בתשובה לאריק, 30/06/21 11:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טף שיט. מי שחשב שחופש הדיבור מגיע בלי מחיר, טעה, ואני מפנה אותו לכותרת. גם מי שחושב שהמחיר מוגזם טועה לדעתי (אם כי לא פעם אני נוטה לאותה חשיבה. לא עניין גדול, גם כשמישהו חותך אותי הרמזור אני חושב ש''לא תרצח'' הוא דיבר חסר טעם) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים (אם זה לא היה ברור מתגובות קודמות שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחדד - אין לי בעיה עם "ישראל היום". יש לי בעיה עם ההזניה של ערוצי שידור "ממלכתיים": הבחישה בזהות השדרנים בגלגלץ, "ערוץ המסורת היהודית" (לא יודע כמה מרכאות צריך לשים על זה), מדיניות הקראת התגובות בטלויזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשר הון - עיתון זה זכות הקניין. לגיטימי. קשר מפלגות/שלטון - עיתון זה זכות הדיבור. לגיטימי. הבעיה זה הצלע השלישית של המשולש. הקשר הון - שלטון. על בסיס איזו זכות בסיסית אנחנו אמורים לקבל כמובן מאליו את היחסים המושחתים הללו של תן וקח בין ההון לבין השלטון? רק בגלל הצלע הזאת שאר המשולש גם מתחיל להיות בעייתי (בלשון המעטה). להסתכל כל פעם רק על צלע אחת של המשולש, להגיד שזה מבוסס על זכות ואז להגיע למסקנה שזה בסדר ואין מה לעשות, זה התעלמות מהמציאות כפי שהיא בגלל שיש לנו אידיאלים. עם כל הכבוד לאידיאולוגיות ולשיח זכותני, צריך גם לבחון מה הן המכונות החברתיות / המבנה החברתי שאנחנו מיצרים בסופו של דבר במציאות. אידיאולוגיה זה כלי ולא מטרה בפני עצמה. עולם ההון-שלטון-עיתון הוא לא סתם איזה רע במיעוטו שאנחנו חייבים ללמוד לחיות איתו רק בגלל שאנחנו מאמינים בזכות הדיבור ובזכות הקניין. משהו בסיסי רקוב במכונה הזאת שבנינו ואנחנו צריכים לתקן אותה. לא כדאי שהשליפה של קלפי הג׳וקר ״זכות הקניין״ ו״זכות הדיבור״ תהיה המהלך האחרון במשחק (אלא אם החלטנו שאנחנו רוצים להפסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה לתקן? פנטסטי, אני בהחלט פתוח להצעות, ורק רוצה להזהיר את מי שלא מכיר את תרבות המחיקה ("cancel") שהולכת ותופסת תאוצה בארה"ב1 שהוא עלול להביא על עצמו וגרוע מזה: עלי, חורבן גדול. זכות הדיבור שנראית לנו מובנת מאליה הרבה יותר חשובה והרבה פחות יציבה ממה שאנחנו נוטים לחשוב, וכל נגיסה בזכות הזאת שהושגה בעמל רב, צריכה להישקל בעניים מאד ספקניות. אחרי ההסתייגות הזאת אני חוזר: אני פתוח לרעיונות, ואני מבטיח לשקול אותם בכובד ראש לפני דחייתם בבוז. ____________ 1- פינקר? איזו שאלה. דוקינס אלא מה? דארווין? כמובן. אחד האנשים הכי ליברליים בדורו לא עומד בסטנדרטים שהולכים ומתקבעים 150 שנה אחרי מותו ולכן שומה על כל בן תרבות לירוק שלוש פעמים כשהוא מזכיר את שמו. ידיד החיזבאללה ופול-פוט חומסקי, לעומתו, לא מהווה שום בעיה עבור אותם שוחרי קידמה מטורללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבות המחיקה1 היא לא פועל יוצא של חופש המימון? 1 במופע ה"ליברלי" שלה. תמיד מוזר בעיני איך אנשים שנלחמים על מנת שהמדינה תשתיק את כל מי שמעז להזכיר שאולי יש איזה עוולה מאחורי הכיבוש הנאור שלנו מתבכיין על "חופש הדיבור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את הקשר, אבל אשמח לקבל הסבר. 1 דומני שבארה"ב השגעון מגיע בעיקר, אם לא רק, מהצד הסמולני (איזה כיף לאיית את זה כך בלי סרקאזם). בארץ זה באמת הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח את המקרה של פינקר למשל. כמה לינגווסטים ביקשו מהאגודה הלינוויסטית של ארה"ב1 (להלן, LSA) להוריד את שמו מרשימת החברים ומרשימת מומחי התקשורת בעקבות כמה ציוצים שהוא צייץ. זכותם לבקש. למיטב ידיעתי ה-LSA הוא לא ארגון ממשלתי, ולכן זכותה של ההנהלה להענות לבקשה הזאת (זה לא הופך את הבקשה לפחות פסיכית). אם, להבדיל, הם היו דורשים מהממשלה למנוע מפינקר לדבר אז זו היתה פגיעה בחופש הדיבור. למעשה, נראה לי שבמקרה הזה הם אפילו לא פגעו בהכנסתו או ביכולתו להביע את דעתו (וביכולתי לשמוע אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהכנסותיו של פינקר, שהוא כמובן בעל קביעות, קשה לפגוע, אבל האפקט של הפגיעה בו מחלחל לכל עובד במוסד אקדמי, בעיקר לאלה שבתחילת דרכם. מדאיג עוד יותר שהרוחות הרעות מגיעות גם לעיתונות הרצינית (NYT למשל). מובן ש"זכותם לבקש". אני לא רוצה להשתיק את המשתיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שרציתי להעביר היא שכל זה מתרחש עדיין בגבולות חופש הדיבור. ברגע שמישהו יערב את המדינה, יפגע בפרנסתו של מישהו, יסגור או יגביל איזו במה, זאת תהיה בעיה של חופש הדיבור ממש. (זה לא כתב הגנה על המשתיקים, רק נסיון להעביר את השיח למישור הנכון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שאין פגיעה בהכנסה של שלוש הדוגמאות שהבאתי, אבל תרבות ההשתקה בהחלט פוגעת בהכנסות של אנשים מסויימים, שלא לדבר על מניעת הופעה בפני ציבור סטודנטים. בארץ כזכור, רק לפני זמן לא רב נמנע מעודד גולדרייך לקבל את פרס ישראל בגלל עמדותיו הפוליטיות. זה עלה לו כמה עשרות אלפי שקלים, אבל שוב: הפגיעה נעוצה בעיקר בהשפעה של צעדים כאלה על האוירה הכללית ועל חוקרים צעירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של גולדרייך הוא שונה משום שמדובר בהתערבות של המדינה. אני מסכים שתרבות ההשתקה היא בעייתית ומזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין איך הגעת בצעד אחד ממלחמה בתופעות של הון-שלטון אל ה-Cancel Culture ולא הצלחתי להבין את החוט המקשר. זכות הדיבור היא חשובה. הדברים החשובים שצריך לעשות כדי לרופף את הקשר בין ההון לבין השלטון לא בהכרח באים בסתירה לזכות הזאת. לפעמים, אולי להיפך. דוגמה: זאת לא צריכה להיות זכותם של בעלי הון לשלוח לוביסטים שיסתובבו בכנסת בלי שנדע *בדיוק* מי הם, מה הם ומה הם רוצים. הפעולה שלהם בחושך לא מגובה בזכות הקניין ו/או בזכות הדיבור. אף אחד לא רוצה לפגוע בזכות של בעלי ההון והלוביסטים שלהם לדבר ולהגיד כל מה שעל ליבם וכיסם, אבל... אני כן רוצה לפגוע בזכות שלהם לדבר בחושכה עם מי שהם רוצים בלי שנדע מה, למי ומתי הם אמרו. אני הייתי מחייב בחוק (למשל) את פרסום הפרטים המזהים של הלוביסטים, אצל מי הם בדיוק עובדים ומה הם מקדמים. את הפרטים האלה צריך ואפשר לפרסם אפילו סבאתר הרשמי של הכנסת. מבחינתי, העיסוק בלוביזם דורש רישום בירוקרטי ובקשה לקבלת תעודה/רשיון. כמו כן, הייתי מוציא מחוץ לחוק את היכולת של לוביסטים לסגור עסקאות עם פוליטיקאים מאחורי הקלעים ולא באור הזרקורים1. על לוביסטים להתרועע עם פוליטיקאים *רק* במסגרת של ועדות פומביות רשמיות וכל מה שיוצא להם מהפה ונכנס לאוזן של פוליטיקאים חייב להרשם בפרוטוקולים הנגישים ומפורסמים לציבור. דוגמה 2: את הדברים עליהם נשפט היום נתניהו (יחסי תן/קח בין פוליטיקאי שמקדם את ענייניו של בעל אמצעי תקשורת ובתמורה הפעלת לחץ של בעל אמצעי תקשורת על המערכת לשינוי תכנים לטובת הפוליטיקאי) צריך לאסור בחוק בצורה הרבה יותר מפורשת וברורה. שלא יהיה בכלל ספק שזה פשוט מעשה אסור ושכל ההתפלספות בנושא תפסק. אם זה מגיע לבית משפט צריך רק להכריע אם היה או לא היה המעשה וליתר את הדיון המשפטי לגבי אם המעשה מותר או אסור. אני לא רואה איך חקיקה כזאת פוגעת בזכות הקניין או בחופש הדיבור. שידברו חופשי, אבל לא איפה, למי ומתי שהם רוצים. ___________ 1 טכנית, עדיין אפשר יהיה לעשות זאת, אבל זאת תהיה עברה פלילית על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודות שאתה מעלה בקשר ללוביסטים טובות, אולי, אלא שאינן קשורות לזכות הדיבור שמתייחסת לזכות לדבר ברשות הרבים. לגבי יחסי הון-שלדון (הייתכן שהמצאתי את זה כרגע? לא סביר) הבעייתיות ברורה אך פתרון טוב אני לא מכיר. לא נראה לי שצריך לאסור על בעל הון להשתמש בהונו כדי להפיץ את דיעותיו ברבים, כל עוד הקשר שלו לאמצעי ההפצה ידוע וגלוי1; נכון שזה נותן לבעלי ההון הרבה כוח, אבל זה נכון לכל התחומים ואף אחד לא טוען שצריך לשלול מהם זכויות אחרות אותן הם יכולים לנצל טוב יותר ממי שאינו מיליארדר. בעולם אידיאלי על כל אדלסון היה קם מיד בעל הון עם דעות הפוכות ולאחר כמה חודשים של תחרות כואבת שניהם היו מבינים שכדאי להם לחסוך כמה מיליוני דולר ולסתום את הפה ביחד (בן גוריון ניסה פעם משהו דומה נגד "העולם הזה" בתוצאות לא מזהירות, אבל כמה הון כבר היה לו?). לגבי תחומים עליהם רוב בעלי ההון מסכימים, למשל פטור ממיסוי על הון, נראה לי שהרבה יותר אפקטיבי עבורם לרכז את מאמציהם ישירות אצל הפוליטיקאים ולא להשקיע מליונים בימירת דעת קהל אוהדת, אבל מה שנראה לי לא בהכרח נכון. ____________ 1- אני לא חושב שחופש הדיבור צריך להיות מוחל אוטומטית גם לגבי דיבור אנונימי, אם כי גם כאן אני לא יודע איך לתחם בין המותר והאסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם החלק הראשון אבל לא עם השני. אם פייסבוק וגוגל ירכזו את מאמציהן רק אצל פוליטיקאים זה לא יהיה אפקטיבי. הן חייבות לעבוד במקביל גם על דעת הקהל כי הפוליטיקאים מתקשים ללכת ישירות נגד דעת הקהל, וגרוע מכך- אם דעת הקהל תהיה נגד פתאום יקפוץ בסקרים פוליטיקאי (אליזבת וורן) שיש לו אג'נדה נגד פייסבוק וגוגל, וחלילה עוד יהיה הנשיא. בארץ הדוגמה הכי טובה היא קרטל הגז, שמפמפם כבר שנים גם פרסומות ישירות וגם הנדסת תודעה במקביל ללוביינג אצל הפוליטיקאים. הגז הוא נקי, הגז הוא שלנו, הגז נותן לנו בטחון כלכלי. למה, למה אני לא מוצא את המערכון של וופי גולדברג על רייגן והחקלאים!1 _______ 1 תגובה 716188 היום חיפשתי שוב, ומצאתי רק אזכור שלו באיזה פורום אמריקאי שכוח אל מלפני 20 שנה ולא עוד. לפחות נרגעתי שלא המצאתי את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אפשר לעשות? לאסור על טייקוני הגז להפיץ את דיעותיהם בציבור? לאסור עליהם לעשות לובינג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחנך ילדים בבית הספר לצריכה ביקורתית יותר של תקשורת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחנך ילדים? איזה רעיון הזוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה רק בכנסת? בכל מקרה, התוצאה עלולה להיות שימוש בפחות לוביסטים רשומים ויותר בקשרים לא רשמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לשאול ״למה רק״ כציינתי מפורשות שזאת רק דוגמה. לגבי ה״התוצאה עלולה״ - זה טיעון אנלוגי לטיעון נגד רישוי והגבלות על נשק. לא טיעון מרשים לדעתי. ברור שיהיו פוליטיקאים עם קשרים לא רשמיים, אבל אלו פוליטיקאים שמסתכנים בפלילים ולכן יהיו פחות כאלה ו/או יהיו כלים לטפל באלה שמצליחים לתפוס. משום שפוליטיקאים אוהבים לתקוע סכינים בגב אחד של השני בכל הזדמנות, זה מעלה את הקושי לפעול בצללים. המצב כרגע הוא מערב פרוע ואין לפוליטיקאים שום סיבה לא ליצר קשרים הדוקים עם הלוביסטים (אלא להיפך - זה מתגמל והדרך הקלה ביותר להצלחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה במוסף "הארץ" על ברט ויינסטיין, מרצה בקולג' שמרוב שהוא ליברל קראו לו גזען. החלק הרלבנטי לדיון- התאוריה שהקורונה דלפה ממעבדה צונזרה לאורך חודשים בידי פייסבוק וגוגל. מתוך הכתבה: מה שהכריע את הדיון הציבורי היה הופעה טלוויזיונית של ג'ון סטיוארט — הסמכות הרוחנית העליונה של חלקים גדולים בשמאל האמריקאי — ובה הצהיר שהוא מאמין מעל לכל ספק שהקורונה דלפה ממעבדה. וכך, ברגע אחד, "תיאוריית קונספירציה מטורללת" שהושתקה על ידי חברות תקשורת, הפכה להנחת עבודה קונסנזואלית כמעט. "עברנו דמוניזציה ציבורית במשך כשנה על כך שאמרנו את המובן מאליו", אומר וויינסטיין השבוע, "מה שאמרנו זה שהראיות מצביעות על המעבדה ואין שום ראיה עד כה שמצביעה על מקור טבעי למגפה. על כך שציינו את זה תוארנו כמפיצי תיאוריות קונספירציה". על ידי מי? "על ידי גופי תקשורת, ארגוני חדשות, 'בודקי עובדות' לכאורה, רשתות חברתיות ואלפי אנשים פרטיים. כל מי שהעלה את האפשרות של דליפת מעבדה צויר כקונספירטיבי. ואז פתאום בלי שום סיבה — כי לא השתנה דבר בראיות — פתאום עם הפרסום של ניקולס ווייד, הגל השתנה ופתאום נהיה אפשרי לכל אחד להעלות את הטענה הזאת בקול רם בלי שיוקיעו אותו. אני חשבתי שזה הזוי. שום דבר חדש לא צץ, זו בסך הכל היתה הצגה חדשה של הנושא כמו הצגות קודמות, אבל פתאום זה נהיה כאילו מישהו נתן לאנשים אור ירוק לחשוב באופן עצמאי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור לכתבה לחסרי מנוי באדיבותו של איזי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא את הטענות שלו מתחילת הדרך. בתחילת הדרך הייתה תאוריית קונספירציה נפוצה שהמגפה החלה בנגיף שהונדס במעבדה בווהאן. היום לא שוללים לחלוטין את האפשרות שמדובר על נגיף שנחקר במעבדה בווהאן ודלף משם. אבל בעצם, זה לא מוצג כך בראיון: „לעתים קרובות וויינסטיין ואשתו פותחים לדיון במשדרים שלהם נושאים שמצויים במחלוקת כמו למשל הסבירות שמקור הקורונה הוא דליפה ממעבדה.״ כלומר: הם לא בהכרח תומכים. הם רק לא שוללים. אצלם תוכל לשמוע את כל הדעות. אבל הם גם מאפשרים למקדמים של טיפולים מסוכנים להמשיך לקדם אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויינשטיין טוען היום שהסבירות לדליפה ממעבדה היא למעלה מ 90%. בראיון ששמעתי הוא לא פירוט איך עשה את החישוב ואני לא יודע אם הוא פרסם באיזה מקום אחר את החישובים שעשה, מכ מקום הוא לא סתם שלף איזה מספר מהכובע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נראה לך שיש בסיס למספרים שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי אין לי מושג של ממש איך הוא עשה את החשבון, ומעבר לכך שמדובר באדם רציני אין לי מה להוסיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה פרק אחר שלו: לדעתו החיסונים מסוכנים אבל יש תרופה שתציל אותנו. מעבר לקישור הקודם לגבי הרמה הירודה, בלשון המעטה, של העדויות על יעילות התרופה האמורה (איברמקטין, Ivermectin. זוהי תרופה שעובדת היטב לשימושים אחרים אך למרבה הצער לא עובדת בכלל נגד קורונה), אני מזכיר שחיסונים עמידים הרבה יותר מתרופות כנגד פיתוח עמידות של טפילים. טפילי המלריה כבר פיתחו עמידות כלפי מספר דורות של תרופות (ארבעה? חמישה?) אבל חיסונים נגד כלבת, לדוגמה, מגלים עמידות כבר למעלה ממאה שנים (נכון?). אז מצטער, אבל לפחות בתחום הזה אני לא סומך על רצינותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות עם מי שמתקשר עם הציבור בעיקר דרך סרטונים היא שקשה לעקוב אחרי הארגומנטציה שלו ולבדוק אותה. גם העובדה שהוא לא התחסן לא ממש מעלה את המניות שלו אצלי. ייתכן שהאנטי-ממסדיות, קו מודגש אצל המשפחה הזאת, מטה את זוית הראיה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי להקשיב. מה שדי ברור הוא שאותם אחוזים גבוהים הם הסבירות לדעתו לכך שמדובר על נגיף מהונדס. כלומר: לא דליפה של נגיף שנחקר במקרה במעבדה (מה שנחשב כרגע כאפשרי, גם אם פחות סביר). אז כן, גם כאן הוא לדעתי מקדם תאוריית קונספירציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לתקן את הצלע השלישית הגיע זמן שיתקבלו כללי האתיקה לחברי ממשלה. יאללה, יש שר משפטים חדש- אכתוב לו מכתב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הקשר הון-שלטון לא מפרקים (רק) עם כללי אתיקה. את הקשר הזה צריך לפרק בחקיקה. יחסי תן קח בין פוליטיקאים לבין בעלי הון צריכים להיות במישור הפלילי ולא במישור של ״נו נו נו. לא יפה״. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |