|
||||
|
||||
תודה על התגובה. אני לא באמת מאמין שבורות היא הסיבה. בדרך-כלל מתכנתים הם משכילים יחסית ומודעים למלים העבריות הקלאסיות אם הם רק חושבים על כך. אני מאמין שיש שתי סיבות עיקריות להעדפה של שורשים ומלים מיובאות על-פני מלים עבריות ילידיות (כלומר, לא במקרה של קינפוג, שם אין מלה עברית ילידית נפוצה כלל): קשר עם האנגלית, ודיוק. קשר עם האנגלית, משום שעבודה רבה שקשורה במחשבים נעשית באנגלית, וקל הרבה יותר לעבוד עם אוצר מלים אחיד ככל האפשר. תאר לעצמך, למשל, שלכל שפה באירופה ובעולם היה מילון מדעי שלם ומקורי משלה לתיאור כל תופעות הטבע: מושגים ביולוגיים, יסודות כימיים וכיוצא באלה. זה היה מקשה על כתבי-עת ומפרסמים דו-לשוניים, ובין השאר משום שמלים חדשות היו נולדות כל העת; בסופו של דבר אני מאמין שהיה קורה תהליך איחוד המילונים עד לרשימה קאנונית, נייטרלית מבחינת שפה, וכלל-אירופית (או כלל-עולמית) של מונחים מדעיים כאשר כל שפה משתמשת בו על פי אופייה וצרכיה. זה למעשה המצב כיום. הכרת המונחים מסובכת גם כך, וקל הרבה יותר לעבוד עם מילון המשמש כמה שפות. גם יש פחות מידע לתרגם. דיוק, משום שכאשר העברית שואלת מלה משפה זרה היא מועשרת ביותר מאשר קבלת המשמעות המקורית של אותה מלה. "מבט" היא מלה נפוצה מאוד בשתי השפות, אבל ל-"וויו" בהקשר העברי (אם נתעלם לרגע מהכיעור של המלה הספציפית הזו בשפה העברית) יש משמעות שאי אפשר לבלבל אותה עם "מבט" – אחד הוא מבט אנושי, והשני מבט של ממשק משתמש. למעשה, העברית הופכת בדרך זו למדויקת ועשירה עוד יותר מהאנגלית. גם כאן יש דוגמאות קודמות – למשל "קיט" של בן-יהודה (דוגמא של אבשלום קור, אם זכרוני אינו מטעני) שהוא פשוט "קיץ" הארמי, משמש לתת-משמעות של המלה המקורית. או "טסט", שהוא לא סתם מבחן, אלא ספציפית מבחן נהיגה. העברית מרוויחה הרבה משאילת המלים הזו. קח, למשל, ת'רד; בעתיד נוכל, אם נרצה, להפוך אותו לשורש עברי וגאה ("הסיריאליות של התוכנית מאיטה אותה; תת'ריד אותה בבקשה"). אבל פתיל? יותר מדי הטיות כבר תפוסות. וזו עוד מלה נדירה יחסית בעברית; חשוב על העמימות של "קשר", אפילו לעומת המלה האנגלית המקורית connection! |
|
||||
|
||||
ישבתי פעם בתרגול במערכות-הפעלה וניסיתי לתרגם את דברי המתרגל לעברית (המתרגל, מיותר לציין, דיבר עברית - או לפחות זה מה שהוא חשב שהוא עושה). אני לא זוכר בדיוק מה היה, אבל הופיעו שם לא מעט מזלגות, ואבות שהורגים את בניהם (או שזה להיפך?) היה הרבה יותר משעשע מאשר סתם להקשיב (מצד שני, קשה לחשוב על הרבה דברים /פחות/ משעשעים מלהקשיב לתרגול ב-OS (מערכות הפעלה, ס'תומרת)). אח"כ ניסיתי לחשוב למה באנגלית זה לא נשמע מוזר כל-כך, ולא ממש מצאתי תשובה טובה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שדווקא חיזקת את טענתי. fork verb חָפַר ; הִסְתַּעֵף, הִתְפַּצֵּל ממילון מורפיקס המצויין. המתרגל המסכן מכיר רק שימוש אחד של fork - בתור מזלג. אם היה טורח לבדוק במילון היה מוצא שיש תרגום הגיוני ויפה בעברית למשמעות המבוקשת. |
|
||||
|
||||
דומה שלא הבנת אותי (מפני שלא הסברתי את עצמי כהלכה, כנראה): המתרגל אמר "fork", ואני הוא זה ש"תרגמתי" לעצמי ל"מזלג". מה לעשות, זה היה מאוחר בערב ובאמת לא היתה לי דרך טובה יותר לשעשע את עצמי באותו זמן. ואם כבר מזלגות, הנה עוד אנקדוטה, משיעור חישוביות הפעם. המרצה ניסה להסביר כיצד פועל אוטומט לא-דטרמיניסטי. הוא ציטט שורה מ"פו הדב": "אם אתה הולך ביער ומגיע למזלג, קח אותו!". היו כמה שניות של דממה (שבמהלכן ריצדה בראשו של כל אחד מהנוכחים תמונה של מזלג-כסף תקוע באדמה בין עצי היער, ודב שמנמן קוטף אותו והולך לו לדרכו) - אחר כך הופיעו הבעות פנים של הארה ("אהה - הוא התכוון ל*כזה* מזלג!) - ולבסוף חיוכים, שנבעו מהעניין עצמו (אי אפשר "לקחת" את המזלג - צריך "לקחת" את אחד משני השבילים1). וכן - כל המבוכה היתה נחסכת אילו המרצה היה אומר "התפצלות" במקום "מזלג". 1 אלא אם כן אתה אוטומט לא דטרמיניסטי2. 2 איך אומרים את זה בעברית? |
|
||||
|
||||
מורפיקס לא מתרגם את המילה, ולמעשה זו מילה שנקלטה בעברית כמות-שהיא. |
|
||||
|
||||
האקדמיה השאירה על כנן: "אוטומט" (במילון למונחי המתימטיקה) ו"דטרמיניסטי" (במילון הבינה המלאכותית). |
|
||||
|
||||
הממם. "דטרמיניסטי" לא מתאים להיות שורש עברי. אולי "קיבועי"? |
|
||||
|
||||
מי אמר שכל מילה צריכה להפוך לשורש? ועוד מילה ששייכת לתחום המופשט? "קיבועי" נשמע כמו גבס בארמית. |
|
||||
|
||||
באמת לא צריכה, וגם אמרתי זאת בתגובה שלי. סתם חיפשתי אלטרנטיבה. |
|
||||
|
||||
שמעתי על כמה מרצים שמתרגמים אוטומט דטרמיניסטי ל:"עצמיון חורצני". |
|
||||
|
||||
אתגרון (בלי להעזר בשום דבר מלבד המוח): מה זה צְרִיר הַכָּרָנִי? |
|
||||
|
||||
דיסוננס קוגנטיבי? (נשבע לך שלא הסתכלתי בשום מקום.) |
|
||||
|
||||
דוז פואה, אבל אם הכרת את "צריר" מעולם המוזיקה רק שש (אם מישהו בכלל משתמש במילה הזאת, לדוגמא עושה שרירים עושה צרירים?). |
|
||||
|
||||
לא הכרתי (עד הרגע). אני מתעקש על כל הדוז. |
|
||||
|
||||
אוקיי, קיבלת. |
|
||||
|
||||
אם מדברים על דרכים של ממש, עדיף: "אם אתה מגיע לפרשת דרכים, בחר באחת מהן" (או: באחת הסעיפים). |
|
||||
|
||||
אבל בזאת הרגת סופית את החידוד של פו הדב, שהיה מבוסס בדיוק על אי ההבחנה בין מזלג לבין הסתעפות. |
|
||||
|
||||
Did you take the 8 O'clock train from Victoria station?
So bring it back. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נשבע לך שלא אני לקחתי אותה |
|
||||
|
||||
I take the fifth (ולא מחזיר אותו). |
|
||||
|
||||
ישנו גם פועל ''למזלג'' למקודדי יוניקס |
|
||||
|
||||
אני דווקא מאוד אוהב את ''מזלג'' (ולצוה''ע, גם את ''פתיל'' במובן של ''פתיל באייל''). למזלג, התמזלג... זה חמוד, מובן מאליו למכירי המלה הלועזית, בזמן ש-''התפצלות'' או ''הסתעפות'' יכול להתכוון גם לדברים אחרים. ''חותמת גומי'', לעומת זאת, זה פשוט גועל נפש לטעמי. |
|
||||
|
||||
אם התכוונת ל- time stamp התרגום הוא כמובן "חותמת זמן" ולא "חותמת גומי". |
|
||||
|
||||
לא, חשבתי על ''חותמת גומי'' במובן הפוליטי. עוד דוגמא של אבשלום קור. |
|
||||
|
||||
''בא סמי אמזלג, מיזלג את אינגריד מנורווגיה'' אם אני לא טועה בציטוט מהשיר. |
|
||||
|
||||
אפשר כמובן לתרגם Threads לתרדים (כמו הירק). כך למשל ישמע משפט אופיני: "התרד השליט (Master Thread) מתאם בין התרדים הנתונים למרותו (Slaves)". |
|
||||
|
||||
למילה session. |
|
||||
|
||||
מושב (כמו מושב הקיץ של הכנסת). |
|
||||
|
||||
"אני לא מצליח לפתוח מושב של טי.סי.פי. מול השרת"? |
|
||||
|
||||
אה, הייתי זקוק להקשר, באמת... בוא נראה... חברור? קשרור? תמשיב! הרי לך מילה סתומה לחלוטין שאף אחד לא יבין. תמשיב. אני בעד. |
|
||||
|
||||
סחתיין על האתגר. הייתי אומר "סשן", שורש ס.ש.נ, משקל סגולי, כמו "גזר". סשן, סשנים, סשנו, סשניו, סשניהם... פרוטוקולים סשונים (על משקל "ירוקים"), פרוטוקולים בלתי-סשונים... שובר שיניים רציני, הסשן הזה, אבל תראה מה האלטרנטיבה: "מה?! לא שומע! יש לי תמשיב באוזן!".פתרונות של קבע לאליהו הנביא, או לאליעזר בן-יהודה, המוקדם מביניהם. |
|
||||
|
||||
מה רע ב"פגש" (אך עם ניקוד בסגול פ' וג') שורש עברי קיים - אותו משקל סגולי של "גזר" פגש, פגשים, ... פרוטוקולים פגושים וכד'. נראה ונשמע לי הרבה יותר נעים לאוזן ונוח בהרבה לביטוי. גם מזכיר מה המשמעות המקורית של session. |
|
||||
|
||||
זה אמנם לא נשמע טוב, אבל אולי זאת רק בעיה של הסתגלות (גם ''מרקע'' נשמע לי פעם משונה). הדמיון ל''פגר'' קצת מפריע, אבל גם זה אולי ייעלם עם הזמן. ''היה לי פגש מלא רגש עם השרינק שלי''. המממ. |
|
||||
|
||||
חשבתי גם על הדמיון לפגר - זה יאפשר ליצור פועל ייחודי לפעולת סיום session: לפגרש - במקום "סיים את הפגש של משתמש X" אפשר "פגרש את משתמש X". |
|
||||
|
||||
מעניין מה מר לבשן יגיד על זה. |
|
||||
|
||||
במיוחד ש"ה-session התפגר לי" קורה לעתים כל-כך קרובות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |