בתשובה לGod eat God, 01/11/02 0:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אי אפשר איתכם, אנשי המחשבים, עם הלוגיקה הסמנטית הזו שלכם. התכוונתי, כמובן, למשפט שבתגובה 102191. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... הבנתי... כמי שקרא פעם לחתול שלו 'טרקטטוס', אין ספק שהלוגיקה הסמנטית הזו מתערבת בחיי קצת למעלה מן הרצוי (<בקול חנוק> "אבל העולם כולו הוא הלוגיקה הסמנטית, גבולות עולמי הם גבולות שפתי"). אולי בגלל זה יש לי חולשה לבדיחות סמנטיות; מישהו מכיר עוד בדיחות שמובנן קיים רק במישור הטקסטואלי (כך שאי-אפשר להגיד אותן)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה אי אפשר להגות את ההלצה שלך? 10 הוא "עשר" גם כאשר מבטאים אותו, וגם כשהוא 10 בינארי. 2. להופשטטר יש משפט שאומר : אם פיי היה 3 אזי המשפט הזה היה נראה כך" (באנגלית, כשהאות "O" מצוירת כמשושה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה כמובן נכון, אלא שלפחות במקום ממנו אני באתי, השתרש מנהג לומר "אחד אפס" ולא "עשר", כאשר עוסקים במספרים בינאריים, כדי למנוע בילבולים (גם "שתיים" היה מבלבל, כמובן). למיטב הבנתי זהו מנהג נפוץ, אבל בסה"כ אתה צודק1. 2. חמוד. ------------------------------- 1 אתה מכיר את אותם מתכנתים שמדברים לעצמם תוך כדי שהם מקלידים? אתה תשמע ליד אחד כזה: "ואז נשארו לי אחד אפס דרגות חופש". הוא לא יגיד שנשארו לו עשר דרגות חופש, הוא אולי יגיד שנשארו לו שתי דרגות חופש, וכך הוא יצטרך לומר דבר אחד ולהקליד אחר. בעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות, אנשים מדברים אל עצמם בבינארית? האם הם גם חולמים על כבשים חשמליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם סופרים אותן לפני השינה: עשר, אחת-עשרה, מאה, ... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אותם מתכנתים שמדברים לעצמם *תוך כדי שהם מקלידים*" - הכוונה כמובן *בזמן התכנות*. כשהם מבקשים מהמזכירה שתביא שני סנדויצ'ים, הם לא מבקשים אחד אפס כאלו, אני יכול להבטיח לך. גם כשאחראי הרכש מדבר על שני ספקי המחשבים, הוא אומר "שני החארות האלו" ולא "אחד אפס". אם כי לכל אחד מהם בנפרד הוא אומר "אפס אחד". אבל זה בכלל מבדיחה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר אל עצמי (ולא רק אל עצמי) בהקס-דצימלית. תשעים ודי, אפים ושבע, אי מאות דיים ושלוש. אף מליון איי מאות שלושים ודי אלף בי מאות סיים וחמש וכו'. יש לזה גם יתרונות, בצורה הזאת אני עדיין Teenager. מצד שני תוחלת החיים שלי (לפי איזה אתר אינטרנט לא אמין במיוחד) היא בין חמישים ואיי לשישים וארבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא היה משנה לנו את בסיס הספירה מידי פעם, בטענה, שזה שנולדנו במקרה עם 10 אצבעות לא מקנה בהכרח עדיפות לבסיס העשרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבא פיזיקאי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לחטט בחייך הפרטיים, אבל משום מה הינחתי שאת באה מבית דתי, ואז, פיזיקאי או לא פיזיקאי, לא הייתי מצפה מאביך לטעון ל"מקרה", אלא לתכנון שיש בו איזו סיבה או תכלית נסתרת. את יודעת, משהו טלאולוגי (הומאז' קטן ל Geg). ראי את עצמך משוחררת מכל התייחסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ידה ידה ידה, התחתנתי עם מתמטיקאי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלי רק היה צועק עלי כשהייתי גומר את הנקניק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז הוא לא היה יכול לגמור בנקניק. אבל זה לא לגברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני חולק עליך, וגם על שי שאמר שעקרונית אתה צודק. אם אתה רוצה לאפשר *לדבר* בבינארית, אתה צריך להחליט על קונבנציה. לומר שרצף הצלילים "עשר" קשור לסימן הגרפי 10, ולא למספר האצבעות ברגלינו, זו קונבנציה אפשרית, אבל בכלל לא מובנת מאליה. הייתי אפילו אומר שנראה לי טבעי יותר ההיפך: רובנו למדנו לספור בקול רם (עד עשר) לפני שאנו לומדים לכתוב מספרים (עד עשר). באופן יותר מעשי, אני חושב שאם תספר את הבדיחה (עם ה-10 סוגי אנשים) בעל-פה, גם מי שיבין יצחק הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חולק על המשפט האחרון שלך. דוקא מכיוון שאולי ייקח לשומע איזה פרק זמן קצר עד שיבין, הצחוק יהיה חזק יותר בגלל שהוא יפרוק יותר מתח (תסלח לי אם אני אדלג על האנאלוגיה המתבקשת להתפרקות קבל). זאת, אגב, גם הסיבה שאני מוסיף להחזיק בדעתי שהמשפט שאני הבאתי (תגובה 102202) מצחיק יותר, כיוון שכשאתה מסיים לומר אותו יש רגע של שתיקה בו כולם מחכים לשמוע מהי הקטגוריה השלישית, ורק אחריו באה חוויית ה"א-הה!" המשחררת. נסה ותהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתח קיים גם בגרסה הטקסטואלית, עבור רוב האנשים שבכלל מבינים את הבדיחה, כי לוקח זמן מה להבין. הניחוש שלי, שהגרסה האורלית תהיה פחות מצחיקה, מבוסס על ההשערה שיקח *יותר מדי* זמן עד ה"א-הה!", והאפקט יתמסמס קצת; וגם (יותר חשוב), הרעיון יובן אבל הניסוח שלו יראה פחות הדוק, מהסיבות שציינתי קודם (זה "לא נכון", במובן מסוים, שעשר זה 10 גם בשבתו כמספר העיניים של רובנו). אני לא יכול, כמובן, לנסות ולהנות, כי על כל אדם אפשר לנסות את הבדיחה רק באחת הגרסאות. אפשר לעשות ניסוי סטטיסטי, אבל אני לא מתכוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מצא חן בעיני למדי, אז שמתי אותו בתחתית עמוד הבית שלי: http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא חן בעיני שיבוץ הציטוט של קלטי בעמוד,מצד שני הגופן(קלטי עתיק?} של האימרה מעמעם את התפישה הישירה של הבדיחה כי המשושה נתפש ויזואלית כוריאציה של הגופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה ששמת, אבל במטותא תן את הקרדיט לדוגלס הופשטטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני צודק לגמרי, אתה קצת פחות, אבל שיניתי בכ''ז. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |