|
||||
|
||||
מוטב מאוחר מלעולם לא. אהבתי את הגדרת ה''דמוקרטיה מתגוננת''. נקודת פתיחה ראויה למאבק. |
|
||||
|
||||
1. לדעתי, זאת טעות להשתמש בטרמינולגיה שכזאת. המונח 'דמוקרטיה מתגוננת', לפי מיטב הבנתי לא נכנס בשערי 'זכות הביטוי' ועוד לשערי אכסנייה שכל מהותה היא 'זכות הביטוי'. היה אפשר לאמר לגדי בצורה מנומסת שיש 'קיצוצים' ודי לפובליציסטיקאי ברמיזה. 2. זהו המאמר שבגינו הדמוקרטיה ב'הארץ' החליטה להתגונן. |
|
||||
|
||||
1. Hard times require hard measurements.
|
|
||||
|
||||
זה ״Hard measures״ זה? אז לא יפרסמו מאמרים של גדי טאוב בהארץ ומי שרוצה יקרא את אותם מאמרים במקום אחר. אז גדי טאוב כותב מאמרי דעה בהארץ. מה הביג דיל? אני לא אופתע עם לגדי טאוב יהיו יותר קוראים בעקבות המהלך הפחדני הזה1. זה לא ״Measures״ ולא נקודת פתיחה בשום מאבק. זה הרמת דגל לבן של מערכת הארץ שכנראה נגמרו לה הרעיונות לדברים שניתן לעשות ו*זה* היה משהו שקל להם לעשות, אז נו שוין שיהיה. ________________ |
|
||||
|
||||
יש כבר מספיק שופרות, ולכן תוספת ברברה לעוד אחד לא ממש תשפיע. אבל הוא מפנה מקום למאמרים שמעניין לקרוא. (אני לא מבין למה אנשים עדיין קוראים את גדעון לוי, לדוגמה. אבל זה סיפור אחר) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |