|
||||
|
||||
קדימה! מי האייל הנבון והמבין שידע מדוע אני מגיש למועמדות (אך לא בהכרח תומך ב) את ההצעה הזו כאחת המתחרות הרציניות? לחשוב! (תוך שבוע (אם אני לא אשכח... תזכירו לי) אגלה.) |
|
||||
|
||||
התשובה נמצאת ב- http://www.nyx.net/~gthompso/quine.htm . השאלה היא האם אפשר לכתוב תוכנית שתייצר וריאציות אקראיות של עצמה, שימשיכו להתקמפל ולעשות אותו הדבר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאחת התחושות היותר מעקצצות שיש היא לגלות שרעיון מהפכני שחשבת עליו לגמרי לבד כבר קיים, מכיר את ההרגשה? גם אני מאד מתעניין באפשרות הזו של תוכנה מתרבה ושוגה (מוטציות). בסוף אני אמצא משהו שיהיה לגמרי שלי.. מכירים אולי איזה פורום (פיסי, לא וירטואלי) מצומצם של אנשים שאיתם אפשר לעשות סיעור מוחות על רעיונות והמצאות? (GeG, אני ממתין בכליון עיניים) |
|
||||
|
||||
אולי תנסה כאן? הנה, אני משאיר מקום בדיוק מתחת למלבן הזה. |
|
||||
|
||||
(בסוד אני אספר לך שכל מה שפורסם ברבים לא יכול להיות עילה לפטנט) |
|
||||
|
||||
כל הכבוד! (האם הבנת זאת מהקוד (או "האם אתה קורא Assembly"), או שפשוט חיפשת לפי האתר?) בכל מקרה, בראבו! הסיבה לכך שהבאתי את ההצעה הזו כאחת המתחרות הרציניות, היא: "בראשית הייתה המשכפלת (רפליקטור)". אנו רואים באותו צבר אטומים או מולקולות את ראשית, או מקור, החיים. צבר זה היה לו תכונה מעניינת: ללא כוונה, כמובן, הוא יצר תנאים כך שיווצר צבר זהה לו (זהה, הכולל גם את התכונה "שיווצר צבר זהה לו"). אנו רואים במשכפלת את מקור החיים, אולם המשכפלת איננה אלא הנשא: אין שום דבר מיוחד באטומים עצמם, יש דבר מיוחד *בעקרון הלוגי*. הצבר איננו אלא "האטומים עליהם נעשית המניפולציה הנ"ל". לכן אני מרכז את המשמעות באלגוריתם הלוגי, שהוא החיים (או, לפחות בינתיים, "יכולת השכפול העצמי"). האלגוריתם המבריק הזה, אין לו דבר עם האטומים עצמם, עם החומר. החיים אינם החומר כשם שהציור איננו הצבע ובחירת ליבך איננה נתח הבשר האנושי שאתה מחבק. ממש כשם שהאלגוריתם איננו האובייקטים עצמם אלא המניפולציה עליהם. הוא לא החומר, אלא *מובנו*; הוא לא ה matter, אלא ה information, *המשמעות* של הדבר, ולא הוא עצמו1. בכל אופן, הנה דוגמא הרבה יותר קליטה, הפעם בשפת C: main(){char *c="main(){char *c=%c%s%c;printf(c,34,c,34);}";printf(c,3 אם לומר את האמת, אני מחבב דווקא את הקטע הזה, שנראה בעיני הרבה יותר אלגנטי:4,c,34);} main(a,b){a="main(a,b){a=%c%s%c;b='%c';printf(a,b,a,b,b);}";b="";printf(a,b,a,b,b);} בכל מקרה, כנער נורא אהבתי לכתוב תוכניות-קואיין שכאלו; נסו! זה כיף.--------------------------- 1 אני מתנצל מראש, אני במצב-רוח "קלטי" מעט... ובכל זאת! |
|
||||
|
||||
פעם נהגתי לקרוא C, וכן אסמבלי, אלא שאז היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ופסקל וה-AT הקטן.. בקיצור, הבנתי בעיקר את העברית (ואולי קצת את ה-main וה-printf, לא את כל ה-ascii שמעבר). יכולת רבייה היא מאפיין חשוב, אך לא די בה ליצירת חיים in-silico (האח החדש של in-vivo ו-in-vitro), יש צורך גם ב"מוטציות" ו"סלקציה", כדי לעודד "אבולוציה". התחום המרתק שנקרא (A-life (Artificial life, מנסה לעשות את זה ע"י הכנסת שגיאות אקראיות לקוד, איחוי קטעי קוד שונים באקראי, ובחינת פעילותם עפ"י מבחן יעילות אשר "נותן בראש" לגרועות, ומעלה כיתה את הטובות. אם יש בנמצא מישהו שמעודכן על התפתחויות אחרונות בתחום, הוא יותר ממוזמן לספר. "החיים אינם החומר" מסכים איתך, הם רעיון, אינפורמציה, קונספציה, אבל לא חומר. "בחירת ליבך איננה נתח הבשר האנושי שאתה מחבק". GeG, עלית פה על משהו. (אולי שיר, אולי הג'ינגל הבא של נעמת, ואולי פשוט תזכורת) |
|
||||
|
||||
כן, עוד לא הכרזתי שהמשכפלת חיה, אבל היא יותר מסתם עוד מאפיין, אלא המקור לחיים (והכוונה שלי היתה לרעיון, לא לאורגניזם, והשאר ב "גן האנוכי" לדוקינס1) ----------------- 1 כלומר, התוכניות הללו הם הלוגיקה של הגן האנוכי, המקור. |
|
||||
|
||||
"'בחירת ליבך איננה נתח הבשר האנושי שאתה מחבק" מזכיר מה שכתבתי פה תגובה 64054 |
|
||||
|
||||
אגב, אני ממליץ לכל אייל שוחר-תכנות, לערוך סיור באגף הסגור של מחלקת התוכנה: שם אותו אייל יכיר שפות כמו Brainf*ck, שפה בת 8 פקודות בלבד (!) שהיא Turing-Complete (!!). כך נראה quine שנכתב בה: http://www.catseye.mb.ca/esoteric/bf/src/new/jr-quin... או שפות כמו Befunge, שקל יותר להשתפד על כידון מלובן מאשר לתכנת בה: אנו מדברים על שפה בעלת multidimensional control flow, שתיאורה הוא, כנראה: "repulsive language delicate chain of typos real butt ugly code". ועוד לא הזכרנו את SMITH, שפה נטולת jumps (!) שהיא Turing-Complete (!!!!!). איך?! http://www.catseye.mb.ca/esoteric/smith/ ניסיתי לתכנת בה quine, עד שהתייאשתי. הניסיון הותיר בי צלקת נפשית קטנה... היה גם מי שכתב quine ב Befunge, כך שהתוכנית כולה היא פלינדרום (!!). וואו! http://www.catseye.mb.ca/esoteric/befunge/src/palinq... או Shelta, גרסה קיצונית בחסכנותה של השפה המחרידה FALSE ("False is just one of Wouter van Oortmerssen's many languages, and is named after his favourite Boolean value"), ככל הנראה השפה המינימליסטית ביותר שקיימת (פעם גם לי היה רעיון ליצור שפה כזו, ולא ידעתי ששלטה קיימת). http://www.catseye.mb.ca/esoteric/shelta/ ואיך אפשר לשכוח את Malbolge, אולי השפה הקשה ביותר לתכנות. "Named after Dante's Ninth Circle of Hell": http://www.mines.edu/students/b/bolmstea/malbolge/in... ואחרונה חביבה, שפה שלקחה רעיון חביב כמו RISC, והפכה אותו, למחזה עוועים של מוח מעוות, URISC. בעלת instruction יחיד וגם אופרנד יחיד שהיא Turing tar pit מושלמת! |
|
||||
|
||||
ונקנח במשפט החביב עלי: "There are only 10 types of people in the world: Those who understand binary, and those who don't"
|
|
||||
|
||||
ישנם שלושה סוגים של אנשים: אלה שיודעים לספור, ואלה שלא. |
|
||||
|
||||
נננה, אבל שלי יותר יפה! |
|
||||
|
||||
שלי יותר יפה בגלל ה self-reference שבו. משאל עם? מילות הקוד: "מי לשוטה, אלי" |
|
||||
|
||||
מז'תומרת? גם במשפט שלי יש self-reference: הרי 10 זה 2 בבינארית. בשלך הדובר שייך לקבוצה שלא יודעת לספור, בשלי הדובר שייך לקבוצה שיודעת בינארית. חוץ מזה, שלך מצלצל טיפה שבלוני יותר; במחילה, הוא מזכיר הומור שכבר שמענו. שלי מצלצל מקורי יותר, לדעתי האישית. "מי ל GeG אלי!" |
|
||||
|
||||
חוץ מזה, שלי גיקי יותר. ומכיוון שזהו אתר הגיקים הישראלי, הרי שזהו נוקאאוט. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
די נו. תלמד להפסיד בכבוד. אתה יודע, הפעם אני לא אתאבד (ואקום לתחיה, פעמיים) רק כדי לחלץ אותך מהודאה בכישלון... |
|
||||
|
||||
שכ"ג יותר עממי, GeG יותר מקורי. אבל אני אתמוך בשכ"ג למען ימים עברו. |
|
||||
|
||||
מה?! זה לא פייר! הבדיחה שלי טובה יותר, אבל שכ"ג מקבל את קולך בגלל שיקולים אישיים?! קולך נפסל בזאת! טוב, אני רואה ששוב אני נגרר לשטויות. כמאמר הכותרת אני אלך לישון (מה גם שעוד חמש שעות אני צריך לקום...). לילה. |
|
||||
|
||||
יש פרסים? :-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
או בפאראפראזה על דברי אריסטו- ''יקר לי השוטה, אך האמת יקרה לי יותר''. |
|
||||
|
||||
*זה* כאב. |
|
||||
|
||||
הניק מחייב. אולי ינחם אותך לדעת שב-15.38 שעה לפני הודעתך נעקצתי בירך ע"י עקרב קטן ושוטה. יהי זכרו ברוך. |
|
||||
|
||||
אם היית נעקץ שעה לפני ההודעה *שלך*, זה היה יכול להסביר את הרפיון המחשבתי הקל שתקף אותך. כפי שהדברים עומדים כרגע, בפעם הבאה זה יהיה צפע. |
|
||||
|
||||
אני אתך, GeG, רק חבל מאוד שאי אפשר להגיד את המשפט הזה, רק לכתוב אותו. |
|
||||
|
||||
למה? הזנתי ל text-to-speech את המחרוזת: ani itkha geg, והוא דווקא אמר את זה יופי. (טוב, למען האמת הוא אמר משהו שנשמע יותר כמו 'אני אתקע GeG', אז אולי נוותר על העניין...) |
|
||||
|
||||
אי אפשר איתכם, אנשי המחשבים, עם הלוגיקה הסמנטית הזו שלכם. התכוונתי, כמובן, למשפט שבתגובה 102191. |
|
||||
|
||||
הממ... הבנתי... כמי שקרא פעם לחתול שלו 'טרקטטוס', אין ספק שהלוגיקה הסמנטית הזו מתערבת בחיי קצת למעלה מן הרצוי (<בקול חנוק> "אבל העולם כולו הוא הלוגיקה הסמנטית, גבולות עולמי הם גבולות שפתי"). אולי בגלל זה יש לי חולשה לבדיחות סמנטיות; מישהו מכיר עוד בדיחות שמובנן קיים רק במישור הטקסטואלי (כך שאי-אפשר להגיד אותן)? |
|
||||
|
||||
1. למה אי אפשר להגות את ההלצה שלך? 10 הוא "עשר" גם כאשר מבטאים אותו, וגם כשהוא 10 בינארי. 2. להופשטטר יש משפט שאומר : אם פיי היה 3 אזי המשפט הזה היה נראה כך" (באנגלית, כשהאות "O" מצוירת כמשושה). |
|
||||
|
||||
1. זה כמובן נכון, אלא שלפחות במקום ממנו אני באתי, השתרש מנהג לומר "אחד אפס" ולא "עשר", כאשר עוסקים במספרים בינאריים, כדי למנוע בילבולים (גם "שתיים" היה מבלבל, כמובן). למיטב הבנתי זהו מנהג נפוץ, אבל בסה"כ אתה צודק1. 2. חמוד. ------------------------------- 1 אתה מכיר את אותם מתכנתים שמדברים לעצמם תוך כדי שהם מקלידים? אתה תשמע ליד אחד כזה: "ואז נשארו לי אחד אפס דרגות חופש". הוא לא יגיד שנשארו לו עשר דרגות חופש, הוא אולי יגיד שנשארו לו שתי דרגות חופש, וכך הוא יצטרך לומר דבר אחד ולהקליד אחר. בעיה. |
|
||||
|
||||
ברצינות, אנשים מדברים אל עצמם בבינארית? האם הם גם חולמים על כבשים חשמליות? |
|
||||
|
||||
הם גם סופרים אותן לפני השינה: עשר, אחת-עשרה, מאה, ... |
|
||||
|
||||
"אותם מתכנתים שמדברים לעצמם *תוך כדי שהם מקלידים*" - הכוונה כמובן *בזמן התכנות*. כשהם מבקשים מהמזכירה שתביא שני סנדויצ'ים, הם לא מבקשים אחד אפס כאלו, אני יכול להבטיח לך. גם כשאחראי הרכש מדבר על שני ספקי המחשבים, הוא אומר "שני החארות האלו" ולא "אחד אפס". אם כי לכל אחד מהם בנפרד הוא אומר "אפס אחד". אבל זה בכלל מבדיחה אחרת. |
|
||||
|
||||
אני מדבר אל עצמי (ולא רק אל עצמי) בהקס-דצימלית. תשעים ודי, אפים ושבע, אי מאות דיים ושלוש. אף מליון איי מאות שלושים ודי אלף בי מאות סיים וחמש וכו'. יש לזה גם יתרונות, בצורה הזאת אני עדיין Teenager. מצד שני תוחלת החיים שלי (לפי איזה אתר אינטרנט לא אמין במיוחד) היא בין חמישים ואיי לשישים וארבע. |
|
||||
|
||||
אבא היה משנה לנו את בסיס הספירה מידי פעם, בטענה, שזה שנולדנו במקרה עם 10 אצבעות לא מקנה בהכרח עדיפות לבסיס העשרוני. |
|
||||
|
||||
כן, אבא פיזיקאי... |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לחטט בחייך הפרטיים, אבל משום מה הינחתי שאת באה מבית דתי, ואז, פיזיקאי או לא פיזיקאי, לא הייתי מצפה מאביך לטעון ל"מקרה", אלא לתכנון שיש בו איזו סיבה או תכלית נסתרת. את יודעת, משהו טלאולוגי (הומאז' קטן ל Geg). ראי את עצמך משוחררת מכל התייחסות. |
|
||||
|
||||
''ידה ידה ידה, התחתנתי עם מתמטיקאי''. |
|
||||
|
||||
אבא שלי רק היה צועק עלי כשהייתי גומר את הנקניק. |
|
||||
|
||||
כי אז הוא לא היה יכול לגמור בנקניק. אבל זה לא לגברות. |
|
||||
|
||||
1. אני חולק עליך, וגם על שי שאמר שעקרונית אתה צודק. אם אתה רוצה לאפשר *לדבר* בבינארית, אתה צריך להחליט על קונבנציה. לומר שרצף הצלילים "עשר" קשור לסימן הגרפי 10, ולא למספר האצבעות ברגלינו, זו קונבנציה אפשרית, אבל בכלל לא מובנת מאליה. הייתי אפילו אומר שנראה לי טבעי יותר ההיפך: רובנו למדנו לספור בקול רם (עד עשר) לפני שאנו לומדים לכתוב מספרים (עד עשר). באופן יותר מעשי, אני חושב שאם תספר את הבדיחה (עם ה-10 סוגי אנשים) בעל-פה, גם מי שיבין יצחק הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
ואני חולק על המשפט האחרון שלך. דוקא מכיוון שאולי ייקח לשומע איזה פרק זמן קצר עד שיבין, הצחוק יהיה חזק יותר בגלל שהוא יפרוק יותר מתח (תסלח לי אם אני אדלג על האנאלוגיה המתבקשת להתפרקות קבל). זאת, אגב, גם הסיבה שאני מוסיף להחזיק בדעתי שהמשפט שאני הבאתי (תגובה 102202) מצחיק יותר, כיוון שכשאתה מסיים לומר אותו יש רגע של שתיקה בו כולם מחכים לשמוע מהי הקטגוריה השלישית, ורק אחריו באה חוויית ה"א-הה!" המשחררת. נסה ותהנה. |
|
||||
|
||||
המתח קיים גם בגרסה הטקסטואלית, עבור רוב האנשים שבכלל מבינים את הבדיחה, כי לוקח זמן מה להבין. הניחוש שלי, שהגרסה האורלית תהיה פחות מצחיקה, מבוסס על ההשערה שיקח *יותר מדי* זמן עד ה"א-הה!", והאפקט יתמסמס קצת; וגם (יותר חשוב), הרעיון יובן אבל הניסוח שלו יראה פחות הדוק, מהסיבות שציינתי קודם (זה "לא נכון", במובן מסוים, שעשר זה 10 גם בשבתו כמספר העיניים של רובנו). אני לא יכול, כמובן, לנסות ולהנות, כי על כל אדם אפשר לנסות את הבדיחה רק באחת הגרסאות. אפשר לעשות ניסוי סטטיסטי, אבל אני לא מתכוון. |
|
||||
|
||||
2. מצא חן בעיני למדי, אז שמתי אותו בתחתית עמוד הבית שלי: http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2 |
|
||||
|
||||
מצא חן בעיני שיבוץ הציטוט של קלטי בעמוד,מצד שני הגופן(קלטי עתיק?} של האימרה מעמעם את התפישה הישירה של הבדיחה כי המשושה נתפש ויזואלית כוריאציה של הגופן. |
|
||||
|
||||
יפה ששמת, אבל במטותא תן את הקרדיט לדוגלס הופשטטר. |
|
||||
|
||||
האלמוני צודק לגמרי, אתה קצת פחות, אבל שיניתי בכ''ז. |
|
||||
|
||||
ה-פלינדרום העברי הארוך ביותר נכתב על ידי גלעד צוקרמן : |
|
||||
|
||||
מרשים ביותר. |
|
||||
|
||||
עליך אני מתפלא. כדי להמחיש את הרעיון, נסה להוסיף הוראות הפעלה לחקלאי המש, אחרי המילה "צחורים": "עָבֵש לוּפךָ? תלוׁש! השִקמָה השְקֵה!" כמובן שתצטרך גם להוסיף את תיקון הסימטריזציה במקום המתאים (אלמנטרי), והרי לך שיאן הפלינדרומים העברי החדש. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מתרשם. מה תעשה לי? השיטה של בניית פלנידרומים כאלה ברורה לי, ובכל זאת התוצאה נאה בעיני. הייתי מסביר מדוע, אבל לצערי רף כה הטוש. |
|
||||
|
||||
ולחינם אטרח בחרטא. מניח לו. |
|
||||
|
||||
לא ולא, כתב שי עגנון ב"תמול שלשום" (ולדעתי זה היה קיים גם לפניו): "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד". שלום, קפצתי לביקור! |
|
||||
|
||||
שלום גם לך. לא רק הכותרת אלא הסיפור כולו הוא פלינדרום. שם את ''דעו מאביכם'' בכיס הקטן. |
|
||||
|
||||
Holy macaroni !! איך לכל הרוחות?! תוכנה?זה מסביר את התוכן המוזר עד כדי אוקפי של ה"סיפור".. |
|
||||
|
||||
מה שאלת: "איך לכל הרוחות?! תוכנה?" הנכות, תו חורה לכל, כי את לא שהם. |
|
||||
|
||||
האם עיינת ב תגובה 356776 ? הדרך יצירת פלינדרומים היא לקחת זרע אחד קטן ולהנביט אותו מהאמצע. עדיין יש צורך בהרבה יצירתיות כדי שייצא משהו סביר, וגם אם הקשה המקשה, שכבר ראה הכל וכבר ניסה הכל לא מתרשם מהלהטוטנות המילולית, אני דוקא כן. |
|
||||
|
||||
עזוב, מה אתה בכלל מתייחס? בגלל תגובות כדלעיל, לא זו בלבד שדור הנפילים סרב לקבלני, אפילו הדור הביולוגי שלי עושה כל שלאל ידו בכדי להתכחש ולנער חצנו ממני. |
|
||||
|
||||
זה נאמר ע''י רבי אברהם אבן עזרא. |
|
||||
|
||||
הפלינדרום הארוך ביותר בעברית הוא סיפור פלינדרומי בשם "רצון ה' נוצר" (ובאנגלית: "Do god"), שנכתב על ידי נעם דובב. מה שמיוחד בפלינדרום זה הוא שגם הכותרת שלו היא פלינדרום (בעל משמעות דומה בעברית ובאנגלית), ובנוסף מספר המילים ומספר האותיות בו, אף הם פלינדרומים (303 ו-1111 בהתאמה). פלינדרום זה נזכר, בין היתר, בוויקיפדיה האנגלית - palindrome [Wikipedia] וניתן למצוא אותו בבלוג הפלינדרומים של היוצר: http://hebrewpalindrome.wordpress.com/2010/04/17/הפל... |
|
||||
|
||||
מעניין מאוד, גם נדב דן וגם "חיל מלא דוד אלמליח" הם פלינדרומים ובכן "גם אבישי בא" הוא פלינדרום והוא מזכיר לי פלינדרום שכתבתי פעם בן "אבישי" מילים קרי 323 מילים הנפרסות לאורך 1221 אותיות שזה אמנם בהרבה יותר קצר מפלינדרום בשם "תולדת דלות" שהוא חלק מתוך "שירי ריש" (מזמורי עוני) אבל יש לו משמעות פילוסופית עמוקה אבישי בא ישיב אנוש למתיך קיר לאבני חומה ישר כשאין על ידיך עיקום אבן מה שמש הלומה זו חמה מדומה שמא ברה הכלה כאישה תמה שביל מים בזרם חלוק נחלים ודממה שא ברכה אל לפרוש כבושם מינוי המכתימה מושב לצים קוצי הנובל חוחי נקיקים מושא בת כפר שיכתיב לעם חוקים בולע חלש רוק דם שגולגל בעיני חמור בול שלוש מאות עשרים ושלוש מילים המזמור דים אבל בשמות בראשית הבחירה די מתעלס רוצח מוציא לקח ההשערה יתמה לא שאל מדוע ינום לא רצוי יד בלה קשוח עורף הוביל חולד מצוי לא משה יד עמית שלף מעי שפן ננסי לכל רצון הבורא נשענים לא מעשי שונא ראש אנשי דמים בחרבו חרב חוכר בעל נכס מנושל הצורח בערב כשחם בחצרך בערב תמוה מורעב כלום לספר תנך רב ערך נחשב מי מול עבר ירדן לוקה בו נחלש כאוב מעוז מי מחר אל מלאכת כל בורא תשמשה תולעת עש מת שאון הלילה חלף בקרן בוקר קם ברוח הפוגה תם כלה שמש ים כחולש הפולש שחור הרעב לו אש הלילה שאול בערה רוחש שלוף השלוח כמי שם שהלך מת הגופה חורב מק רקוב נרקב פלח הלילה נואש תם שעת עלות השמש תארוב לכתך אל מלא רחמים זועם בואך שלחנו בה קול נדרי רב עלומים בשח נכרע ברך נתרפס למולך בערום הומת ברעב כרצח במחשך ברעב חרוץ הלשון מסכן לעבר כוח ברחוב רחב מימד ישנא שאר אנוש ישע מאל מין עשן ארובה נוצר לכל יסנן נפשי עם פלשתים עדי השמאל יוצמד לוח ליבו הפרוע חושק הלב די יוצר אלמוני עוד מלא שאלה מתי הר עשה החקלאי צומח צור סלע תמיד הרי חבה תישאר בתום שבלב אמיד רומז מהמילים שולש ומי רשע תואם שול שלוב רומח יניע בלגלוג שם דקור שלח עלוב מיקוח מעל ביתך ישרף כתב אשום מי קיק ניחוח לבונה יצוק מיץ לבשום המית כמה יונים משובך שורף ללא הכר באש הם מדומי לחן קולח מרזב מים ליבש המת השיא כהלכה הרב אמש המו דמה מחוזה מול השמש המנבא מוקיעך ידי לעני אשכר שי המוח ינבא לריק כי תם לשון אבישי תודה - אבישי דפני |
|
||||
|
||||
מרהיב! הרחבתי את הפלינדרום שלי, ועתה הוא מכיל 333 מילים ו-1221 אותיות - http://bit.ly/gWTq27 |
|
||||
|
||||
ככה ככה ככה כך (דוגמא של 14 אותיות). |
|
||||
|
||||
ממש לא חשוב למי יש ארוך יותר.... אפשר לייצר פלינדרומים באורך אלפי מילים, השאלה הנשאלת היא מה הפלינדרומים הללו בכלל מביעים אפשר להתייחס אליהם כאל קלמבור (משחק לשון) כל עוד יש בהם חידוד לדוגמא: כל מקק מלך בא ירח אלול אחרי אב לא יתואר במילים בראותי אל מאידך יש משמעות דלה למדי לפלינדרום בנוסח: "מאידך יש משמעות דלה למדי דם לה לדת ועם שמשי כדי אם" וכמובן אין קושי לייצר כאלו ארוכים עד אין סוף אבישי |
|
||||
|
||||
עדכון: סיפור פלינדרומי חדש שיצרתי בן 666 מילים בשם "תום שמות" - http://hebrewpalindrome.wordpress.com/2013/02/12/הפל... - החליף את הפלינדרום שהוזכר כאן, "יוצר מלוע שמים השמש, ה' מימש עולם רצוי" (שבגרסתו הסופית מונה 363 מילים ו-1331 אותיות) כפלינדרום הארוך ביותר בעברית. ראיון שנערך עימי ב"הארץ" בעקבות פרסום (גרסה מוקדמת של) הפלינדרום - http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1940711 . הפלינדרום (וקישור לכתבה) מוזכרים בערך "פלינדרום" בויקיפדיה האנגלית - http://en.wikipedia.org/wiki/Palindrome#Long_palindr... . |
|
||||
|
||||
הרחבתי את הפלינדרום הארוך ביותר בעברית והוא מונה עתה 700 מילים, מתוכן 600 שמות וכינויים עבריים בני זמננו - http://hebrewpalindrome.wordpress.com/2013/02/12/%D7... |
|
||||
|
||||
הפלינדרום שלך הוא הארוך ביותר שעודו קריא וניתן לייחס לו משמעות. הפלינדרומים של נעם דובב ארוכים יותר אך אני מוצא בהם משפטים לא תקניים דוגמת "קורי חֹרף משפשף כוכב" או סוגריים (שזה דווקא סבבה. מות תום הוא יצירה יפה) השיר שלך גם מחורז וגם הארוך ביותר. השיר של נעם "מות שמות" הוא שיר קצת שונה. שלך מנצח בתור יצירה שעונה לכל הכללים ובפשטות בלי פרצות. אתה צריך להופיע בויקיפדיה |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |