בתשובה לרון בן-יעקב, 31/10/02 18:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ודאי שאנו יכולים לשלול את הזכות למות מכל מאן דבעי. 'זכות' היא מושג חברתי, אין לה מובן בהיעדר חברה. לעצים אין זכות ליפול, לגויאבות אין זכות להירקב, לאנשים אין זכות לחיות לנצח. החברה מעניקה לחבריה כל מיני זכויות משונות - זכות לחיים, לחירות, לרכוש, זכות לאכול עוף או בקר ואפילו זכות להרוג את חיילי האויב. בפרט, החברה יכולה לשלול את זכויות חבריה לשלוח יד בנפשם. אם הם מתו לבד, אז אין את מי להאשים. אם הם הרגו את עצמם הרי שביצעו עבירה, והחברה מוסמכת להפגין את שאט נפשה מן המעשה, למשל ע''י קבורתם מחוץ לגדר. יכול להיות שלעובר יש יכולת החלטה, ושהוא סובל ומתייסר ונאנק וגונח ורוצה לחיות. אני לא יודע, אני לא זוכר כלום מהתקופה ההיא. מה שכן, החברה רשאית לקבוע שמתקבלים אליה רק ולדים בני יומם ומעלה, או זיגוטות בנות שישה חודשים ומעלה, או אך ורק ביציות מופרות שנפחן עולה על ליטר וחצי. ואז החברה יכולה להתיר הריגת עוברים שאינם חלק מן החברה ולהישאר עקבית בהכרעתה להעדיף את חיי החברים בה על פני כל תכלית ארצית אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(לא כל שלמה ראוי לציטוט) האם פספסת את כוונתי? אם אתה מוכן לקבוע עד איזה שלב עובר איננו נחשב "אדם", ולכן אין לו שום יכולת חשיבה עצמית או אפשרות החלטה לגבי עצמו, ובכך לקבל את השמדת גוש התאים הזה. מדוע, מצד שני, אתה מוכן למנוע את המוות מאדם שכן יש לו יכולת חשיבה ואפשרות החלטה עצמית (כאמור, תוך מחלתו או אם טרח לכתוב צוואה-רפואית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כל המצטט את מה יש? הרי זה משובח) אני לא מנסה בכלל להיכנס לשאלה - עד איזה שלב עובר אינו נחשב "אדם". זה בכלל לא סוגיה לטיפול המומחים, זה משהו שאפשר תיאורטית להכריע לגביו בהצבעה או משאל עם. כמה חאפרים בכנסת יכולים לקבוע שעוברים בני שלושה חודשים ומעלה שייכים לחברה, וחברותם זו תקפה למאה עשרים שנה בלבד. ואז קשישים שחיו עד 120 יוצאו מן החברה וכל משפחה תהיה רשאית לשלוח אותם על קרחון למות בשקט בכפור. כרגע החוק לא מוציא אנשים מהחברה אלא רק מכניס אותם אליה, כך שכווולם שייכים לחברה ואת כוווולם אסור להרוג, גם אם הם מבקשים יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזרוק את השאלה על ''החוק'' או על ''החברה'' עדיין לא מספק אותי. שאלתי מה אתה חושב - כיצד אתה מצדיק את רצונך לשלול מאדם-בר-דעת את זכותו למות, מוות שהצהרת שאתה מוכן להעניק לעובר-חסר-דעת. שוב, אין חשיבות למצבו הפיזי או המנטלי של העובר אלא יש חשיבות, בשאלה שלי, לעובדה שאתה מעדיף לשלול מוות ממי שיכול לחשוב ולשפוט בעצמו לגבי עצמו, ו''להעניק'' מוות למי שלא מסוגל או נטול יכולת כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אדם בר-דעת שמורה היכולת למות, כפי שנדוש לעיל. החברה אינה מחויבת לעגן יכולת זו באופן חוקי ולהעניק לאדם את "הזכות למות". הדיון שלנו דש בשאלה האם על החברה לאפשר לחבריה חפצי המוות לאבד עצמם לדעת? החוק הקיים משיב לשלילה, דעתי כדעת המחוקק, ובכל אופן השאלה כולה נוגעת לחברה ולחוק ולא לאופן הטכני שבו יכול אדם להביא למותו שלו. במקום לדגום את דעתי בנוגע להפלות או מוות על קידוש השם, בוא נשווה זאת לחוק רשות השידור - כל מי שיש לו מקלט טלויזיה חייב לשלם את אגרת רשות השידור, גם אם הוא לא משתמש בשירותיה. למה? ככה. ומה אם מישהו מבקש לנתקו מאנטנות רשות השידור ולחברו בלעדית ללווין? לא יעזור לו, הוא עדיין יצטרך לשלם. וגם אם הוא חירש-עיוור והטלויזיה במחסן הוא עדיין משלם. ולמה התעקש המחוקק על קשיחות כזו? כדי להקל על הפיקוח ואכיפת החוק, שהרי הרבה יותר קל לקנוס אדם על החזקת מקלט טלויזיה מאשר על צפייה בערוץ 1. באותה מידה, אנו אוסרים על כווולם ליטול נפשם בכפם, משום פיקוח נפש ומתוך אהבת הבריות. ואם מישהו מתעקש להרוג את עצמו, אין לו כל עילה לדרוש מאיתנו (החברה) להכיר ברצונו זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 8. פטור מאגרת רדיו וטלויזיה לעיוור, כמו כן נכה זכאי לפטור מאגרת טלוויזיה ודומני שגם קשישים , רק אצלך אין פטורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את השאלה שלך לליאור. מה הקשר בין שני אגפי המשוואה? מצד אחד יש לנו אדם, שליאור רוצה להגן על חייו. מצד שני יש לנו משהו שאם נניח (וסביר להניח זאת) שאינו אדם, אז ליאור לא רוצה להגן על "חייו". מצד אחד יש לנו ויכוח על כיבוד רצונו של אדם, מצד שני יש לנו משהו שאין לו רצון. מה בדיוק ליאור צריך להצדיק כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלאדם יש זכות לרכוש, זה אומר שיש לו גם זכות לוותר על רכושו ולהעבירו לאחר, למכור אותו, לשרוף אותו או כל דבר אחר. כשיש לו זכות לאכול עוף או בקר, זה אומר שיש לו גם זכות להיות צמחוני ולא לאכול אף אחד מהם. (להרוג חיילי אוייב זו לא זכות, זו חובה. פקודה, אפילו). למה כשיש לאדם זכות לחיות, זה לא אומר אוטומטית שיש לו הזכות לוותר על חייו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לאדם זכות לחירות, אך אין לו זכות לוותר על חירותו; יש לו זכות לאכול מה שבא לו אך אין לו זכות להפסיק לאכול ; יש לו זכות לבחור את ספק התקשורת הבינ"ל שלו אך אין לו זכות לא לבחור באף ספק. כלומר, מקיומה של זכות לאיקס לא נגזרת הזכות לוותר על איקס. בפרט, מי שמוותר על יתרת חייו יצטרך לעבור על החוק לשם כך. מי שבאמת מאס בחיים אמור להתייחס לכגון דא בשוויון נפש, ואם לא - שיתלונן לבוס בשמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אין לו זכות להפסיק לאכול" - אז יש להכניס לכלא את שובתי הרעב! "אך אין לו זכות לא לבחור באף ספק" - מה? יש לו זכות לבחור את סוג הפסטרמה שלו אך אין לו זכות לאכול גבינה צהובה במקום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, ומהדוגמא הטובה שלו התעלמת. לא חוכמה. הדוגמא עם אי היכולת לוותר על הזכות לחרות דווקא גרמה לי לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרה שאתה זקוק גם להמלצות, אתה יכול לפנות לבחור הזה: תגובה 102680 תשאל אותו גם מה זה BDSM? כאילו, אני מניח שאני יודע מה מיצגות הS והM, אבל אני לא מכיר את הצירוף עם שתי האותיות האחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(חבר שלי סיפר לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוותר על החירות בעצמך זה עניין קצת מסובך טכנית. אבל אין שום מניעה מאדם לשעבד את עצמו להטלת קוביות, או לכלוא את עצמו בכלוב ולזרוק את המפתח. אף אחד לא יפריע לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או להתחתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עזוב את זה שאתה לא יכול למכור את עצמך לעבדות, מה עם שכר המינימום? מי אנחנו כחברה שנגיד לאדם כמה מעט הוא יכול להשתכר? אז תגיד, אנחנו נותנים רצפת שכר כי כך עדיף לכולם, אבל הרי גם הטיעון של ליאור הוא ש"עדיף לכולם", בסופו של דבר, ואז צריך להתווכח איתו במישור הזה, ואי אפשר להגיד לו "עזוב אותך ממה עדיף, לנו יש עקרון והוא יותר חזק", כי אני חושב שליאור הדגים שאנו כחברה כן מוכנים להחליט עבור החבר בחברה בעניינים עקרוניים (כמעט) כמו משך חייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנאלוגיה בין שכר מינימום להמתת חסד היא מגוחכת במקרה הטוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר משאנחנו אומרים לאדם כמה מותר לו להשתכר, אנחנו אומרים למעביד כמה מותר לו לשלם. ברור שהחברה רואה לנכון להתערב בכל מיני עניינים ששייכים לתחום הפרטי, הויכוח הוא בדיוק על התיחום של ההתערבות הזאת. לגבי שכר מינימום, סחר באיברים, שימוש בסמים וכיו"ב יש לתומכים בהתערבות הזאת לפחות את ההנמקה המקובלת של "טובת החברה" או איך שהם קוראים לזה. לגבי ההחלטה של הפרט מתי הוא מוותר על החזקתו בחיים באמצעים מלאכותיים, אני חושב שצריך להגיד לליאור ושאר הצדיקים : עד כאן. לפחות אני, כבן אנוש בעל יכולת שיפוט מתקבלת על הדעת, לא מוכן שהוא או דומיו יקבלו החלטות כאלה בשבילי. צריך לשים גבולות גם למגלומניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתאים לך, עיתותיך בידך - קום והתאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, תודה, אבל גם את ההחלטה הזאת אני מעדיף להשאיר בידיים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שלאדם המוציא עצמו מן החברה במותו צריכה להישמר הזכות החצופה לתבוע מן החברה לכבד ולהוקיר אותו. מי שעובר על הציווי המוסרי ונוטל נפשו בכפו, יקבר באדמה אך לא לצד אנשים מן השורה בבית העלמין (שהוא מוסד ציבורי). אבל אם הצטמצמנו מדיון על אי-קיומה של הזכות למות לדיון על אי-קיומה של הזכות לעבריין להיקבר בבית עלמין יהודי, דיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אתה מרשה לאנשים כאלה להקבר באדמה? ליברל אמיתי, אין מה להגיד. לא הייתי מופתע אם היית טוען שאין לזהם את אדמת הלאום בגופותיהם של העבריינים האלה. מי שמצמצם את הדיון לזכויות הקבורה של ה"עבריין" הוא אתה, אבל תצטרך להתדיין עם עצמך בעניין הזה. ככל שנוגע לי, אני מחזיק בזכותי החצופה להיות אדון לגופי ולחיי, ואם העונש שלי הוא לא להיקבר ליד אנשים כמוך, המממ, אני חושב שאעמוד (ליתר דיוק אשכב) בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, שכ''ג יקר, הויכוח בינינו תם לפני שבוע ומשו. אתה רצית למות, אני אמרתי תפאדל, אתה אמרת 'בבוא היום', אני הזכרתי 'לא בעזרתי, לא בחלקה שלי', אתה אמרת 'סבבה', וכל הדיאלוג השלו הזה תובל בהערות מחכימות פחות או עוד פחות מצד הנוגעים בשום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא אמרתי שאני רוצה למות, אבל זה באמת לא חשוב. החשוב הוא שלפחות לדיאלוג הזה אתה מניח למות בשקט, ואני יודע להעריך את גדלות הנפש שלך. תנצב''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איימו על משומד אחד שלא יקברוהו. חייך וענה ''על העיפוש אני סומך''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר משאנחנו אומרים לאדם לא להתאבד, אנו אומרים לרופא שלא להרוג אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר משאנחנו אומרים לרופא לא להרוג אותו, אנחנו (כלומר אתם) אומרים לו להחזיק אותו בחיים בניגוד לרצונו. לפחות כרגע, הויכוח הוא לא על סיוע בסיום אקטיבי של החיים, אלא על הפסקת טיפול. זה לא אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הגענו למצב בו העדר כולו נותן יד להפסקת טיפול חיוני מרצון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוווווווווול האלמוני שמעלי. (אגב, העדר כולו גם מאמין שכדוה''א אינו מרכז העולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העדר כולו, מסתבר, לא מאמין בכלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלפרטי העדר כבר אין כיוון אמוני, אפשר להפסיק לקרוא להם עדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותו של אדם לוותר על חרותו (מותר לו לכלוא עצמו בתוך ביתו שלו ואף לקשור את עצמו באזיקים למיטתו), אסור לאדם לשלול את חרותו של אדם אחר (גם אם מישהו מבקש ואפילו אם המבקש הוא האדם אשר ויתר על חרותו). להזיק לעצמך, מותר. להזיק לאחרים(מעבר לגבול מסוים), אסור, גם אם מישהו רוצה שתזיק לו. לא לשכוח שאני מסכים עם גולגר כנגד קביעת נוהל חוקי של הריגת בני אדם עפ"י בקשתם (תגובה 101736). אני פשוט לא מבין למה גולגר חושב שאסור, לאדם שפוי ובוגר, לעשות לעצמו מה שמתחשמק לו (לטוב ולרע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חברתי1 מאזקת את יד ימין שלה למיטה לצורך אקט מיני סוטה2, אז זה בסדר. אם אני מאזק את יד שמאל שלה לצד השני של המיטה, כי היא לא מגיעה, אז אני עבריין? __ 1 אין בהודעה זו בכדי להוות הצהרה על כך שיש לי או אין לי, לכאורה או לא לכאורה, חברה.3 2 אין בהודעה זו בכדי להוות הצהרה על השתתפותי או אי-השתתפותי, או על נכונות או אי נכונות להשתתף, לכאורה או לא לכאורה, באקטים מיניים סוטים, לכאורה או לא לכאורה. 3 עפרונית, הייתי משתמש בבתך היפו לצורך הדיון הנ"ל, אך נראה לי כי היא צעירה מדי, ולא הייתי רוצה לעבור, לכאורה או לא לכאורה, על חוק התרדה מינית, סעיף קטינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אתה הרי משחרר אותה1 בסופו של אקט2. האם אתה לא מבדיל בין משחקי המין השובבים שלך3 לבין מציאות בה *באמת* פוגעים בחרותו של אדם?4 דרך אגב, כל הזכויות לשמה של היפו שמורות לי. __________ 1 בהנחה שאתה רק סוטה ולא פסיכופט. 2 בין אם היה לכם טוב ובין אם לא, זה הרי תמיד נגמר בסוף. 3 שיש לך לכאורה או שלא לכאורה. 4 את זה הוספתי רק בשביל שיהיה לי יותר FEET-NOTES משהיו לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם המשטרה מגיעה באמצע?1 ________ 1לי2 2 יש 3 3 יותר 4 4 מלך 5 5 נה נה בננה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגבי היתר, אבל לגבי ''יש לו זכות לבחור את ספק התקשורת הבינ''ל שלו אך אין לו זכות לא לבחור באף ספק'', אני חושש שאתה טועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |