|
||||
|
||||
יכול להיות שבסין נהגו כך כי מנהיגיהם באופן מסורתי נהנים מכך. אין שום צורך לנקוט בצעדים כה קיצוניים. צריך לעשות בדיוק מה שאנחנו עשינו בגל הראשון. וגם בניו זילנד הצליחו להוריד את מספר הנדבקים לאפס מן הסתם באמצעים פחות חמורים משל הסינים. אצלנו , כשפתחנו את המשק1, הירידה במספר החולים הפעילים הייתה בקצב של 300 ביום והמספר המשיך לרדת, אך הבלימה הואטה והגענו למינימום של 2000 חולים פעילים ואז הגרף התחיל לעלות שוב. היה צורך בסך הכול ב 6 7 ימים נוספים כדי להגיע ליעד הנכון. הטעות הגורלית הייתה ברגע ההוא, ואסור לחזור עליה שוב. 1 ונתניהו שלח אותנו "לעשות חיים", אבל זו לא חכמה מצדי לבקר אותו על כך, כי ברגע שעשה זאת גם אני חשבתי שכך צריך לעשות. לעומת זאת המבחן שלו יהיה בפתיחת המשק אחרי בלימת הגל השני, כי עכשיו יש לנו כבר ניסיון ואסור לטעות פעמיים, גם אם יש מסביב המון צעקנים שצועקים שמפחידים אותנו לשווא. |
|
||||
|
||||
ניו זילנד דוגמה טובה. הרבה יותר טובה מסין. אני אזכיר רק שהסינים לא רק שהטילו עוצר מלא על ווהן, מכל בית אב רק אחד רשאי לצאת פעם ביומיים לקניות חיוניות, אלא שהם עשו את זה בעיר אחת. בשאר הערים הם שלטו במצב האזרחים באמצעות אפליקצית הרמזור, ומגבלות התנועה היו רק בינעירוניות. ניו זילנד הצליחה לתפוס את המגפה בעודה באיבה. השיא במספר המקרים הפעילים שם היה ב 6/4, 929 מקרים פעילים בלבד. אצלנו השיא במספר המקרים הפעילים בגל הראשון היה ב 15/4 - 9808 מקרים. מיעוט הבדיקות אז מעלה חשש שמספרם בפועל היה גדול בהרבה. ב 30/5 נרשם אצלנו השפל במספר המקרים הפעילים- 1917 מקרים, שזה עדיין כפליים ממה שהיה לניו זילנד. השפל שלנו היה כפליים מהשיא שלהם. השאלה החשובה על יעילות של סגר בארץ היא עד כמה היית מצליח להפעיל אותו על האוכלוסיה החרדית. ביום 1/5, 24 יום לתוך הסגר, היו בארץ 6720 מקרים פעילים. מהם 1739 בירושלים, 1229 בבני ברק, ורק 197 בתל אביב, 72 בבאר שבע, 57 בחיפה ו 51 בראשל"צ. הסכום של בית שמש, מודיעין עילית, אלעד וביתר עילית היה 725 מקרים פעילים. יותר ממחצית המקרים הפעילים בישראל היו בערים חרדיות, וזה בלי לספור את אשדוד, אשקלון, טבריה, נתיבות וכו'. האם היית מצליח לעשות סגר מספיק יעיל על החרדים? אגב, אני מניח שהיעד הנכון הוא מספר חד ספרתי של מקרים פעילים. לניו זילנד לקח חודש וחצי להגיע לשם משיא של 929 מקרים. לכן הטענה שלך ש"היה צורך בסך הכול ב 6 7 ימים נוספים כדי להגיע ליעד הנכון." נשמעת לי רעועה. |
|
||||
|
||||
באופן תאורטי, עוצר מלא של ארבעה שבועות, בהם כל האוכלוסיה לא פוגשת אף אחד מחוץ לאותו משק בית, אמור למגר לחלוטין את המגפה. הדבקות בתוך משק הבית בשבועיים הראשונים, ואז עוד שבועיים בידוד לכולם, אמורים להפוך את האוכלוסיה כולה לנקיה. בפועל, מספיקות הדבקות בודדות מחוץ למשק הבית על מנת שהמגפה תחזור כעבור מספר שבועות מתום העוצר במלוא עוזה. על הגידול האקספוננציאלי כולנו כבר יודעים. את אותן הדבקות בודדות אתה לא יכול לתפוס אלא אחרי שהופיעו תסמינים. אז אתה צריך מערך יעיל של קטיעת שרשראות הדבקה- תשובה מהירה לבדיקה, חקירה אפידמיולוגית מאומצת, ובידוד יעיל של כל החשודים. התשובות מגיעות עכשיו תוך יום. באפריל מאי לקח להן יומיים. כלומר שאז התחלת חקירה אפידמיולוגית של אדם שיש לו תסמינים כבר שלשה ימים. זה אומר ששיא כושר ההדבקה שלו היה ארבעה ימים לפני תחילת החקירה האפידמיולוגית. חציון הדגירה הוא 4 ימים, כלומר שמחצית האנשים שהוא הדביק כבר הגיעו לשיא כושר ההדבקה שלהם לפני שהחקירה האפידמיולוגית הגיעה אליהם. אין סיכוי לקטוע את שרשראות ההדבקה במלואן ככה. הדרך היחידה היא להכניס לבידוד כפוי באופן אוטומטי גם את המעגל השני- כלומר לעשות חקירה אפידמיולוגית לכל אנשי המעגל הראשון עוד לפני שעושים להם בדיקה, ולהכניס לבידוד גם את כל אלה שהם היו איתם במגע. אתה יכול לעשות את זה1 כשיש לך מקרים חדשים בודדים, אולי גם דו ספרתי נמוך. כשיש לך כמה עשרות מקרים חדשים זו כבר לוגיסטיקה מטורפת. _______________ 1 תאורטית, כי אתה מכניס לבידוד כפוי אנשים בריאים לחלוטין, ופוגע קשות בזכות שלהם לחירות למען טובת הכלל. |
|
||||
|
||||
לא חושב. גם לא באופן תאורטי. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לעשות הערכה גסה מאד על סמך התבוננות בגרף. בסוף תקופת בלימת הגל השני הגרף נראה יורד בצורה די לינארית. כשאני מאריך את הקו הלינארי הוא חותך את ציר הזמן ב 2 ביוני, אך אני מניח שצריכה להיות שם איזו העגלה של הגרף כך שדרוש עוד זמן. לפי זה 6 7 ימים אולי זו הגזמה. אז זה היה לוקח קצת יותר. אבל זה אפשרי. אם נעשה את אותו תרגיל בגרף החולים הקשים התמונה תהיה פחות או יותר אותה תמונה. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להשוות לגרף המקרים הפעילים של ניו זילנד, שם אחרי הירידה המהירה של 3 שבועות היתה התעגלות במשך חודש נוסף. מעניין שהפתיחה ההדרגתית של הסגר- חנויות רחוב ב 24 לאפריל, החזרת כיתות א' ב' וי"א י"ב ללימודים ב 3 למאי, וקניונים ב 7 למאי, לא עצרו את הירידה במספר המקרים החדשים והמקרים הפעילים. אבל ב 17-19 למאי נפתחו בתי הספר לגמרי, החופים ובתי הכנסת ב 20 למאי. כעבור שבוע התחילו המקרים החדשים לקפוץ. |
|
||||
|
||||
זה נכון שהירידה נמשכה זמן די ארוך אחרי שהתחילה פתיחת המשק, אבל צריך להתבונן גם באופי הירידה. אתה יכול במקום להתבונן בישר שציירתי, לבדוק את הסימטריה של הגל הראשון, כלומר הירידה לעומת העלייה בתחילת הגל. רואים שכבר ב 15 במאי אמנם הירידה נמשכת אבל הסימטריה לעומת העלייה בגרף נשברת, כלומר קצב הירידה כבר מתחיל להיות פחות גבוה מקצב העלייה המקביל. וקצב הירידה הולך ויורד עד שהוא מתאפס והופך כיוון בערך ב 30 במאי. |
|
||||
|
||||
ניו זילנד היא מדינת אי קטנה ללא צפיפות אולוסין, אני לא בטוח שאפשר ללמוד מהם הרבה. אתה יכול להסביר איך ביוון ובולגריה יש כל כך מעט מקרים? |
|
||||
|
||||
יש המון משתנים. אקלים, צפיפות האוכלוסין, מידת הציות של האוכלוסיה להנחיות הריחוק החברתי, ומסתבר שלא פחות חשוב- חסר בויטמין D באוכלוסיה. עם זאת יש לי כמה הסברים. בבולגריה עשו מעט בדיקות יחסית, ולכן גילו מעט נדבקים. שיעור מקרי המוות ביחס לאוכלוסיה שם גבוה מזה של אוסטריה. אני חושב שאילו היו עושים שם הרבה בדיקות גם שיעור הנדבקים באוכלוסיה שם לא היה נמוך מזה של אוסטריה. ביוון אכן המצב טוב בהרבה, יש לה רק מחצית המקרים וגם מחצית ממקרי המוות של אוסטריה. זה הבדל גדול אבל לא קיצוני. מדינה שמצבה טוב באופן חריג שדורש הסבר היא תאילנד. התאילנדים חטפו הדבקות גם מהסינים וגם מצרפתים ואיטלקים, היתה להם התפרצות של המגפה בהיכל ספורט של קרבות אגרוף, ובכל זאת המגפה דעכה שם די מהר, ונרשמו שם רק 59 מקרי מוות יש לי ניחוש. בתחילת ההתפרצות ראיתי תבנית עונתית שבה הוירוס מעדיף מזג אוויר קריר אך לא קפוא (ההתפרצות ברוסיה ושבדיה התחילה מאוחר) וסולד ממזג אוויר חם (במדינות טרופיות באסיה- הונג קונג, תאילנד, מלזיה- לא היתה התפרצות רצינית למרות שחטפו את הנגיף מוקדם וחזק) אבל התבנית הזו נשברה מאוחר יותר, במיוחד בגל השני בישראל. הניחוש שלי הוא מיזוג אוויר. ראינו שהוירוס מאוד אוהב חללים סגורים וממוזגים במיזוג מרכזי (אוטובוסים, בתי תפילה, לינה משותפת, אניית נוסעים). בארצנו השימוש במיזוג אוויר מרכזי בחדשי הקיץ נרחב מאוד. אני מנחש שביוון פחות. אני מנחש שפחות יוונים הולכים לקניון ביחס לישראלים, ושבתחבורה הציבורית שם נסעו יותר עם חלונות פתוחים. אני מנחש גם שלתאילנדים אין חסר בויטמין D. |
|
||||
|
||||
כידוע ויטמין D הוא מוצר זול מאד וכבר שנים נוהגים להוסיף אותו לתזונה של אנשים, במיוחד נשים1, בלי תופעות לוואי בעייתיות (כל עוד לא צורכים כמויות עצומות), כך שגם אם אין מספיק מחקרים טובים להסרת כל ספק בקשר להשפעתו על המחלה, זה מקרה קלאסי בו מחיר השגיאה צריך לשנות את העמדה הרפואית המפורסמת Primum non nocere כך שהייתי מצפה ממשרד הבריאות שימליץ לאנשים ליטול אותו, בפרט לאלה שיודעים שרמתו נמוכה אצלם, ובעקבות הסגר אני משער שזה רוב האוכלוסייה (הזכרתי אותו ב תגובה 714040 , תגובה 720017 ו-תגובה 725273 אבל גונבה לאוזני שמועה שלא כולכם משננים את החומר כראוי וחבל!). __________ פינת הספקולציה הפרועה: אולי העמידות היחסית של נשים קשורה לכך? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שזאת הסיבה שחרדים וערבים נפגעים יותר בישראל? |
|
||||
|
||||
קיבלתי המלצות על ויטמין D ממספר מקורות (אתה היית הראשון!). יש לו חסידים עוד מלפני הקורונה. ד"ר אבני טוען שכלור, סבון ופלואור הורסים את תהליך ההטמעה של הויטמין בגוף ולכן אם התקלחת כשחזרת מהים לא תזכה להעלות את רמת ויטמין D בדם. בכתבה מוזכרת בהרחבה הבעייתיות של "ראשית אל תזיק" כאשר ידוע שמחיר השגיאה נמוך מאוד. בכל זאת אין המלצה של הממסד הרפואי וכל רופא מציע את תוספת הויטמין לידידיו וקרוביו באופן לא רשמי. אני נוטל את תוספת הויטמין באופן ספוראדי. |
|
||||
|
||||
ד״ר אבני? יכול להיות שהוא במקרה צודק מדי פעם. אני משתדל לא להתייחס להמלצות שלו כהמלצות שליליות: לפי הערך בויקיפדיה העברית (לא בדקתי את המקורות) יש מחיר לשגיאה. |
|
||||
|
||||
מה? הויטמין (שנוצר בגוף מתחת לאפידרמיס) נהרס ע"י סבון שכידוע אינו חודר את העור? אם כך כדאי אולי לעשות כעצת טראמפ ולשתות אקונומיקה. (לקורא התמים שהגיע הנה כי נשבר לו מהשעור בזום: בשום אופן לא לשתות! זאת בדיחה עלובה ותו לא1) _________ []1- לאותו קורא: כלומר בדיחה עלובה בלבד. |
|
||||
|
||||
אולי ויטמין D הוא אחד הגורמים (יכול להיות גורם חשוב) לעונתיות של מחלות דרכי הנשימה. |
|
||||
|
||||
הרצאה מרתקת של רופא (ד"ר ווסק (?)), שמציע פעולת רפואה מונעת שבה כל אדם, בכוחות עצמו, ובאמצעים ביתיים (מיץ לימון למשל). מונע מחלת קורונה בשלב הראשוני שלה, במערות האף. לטענתו, משמיעה ראשונה, מערות האף הן המקום בו ווירוסי הקורונה עוברים שלב הדגירה. בסוף שלב הדגירה הם נישפכים לתוך הריאות בבת אחת ואז המחלה מחמירה. לטענתו של ד"ר ווסק. פעולת החיטוי יעילה לא רק למחלת הקורונה אלא לעוד הרבה ווירוסים של מערכת הנשימה (משום שגם הם עוברים אינקובציה במערות האף). לטענתו, הוא ניסה את שיטת החיטוי שלו במניעת מחלות ווירליות של כלי הנשימה (מחלות רספרטיביות), ובדרך זו הוא מנע את התפתחותן לאחר השלב הראשוני. שווה לשמוע את כל דבריו. כולל הפסימיות שלו לגבי תגובת מערכות הבריאות המימסדיות. אני שוקל ברצינות לנסות את ההנחיות שלו לחיטוי מערות האף, עם מיץ לימון או חומר חילופי. |
|
||||
|
||||
מעולה, תודה! הראיון מאיר את הפן הקליני של המחלה. פן שהיה רחוק מהפוקוס של הממסד הרפואי1. מרפואה טבעית ידעתי שמיץ לימון מטפל טוב בחיידקים, אבל לא ידעתי שגם בוירוסים. למשל בדלקת גרון ההמלצה של רפואה טבעית היא לגרגר מיץ לימון ולחסוך באנטיביוטיקה. מיץ הלימון מטפל בדלקת גרון חיידקית, ואם הדלקת היא ויראלית ממילא אנטיביוטיקה לא תעזור. למדתי שני דברים חשובים- 1. המרואיין נותן הסבר קליני מצויין למעבר מהדבקה אסימפטומטית למצב של דלקת ריאות. מי שיש לו מערכת חיסונית טובה לא יגיע למצב הסימפטומטי כי המערכת החיסונית שלו תטפל בוירוס בשלב הדגירה שלו במערות האף, והוא כלל לא יגיע לעומס הויראלי שגורם לזליגה לריאות ולדלקת ריאות. על הדרך זה גם מסביר מדוע החולים הפרה- סימפטומטיים מדביקים ביותר יום לפני שהם מפתחים סימפטומים: זה השלב שבו העומס הויראלי במערות האף בשיאו. כאשר כל העסק יורד פיזית לריאות העומס הויראלי במערות האף קטן. 2. הסיווג של וירוסי הנשימה כמדכאי מערכת החיסון מסביר מצוין את ההבדל בין החיסון לכל החיים שמיגר את האבעבועות השחורות לבין החיסון הזמני שלא מצליח למגר את השפעת (ואת הקורונה). _________ 1 בעקבות הראיון מצאתי מחקרים רבים שמראים שחומרת המחלה קשורה בירידה בכמות התאים הלבנים, אבל לרובם היו ציטוטים בודדים. |
|
||||
|
||||
2. לגבי שפעת, צריך לזכור שהבעיה העיקרית של החיסון היא הופעת זנים חדשים שנגדם החיסון לא פועל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שחיסון השפעת לא עובד ב 100% גם על הזנים הקיימים. אם זה נכון אז זה הבדל מהותי ולא כמותי לעומת חיסון האבעבועות השחורות. אותו הבדל מהותי שהד"ר דיבר עליו בין וירוסים אימונופרודוקטיביים לבין וירוסים אימונורפרסיביים. |
|
||||
|
||||
מאחר ויש ביוטיוב 83,677,301 רופאים שמנסים להסביר לי כל מיני דברים בקשר לקוביד 19, שעה ורבע זה טיפה יותר מדי זמן להקדיש לאחד מהם. האם הוא נותן הפניות למחקרים כלשהם עליהם הוא מתבסס, או שניסיונו בן 54 השנים ברפואה אמור לשכנע אותי לבטוח בו? בהערות לא מצאתי שום קישורים כאלה. |
|
||||
|
||||
דלג ל-2 הסעיפים האחרונים אם תחכה עוד קצת, בטח רודי ג'וליאני ימליץ גם עליו. המלצה שלי: אתה יכול לבדוק אותו בעצמך. בפעם הבאה שתסבול משיעול, או כאב גרון, נסה לשתות לימונדה עם מעט מים. תראה אם זה עוזר. |
|
||||
|
||||
כלומר: נראה לו שיש כיוון ששווה לחקור. ואז הוא מציין שהוא הרגיש חולה ואז שתה מין לימון (עם דבש בשביל הטעם) וזה עזר לו. אני מקווה שלא הוא יהיה זה שיחקור לאור כישורי הסקת המסקנות שהוא הפגין. |
|
||||
|
||||
המאמר שאליו הפנית נשמע לי כתרגום גוגל של מאמר בשפה אחרת, קשה להבין מה ניטען. לכן צריך להימנע מהתייחסות ביקורתית כל עוד לא רואים את המאמר במקור. לא שמעתי את הקטע של טיפול הקלה של מיץ לימון ודבש. אני יכול רק לנחש שטיפול כזה, אם הוריד את עוצמת הדלקת בגרון, אמור להעיד על האפקטיביות של מיץ לימון נגד ווירוסים, לא מתייחס ישירות לחיטוי מערות האף באמצעות מיץ לימון. נראה לי ששאלת האפקטיביות של מיץ לימון לחיטוי מערות האף --- עדיף שתיבחן בשעה שיש נזלת באף (כלומר דלקת באיזור קרוב למערות האף). אם חיטוי מערות האף בתחילת נזלת מקצרת באופן דרסטי את שלב הנזלת, זו עדות מסייעת. |
|
||||
|
||||
תרופות נגד קורונה דובר בזמנו הרבה על רמדסביר כתרופה אנטי-ויראלית לחולי קורונה קשים. אם לסמוך על אתר הכללית למעלה, גם היום מטפלים בחולים בתרופה. בכתבה שראיתי לפני מספר שבועות ב-CNN נמסר כי ניסויים מבוקרים שנערכו עם התרופה לא גילו שום השפעה חיובית של התרופה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל באיכות הניסויים בין תרופות סיסטמיות (כגון רמדסביר) לבין טיפול ממוקד (כגון חיטוי מערות האף). הניסויים בתרופה סיסטמית מסובך כי היא פועלת בצורה מסובכת, יתכנו אינטראקציות לא צפויות שלה עם תרופות אחרות או אינטראקציות עם מהלכי מחלה אחרים). לעומתם — חיטוי מערות האף, בשלב הראשוני של ההידבקות, זה טיפול ממוקד שאמור לא להיות בשום אינטראקציה עם מהלכי מחלה. לכן הניסוי מאוד פשוט: או שהדגירה מופסקת מייד (תוך שעות נאמר) או שלא מופסקת כלל. אני לא מסתמך באופן עיוור אחר ההבטחות וההצלחות שאודותיהן דר ווסק טוען, אלא חושב שיש מקום לנסות אותן. הניסוי פשוט וברור: כל מה שצריך הוא לחטא את מערות האף (בחומר כזה או אחר ולראות תוך יום, נאמר, שהדלקת במערות האף יורדת תוך יום). ירידת הדלקת תתבטא בירידה דרסטית בנזלת אם יש, או ירידה בכאבים באיזור אם יש. (קראתי בזמנו שנידבקים עם סימפטומים קלים מדווחים על כאבים משמעותיים באיזור מערות האף, כמו כן (כידוע) עושים בדיקת מטושים לקורונה על ידי החדרת מטושים למערות האף. כל אילו הן ראיות ראשוניות על כך שדר ווסק בכיוון נכון בנוגע להבנת מהלך מחלה (אטיולוגיה (?)) של קורונה בשלביה הראשונים. השאלה כרגע היא אם הטיפול שהוא מציע הוא טיפול יעיל. אני אנסה את השימוש במיץ לימון לא רק באמצעות מטושים טבולים במיץ לימון, כפי שווסק הציע, אלא אנסה לאלתר משאף שיתיז ארוסול של מיץ לימון *עמוק* לתוך מערות האף. קל לי לאלתר בעצמי משאף כזה, כי לפני כשנה קניתי מרסס אירוסול למטרות אחרות שריסס מים *ביעילות*. כל מה שאני צריך הוא לשים מיץ לימון, מרוכז או מהול, בתוך המיכל של המשאף. המהילה תהיה לפי החריפות של הגירוי של החומר (לא אכניס ריכוז מיץ גבוה שיגרום אי נוחות פיזית). מחיר מרסס אירוסול בו אשתמש, היה 15 שקלים לפי זכרוני, קניתי בחנות כלי מטבח. התלהבתי מהשיטה של ד"ר ווסק כי יש לי ניסיון מאוד חיובי של דיכוי דלקות *מיידי* בחלל הפה והוושט על ידי שטיפה באלכוהול 40%. חיטוי כזה מחולל פלאים מייד בלי להזיק. אני עושה זאת לפחות 10 שנים. האלכוהול 40% הוא בדרך כלל וודקה או משקה אלכוהולי זול דומה. אני לא אוהב לשתות אלכוהול אבל אין לי מניעה להשתמש בו לחיטוי. באופן כללי — כל טיפול מניעתי שהחולה יכול לעשות בלי תלות במימסד הרפואי יש לו יתרונות הנובעים מחוסר התלות באנשים אחרים. אם זה עובד היטב זה עובד היטב מייד, לא צריך אישורים מגופים רפואיים שעצם התלות בהם מסרבלת את הטיפול. |
|
||||
|
||||
שאלה: האם מאז התשובה לעיל אכן ניסית את מיץ הלימון והאם עזר? האם גרם לגירויים כלשהם באף או בקיבה? לגבי האלכוהול שאתה מדבר עליו לחיטוי - האם אתה גם בולע או רק מגרגר ושופך? תודה שרון |
|
||||
|
||||
חוששני ש-ab כבר אינו פוקד את מחוזותינו, ולנו לא נותר אלא להתפלל מטאפורית שהוא רק שכח. אבל לגבי האלכוהול התשובה ידועה: לבלוע. זה ככל הנראה לא יועיל לקורונה, אבל ישפר את מצב הרוח. |
|
||||
|
||||
תודה, לקרוא את זה לוקח הרבה פחות משעה ורבע, כך שאני אפילו לא צריך לדלג לסוף. רגע. ... וואו, זה קיבל ציון מעולה אצל אריק? המילה היחידה החשובה שמצאתי שם היא דומני. כל הרעיון נשמע, כמובן, אפשרי, אבל מתוך כל מליון רעיונות לא רעים כאלה בעולם הרפואה, אולי אחד מוכח בסוף כנכון, ושום אנקדוטה של מישהו ששתה וודקה (רעיון שכבר מסתובב זמן רב במקומות מסויימים. וודקה עם לימון בטח תהיה סופר-תרופה) והבריא מהקורונה תוך שעתיים לא שווה יותר מדי, אלא כרומז על אפשרות שאולי כדאי לחקור. אבל הלוואי שהוא צודק. עם כמויות התה-עם-לימון שסבתי השקתה אותי בהן כשהייתי ילד (חולני מאד בעשור ומשהו הראשון של חיי, עד שהבעיה אותרה ונפתרה) בטח אחיה לנצח. |
|
||||
|
||||
שאיפת לימון לאף1 וברור שמשקאות חמים עם לימון הם תרופות סבתא ידועות ושימושיות מקדמת דנא, לא ברור לי מה החידוש הגדול במאמר שכזה. 1 לילדים כיום יותר מקובל תרסיס מי מלח לאף שנמכר בבתי המרקחת ועד כמה שאני מבין הרעיון שבו דומה - יצירת סביבה לא נוחה לחיידקים במערות האף. |
|
||||
|
||||
תראה, הוא שותה לימון ואתם כבר חמוצים :) |
|
||||
|
||||
מעניין מאד ונשמע הגיוני. הנה דוגמא לתרסיס אף מחטא שנמצא בשלבי בדיקה - במקרה זה, חומר המופרש ע"י מערכת החיסון באופן טבעי: |
|
||||
|
||||
התחלתי לבדוק את זה, ומצאתי כמה דברים מעניינים: 1. מחסור (deficiency) ותת ספיקה (insuffucency) של ויטמין D נפוצים בכל העולם, כולל במפתיע בארצות שמשיות כמו ישראל1 וברזיל2. עוד הפתעה: במחקר הישראלי לא נמצאה עונתיות בין הקיץ לחורף ברמות הויטמין. בברזיל ובאיראן כן. בשבדיה עונתיות גדולה4 במתאם גבוה מאוד לרמת קרינת ה UV, למרות שבשבדיה נהוג תיסוף ויטמין D במוצרי חלב. 2. כהי עור סובלים יותר ממחסור בויטמין D מאשר בהירי עור12. במפתיע בארצות צפון אירופה (נורבגיה, פינלנד ושבדיה) יש פחות חסר בויטמין D מאשר בדרום אירופה (ספרד וצפון איטליה). הקורלציה בין רמות ויטמין D לבין תחלואה מקורונה בין ארצות אירופה הייתה מובהקת (0.046=P)3 3. מבוגרים סובלים יותר ממחסור בויטמין D. רמות נמוכות במיוחד נצפו (לא במפתיע) אצל מאושפזים במחלקה פנימית. 4. רמות נמוכות של ויטמין D נצפו כתואמות לגידול בתחלואה במחלות דרכי הנשימה. 5. עם זאת. הקורלציה לא מלמדת על כיוון הסיבתיות, ולכן לא ידוע אם תוספת ויטמין D בתזונה אכן מונעת מחלות דרכי הנשימה. ____________ 1 Vitamin D insufficiency in a sunny environment: a demographic and seasonal analysis 2 <קישור https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20637530/> 3 <קישור https://govextra.gov.il/media/20501/nutd-nitamind.pdf... 4 <קישור https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4512566/... לכ 60% מהנבדקים היו פחות מ 50nmol/L (בערך 20ng/mL) ברבע הראשון של השנה, ורק ל 11% ברבע השלישי. |
|
||||
|
||||
קישור לראיון עם רופא אמריקני שמסביר עוד על התועלת האפשרית בויטמין D למניעת קורונה: יש לו סדרת הרצאות ארוכה שסוקרת נושאים שונים בקשר לקורונה - מתאימה בעיקר לחובבי ביולוגיה: |
|
||||
|
||||
ראיון שנמשך שעה שלמה! עד פריצת היוטיוב לחיי לא הערכתי נכון את חשיבות המצאת הכתב. |
|
||||
|
||||
כמעט כרגיל, אני מוצא את סקוט אלכסנדר1 כמקום המומלץ ביותר לסקירה מקיפה של נושאים במחלוקת. לדעתי בפלנטה עליה הוא חי היממה נמשכך לפחות שבוע אחד שלנו, אחרת אי אפשר להבין את ההספק שלו. _________ 1- אחרי שנעשה לו אאוטינג ע"י ה NYT2 הוא פרסם בעצמו את שמו האמיתי, אבל דומני שהוא מעדיף להמשיך להיקרא כך. 2- הוא נאלץ להתפטר ממקום עבודתו כתוצאה מכך, ורבים ביטלו את המנוי שלהם על העיתון במחאה. אני החלטתי להבליג ולהמשיך להציץ ברשימת רבי המכר השבועית (חינם) מדי פעם... |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על טיפול בויטמין D אלא על מניעה. ממה שראיתי העלאה משמעותית של רמות ויטמין D בדם לוקחת כמה שבועות גם במינונים גבוהים, כך שהיעילות של טיפול מוטלת בספק בכל מקרה. וגם נראה לי שהקשר הפוך- רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר. לכן נראה לי שסוכרתיים, שפגיעים יותר לקורונה, לא יהנו מהעלאת רמות הויטמין D בדמם אלא אם היא קשורה להיפוך הבעיה המערכתית הכללית שלהם שמתבטאת בסוכרת עצמה. |
|
||||
|
||||
על פרק הזמן שלוקח לרמות הויטמין בגוף לעלות התגברו ע"י שימוש בנגזרת של הויטמין לפחות בניסוי אחד (ומן הסתם באחרים). למה כוונתך כשאתה כותב "נראה לי" ש"רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר"? נראה לך ברמה של תחושת בטן (נעים מאד, הגב' נתניהו) או שיש לך משהו להסתמך עליו? מכל מקום, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים לדעתי נטילת ויטמין D היא אמצעי זהירות קל וזול עם מעט מאד סיכונים, כך שלי אין התלבטות, מה עוד שאני נחשף מעט מדי לשמש. |
|
||||
|
||||
יוצא שהאוכלוסיות בעלות חסר בויטמין D הן אותן אוכלוסיות שפגיעות במיוחד לקורונה, וכן אלה אותן אוכלוסיות שמן הסתם מערכת החיסון שלהן במצב ירוד: - זקנים - סוכרתיים - עודף משקל חריג - בעיות קרדיו וסקולריות - רמות גבוהות של סטרס יוצאי דופן הם כהי עור באקלים ממוזג, שבאמת יש להם בעיה טכנית של ויטמין D נמוך כי הם חיים במקום שהם לא מותאמים לקרינת השמש בו. אצלם קל להאמין שהסיבתיות היא מויטמין D נמוך אל מערכת חיסון חלשה. אצל האחרים קל להאמין שאלו שני דברים שנובעים מאותה הסיבה- אותן בעיות מערכתיות שהם סובלים מהן. יכול להיות שהמחקר הספרדי באמת התמקד באוכלוסיה מהסוג האחרון, ועל כם התוצאות המצויינות שלו. בכל מקרה לא ראיתי שמדדו למטופלים במחקר את רמות ויטמין D בהגעה ובשחרור כדי לראות האם אכן עלתה רמתו משמעותית כתוצאה מהטיפול. נראה לי שהם הסתפקו בתוצאות הקליניות. |
|
||||
|
||||
הדיווחים מתאילנד מוטלים בספק, אבל גם אם לא, לא נראה לי שזאת מדינה שכדאי ללמוד ממנה. |
|
||||
|
||||
אני גם תהיתי על מזגנים. אבל עכשיו הויטמין די בהייפ, וכדי לבלבל אותנו, אוכלוסיות מרובות מזגנים נוטות להיחשף פחות לשמש. |
|
||||
|
||||
קומבינציה בעייתית במיוחד. וזה גם מחזיר אותי להנחיה העקומה מכולן- האיסור ללכת לים. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, המהות מתחבאת בדקויות. ללכת לים זה גם הרץ הבודד שרץ בחוף המשתזפים דרומית לחיפה וזה גם אלף מתגודדים בסחנה שיורקים לא רק וירוסים אלא גם קליפות גרעינים לתוך הפה של שכניהם.ועשו לי טובה, הפסיקו עם השטות של האויר הפתוח. שאזכיר את מסיבת המינוי של המועמדת לעליון בארה"ב? כנראה שאם אתה הולך בגפך או בזוג ברחוב של בנימינה, הסיכוי להדבק הוא אפסי. זה לא חל על המון חרדי המסתער על תבניות ביצים, המון צפוף על שפת הים או מפגינים המריחים את זיעת בית השחי של חבריהם. מאידך, התקנות לא יכולות להיות דיפרנציאליות או פרטניות כפי שמבקשים המבקרים. התקנות צריכות להיות פשוטות וברורות. במדינה ליברטריאנית, שלא לומר פורעת חוק כמו ישראל, אם האכיפה תצליח לאכוף את הנהלים הפשוטים על כל מיני משתינים מן המקפצה, זה כבר יהיה יפה. צריך להיות אטום כדי להתעלם מן התוצאות המהירות של הסגר הנכחי. התקנות אכן אינן עומדות במבחן הרציונלי וברור שאילוצים פוליטיים שחקו לא פחות מצרכים אובייקטיביים, אבל הטרלול הזה עובד הרבה יותר מכל עצות המומחים, הרמזורים והחיסונים מנס ציונה. אגב, אני ממש לא חסיד של מסורת המחאה החברתית לדורותיה, כולל הגלגול הבלפוראי הנוכחי. אבל בסיועו של ה"ה ברקוביץ, הבנתי סופסוף שיש למוחים נקודה אחת חזקה מאד: שלטון החוק בישראל מקבל לאט לאט אבל בעקביות מאפיינים של שלטון כנופיית פשע. מינויים לפי מפתחות פוליטיים ומפלגתיים, מדיניות אכיפה סלקטיבית מופרעת, קיום אוטונומיות חופשיות משלטון החוק, הסתה בלתי פוסקת של גורמים עבריניים מתוך השלטון ואלימות מילולית עם פוטנציאל לא רע להפוך לממשית כלפי אמירות פוליטיות. הולכת ונחשפת כאן מציאות חדשה שמהר מאד יכולה להפוך לבלתי הפיכה. סיבה לדאגה מיוחדת היא שהפקק בסכר החושב להישבר זו מפחגה כל כך שבורה ומתפרקת כמו כחול לבן. |
|
||||
|
||||
צ''ל מפלגה כמובן. או אולי מתאים יותר מפרקה. |
|
||||
|
||||
"הבנתי סופסוף שיש למוחים נקודה אחת חזקה מאד: שלטון החוק בישראל מקבל לאט לאט אבל בעקביות מאפיינים של שלטון כנופיית פשע." - את זה אתה הבנת רק "סופסוף", והיית צריך לא פחות מאשר את ההיסטוריון הדגול אייל ברקוביץ' כדי להגיע לתובנה הזאת? אתמהה. תגובה 697801 ובמיוחד הערות הרגל. |
|
||||
|
||||
ובל אובן כאילו אני טוען שהרחקתי ראות. זה היה מוכר וידוע לכל בר דעת, או לפחות להרבה מאד בני דעת, גם אז. |
|
||||
|
||||
אתה לגמרי צודק. פשוט ברגע שאתה חושב על כך, הדבר מכה בך. התופעה הזאת של שאלת הנאמנות האישית למנהיג העליון כקריטריון עיקרי לכל מינוי ומינוי, היא כל כך באור היום שאנו כבר לא שמים אליה לב. הלהקה הזו של משרתי חצר התומכים בכל עבירה של משפחת הפשע ומסתערים ככלבי תקיפה שהריחו דם על כל מי שמעיז אפילו להסתייג מחריגה כלשהי של כנופיית השלטון. הלב מסרב להאמין שזהו המצב, אבל אז נזכרים שהמינויים של מנדלבליט ואלשייך היו מינויים של אנשים שנחשבו מקורבים (בגלל הכיפה?) והיו אמורים לשרת את משפחת השלטון. התגובה כלפיהם כאשר סירבו למלא את "תפקידם" המיועד כמשרתי השלטון, חשפה לעין כל את האופי הפלילי של התנהגות הכנופיה הזו. |
|
||||
|
||||
ממש לא מסכים. אנחנו כבר יודעים מצוין איפה נדבקים הכי הרבה, והכי הרבה בפער: בתוך משקי בית, ובהתכנסויות צפופות במקומות סגורים. בתוך משקי בית זה ברור0. בהתכנסויות צפופות במקומות סגורים- במקום הראשון נמצאים בתי תפילה1 ומגורים משותפים בתנאי פנימיה2. במקום השני תחבורה ציבורית3, במקום השלישי מסיבות4 וכנסים5 ובמקום הרביעי כיתות לימוד6 ואנחנו יודעים את זה כבר הרבה זמן. ספר לי על מקרה אחד דומה לאלה שהבאתי, מהארץ או מהעולם כולו, של הדבקה המונית בחוף הים, או בכל מקום פתוח אחר, ואשתוק. תביא לי מפלורידה, מהגנגס או מהאיפנימה. אחד. וכן, בוא נדבר על המסיבה בגן הוורדים- "המשתתפים לא שמרו על מרחק ומעט מהם עטו מסיכות. חלקם התערבבו באירוע קטן יותר שנערך בתוך המעון הנשיאותי." כן, התקנות צריכות להיות פשוטות וברורות, והן גם צריכות להיאכף בעוצמה, בקפידה ובשיוויוניות. להתקין תקנה שאומרת שאסורה כל התכנסות במקומות סגורים זה הכי פשוט בעולם. לא לתפילה, לא לקניות, לא לריקודים ולא לאוכל ושתיה. עשרה אנשים7 לכל היותר בין ארבעה קירות8, וזהו. אנחנו יודעים שתקנה כזו הממשלה הנוכחית לא מסוגלת להוציא, קל וחומר לאכוף, ולכן חצי שנה היא רוקדת ריקודי עמבה. __________ 0 בסין 75-80% מסך כל ההדבקות היו בתוך משקי בית, אבל זה לא חכמה כי הם היו נעולים בבית. הסינים הוכיחו שכשזה המצב- עוצר מלא פותר את הבעיה תוך מספר שבועות. 1 אני ארחיק עדותי לכנסיה בקוריאה שהיתה אחראית עד 10 למרץ ל 4710 מקרים מתוך 7513 מקרים במדינה(!!)9 ולהתכנסות הדתית במלזיה שהיתה אחראית ליותר ממחצית(!) מתוך 673 המקרים במדינה נכון ל 17 במרץ. התוצאות של שתי אלו כבר היו ידועות כשישראל נכנסה לסגר הראשון. 2 ושוב- אף מלה- לא על חרדים ולא על ישראל. במחנה בג'ורג'יה ארה"ב בחודש יוני נדבקו 44%(!!)9 מהשוהים במחנה, כנראה מסופר ספרדר אחד. זה יותר משיעור ההדבקה בתוך משקי בית בסין, שנמצא כ 30%. לינה משותפת המונית בבקתות לא מאווררות היתה כנראה הגורם הראשי להדבקה. 3 באוטובוס הנזירים בסין נדבקו שליש מהנוסעים מנוסעת אחת. 4 אף מלה על חתונות של חרדים וערבים- אני מדבר על אתרי הסקי באיטליה, שפיזרו את הנגיף ברחבי אירופה, ואתר אישגל באוסטריה, שהדביק לפחות 800 אוסטרים וכפול מזה תיירים. ועל המסיבה בפסטיבל בגנגלט, גרמניה. גם על אלה אנחנו יודעים כבר מפברואר, מרץ ואפריל. 5 הכנס בסינגפור כמובן, שהצית את ההפצה הבינלאומית של הנגיף. 6 כאן לצערי המקרה הבולט ביותר הוא המקרה הישראלי של הגימנסיה בירושלים. סמל לכשלון הישראלי, אלופת העולם הבלתי מעורערת בכשלון בפתיחת מערכת החינוך. תוך ארבעה ימים עלה מספר הנדבקים מחמישה ל 144. 7 מתחת גיל 10 לא נספרים. 8 וזה כולל תחת אותו מיזוג מרכזי. אם מקום עבודה רוצה להעסיק יותר מעשרה עובדים בבניין אחד- יכבה את המיזוג ויפתח את החלונות. ובכל מקרה בחדר האוכל לא ישהו יותר מ 10 אנשים יחדיו לפי תקנת 4 קירות. 9 ההתלהמות לא מיותרת!! |
|
||||
|
||||
אני לא טוען פה מה יותר ומה פחות. אני גם לא רואה מוקד הדבקות גדול בהפגנות. אבל אפשר להידבק יפה מאד גם באויר הפתוח ותעיד המסיבה בגן הורדים. את טעויותי אני מזכיר. ילדים הם נשאים די חלשים והם חולים ממש רק לעתים רחוקות והנה בכל זאת התברר שפתיחת בתי הספר היתה מוקד של התפרצות הגל השני. אני משער שמה שהפך את הקורונה למגיפה עולמית הוא העובדה שאפשר להדבק גם באמצעות חשיפה קלה לנשאים חסרי תסמינים, למשטחים נגועים ולחלקיקי אבק מיקרוסקופיים. יתר על כן, אפשר שגם תחת בידוד חברתי אבסולוטי וחיסון עדר וכל אלו, הוירוס יצליח לשרוד. הקרובים שלו וירוסי הנזלת וההצטננויות עושים זאת לא רע. |
|
||||
|
||||
יש הבדל אולי בין ילדים לנערים? |
|
||||
|
||||
זאת חייבת להיות שאלה של מה יותר ומה פחות. אחרת תהרוג את כולם מדיכאון בבית. |
|
||||
|
||||
כדי לחדד: העברת ווירוסים דרך האוויר מתוגברת פלאים כאשר נשא קורונה מרים את קולו דרך קבע, על ידי שירה, תפילה קולנית, שיכת מיזמורים, חזנות וכדומה. אם זכרוני לא מטעה אותי נעדו ניסויים לגבי הפצת ווירוסים למרחק ולחלל האוויר כאשר נשא הווירוסים מרים את קולו. הדוגמא של נידבקי האוטובוס (נזירים ?) לטקס דתי הייתה (אולי) כאשר נוסעי הטקס הנעימו את שעות הנסיעה הממושכות בשירה דתית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה טועה בכך שאתה חושב שהנחית האיסור ללכת לים היא עקומה. כדי להסביר את דעתי אני רוצה להתחיל בדוגמה. אתמול ראיתי ראיון עם מישהו מ"השולמנים". הוא הסביר שהסיכוי להידבק בסופרמרקט גבוה מסיכוי להידבק בדוכן פלאפל ברחוב, משום שבסופרמרקט אתה נמצא בחלל סגור ואילו כשאתה קונה פלאפל אתה באוויר הפתוח. לכן, לדעתו לא הגיוני להתיר סופרמרקטים ולא להתיר דוכני פלאפל. הוא לכאורה צודק. אנו משתדלים לעשות את כל קניות המזון באמצעות הזמנות, אבל יוצא בכל זאת שאני מוצא את עצמי בתור בסופרמרקט, וחש ממש לא נעים למרות שגם אני וכל הנוכחים עוטים מסיכות, ומחכה "על קוצים" לרגע ש"אפלט" משם, ואני מניח שלו עמדתי ברחוב באוויר הפתוח וקניתי פלאפל הייתי מרגיש הרבה יותר בטוח. אבל בכל זאת הוא לא צודק. אין זה נכון לסדר לפי רמת הסיכון את בתי המסחר ומקומות הבילוי, להחליט על רמת סיכון מסויימת ולהתיר את כל מה שברשימה עד שם, כך שלא ייתכן שיותרו סופרמרקטים שנמצאים ברמת סיכון יותר גבוהה מדוכני פלאפל שלא יותרו. גם אם יהיה איסור על נשימה תמנענה הדבקות, אבל בכל זאת אדם צריך לנשום. כך (כמעט) זה גם עם מזון. אי אפשר למנוע מאנשים לרכוש מזון למרות שיש סכנת הידבקות1. וכיוון שמנסים להקטין את הסיכון להידבקות עד כמה שאפשר סוגרים גם מקומות שרמת הסיכון בהם נמוכה ייחסית, אם אין הם ממש חיוניים להמשך הקיום. אסור לחשוב בצורה בינרית: זה מותר וזה אסור כשהקריטריון היחיד הוא רמת הסיכון. חופי הים אצלנו בקיץ, במיוחד בשבתות, מהווים מקום עם צפיפות ענקית, כשהאנשים גם לא עוטים מסיכות. על פניו יש שם סיכויי הדבקות גבוהים, ולא מדובר כאן באוויר לנשימה או בלחם לאכול, ולא נורא אם נוותר על התענוג הזה. אני עצמי די סובל מכך שהבריכות סגורות, ואני גם סבור שהסיכוי שלי להידבק שם הוא די קלוש, ובכל זאת אני חושב שההחלטה לסגור את הבריכות היא נכונה. הבריכות אינן במקום ראשון מבחינת הקיום, ובסגר צריך לצמצם כמה שרק אפשר את הסיכוי להידבקות. כשתיגמר הקורונה אפשר יהיה לחזור לים (לאלו שנהנים מהצפיפות) וגם לבריכות. ובקשר לחשיבה הבינרית רציתי לומר גם משהו על מסיכות. שמעתי אמירה שאני מאד מסכים לה של מומחה שבדי בקשר למסכות. הוא אומר שהחסרון הגדול של המסכות הוא שאדם שעוטה מסכה חושב שהוא מוגן לחלוטין, ולכן אינו נוקט בצעדי זהירות אחרים, וכך מסכן את עצמו. ישנו היום איזה פרסום שמעודד עטיית מסיכה, ובו נאמר שכאשר שני אנשים מדברים ואחד מהם עוטה מסכה היא נותנת מיגון של 85 אחוז ואם השניים עוטים מסיכה קיים מיגון של 95 אחוז. אני לא מאמין באחוזים הגבוהים האלה. לפני מספר חדשים אירגון הבריאות העולמי סבר שאין במסיכה שום תועלת, והיום הם פתאום לא רק אומרים שהמסיכה מועילה, אלא הם יודעים לחשב את אחוזי המיגון עד אחרון האחוזים. המסיכה הנפוצה (התכולה), לפי ההוראות, צריך אחרי שעוטים אותה להדק את הפס הנוקשה שבחלקה העליון אל האף. אבל מסתבר שהפס הנוקשה הוא לא ממש נוקשה, וגם כשעושים זאת עדיין נשאר פתח בשני צדי האף למעבר אוויר, ולדעתי רוב האוויר שאנו שואפים או נושפים, עובר בפתח הזה. לכן ההיגיון אומר שאם ראשי נמצא בתוך ענן טיפתי ואני שואף אוויר לראותיי, אני שואף גם רבות מהטיפות האלה, וכשאני נושף אני מעשיר את הסביבה ברבות מהטיפות שנמצאות באוויר שאני פולט. מאד הגיוני שהמסכה מוסיפה רמת מיגון מסויימת, אבל קשה לי להאמין שמדובר במשהו שקרוב ל 100 אחוז2. ואולי עוד משהו על מסיכה וחשיבה בינרית. ראיתי כתבה בטלוויזיה שסיפרה על אירוע בבית הלבן שאליו הזמין טראמפ מאות אנשים ודיבר בפניהם. עורך התכנית ו"כתבנו" בארצות הברית תיארו את האירוע כחוסר אחריות וכמעשה איום ונורא משום שטראמפ למרות שהוא כנראה חולה פעיל הסיר את המסיכה. אבל מי שהתבונן בסרטון ראה שבעצם טראמפ עומד על מעין מרפסת מוגבהת. אין על ידו אף אחד, והאנשים עומדים למטה רחוק מאד ממנו. מסיכה צריך בנסיבות האלה? נו באמת. 1 אבל אולי כן אפשר לעשות מה ששמעתי שעשו הסינים. להתיר לאנשים לקנות מזון פעם אחת ביומים על ידי אדם אחד. 2 האדם היחיד שאני מכיר שחלה בקורנה הוא בעל של מכרה של רעייתי. הוא נדבק כששהה מספר שעות עם בנו באיזה בית שבנו קנה. הבן השתעל כל הזמן אבל הם לא ידעו שהוא חולה בקורונה. לפי הסיפור שלהם שניהם עטו מסכות בכל הזמן ששהו שם. האיש (שעבר את גיל 70) חלה בצורה שאילצה אותו להתאשפז בבית חולים, אבל הבריא בסופו של דבר. |
|
||||
|
||||
ארגון הבריאות העולמי לא "סבר שאין במסיכה שום תועלת". היה מחסור עולמי במסכות וארגון הבריאות העולמי העדיף שחולים ועובדים במערכת הבריאות ישתמשו במסכות, ורצה למנוע תחרות על המשאב הזה ולמנוע מרמאים למכור מסכות מזוייפות במחירים מוגזמים. כשהסתיים המחסור והארגון שינה את המלצתו. |
|
||||
|
||||
"אמת לשעתה" נוסח who. |
|
||||
|
||||
אני נוהג דרך קבע להתקין פילטר עשוי "מגבת נייר" בכל מסיכה במבנה קונוס אפילו אם היא זולה/מזוייפת. הפילטר הזה מפלטר את כניסת האוויר ופליטת האוויר גם מצידי המסיכה (לייד האף יש שנצים של מגבת הנייר שסותמים את פליטת/קליטת האוויר אם יש שם רווח). היתרון במסיכה עם פילטר הוא שמגבת הנייר מוחלפת בכל פעם שאני יוצא מהבית, יכולה להיות מוחלפת גם מחוץ לבית (לוקח מספר דפי מגבת נייר רזרויים). לכן אין סיטואציה שבה המסיכה מתיישנת בגלל שהיא מהווה מצע לווירוסים עליה. הגיע הזמן שאוציא פטנט על השימוש ב"פילטר מגבת נייר". :) |
|
||||
|
||||
המאמר שהבאת חיזק דווקא את הגירסה שלי, ואפילו נאמר שבתנאים מסיימים המסכה עלולה להזיק. מה שאתה אמרת נאמר שם כ''גם''. אבל הפרטים האלה באמת לא ממש חשובים לעניננו. |
|
||||
|
||||
כאשר אני עומד בתור ממושך, אני יוצא מהתור למרחק 2-3 מטרים ו"שומר תור" מרחוק. |
|
||||
|
||||
הטיעון שלך מקובל עלי, אבל אני חושב שהיישום שלו על חופי הים הוא שגוי לגמרי. 1. היציאה לים מספקת בילוי לציבור. בתקופה זו של לחץ, חרדה וחוסר ודאות נדרש מפלט לניקוי ראש ושחרור. זה מתכתב ישירות עם רמות התחלואה. מקומות הבילוי האחרים סגורים, והאדם סגור בד' אמותיו. חוף הים מאפשר בילוי למסות אדירות בלי הצטופפות. מה גם שבעיני הוא בילוי בריא יותר, בקטגוריה שונה לחלוטין מאשר צורות הבילוי בישיבה- בתי קפה, מסעדות, סרטים וכו'. 2. ויטמין D, מי מלח, אוויר נקי, פעילות גופנית- כל אלה תורמים לבריאות הגופנית והמנטלית. 3. סיכון נמוך- לא ידוע לי על הדבקה המונית שאירעה באחד מחופי הים בעולם. כאשר הסיכון להדבקה הוא לא המוני הסיכון האפידמיולוגי נמוך. אני לא אומר שלא יידבקו בכלל בים. אני אומר שלא ידבקו הרבה. לפיכך נראה לי שבחשבון הכולל- הורדת סטרס ושיפור בויטמין D לעומת סיכון לתחלואה- התרומה של בילוי בחופי הים היא נטו חיובית. לכן לדעתי הם היו צריכים להיות קרובים מאוד לראש הרשימה. בכל מקרה זה ויכוח בדיעבד, כי העונה נגמרת. הנזק, לשיטתי, כבר נעשה. |
|
||||
|
||||
פרופ' סדצקי חושבת כמוך, אבל אני חושב ששניכם טועים. תחושת הבטן שלי למראות מחופי הים אומרת שבוודאי אפשרית שם הדבקה. גם איני מקבל את הטיעון "לא ידוע לי על הדבקה המונית". האם ידוע לך על הדבקה המונית בבית כנסת או בחתונה? עד כמה שידוע לי ישנם מקרים ספורים בעולם שבהם ידוע על מקרה הדבקה המוני ספציפי במקום מסויים, כמו באותה כנסייה בקוריאה, אבל בדרך כלל לא יודעים. |
|
||||
|
||||
בתגובה 726802 מאתמול פירטתי עם דוגמאות איפה נדבקים הכי הרבה. בתי תפילה במקום הראשון. יש כמה מדינות שהחקירות האפידמיולוגיות שלהן היו מקיפות וממצות. לכן יש די הרבה מקרים בעולם שיודעים היכן היתה הדבקה המונית, ולא כפי שטענת. |
|
||||
|
||||
לפי מה קבעת שבתי תפילה זה במקום הראשון? הוספת למקרה שאני זכרתי בקוראה עוד מקרה אחד. על סמך שני מקרים אתה קובע קביעה כל כך כללית? שני המקרים האלה עונים באמת על שאלתי: "האם ידוע לך על הדבקה המונית בבית כנסת"? שני המקרים האלה לא היו בבתי כנסת. |
|
||||
|
||||
1. בתי תפילה מקיימים את כל התנאים החביבים על הוירוס. אם יש לו צ'ק ליסט אז בבית תפילה הכל מסומן וי. תתפלא, אבל את זה אומרים אפידמיולוגים מכובדים. 2. כל אחד משני המקרים שהבאתי גרם להתפרצות שכללה יותר מחצי המקרים במדינה! כלומר שבשתי מדינות שונות אירוע הדבקה המוני בודד בהתכנסות דתית יותר מהכפיל את מספר המקרים במדינה. ברור שאלה המקרים הבולטים ביותר. אתה רוצה שאביא לך כל מקרה של הדבקה המונית בבית תפילה בעולם? 3. שיעור הנדבקים בבתי תפילה הוא גבוה מאוד. לדוגמה- בכנסיה בארקנסו, ארה"ב, נדבקו בתחילת מרץ 38% מהנוכחים (יותר מ 50% מהבוגרים). זה היה רגע לפני שהוכרז רשמית המקרה הראשון במדינה. 4. בארה"ב בתי תפילה היו סגורים ממרץ עד מאי. תוך מספר שבועות מרגע שנפתחו היו לפחות 650 הדבקות בקרוב ל 40 מקרים של הדבקות המוניות בבתי תפילה, גם בכאלה ששמרו על מסכות וריחוק חברתי! מבחינתי בתי תפילה הם קטגוריה אחת. אם תסביר לי איך הנוכחות של ספרי תורה משנה את תבנית ההדבקה ומקלקלת לוירוס את הצ'ק ליסט אני אהיה מוכן להקשיב. כיוון שכנסיות יותר נפוצות בחו"ל מאשר בתי כנסת ברור שהנתונים יהיו עליהן. בארצנו אמנם מרובים בתי הכנסת, אבל הס מלהזכיר אם היו בהם מקרי הדבקה המונית. בכל זאת, בניתוח שעשה מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה במרץ, על כל הנדבקים המעטים שהיו עד אז בארץ, התגלה שמתוך כל אלה שנדבקו בארץ ממקור הדבקה ידוע, מקור ההדבקה הגדול ביותר (24% מהנדבקים) היה בתי כנסת. בית כנסת בודד גם היה אחראי לאירוע ההדבקה הגדול ביותר בארץ עד אז- 17 נדבקים. אגב, שים לב בטבלה שם כמה נדבקו במקומות סגורים וכמה באוויר הפתוח. מתוך 245 מקרים 234 נדבקו במקומות סגורים, אחד במקום פתוח (גינה ציבורית) ועשרה בספק. עכשיו הרגזתי את עצמי. אתה מטיל ספק בדבר שנראה לי ברור מאליו, ואז אני מקדיש מאמץ להוכיח את הברור מאליו. בפעם הבאה אני שולח אותך לעשות שיעורי בית בעצמך. |
|
||||
|
||||
בתגובה אליה הפנית אותי קודם דברת על שני מקרים, שניהם במזרח הרחוק, ולא הזכרת אחרים, ואני הבנתי מכך ששני המקרים האלה גרמו לך להסיק שבתי תפילה הם במקום הראשון בהתפרצויות המחלה. על כך הגבתי. עכשיו אתה מוסיף עוד נתונים שלא הופיעו בתגובה ההיא, שאולי הופכים את הבעיה ליותר מורכבת, ואולי לו ראיתים בתגובה ההיא לא היה לי מה לומר, כי כאמור הדבר מחייב בדיקה יותר מעמיקה והשוואה עם מקרים אחרים שאינם בתי תפילה, בדיקה שאני מתקשה לעשות, כי אין לי מנגנון של איסוף נתונים מספיקים לצורך ההשוואה. |
|
||||
|
||||
יש המוני אנשים שמתקהלים בארץ באופן סדיר יחסית לתפילות בחוץ. הם בדרך כלל מקפידים על מרחק ומסכות, אבל אני מניח שלא תמיד. מעניין האם נרשמו מקרי הדבקה בתפילות בחוץ (לשם השוואה). |
|
||||
|
||||
בתור הערה צדדית לנושא הדבקות באוויר הפתוח. קראתי היום (ללא אימות) שיש דיון בבג"ץ בעניין הפגנות. באותו דיון השופטת נוטה (לכאורה) להתיר הפגנות ללא שום הגבלות ובלבד שישמר ריחוק חברתי. לדעתה (אולי): אין איסור מרחק למי שרוצה להפגין הרחק מביתו, יתכן שאין איסור לנסםר המפגינים. |
|
||||
|
||||
אני לא מאושר מהמשפטיזציה של המדינה. עכשיו כבוד השופטת היא גם אפידמיולוגית. כמובן שכאשר הממשלה לא מקשיבה לאנשי המקצוע (וצודקת ב 100% מהפעמים, כמובן) אז היא משאירה את הזירה לבתי המשפט, שאולי כן יקשיבו לאנשי המקצוע. אבל זה לא המצב הרצוי בעיני. _________________ - וכשילך ביבי, מי יבוא במקומו? - המשיח! |
|
||||
|
||||
המשגיח תמיד בא לפני המשיח. |
|
||||
|
||||
ומעניין לעניין ובאותו עניין - תרבות הדיון היא תרבות מאוד משפטית. ובמילים אחרות: מנדלבליט: מי שתפרו אותי בתיק זה דינה זילבר ושי ניצן מנדלבליט: המנייאק הזה (שי ניצן) לא מחליט בתיק שלי. אני לא יודע מה לעשות איתו. מושך, יש לו זמן. לדעתי זה בכוונה. מנדלבליט: אני לא יודע אם אני יכול לדבר איתו. זה דבר מטורף. זה יכול להיות חצי קדנציה. יכול להחזיק אותי בגרון. בסוף אני אתפוצץ ואעשה לו בלאגן אימים. מנדלבליט: אותי זה מאוד מעניין (שיסגרו מחוסר אשמה). מה אני צריך תיק משטרתי? על מה? מה זה השיטה שמחזיקים אדם בגרון. על מה? ------------ אז לצורך הדיון. ממתי הביטוי מניאק הופך אדם ממשפטן לסתם מנייאק? |
|
||||
|
||||
האם הציטוטים האלה הם אותנטיים? אם כן, איפה מצאת אותם? |
|
||||
|
||||
אני מפשל היום. מסתבר שזה חומר חדש שעכשיו גם אני צופה בו בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
החומר ישן. אבל למה רק עכשיו זה התפרסם? |
|
||||
|
||||
זה הודלף עכשיו. את המשפט הכי מעניין לא הבאת: "המניאכ הזה מחזיק אותי בגרון". זה הבסיסי שעליו עומד התיק של נתניהו על שלושת סעיפיו. |
|
||||
|
||||
הטענות שלך על משפטיזציה לא מוצדקות. נושא העתירה בבגץ , עד כמה שאני מבין, היא הזכות להפגין נגד הממשלה. זו זכות משפטית , אפילו זכות חוקתית (למרות שאין לנו חוקה). רק במדינה לא דמוקרטית שוללים מהאזרחים זכות להפגין הפגנה המונית, שכן הזכות להפגין היא האמצעי היחיד כמעט להתנגד לעריצות השלטון. ההפגנות אמנם לא מפילות את השלטון באופן מיידי אבל הן מיועדות להכניס לתודעת האזרחים את המידע שהשלטון פגום מאוד. מידע כזה (שהשלטון פגום מאוד) חיוני כדי שהאזרחים ישקלו בעתיד כיצד להצביע או שישקלו דרכים נוספות (הפעלת לחץ ציבורי על נושאי מישרה). היום האזרחים נימצאים בסיטואציה קשה שבה ממשלת ביבי מציפה דיסאינפורמציה, כולל דרך אמצעי תקשורת ממוסדים (ערוצי טלוויזיה ועתונות). ההפגנות הן אחד האמצעים החיוניים להעביר מידע מתחת לפילטר של הדיסאינפורמציה. תאר לעצמך שבארצות הברית , רגע לפני ייסודה , הבריטים היו מונעים את מסיבת התה של בוסטון (?) בטענה שמסיבת התה היא אירוע לא חוקי (על פי חוקים שחוקקה בריטניה השליטה ). איסור כזה ועוד איסורים "חוקיים" דומים היו עלולים להכשיל את המרי האזרחי של המושבות האמריקאיות. אותו מרי אזרחי (או מרד , איני זוכר) היה אירוע שאיפשר הקמת ארצות הברית. השאלה שעומדת בפני השופטת היא להעמיד זה מול זה את הזכות להפגין מול סיכון (קטן או גדול) להגדיל את הפצת המחלה. אם הסיכון להפצת המחלה הוא סיכון קטן , אין הצדקה לשלול את זכות ההפגנה. |
|
||||
|
||||
>> השאלה שעומדת בפני השופטת היא להעמיד זה מול זה את הזכות להפגין מול סיכון (קטן או גדול) להגדיל את הפצת המחלה. לא מדויק. השאלה שעומדת בפני בג"ץ, תמיד, היא האם השלטון פעל במסגרת הסמכויות שלו, והאם החלטתו היתה סבירה. השופט לא צריך להחליט במקום השלטון, אלא רק לבחון אם ההחלטות של השלטון היו סבירות ובסמכות. זה הבדל שיכול להראות סמנטי במבט ראשון, אבל לא כן. זה עניין עקרוני וחשוב. השופטת לא צריכה להחליט מה המרחק המותר בין מפגין למפגין. היא רק צריכה להחליט האם החלטת הממשלה על המרחק המותר בין מפגין למפגין היא חוקית וסבירה. אבל בפרטצ'יה החוק משאיר לקונות, הממשלה מעדיפה לא להחליט, ונטל ההחלטה עובר לבית המשפט. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין מה שאתה אומר ומה שאני יחסתי לסמכות השופטת כמעט לא קיים. יש כאן דילמה בין שתי טענות: זכות ההפגנה וזכות ההגנה על הבריאות. אם הגנה על הבריאות מינורית מאוד — נראה שזכות ההפגנה גוברת. (לפי הזכור לי) באותו דיון משפטי השופטת שאלה את בא כוח המדינה מספר פעמים אם יש לו הוכחות משכנעות שההפגנה מגדילה את ההידבקות , הוא לא סיפק לה תשובה על שאלה זו; לפיכך השופטת לא איפשרה לו להמשיך בטיעונים שלו. |
|
||||
|
||||
לינק משוער בעניין הדיון המשפטי |
|
||||
|
||||
לא הצלחתי להבין מהכתבה על מה בדיוק דובר. האם העתירה היא נגד תיקון לחוק, נגד תקנות שהתקינה הממשלה, או נגד היישום שלהם? |
|
||||
|
||||
מסיבת התה של בוסטון אכן לא היתה חוקית. זה לא היה ארוע של שתיית תה המונית אלא של התנפלות על ספינות בנמל והשלכת מטען התה שלהן לים. |
|
||||
|
||||
או קיי. זריקת מטעני תה מהאוניות בבוסטון היא סוג של *הפגנה סוערת*. היא לא הייתה מונעת העברת מיטעני תה בדרכים אחרות. אם איני טועה הטיעון העיקרי של האמריקאים במושבות סמוך למרד בבריטים היה : העברת כסף מהמושבות לבריטניה (בדרך כזו או אחרת) מקנה להם זכויות שלטוניות (שלטון אוטונומי, או ייצוג בפרלמנט הבריטי , או משהו דומה). |
|
||||
|
||||
לא הפגנה סוערת, שוד ים ופיראטיות, באותם הזמנים העונש הוא תליה. (אם תרצה להחמיר אתה יכול להוסיף מרד) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהמטרה העיקרית של זורקי התה היתה שוד, יותר ניראה לי שהמטרה העיקרית היתה מחאה. לגבי החוקים של פירטיות וכדומה, הבעיה היתה שהבריטים חוקקו חוקים למען טובתם ולא למען אחרים. מה שווה חוק שהחזקים מחוקקים למען נישול החלשים ? כנגד טענות החוקיות אפשר לאמר: הגונב מגנב פטור. |
|
||||
|
||||
"No taxsation without representation" (אגב, באחת האינתיפאדות שמעתי את סאעב עריקאת משתמש בזה בקשר למע"מ או משהו).
|
|
||||
|
||||
__________ טפי, עוד סמולן שלא מבין שביבי הוא המשיח! |
|
||||
|
||||
שמתם לב לשגיאת הכתיב של זה שכתב כאן גר סמאלן בוגד? |
|
||||
|
||||
לא ברור מה השגיאה, ס’ במקום ש’ או א’ במקום ו’. |
|
||||
|
||||
אני חושב שירדן מתכוון לכך שיש שתי אפשרויות. או שמאל, שזו המילה המקורית בעברית, או סמול שזה שיבוש שמרמז על המילה האנגלית small, יענו קל ערך1, והערבוב הוא השגיאה. 1 מעולם לא התפעלתי מהחכמה הזאת ולא השתמשתי בה, אבל כרגע, כשאני חושב על השמאל של היום לעומת השמאל שיישב את הארץ והקים את המדינה, אז אולי יש בזה משהו. |
|
||||
|
||||
והרי השמאל והשטן חד הם! |
|
||||
|
||||
שבת שלום לכל היהודים ולכל תומכיהם. לדעתי, לא כל סמולן הוא סמאלן. סמולן הינו בגדר תינוק שנשבה ויש לו עדיין תקנה. סמאלן הינו בגדר תינוק שנשבה בידי השטן ואין לו תקנה. |
|
||||
|
||||
והנה קלעתי לדעתם של גדולים. |
|
||||
|
||||
השגיאה מודגשת באדום. |
|
||||
|
||||
לאחר עוד מחשבה, יש לי שתי שאלות הבהרה שאם אקבל תשובה עליהן, אולי יהיה לי עוד משהו לומר בנידון. השאלה הראשונה היא האם הקביעה שבתי התפילה הם במקום הראשון בהדבקות היא קביעה שהעברת מתוך איזה מחקר השוואתי שנעשה על ידי איזה גוף מחקר, או נניח ארגון הבריאות העולמי, או קביעה פרטית שלך שבאה בהסתמך על הדוגמאות שהבאת בתגובתך האחרונה ובתגובה הקודמת שאליה הפנית אותי? והשאלה השנייה היא האם יש באמתחתך דוגמאות נוספות, שאתה שומר בינתיים אצלך, ושאותן תפרוס בתגובות עתידיות? |
|
||||
|
||||
בעצם, המקור האחרון שהבאת ששמתי לב אליו רק עתה (כבר ידוע לכולם, שאני לפעמים מתעצל לקרוא תגובות עד סופן) הוא בדיוק מסוג אלה שחיפשתי. אמנם מדובר בפרסום ישן, עוד ממרץ, אבל בשלב זה די לי בו, ולכן אני מוותר על תשובות לשאלותיי. |
|
||||
|
||||
אני אזכור להגביל את הדברים שמופנים אליך ל 5 שורות. אחר כך בשורה 18 אני אלכלך עליך מאחורי הגב :) |
|
||||
|
||||
אני עלול להפתיע ולקרוא מהסוף להתחלה. |
|
||||
|
||||
לפי מאמר ארוך בהארץ זה נראה רציני. אנחנו וגם הורי נוטלים מנה יומית נאה. |
|
||||
|
||||
גם כאן מדברים על "מספר רב של מחקרים" שתומכים בכך. 800-1000 יחידות יומיות עלולות לא להספיק, במיוחד בימי סגר כשחכמי חלם מגבילים את הפעילויות מחוץ לבית. צריך לקחת 2000 יח' ביום, והמהדרין ממליצים אפילו על 3000 (אבל לא לעבור את ה 4000). |
|
||||
|
||||
והנה לך העמדה הרשמית של הרשויות בנושא. |
|
||||
|
||||
זה כנראה מסמך הבסיס למה שקישרתי מ-N12. ביבליוגרפיה קצת מבולבלת1, אבל אולי בכוונה - האוייב הרי מאזין. זה ש"מרכז מידע וידע לאומי למערכה בקורונה" הוא גוף של חיל המודיעין בטח קשור לכך שהידע המעודכן ביותר נמצא במרתף סודי בטהרן, או שאני לא מבין משהו. בכל אופן, שמעתי שבמכון ויצמן עובדים על פיתוח תו"ל להגנה על גבול הצפון כך שהעניינים מסתדרים. מכל מקום: "אנו רואים לנכון להביא כלשונה את המלצת משרד הבריאות לציבור הרחב בנושא, שפורסמה סביב פרוץ מגפת הקורונה, לפיה יש לשמור על סטטוס ויטמין D תקין באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום, בשעות השמש (בין השעות 11-16), או לקחת תוסף של 800-1000 יחידות ויטמין D ליום בעיקר לקשישים ולמי שאינו חשוף לשמש". מסיבה לא ברורה לי משרד הבריאות לא ממש דואג להביא את הנושא לידיעת הציבור מאז אותה המלצה בראשית הפרשה. למה, בעצם? ______________ 1- הוספתי סימני שאלה והדגשתי בעיית תחביר: "מרבית המחקרים הקושרים בין רמות ויטמין D לזיהומים נשימתיים מציגים עדויות אשר ברובן נסיבתיות ולא סיבתיות [41,42]. עם זאת, שני מחקרים אקראיים ומבוקרים [??,??] שעסקו במתן ויטמין D כחלק מההתמודדות עם נגיף השפעת בגילאי הינקות ובית הספר הראו יעילות בטיפול. ממחקר נוסף [??] עלה, שמתן ויטמין D בחולים מונשמים בכמויות גדולות (100 50 אלף יחידות ליום במשך 5 ימים) הראה גם הוא יעילות בטיפול." |
|
||||
|
||||
מישהו במאמר הצביע על בעיה אחת בהמלצה פומבית לקחת ויטמין די - פיתוח שאננות בציבור: אנשים יקחו ויטמין די (זה קל) ויראו עצמם פטורים מריחוק חברתי ומסכות (קשה). אפשר לענות על זה: בעיה אחת עם המלצה פומבית לשמור על ריחוק ולעטות מסכות היא פיתוח שאננות בציבור: אנשים ישמרו ריחוק, יעטו מסכות, ויראו עצמם פטורים מלקחת ויטמין די. אבל הנקודה שלו היא שהתועלת בויטימין עדיין ספקולטיבית, בעוד שבריחוק ובמסכות היא מוכחת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |