בתשובה להפונז, 28/06/21 15:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לא? ביטלו את זכות הדיבור? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין זכות הדיבור לקניין פוליטי של כלי תקשורת? ומה עם זכות הציבור לדעת מה המציאות ולא רק מה רוצה אותה מפלגה לספר לו? לי זה נשמע צעד קטן לפני שכתוב ההיסטוריה הידוע לשמצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אף אחד לא מבקש ממערכת הארץ לכתוב 'מאמר מערכת' בזכות הישיבה באביתר,למרות שאפשר לטעון שזאת מציאות לא סבירה שעיתון שכותב מציאות קרוב ל100 שנה יהיה חד צדדי בעמדותיו. 2. בדומה לאייל בזעיר אנפין 1 כך גם בפייסבוק,טוייטר וכו' הטענות צודקות מצד הגוף שנותן את הבמה בתנאים שבו המשתמש מחויב לעמוד. זכות הדיבור מוגבלת כשיש תנאים שלא אתה כתבת אותם ושעם הזמן נהפכת להיות חלק בלתי נפרד להביע דעות ומחשבות. אבל אז זכות הקניין שהיא ההפך מזכות הדיבור עומדת על רגליה ומגרשת אותך ויש לה טענה נכונה;'אתה לא חייב להשאר כאן' , ' מישהו מכריח אותך להיות כאן ?' ' חייבים לך משהו?' ' אם אנחנו כאלו נוראיים,למה אתה מתעקש להיות כאן?' . 3. טענה נוספת ונכונה היא שהימין מוזמן להקים לעצמו מערכות מקבילות לפייסבוק/טוייטר ושות' ושיצייצו את עצמם לדעת, מישהו חייב לכם משהו ? טענה נכונה עם עקיצה שרק השמאל יודע מהו אינטרנט. 1 אתר חינמי שנותן לך זכות כתיבה/ציוץ בכפוף לעמידה בתנאים חד צדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בארץ יש שלל כותבי דעות ימניים, מישראל הראל דרך נווה דרומי וגדי טאוב ואליהם הצטרפו בשנים האחרונות ביביסטים כמו בני ציפר, גדעון לוי, רוית הכט ועוד. יחד עם זה שמאז קום "יש עתיד" הארץ ומוספו הכלכלי דה-מרקר בעיקר הובילו קמפיין ארוך, ממוקד ואפקטיבי נגד יאיר לפיד1, מרחיקים את העיתון מאד מהתיאור החד-צדדי שאתה מעניק לו. 1 רק בשנה האחרונה בשני העיתונים הנ"ל החלו להכות על חטא בענין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוה דרומי היא לא כותבת בעלת דעות ימניות, היא קריקטורה מביכה של כותבת בעלת דעות ימניות. גדעון לוי ורוית הכט הם לא ביביסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדעון לוי הוא תומך עקבי בביבי לאורך השנים האחרונות, ומתנגד קולני לכל הגוש הנגדי. אתה מוזמן לקרוא לו באיזה שם שאתה רוצה. כנ''ל הכט (שאצלה זה אפילו יותר גרוע, כי זה קצת יותר סמוי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין הבדל בין "לא מתנגד אוטומטית לכל מה שנתניהו עושה" ל"ביביסט"? שניהם ביקרו את נתניהו די הרבה באופן די עקבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הבדל בין ''לא מתנגד אוטומטית לכל מה שנתניהו עושה'' לבין ''אוטומטית מצדיק כל דבר שביבי עושה ומשמיץ את מתנגדיו'' שזה מה שאני כתבתי ומתאר את המציאות נכוחה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם ממש לא מצדיקים כל מה שנתניהו עושה (זה מה שגוגל נותן לי על הכט ולוי בהקשר של נתניהו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שלך למאמר של לוי הוא ללא תאריך, אז (חובת ההוכחה עליך) לפי הטקסט נראה שהוא נכתב לפני שלוש או ארבע כנסות/ממשלות שונות. אני בפירוש כתבתי שאני מתייחס ללוי של השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהשנה האחרונה: "חטאו הגדול כמובן הוא אורחותיו האישיות, שעומדות עכשיו לדיון בבית המשפט. נתניהו אכן עושה הכל כדי לחמוק ממשפטו בכל מחיר, ועל כך חובה לבוא אתו חשבון... ברור שסיבוב בחירות חמישי שמסתמן עכשיו בפתח הוא טירוף מערכות מוחלט, שנגרם בשל התעקשותו הבלתי נסבלת להישאר בתפקידו, אבל יש לכך אוהדים למכביר, וגם החוק מאפשר לו זאת... המדינאי הרהוט והמרשים הזה הקיף עצמו בחבורה של חדלי אישים אומרי הן, כפי שלא נראה בשום ממשל קודם בישראל" (מקור) "...המחאה מוצדקת, אין מוצדקת ממנה. כמותה גם מניעיה, עילותיה וסיבותיה, מוצדקים כולם. נתניהו חייב ללכת. הגיעה שעתו..." (מקור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור השני, בניגוד שמשתמע בהמשפט היחיד שהבאת, הוא אוסף חבטות במחאה נגד נתניהו, בחוסר התוחלת שלה ובאפסותם של מי שמתיימר להחליפו. למשל: "מחאה שמטרתה לסלק ראש ממשלה היא כמובן לגיטימית, ועכשיו גם חיונית. אבל כאשר מסתערים עלי בריקדות בלי אלטרנטיבה, לא רעיונית וגם לא אישית — אפילו למחאה אין מנהיג — כי אז היא לא יכולה להתרומם. מחאה בלי פנים ובלי תוכנית היא חלולה. היא בוודאי מעצימה את תחושת המעורבות האזרחית הנעימה של בעלי טורים וגמלאי חיל האוויר, שכבר לא מפציצים אזרחים חפים מפשע ברצועת עזה ובלבנון, אבל תוכן רב אין בה. כזאת היא המחאה הנוכחית, ולכן סופה שתגווע בלא כלום, כקודמותיה." ולמאמר הראשון שקישרת, מספיקה כותרתו: "מאזן ביניים: לנתניהו יש גם זכויות", ובגוף המאמר אפילו הנחתום מעיד על עיסתו: "הוא תרם לא מעט. חייבים להכיר בכך ביושר, גם אם הדבר הופך אותך לביביסט בעליל." איזה מזל יש לנתניהו שאתה לא בצוות הסניגורים שלו, עם עדויות הגנה שכאלה לא צריך עדי תביעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת שהוא "אוטומטית מצדיק כל דבר שביבי עושה". הראיתי שזה לא נכון. מש"ל. מצד שני, אם כל מי שאומר מילה טובה על נתניהו או מילה רעה (למה אצלך כל ביקורת זאת "השמצה"?) על מבקריו הוא "ביביסט" אז כנראה שגם אני ביביסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו ביביסטים. כל היום ביבי, ביבי. כולו ראש האופוזיציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טענתי שהוא ביביסט1. כל השאר אחר כך זה פרשנויות, שאפשר לנטפק עד מחר. מבחינתי רוח המאמרים שהבאת, כל אחד ואחד מהם, היא רוח ביביסטית - היא מטיחה עלבונות ופוגעת במחנה המתנגד, ומצד שני מאדירה את שם נתניהו ככל יכולתה - כמובן תוך גלגול העיניים האופייני של "ברור שנתניהו לא מושלם, אבל...". בתור כותב בעיתון שמאלני נקרא למדי בחוגים המתאימים, גדעון לוי קרוב ככל האפשר לניהול קמפיין נגד גוש המרכז שמאל מזה כשנתיים וחצי לפחות. אני לא בטוח שביבי היה יכול לקבל יותר בעיתון כזה גם אם היה משלם למישהו עבור העבודה הזו. 1 ככל ששמאלן קיצוני יכול להיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני טענתי, והראתי, שהוא לא ביביסט לפי כל הגדרה סבירה של המילה (כולל ההגדרה שאתה נתת). כן, אין ספק שהוא לא מוסיף: "טפו טפו טפו" לפני שהוא מזכיר את השם המפורש, ולא מוסיף: "אמן, כן יהי רצון" כל פעם שהוא מתייחס למי ממתנגדיו של נתניהו. זה לא הופך אותו לביביסט (טוב שלא קראת לו שופר). למעשה, הייתי רוצה לראות כמה מעמיתיו מאמצים את הגישה הזאת. נמאס לי כבר מהבינאריות הזאת, ואין לי שום בעיה אם זה יעזור לנתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שלא לדבר על רווית הכט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוי שימש כשמאלני מחמד אצל הביביסטים. הוא היה (עדיין?) אורח פופולרי בערוץ 20. מבחינתם המסרים שלו עוזרים לפגוע באנשי „השמאל״ (כלומר: מתנגדי נתניהו). בעיני לוי כל מי שמימין לו צבוע וגרוע, אבל הפחות ימניים כנראה יותר צבועים בעיניו ולכן אליהם הוא מכוון את עיקר האש שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזוית הראיה של לוי, לפיה שאלת היחס לפלשתינאים היא השאלה החשובה ביותר מהאחרות, בהפרש גדול, לא קשה להבין למה ממשלה בראשות בנט גרועה יותר מקודמתה, ו"פשרת" אביתר מדגימה את זה לא רע. אמנם לוי התנגד לרל"ב מזמן, אבל לדעתי הוא צפה שזאת, פחות או יותר, האלטרנטיבה האפשרית היחידה. על חטאי נתניהו צריך להוסיף את החטא הגדול ביותר: הוא המיט עלינו את בנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשרת אביתר לא הייתה קורית גם עם ממשלת השיתוק של ליכוד+כחול־לבן? שלא לדבר על ממשלת ימין? הייתה נשארת בשטח לפחות ישיבה. מעבר לכך: לוי מטיף לשמאלנים לא להשתתף במשחק. וזה גרוע עוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הנקודה - לוי הוא טהרן במובן הרע של המילה. ולכן, הוא מעדיף ימין 'גלוי' - נתניהו (נגיד), על ימין סמוי לשיטתו - מפלגת העבודה וכמובן המרכז שמאל. הוא קצת מזכיר את הגישה החרדית לציונות - עדיף להישאר בגולה ולחלום תמיד על איזה משיח שיגאל את העם בעתיד, מאשר לתמוך באלה שמקדצים את העם לעצמאות אבל הם אף פעם לא מספיק אדוקים לשיטתם. אולי,מהכיוון הפרגמטי גרידא, לוי בתור המטיף בשער האולטימטיבי כבר עשורים כנגד עוולות 'הכיבוש', מעדיף את מי שמשמר את מצב הכובש-נכבש ששומר גם אותו וגם את כתבותיו רלבנטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואתה מעדיף את הביביסט הגלוי לוי על הביביסטית הסמויה הכט. מה זה אומר על טהרנותך שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שאני מעדיף? שניהם לא חביבים עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה (בהקשר הביביזם כמובן, לא באופן כללי) תגובה 740368 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוה דרומי כבר לא כותבת בהארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוקים של עמוס שוקן להפסקת הפרסום1 של מאמרי הדעה של נווה דרומי הם עלובים ולא משכנעים. (גילוי נאות, לא זכור לי שאי פעם קראתי מאמר דעה שלה ב"הארץ" ואין לי דעה באשר לאיכותם או לרמתם, אבל זה לא היה הנימוק של שוקן להפסקת פרסומם). 1. לא פיטורים - היא לא הייתה עובדת העיתון ולא קיבלה תמורה עבור פרסום דבריה בעיתון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם הנימוק של שוקן1 נכון, ואני חושב שגם אם הוא נכון הוא לא עקבי עם מה ש"הארץ" מתיימר להיות. אבל אני לא חושב שהוא עלוב. ועדיין אפשר לצטט לשוקן את שאמר ברט ויינסטיין במוסף סוף השבוע האחרון של הארץ, על הצנזור של טראמפ ביוטיוב וטוויטר: "אתה לא יכול לשפר את השיח בהשתקת דעות שגויות. ויש סיבה טובה לזה. אין לנו מנגנון, מעולם לא היה מנגנון ולמעשה אי־אפשר לדמיין מנגנון שיאפשר לנו להפריד באופן אמין בין רעיונות גרועים, שגויים וכאלו שמקדימים את זמנם." __________ 1 "עד כאן היא תנועה שרוצה לפגוע בחופש הביטוי של אחרים, ואני לא רוצה לעודד את זה, ואני לא רוצה שב'הארץ' יעבדו אנשים שמעודדים את עד כאן." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה על ברט ויינסטיין מומלצת בלי שום קשר: https://www.themarker.com/misc/themarkersmartphoneapp... אני עדיין חושב שלשמוע נימוק כזה מ"אביר חופש הביטוי" זה עלוב, ובעיקר לא משכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתם קוראים את הכתבה הזאת, אני ממליץ לקרוא גם את זאת - הטרלול שובר שיאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי אהבתי שם את האיסור הרפלקסיבי שאין לומר 'אזהרת טריגר' מאחר וטריגרים עושים לאנשים אסוציאציות של כלי נשק. לדעתי גם המילה 'אסור' עצמה צריכה להיות מודרת מהשיח, היא גורמת להמון אסוציאציות קשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשיש לך ארגון שכל פעילותו מיועדת למציאת "בגידות" ופשלות למיניהן בקרב אירגוני שמאל 1, היציאה כנגדו וכנגד מי שתומך בו באופן מוצהר נשמעת לך עלובה ובלתי משכנעת? אני הייתי מגדיר כך את ה"סיקור" של קלמן ליבסקינד. 1 לבעלי הזיכרון הלא קצר בינינו זכורה העלילה השפלה שהעלילו על עזרא נאווי ז"ל בעזרתה האדיבה של ה"שמאלנית" אילנה דיין שביזתה את מקצוע העיתונות. במידה נורמלית אפילו לא היה צריך לנמק מדוע הם ותומכיהם בזויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנימוק העלוב הזה (שלך או של שוקן, עלוב נשאר עלוב) נותן לגיטימציה לאוניברסיטאות לפטר מרצים שקוראים לחרם אקדמי על ישראל, לשלול מימון ממשלתי מסרטים שמציגים את צה''ל באור לא יפה (או סתם מציגים את המציאות הלא מחמיאה כהווייתה) או לשלול פרס ממלכתי ממי שלא בא טוב בעין לשרת החינוך או ל(קומי)שר התרבות. אני יודע שבעיניך יש הבדל של שמים וארץ בין מי שיוצר את העוולות ובין מי שנלחם בהן, רק שהצד השני מסכים איתך לגבי ההבדל התהומי בין הצדדים ורק חולק עליך מהי העוולה ומהי הדרך לתיקונה. אני פשוט מציע להמנע מסתימת פיות ברמה העקרונית, בין אם הם קוראים לביצוע עוול ובין אם הם קוראים למנוע ביצוע של עוול, שכן העוול של צד אחד הוא מניעת עוול של הצד השני וכשמו''ל ''הארץ'' סותם את הפה למישהו הוא לא יכול להתלונן כשאותו מישהו תומך בסתימת פיו של ''הארץ''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציג סימטריה לא שווה בין מישהו שעושה משהו (גם אם שנוי במחלוקת) ובין מישהו שכל פעילותו מיועדת לביטול פעולותיו של הנ''ל ולהפיכתו ללא לגיטימי באופן כללי. ראוי לציין שבעיתונו של שוקן יש יצוג לא קטן לדעות שלא מקובלות על מערכת העיתון וגם מנוה דרומי לא מנעו הבעת דעה כל עוד היא לא תמכה ברודפי ה''בוגדים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין סימטריה: אני צודק והם לא. מה שאני עושה הוא ראוי ומה שהם עושים הוא מעשה נבלה. אני מונע הסתה (לפשע, לסתימת פיות, לדה-לגיטימציה) והם סותמים פיות לדעות לגיטימיות וצודקות. הבעיה היחידה היא שהם טוענים בדיוק את אותו הדבר: שאני סותם פיות, שאני מסית לפשע ואני עושה להם דה-לגיטימציה. מכיוון שאני לא רוצה שמי שיחליט מי בין שני הצדדים צודק הוא הרוב הזמני (או הלא-כל-כך זמני) שלאחרונה הוא נגדי (על מי אני עובד, אני רוב חיי הבוגרים מחזיק בדעת מיעוט), נראה לי שכדאי שלא תהיה כאן בכלל סתימת פיות. רוב הסיכויים הם שאם תהיה כאן סתימת פיות (מה זאת אומרת אם תהיה? כבר יש) היא תפגע יותר בצד שלי מאשר בצד השני. אני מעדיף לתת פתחון פה לדעות מתועבות ולקריאות לסתימת הפה שלי, מאשר לסתום לצד השני את הפה ולתת בעצמי את הלגיטימציה לסתימת הפה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שההבדל הוא לא במידת הצדק. ההבדל הוא ששוקן הפסיק לתת במה (בעסק הפרטי שלו) למי שפועל על מנת להשתיק אותו (ולסגור את העסק הפרטי שלו) מבלי שתהיה להפסקה הזאת השלכות כלכליות על הפרנסה של ה"מושתק". ז"א, אני טוען ש: 1. יש הבדל בין עסק פרטי לעסק ציבורי. 2. יש הבדל בין סתימת פיות למי שמביע דעות "מוטעות" לבין סתימת פיות למי שפועל על מנת לסתום פיות. 3. יש הבדל בין פגיעה בפרנסה לבין הפסקת פרסום כתבות בהתנדבות1. 1 על המקרה הספציפי הזה יש אמרה אמריקאית - you get what you pay for - שאין לי שמץ של מושג איך לכתוב בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם כל שלושת הסעיפים שלך: יש הבדלים (ברורים, גדולים וחדים), מותר לשוקן לפעול כפי שבחר לפעול ואין בעיני שום משמעות ל"צדק" במקרה הזה (ובהרבה מקרים אחרים - הצדק שלי הוא ממש לא ה"צדק" של עד כאן). מה שאני מנסה להגיד זה שדברי עמוס שוקן: "עד כאן היא תנועה שרוצה לפגוע בחופש הביטוי של אחרים ואני לא רוצה לעודד את זה, ואני לא רוצה שב'הארץ' יעבדו אנשים שמעודדים את עד כאן. לא אמרתי להם לפטר את נוה דרומי מפני שהעמדות שלה לא מקובלות או כי היא לא כותבת טוב, אבל אם היא מזדהה עם עד כאן, אז זה נותן לי תמונה די ברורה של דבר שאני לא יכול להסכים איתו", מהווים טיעון עלוב ולא משכנע: * "עד כאן היא תנועה שרוצה לפגוע בחופש הביטוי של אחרים" - נכון, אבל כפי שניסיתי להסביר זה לא אומר שלמנוע ממי שכן תומך בהם (ברשתות החברתיות שלו, לא מעל דפי "הארץ") לכתוב בעיתון "הארץ" זה רעיון טוב. לטעמי זה רעיון רע. * "אני לא רוצה לעודד את זה, ואני לא רוצה שב'הארץ' יעבדו אנשים שמעודדים את עד כאן." - טיעון לא מדויק - דרומי לא עובדת "הארץ" וגרוע - נותן לגיטימציה לפטר או להחרים אנשים עם דעות שלא מתאימות לקונסנזוס (או לשר זה או אחר) אפילו אם הם לא מביעים אותן כחלק מעבודתם אלא ברשתות החברתיות שלהם. * "לא אמרתי להם לפטר את נוה דרומי מפני שהעמדות שלה לא מקובלות" - טיעון עלוב, לא רלוונטי, לא מדויק (ראה סעיף קודם). * "או כי היא לא כותבת טוב," - הטיעון הכי עלוב, זה הנימוק היחיד שכן יכול להיות רלוונטי - אם היא כותבת גרוע אז זאת סיבה מצוינת שלא להמשיך את פרסום דבריה ב"הארץ" ואם היא כותבת טוב, למה זה חשוב שבאופן פרטי היא מראה דעות שלא לטעמו של המו"ל? * "אבל אם היא מזדהה עם עד כאן, אז זה נותן לי תמונה די ברורה של דבר שאני לא יכול להסכים איתו" - זאת סתימת פיות בדיוק מהסוג שהשמאל, "הארץ", ומן הסתם גם עמוס שוקן סובלים ממנה לא פחות ואפילו יותר מאשר הצד של דרומי ובנימוק הזה שוקן נותן לה לגיטימציה ויורה לעצמו (ולכל הצד שלו) ברגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהטיעון שלו בעייתי. אני לא חושב ששוקן יורה לעצמו ברגל, זה לא שמישהו חיכה ללגיטימציה משוקן לנסות לסתום פיות לשוקן (ולכל הצד שלו). ובכל זאת, האם סתימת פיות לסותמי פיות היא לא ממסוג הדברים שלא תמיד כלולים בכלל שאין סותמים פיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כשאתה ליברל ועושה יוצאי דופן לכלל שלא סותמים פיות אתה צריך הצדקה טובה יותר (פגיעה בבטחון המדינה וכאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונסיון לסתימת פיות (בפרט, נסיון לסתימת הפה שלך, ועל אחת כמה וכמה שהפה שלך הוא הפרנסה שלך) הוא הצדקה לא מספיק טובה לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם עיקרון ההדדיות כאשר מדובר על זכויות למיניהן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב"עיקרון ההדדיות" אתה מתכוון למשהו כמו "אני לא אנסה לסתום את הפה שלך כל זמן שאתה לא תנסה לסתום את הפה שלי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זאת יותר שאלה לאריק ואיזי... (נראה לי שזה עלול ליצור תגובת שרשרת שבסופה כולם ינסו לסתום את הפה לכולם ובו בזמן יאמינו שהם אלה שנלחמים למען חופש הדיבור13) 1 הרי הפאשיסטים והקומניסטים באמת ניסו לסתום את הפה לכל מי שלא תמך בהם אז כל מה שנשאר זה לקרוא למי שנמצא מימין לך "פאשיסט"2 ולמי שנמצא שמאלה ממך "קומניסט", ויש לך פטור מלתת לו לדבר. 2 או "מקארתיסט" 3 בעצם, אולי אנחנו כבר שם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקרון אינו מתעסק עם תויות שהדבקת למישהו, אלא עם מה שאותו מישהו עושה בפועל. ארגון ''עד כאן'' אינו מסתיר את כוונותיו, ופועל כדי להשיגן, ולכן מי שתומך בו אינו יכול לטעון שהוא בא בידיים נקיות כשהוא מביא את הקייס שלו למשפט הליברליזם, לפחות אם אני השופט. אבל אני מסכים שצריך להיזהר, ובכל פעם שמגיעים למסקנה שיש לסתום את פיו של מאן דהו צריך להתייחס אליה בחשדנות רבה לפני היישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענית לבד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, אני חושב שאם מישהו קורא לסתום למישהו אחר את הפה, אז לא צריך לנסות לסתום לו את הפה אלא להתמודד עם הטענות והנימוקים שלו, להראות למה הוא טועה ולמה סתימת פיות היא לא רעיון טוב (במקרה הזה ספציפית או בכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא השתכנעתי, אבל הנימוק שלו נשמע לי עקבי עם האג'נדה של העיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 740967. גם אם הנימוק שלו עקבי, בעיני הוא עדיין עלוב ולא משכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל. חשפת יפה את ערוותו כשבעצם אמר שאיכות הכתיבה שלה לא משנה (ולכן מה שקובע זה רק הדעות שהיא תומכת בהן) גם אני הרחתי את ריח החריכה שעולה מן הארזים, אחרי שהסברת הוא התחזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שניכם רואים במקארתיזם דבר לגיטימי ובמי שיצא מולו (אד מורו למשל) סותם פיות. תחסכו לי את החיפוש ותביאו לי בבקשה קישור להתנגדות הנחרצת שלכם לשלילת פרס ישראל ממתמטיקאי שדעותיו ופעילותו החוץ-מקצועית לא היו מקובלים על שר החינוך הקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את האנלוגיה. חשבתי שאתה מצדד בשוקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אתה חבר, או אי פעם היית, במפלגה הקומוניסטית?" "עמוד הבית של עמותת עד כאן, ששמה לה למטרה לחשוף את פרצופם האמיתי של הארגונים האנטי ישראלים שפועלים בתוך ישראל." (מתוך אתר העמותה) אתה באמת לא רואה את האנלוגיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. השלם: כשם שלא צריך למנוע פרס ממי שהביע את דעתו לכאן (גולדרייך) או לשם (אריאל זילבר) כך גם ___________ 1. שוקן צודק 2. שוקן טועה 3. לא קשור לשוקן 4. גולדרייך וזילבר זה לא אותו דבר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזילבר יש דעות לגיטמיות גם אם אני לא מסכים איתן (ביבי זכאי, אלאור עזריה צדק) ודעות לא לגיטימיות (כהנא צדק, צריך לשחרר את יגאל עמיר). על הראשונות אסור להחרים אותו, על האחרונות צריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין שהתשובה שלך היא 4. גולדרייך וזילבר זה לא אותו דבר. חששתי מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי שהחלטתי אם החשש מוצדק, נראה לי שאפשר לדון כאן ברצינות בגורמים ששוברים את הסימטריה. למשל - מישהו אחד תומך ישירות ברוצחים, מישהו אחר תומך (אולי) בתנועה פוליטית כלשהי שיש לה אג'נדה שלא נעימה לישראל. ואם אתה רוצה עוד יותר להתרחק מההטייות הבסיסיות שלנו - האם לדעתך אפשרי שיש גורמים שישברו את הסימטריה הקדושה הזו? התשובה האינטואיטיבית שלי תהיה שכן, יש גורמים, התנהגויות או אמירות שאכן עשויות לשבור את הסימטריה הזו. ואז אנחנו בבעיה - כי צריך לשפוט כל מקרה לגופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנותנים לאריאל זילבר פרס על המוזיקה שלו למה התבטאויות פוליטיות שלו צריכות לעניין אותי בכלל? אני חושב שאם מישהו היה בכלל מועמד זה כבר מכשיר אותו לקבל את הפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאמן, נקרא לו זילברשץ, במדינה אחרת, יוצא בקמפיין שכדאי לשרוף את כל היהודים, ויפה שעה אחת קודם. האם זה בסדר מבחינתך שהוא יקבל פרס רשמי מאותה מדינה על אומנותו, ועוד פרס מהמכובדים ביותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככלל, אני נוטה להאמין שפרסים בכלל ופרסים ממלכתיים בפרט מקבלים את יוקרתם ממקבליהם ולא ההיפך. מניעת פרס ישראל מעודד גולדרייך לא פגעה במעמדו כמדען בעיני, אבל בהחלט פגעה במעמד של פרס ישראל כפרס שניתן על מצוינות מחקרית ולא על דעות וערכים. באותו אופן, מתן פרס נובל לשלום לעלי חמינאי לא תהפוך אותו לחסיד אומות העולם, אבל תפגע קשות ביוקרתו של הפרס (הרבה יותר ממה שפגעה ביוקרת הפרס נתינתו ליאסר ערפאת או לברק אובמה). בשורה התחתונה, כשזאת לא המדינה שלי ולא אכפת לי במיוחד מירידת ערך הפרס שהיא מחלקת, מצידי שתתיתן את הפרס למנהיג הקו-קלוקס-קלאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט לגבי מה שאמרת על גולדרייך - הוא לא מתקרב בעיני אפילו למאית קו אדום כלשהו. אבל המטומטם שמנע ממנו את הפרס, טוב שהוא הלך. אני לא בטוח שהיית באמת שמח על הענקת פרס יקיר אמריקה למנהיג ה-קקק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההפגנות שלי בבלפור היוו התנגדות נחרצת מספיק נגד הממשלה הקודמת בלי צורך לגנות ספציפית את גנרל החינוך לשעבר. ככלל, אני לא נוהג לגנות את אלה שאני לא רואה כשייכים למחנה שלי. את שוקן אני כן רואה כשייך לצד שלי ולכן אני מסתייג ממה שנתפס בעיני כצעד שגם מנוגד לראיית העולם שלי (ולזאת שאני מצפה משוקן) וגם פוגע (בטווח הארוך) בצד שלי. על השטות שכתבת בנושא המקארתיזם אני לא רואה צורך להגיב (ככלל, אני לא רואה צורך להגיב על השטויות שלך, לפיהן כל מי שלא מסכים איתך ב-100% הוא פשיסט או אדיוט), אבל ניסית אולי לחשוב, שמקארתי בעצמו, אולי חשב שעדיף קצת לסתום פיות לתומכי הקומוניזם מאשר לקחת את הסיכון שהקומוניזם ישתלט על ארה"ב ויסתום לכולם את הפה הרבה יותר (ואולי לא, יכול להיות שמקארתי היה פשיסט ואנטי זכויות אדם באשר הן, זאת גם אפשרות). עכשיו אני מנחש שאתה תסיק שאני בעצמי מקארתיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל ניסית אולי לחשוב, שמקארתי בעצמו, אולי חשב שעדיף קצת לסתום פיות לתומכי הקומוניזם מאשר לקחת את הסיכון שהקומוניזם ישתלט על ארה"ב ויסתום לכולם את הפה הרבה יותר" זאת לא היתה מטרתו של מקארתי. המפלגה הקומוניסטית לא היוותה סכנה ממשית והיא ממילא היתה תחת מעקב של FBI. מקארתי רכב על גל הבהלה האדומה כדי לרדוף בעלי דעות ליברליות ולשלול מהם את זכויותיהם. זה מצב שאינו שונה בבסיסו ממה שקורה כאן מאז שהתחיל הימין הישראלי לתפוח (למרות שלמקבילותיהן של ועדות החקירה בקונגרס לא הגענו). עד כאן ויואב גלנט משתלבים יפה במגמה הזאת ולשוקן בהחלט יש קייס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה"ב של שנות ה-50 וה-60, הקומוניזם נתפס כסכנה אמיתית. כמו שהסכנה של הקומוניזם לא היוותה תירוץ טוב לסתום פיות לתומכיו, כך גם הסכנה שבאנשים כמו יואב גלנט, בנימין נתניהו, גלעד אך, אבירם זאבי, רונן שובל, ארז תדמור או נווה דרומי לא מצדיקה את סתימת הפיות שלהם. כמו שאני מפחד שצעדים שישראל נוקטת במאבק שלה בערבים יהפכו אותה בסוף למדינה ערבית (במהות, לא באתניות) כך אני מפחד שצעדים שהמחנה שלי נוקט נגד דיכוי ופנאטיות יהפכו אותו למדכא ולפנאט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, שוקן לא דוגל בסתימת פיות של ימנים ועובדה שלא היתה לו להעסיק את נווה דרומי ולתת במה לדעותיה עד לאחרונה. מה שהוא יוצא כנגדו הוא תמיכה בסותמי פיות שמנסים לעשות דה-לגיטימציה גורפת למי שנמצא שמאלה מהקונצנזוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה מהצד - רק שלי נראה שהקייס העיקרי של שוקן אמור היה להיות שהוא מעדיף עיתונאים/ות בעיתונו ולא שופרות, ורצוי כאלה שטובים במקצוע שלהם. כל אחד מאלה היה מספיק כדי להפסיק את ההעסקה (הקריימרית כמסתבר) הנ"ל. הסיבה שהוא פרסם הרבה יותר חלשה וכמו שאנחנו רואים כאן - שנויה במחלוקת, משאר הסיבות. צופה מבחוץ עשוי היה לחשוב שעם התחלפות השלטון הקודם, שבלחצו הוכנסו עיתומאים ופסאודו-עיתונאים למרבית ערוצי התקשורת, קל היה יותר להיפטר מחטיבת הפסאודו משנעלם הלחץ הכבד ההוא. ובפיטורי ברדוגו ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בשולי הדברים, אבל אני יכול להעיד שטורי הדעה של דרומי - לפחות משהו כמו עשרה שהתפתיתי לקרוא - היו שטחיים להחריד. אגב, זה נכון לרוב ''עלי התאנה'' הימניים בהארץ. הייתי אומר שהם לא מאתגרים את עצמם עם טובי הכותבים מימין, חוץ אולי מגדי טאוב לפעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוית הכט מאשימה בביביזם את רינאוי-זועבי ואת חברי הרשימה המשותפת. מתישהו יאשימו בזה גם אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי איך פספסתי?! היא לא מאשימה אותם בסתם ביביזם אלא בביביזם סמוי! תגובה 740368 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאתה מיומן בפרקטיקת ההפללה הביביסטית גם כן - כותב כותבים ציוץ שגוי בטוויטר, אחר כך מקשרים אותו בפייסבוק, ולפני ששמת לב אתה מגלה שיש לך אחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוטב מאוחר מלעולם לא. אהבתי את הגדרת ה''דמוקרטיה מתגוננת''. נקודת פתיחה ראויה למאבק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לדעתי, זאת טעות להשתמש בטרמינולגיה שכזאת. המונח 'דמוקרטיה מתגוננת', לפי מיטב הבנתי לא נכנס בשערי 'זכות הביטוי' ועוד לשערי אכסנייה שכל מהותה היא 'זכות הביטוי'. היה אפשר לאמר לגדי בצורה מנומסת שיש 'קיצוצים' ודי לפובליציסטיקאי ברמיזה. 2. זהו המאמר שבגינו הדמוקרטיה ב'הארץ' החליטה להתגונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. Hard times require hard measurements.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ״Hard measures״ זה? אז לא יפרסמו מאמרים של גדי טאוב בהארץ ומי שרוצה יקרא את אותם מאמרים במקום אחר. אז גדי טאוב כותב מאמרי דעה בהארץ. מה הביג דיל? אני לא אופתע עם לגדי טאוב יהיו יותר קוראים בעקבות המהלך הפחדני הזה1. זה לא ״Measures״ ולא נקודת פתיחה בשום מאבק. זה הרמת דגל לבן של מערכת הארץ שכנראה נגמרו לה הרעיונות לדברים שניתן לעשות ו*זה* היה משהו שקל להם לעשות, אז נו שוין שיהיה. ________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר מספיק שופרות, ולכן תוספת ברברה לעוד אחד לא ממש תשפיע. אבל הוא מפנה מקום למאמרים שמעניין לקרוא. (אני לא מבין למה אנשים עדיין קוראים את גדעון לוי, לדוגמה. אבל זה סיפור אחר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנקודת מבטי, עושה רושם ששוקן חייב לפטר אותם ולא כי הוא לא רוצה דעות ימניות, אלא כי הוא מבין שהקליינטים הקבועים והנאמנים שלו קרובים מאוד לנתק את המינויים אם דעות שכאלו יופיעו שוב. הם עדיין מנקים את התועבה ממאמרו של נתניהו לפני הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא שהיינו צריכים הוכחות, אבל שיהיה. עיתונות ישראלית.פח האשפה של החברה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכל עוד יש סופרמרקט אמיתי של דעות, וכל אחד חופשי לבחור מה לקרוא, השיח הציבורי יוצא נשכר מהגיוון. עיתון מפלגתי במדינה דמוקרטית לא יכול להיות סוג של ''פראבדה'', מפני שהוא לא יעמוד בתחרות עם מקורות מידע אחרים, אמינים יותר. לדעתי, העקרון המנחה צריך להיות יצירת שוק רעיונות מגוון, כלומר שאחוז משמעותי מהקוראים ייחשף לכמה דעות שונות בכל נושא. באופן אידיאלי, זהו תפקידה של תקשורת בחברה דמוקרטית. למפלגות יש צורך לבדל את עצמן רעיונית זו מזו, מה שמוביל למגוון רחב של דעות בעיתונים מפלגתיים. בכלי תקשורת שנשלטים בידי טייקונים יש דעות הרבה יותר הומוגניות, מפני שיש זהות אינטרסים רבה בין כל המיליארדרים המנסים לקדם את עסקיהם באמצעות בעלות על כלי תקשורת. הם אולי מתחרים זה בזה לגבי עסקאות ספציפיות, אבל כולם רוצים להקטין את השפעת האזרחים הפחות-אמידים על השלטון, לטובת פלוטוקרטיה שבה לטייקונים יש יתרון מובנה. יוצאי הדופן הם קבוצה קטנה של אנשים שמממנים מכספם עיתון כשירות אמיתי לציבור, כדי לקדם פלטפורמה רעיונית אידאולוגית ולא אינטרסים עסקיים. כאלו הם (אני מקווה) ''הארץ'' ו- ''ישראל היום''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'עיתון מפלגתי במדינה דמוקרטית לא יכול להיות סוג של ''פראבדה'', מפני שהוא לא יעמוד בתחרות עם מקורות מידע אחרים, אמינים יותר.' - בוודאי שיכול, ראה מקרה ''ישראל היום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה בארץ היא הון-שלטון-עיתון, כפי שמדגים תיק 4000. הטייקונים ששולטים באמצעי התקשורת לא מפסידים עליהם כסף בחינם. אלמלא פישמן היה הבעלים של גלובס הוא היה פושט רגל 8 שנים מוקדם יותר. מתווה הגז לא היה עובר אילו התקשורת היתה יוצאת נגדו (דה מרקר היה בודד במערכה. השאר התמקדו במפגיני ה NIMBY הקולניים, ולא בעשרות המיליארדים שנשדדו מהציבור) עסקת מיזוג בזק יס לא היתה עוברת אילו התקשורת היתה יוצאת נגדה, ואז לא היה תיק 4000. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טף שיט. מי שחשב שחופש הדיבור מגיע בלי מחיר, טעה, ואני מפנה אותו לכותרת. גם מי שחושב שהמחיר מוגזם טועה לדעתי (אם כי לא פעם אני נוטה לאותה חשיבה. לא עניין גדול, גם כשמישהו חותך אותי הרמזור אני חושב ש''לא תרצח'' הוא דיבר חסר טעם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים (אם זה לא היה ברור מתגובות קודמות שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחדד - אין לי בעיה עם "ישראל היום". יש לי בעיה עם ההזניה של ערוצי שידור "ממלכתיים": הבחישה בזהות השדרנים בגלגלץ, "ערוץ המסורת היהודית" (לא יודע כמה מרכאות צריך לשים על זה), מדיניות הקראת התגובות בטלויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשר הון - עיתון זה זכות הקניין. לגיטימי. קשר מפלגות/שלטון - עיתון זה זכות הדיבור. לגיטימי. הבעיה זה הצלע השלישית של המשולש. הקשר הון - שלטון. על בסיס איזו זכות בסיסית אנחנו אמורים לקבל כמובן מאליו את היחסים המושחתים הללו של תן וקח בין ההון לבין השלטון? רק בגלל הצלע הזאת שאר המשולש גם מתחיל להיות בעייתי (בלשון המעטה). להסתכל כל פעם רק על צלע אחת של המשולש, להגיד שזה מבוסס על זכות ואז להגיע למסקנה שזה בסדר ואין מה לעשות, זה התעלמות מהמציאות כפי שהיא בגלל שיש לנו אידיאלים. עם כל הכבוד לאידיאולוגיות ולשיח זכותני, צריך גם לבחון מה הן המכונות החברתיות / המבנה החברתי שאנחנו מיצרים בסופו של דבר במציאות. אידיאולוגיה זה כלי ולא מטרה בפני עצמה. עולם ההון-שלטון-עיתון הוא לא סתם איזה רע במיעוטו שאנחנו חייבים ללמוד לחיות איתו רק בגלל שאנחנו מאמינים בזכות הדיבור ובזכות הקניין. משהו בסיסי רקוב במכונה הזאת שבנינו ואנחנו צריכים לתקן אותה. לא כדאי שהשליפה של קלפי הג׳וקר ״זכות הקניין״ ו״זכות הדיבור״ תהיה המהלך האחרון במשחק (אלא אם החלטנו שאנחנו רוצים להפסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לתקן? פנטסטי, אני בהחלט פתוח להצעות, ורק רוצה להזהיר את מי שלא מכיר את תרבות המחיקה ("cancel") שהולכת ותופסת תאוצה בארה"ב1 שהוא עלול להביא על עצמו וגרוע מזה: עלי, חורבן גדול. זכות הדיבור שנראית לנו מובנת מאליה הרבה יותר חשובה והרבה פחות יציבה ממה שאנחנו נוטים לחשוב, וכל נגיסה בזכות הזאת שהושגה בעמל רב, צריכה להישקל בעניים מאד ספקניות. אחרי ההסתייגות הזאת אני חוזר: אני פתוח לרעיונות, ואני מבטיח לשקול אותם בכובד ראש לפני דחייתם בבוז. ____________ 1- פינקר? איזו שאלה. דוקינס אלא מה? דארווין? כמובן. אחד האנשים הכי ליברליים בדורו לא עומד בסטנדרטים שהולכים ומתקבעים 150 שנה אחרי מותו ולכן שומה על כל בן תרבות לירוק שלוש פעמים כשהוא מזכיר את שמו. ידיד החיזבאללה ופול-פוט חומסקי, לעומתו, לא מהווה שום בעיה עבור אותם שוחרי קידמה מטורללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבות המחיקה1 היא לא פועל יוצא של חופש המימון? 1 במופע ה"ליברלי" שלה. תמיד מוזר בעיני איך אנשים שנלחמים על מנת שהמדינה תשתיק את כל מי שמעז להזכיר שאולי יש איזה עוולה מאחורי הכיבוש הנאור שלנו מתבכיין על "חופש הדיבור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את הקשר, אבל אשמח לקבל הסבר. 1 דומני שבארה"ב השגעון מגיע בעיקר, אם לא רק, מהצד הסמולני (איזה כיף לאיית את זה כך בלי סרקאזם). בארץ זה באמת הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח את המקרה של פינקר למשל. כמה לינגווסטים ביקשו מהאגודה הלינוויסטית של ארה"ב1 (להלן, LSA) להוריד את שמו מרשימת החברים ומרשימת מומחי התקשורת בעקבות כמה ציוצים שהוא צייץ. זכותם לבקש. למיטב ידיעתי ה-LSA הוא לא ארגון ממשלתי, ולכן זכותה של ההנהלה להענות לבקשה הזאת (זה לא הופך את הבקשה לפחות פסיכית). אם, להבדיל, הם היו דורשים מהממשלה למנוע מפינקר לדבר אז זו היתה פגיעה בחופש הדיבור. למעשה, נראה לי שבמקרה הזה הם אפילו לא פגעו בהכנסתו או ביכולתו להביע את דעתו (וביכולתי לשמוע אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהכנסותיו של פינקר, שהוא כמובן בעל קביעות, קשה לפגוע, אבל האפקט של הפגיעה בו מחלחל לכל עובד במוסד אקדמי, בעיקר לאלה שבתחילת דרכם. מדאיג עוד יותר שהרוחות הרעות מגיעות גם לעיתונות הרצינית (NYT למשל). מובן ש"זכותם לבקש". אני לא רוצה להשתיק את המשתיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שרציתי להעביר היא שכל זה מתרחש עדיין בגבולות חופש הדיבור. ברגע שמישהו יערב את המדינה, יפגע בפרנסתו של מישהו, יסגור או יגביל איזו במה, זאת תהיה בעיה של חופש הדיבור ממש. (זה לא כתב הגנה על המשתיקים, רק נסיון להעביר את השיח למישור הנכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאין פגיעה בהכנסה של שלוש הדוגמאות שהבאתי, אבל תרבות ההשתקה בהחלט פוגעת בהכנסות של אנשים מסויימים, שלא לדבר על מניעת הופעה בפני ציבור סטודנטים. בארץ כזכור, רק לפני זמן לא רב נמנע מעודד גולדרייך לקבל את פרס ישראל בגלל עמדותיו הפוליטיות. זה עלה לו כמה עשרות אלפי שקלים, אבל שוב: הפגיעה נעוצה בעיקר בהשפעה של צעדים כאלה על האוירה הכללית ועל חוקרים צעירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של גולדרייך הוא שונה משום שמדובר בהתערבות של המדינה. אני מסכים שתרבות ההשתקה היא בעייתית ומזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין איך הגעת בצעד אחד ממלחמה בתופעות של הון-שלטון אל ה-Cancel Culture ולא הצלחתי להבין את החוט המקשר. זכות הדיבור היא חשובה. הדברים החשובים שצריך לעשות כדי לרופף את הקשר בין ההון לבין השלטון לא בהכרח באים בסתירה לזכות הזאת. לפעמים, אולי להיפך. דוגמה: זאת לא צריכה להיות זכותם של בעלי הון לשלוח לוביסטים שיסתובבו בכנסת בלי שנדע *בדיוק* מי הם, מה הם ומה הם רוצים. הפעולה שלהם בחושך לא מגובה בזכות הקניין ו/או בזכות הדיבור. אף אחד לא רוצה לפגוע בזכות של בעלי ההון והלוביסטים שלהם לדבר ולהגיד כל מה שעל ליבם וכיסם, אבל... אני כן רוצה לפגוע בזכות שלהם לדבר בחושכה עם מי שהם רוצים בלי שנדע מה, למי ומתי הם אמרו. אני הייתי מחייב בחוק (למשל) את פרסום הפרטים המזהים של הלוביסטים, אצל מי הם בדיוק עובדים ומה הם מקדמים. את הפרטים האלה צריך ואפשר לפרסם אפילו סבאתר הרשמי של הכנסת. מבחינתי, העיסוק בלוביזם דורש רישום בירוקרטי ובקשה לקבלת תעודה/רשיון. כמו כן, הייתי מוציא מחוץ לחוק את היכולת של לוביסטים לסגור עסקאות עם פוליטיקאים מאחורי הקלעים ולא באור הזרקורים1. על לוביסטים להתרועע עם פוליטיקאים *רק* במסגרת של ועדות פומביות רשמיות וכל מה שיוצא להם מהפה ונכנס לאוזן של פוליטיקאים חייב להרשם בפרוטוקולים הנגישים ומפורסמים לציבור. דוגמה 2: את הדברים עליהם נשפט היום נתניהו (יחסי תן/קח בין פוליטיקאי שמקדם את ענייניו של בעל אמצעי תקשורת ובתמורה הפעלת לחץ של בעל אמצעי תקשורת על המערכת לשינוי תכנים לטובת הפוליטיקאי) צריך לאסור בחוק בצורה הרבה יותר מפורשת וברורה. שלא יהיה בכלל ספק שזה פשוט מעשה אסור ושכל ההתפלספות בנושא תפסק. אם זה מגיע לבית משפט צריך רק להכריע אם היה או לא היה המעשה וליתר את הדיון המשפטי לגבי אם המעשה מותר או אסור. אני לא רואה איך חקיקה כזאת פוגעת בזכות הקניין או בחופש הדיבור. שידברו חופשי, אבל לא איפה, למי ומתי שהם רוצים. ___________ 1 טכנית, עדיין אפשר יהיה לעשות זאת, אבל זאת תהיה עברה פלילית על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודות שאתה מעלה בקשר ללוביסטים טובות, אולי, אלא שאינן קשורות לזכות הדיבור שמתייחסת לזכות לדבר ברשות הרבים. לגבי יחסי הון-שלדון (הייתכן שהמצאתי את זה כרגע? לא סביר) הבעייתיות ברורה אך פתרון טוב אני לא מכיר. לא נראה לי שצריך לאסור על בעל הון להשתמש בהונו כדי להפיץ את דיעותיו ברבים, כל עוד הקשר שלו לאמצעי ההפצה ידוע וגלוי1; נכון שזה נותן לבעלי ההון הרבה כוח, אבל זה נכון לכל התחומים ואף אחד לא טוען שצריך לשלול מהם זכויות אחרות אותן הם יכולים לנצל טוב יותר ממי שאינו מיליארדר. בעולם אידיאלי על כל אדלסון היה קם מיד בעל הון עם דעות הפוכות ולאחר כמה חודשים של תחרות כואבת שניהם היו מבינים שכדאי להם לחסוך כמה מיליוני דולר ולסתום את הפה ביחד (בן גוריון ניסה פעם משהו דומה נגד "העולם הזה" בתוצאות לא מזהירות, אבל כמה הון כבר היה לו?). לגבי תחומים עליהם רוב בעלי ההון מסכימים, למשל פטור ממיסוי על הון, נראה לי שהרבה יותר אפקטיבי עבורם לרכז את מאמציהם ישירות אצל הפוליטיקאים ולא להשקיע מליונים בימירת דעת קהל אוהדת, אבל מה שנראה לי לא בהכרח נכון. ____________ 1- אני לא חושב שחופש הדיבור צריך להיות מוחל אוטומטית גם לגבי דיבור אנונימי, אם כי גם כאן אני לא יודע איך לתחם בין המותר והאסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם החלק הראשון אבל לא עם השני. אם פייסבוק וגוגל ירכזו את מאמציהן רק אצל פוליטיקאים זה לא יהיה אפקטיבי. הן חייבות לעבוד במקביל גם על דעת הקהל כי הפוליטיקאים מתקשים ללכת ישירות נגד דעת הקהל, וגרוע מכך- אם דעת הקהל תהיה נגד פתאום יקפוץ בסקרים פוליטיקאי (אליזבת וורן) שיש לו אג'נדה נגד פייסבוק וגוגל, וחלילה עוד יהיה הנשיא. בארץ הדוגמה הכי טובה היא קרטל הגז, שמפמפם כבר שנים גם פרסומות ישירות וגם הנדסת תודעה במקביל ללוביינג אצל הפוליטיקאים. הגז הוא נקי, הגז הוא שלנו, הגז נותן לנו בטחון כלכלי. למה, למה אני לא מוצא את המערכון של וופי גולדברג על רייגן והחקלאים!1 _______ 1 תגובה 716188 היום חיפשתי שוב, ומצאתי רק אזכור שלו באיזה פורום אמריקאי שכוח אל מלפני 20 שנה ולא עוד. לפחות נרגעתי שלא המצאתי את זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |