|
אני לא חושב שמדובר בבעיית זיכרון. למשל, לקוראי האיל הקבועים והוותיקים (שמספרם עולה על כל הזמן) יש דובי אחד, שאותו הם מכירים, ולא צריכים לקרוא את כל כתביו הקודמים כדי לקרוא את ההודעה החדשה שלו לאורם. גם אתה לא באמת לוקה בבעיות זיכרון, בתור מי שזוכר היטב את אופן ההתנהלות של אולטינט. שלוש הערות לגופו של עניין:
1) להוותך, כבר יש ז'רגון והווי.
2) כיניתי את זה ניסוי חברתי, ולא בכדי – הניסוי לצמצם את הדיון באיל ל"שיח מסוים" הוא ניסוי חברתי מעניין. תמיד חשבתי שהשיח המסוים (ששיאו בניהול דיון בכל נושא שהוא לפי הרשימה הרשמית של כשלים לוגיים, ודאי הלינק המצוטט ביותר באיל) הוא תוצאה של אופי האנשים המתקבצים סביב מדורת האיל; הניסוי החברתי הוא לשמר את זה בכלים מערכתיים (רכים וקשים) גם כשהאוכלוסיה סוטה מההומוגניות הזו.
3) אפילו בעיתון יש תחושת קהילה. קורא ותיק מכיר היטב את הכותבים, מנהל איתם חשבון מוניטין ארוך, וקורא את דבריהם לאור מה שידוע לו עליהם.
|
|