|
אתה לגמרי צודק. פשוט ברגע שאתה חושב על כך, הדבר מכה בך. התופעה הזאת של שאלת הנאמנות האישית למנהיג העליון כקריטריון עיקרי לכל מינוי ומינוי, היא כל כך באור היום שאנו כבר לא שמים אליה לב. הלהקה הזו של משרתי חצר התומכים בכל עבירה של משפחת הפשע ומסתערים ככלבי תקיפה שהריחו דם על כל מי שמעיז אפילו להסתייג מחריגה כלשהי של כנופיית השלטון. הלב מסרב להאמין שזהו המצב, אבל אז נזכרים שהמינויים של מנדלבליט ואלשייך היו מינויים של אנשים שנחשבו מקורבים (בגלל הכיפה?) והיו אמורים לשרת את משפחת השלטון. התגובה כלפיהם כאשר סירבו למלא את "תפקידם" המיועד כמשרתי השלטון, חשפה לעין כל את האופי הפלילי של התנהגות הכנופיה הזו.
|
|