפילו אפשרות לראות מי גולש כרגע באתר, להתקשקש איתו ואפילו להשאיר לו הודעות אישיות שהוא יקרא מאוחר יותר. כמו כן ניתן לשלוח הודעות לכולם. כל הכלים ליצירת קהילה קימים בחינם ואין שום סיבה להטריד את מערכת האייל הקורא בהקמה של דבר כזה, ביחוד כאשר הם טוענים שזו לא היתה המטרה שעמדה לנגד עינהם בזמן הקמת האתר. אם באמת יש פה קהילה, אז היא יכולה לדאוג לעצמה. יש לכם את כל הכלים והם בחינם. __ חיב לזוז, הגהההה לא עשיתי. מתנצל על שגיאות כתיב אם יש, ומנסיוני - סביר שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם חשבתי להציע לפתוח "מיילינג ליסט" (זה באופנה עכשיו), שבה ישתמש כל "בעל אחריות", כשמצד אחד הוא ממש חייב לכתוב איזו הודעה, ומצד שני הוא יודע שהיא לא ראויה. אותו בעל אחריות יכתוב את ההודעה אותה התכוון לכתוב1, רק שבמקום לשלוח אותה לאייל, הוא ישלח אותה כמייל לקבוצה, כשלמעלה הוא יוסיף "בתגובה ל:(לינק להודעה)". כל מי שיהיה חבר בקבוצה יוכל להגיב, או סתם לפתוח נושא חדש. בעצם, כשאני חושב על זה, זה סוג של פורום פרימיטיבי. בכל מקרה, אם המערכת רוצה לעזור, אז אולי אפשר להוסיף כאן איזה טופס של משלוח ישירות לרשימה הסגורה. מצד שני אם המערכת רוצה לעזור אז אפשר להקים כבר דברים הרבה יותר מתוחכמים. 1גם ככה יש בינינו אנשים שכותבים לעצמם הודעות ובסוף לא שולחים אותן לשום מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מה שאני רוצה הוא קהל של סנילים, כמוני. כך כולנו נוכל לתקשר בבורות מזהירה אודות העבר. האם זה יכול להתרחש במציאות שלכם (כלומר, של האנשים שזוכרים דברים1)? לא יודע. נחיה ונראה. בינתיים, אין ז'רגון, וכשמתייחסים לארועים בעבר, מביאים לינקים. ככה אני אוהב את זה. יש תחלופה לא קטנה של כותבים באתר, יש התווספות מתמדת של כותבים קבועים חדשים. זה משאיר את הקהל על קצות אצבעותיו בכל האמור בהסתמכות על העבר. שיח מסוים זה כל מה שאני מעוניין בו. האייל לא אמור להיות עולם ומלואו. 1 חוץ משירים של סדרות מצויירות עתיקות, אותם אני זוכר משום מה בעל-פה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמדובר בבעיית זיכרון. למשל, לקוראי האיל הקבועים והוותיקים (שמספרם עולה על כל הזמן) יש דובי אחד, שאותו הם מכירים, ולא צריכים לקרוא את כל כתביו הקודמים כדי לקרוא את ההודעה החדשה שלו לאורם. גם אתה לא באמת לוקה בבעיות זיכרון, בתור מי שזוכר היטב את אופן ההתנהלות של אולטינט. שלוש הערות לגופו של עניין: 1) להוותך, כבר יש ז'רגון והווי. 2) כיניתי את זה ניסוי חברתי, ולא בכדי – הניסוי לצמצם את הדיון באיל ל"שיח מסוים" הוא ניסוי חברתי מעניין. תמיד חשבתי שהשיח המסוים (ששיאו בניהול דיון בכל נושא שהוא לפי הרשימה הרשמית של כשלים לוגיים, ודאי הלינק המצוטט ביותר באיל) הוא תוצאה של אופי האנשים המתקבצים סביב מדורת האיל; הניסוי החברתי הוא לשמר את זה בכלים מערכתיים (רכים וקשים) גם כשהאוכלוסיה סוטה מההומוגניות הזו. 3) אפילו בעיתון יש תחושת קהילה. קורא ותיק מכיר היטב את הכותבים, מנהל איתם חשבון מוניטין ארוך, וקורא את דבריהם לאור מה שידוע לו עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך סנילים. אתה יכול לבטל את שם הכותב ואז כולנו נהיה אלמונים וכל הודעה תישקל לגופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לעצור שם? אפשר לבטל את תוכן ההודעות וכך כל מספר הודעה חח"ע ישקל לגופו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |