 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי ויטמין D הוא אחד הגורמים (יכול להיות גורם חשוב) לעונתיות של מחלות דרכי הנשימה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרצאה מרתקת של רופא (ד"ר ווסק (?)), שמציע פעולת רפואה מונעת שבה כל אדם, בכוחות עצמו, ובאמצעים ביתיים (מיץ לימון למשל). מונע מחלת קורונה בשלב הראשוני שלה, במערות האף. לטענתו, משמיעה ראשונה, מערות האף הן המקום בו ווירוסי הקורונה עוברים שלב הדגירה. בסוף שלב הדגירה הם נישפכים לתוך הריאות בבת אחת ואז המחלה מחמירה. לטענתו של ד"ר ווסק. פעולת החיטוי יעילה לא רק למחלת הקורונה אלא לעוד הרבה ווירוסים של מערכת הנשימה (משום שגם הם עוברים אינקובציה במערות האף). לטענתו, הוא ניסה את שיטת החיטוי שלו במניעת מחלות ווירליות של כלי הנשימה (מחלות רספרטיביות), ובדרך זו הוא מנע את התפתחותן לאחר השלב הראשוני. שווה לשמוע את כל דבריו. כולל הפסימיות שלו לגבי תגובת מערכות הבריאות המימסדיות. אני שוקל ברצינות לנסות את ההנחיות שלו לחיטוי מערות האף, עם מיץ לימון או חומר חילופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולה, תודה! הראיון מאיר את הפן הקליני של המחלה. פן שהיה רחוק מהפוקוס של הממסד הרפואי1. מרפואה טבעית ידעתי שמיץ לימון מטפל טוב בחיידקים, אבל לא ידעתי שגם בוירוסים. למשל בדלקת גרון ההמלצה של רפואה טבעית היא לגרגר מיץ לימון ולחסוך באנטיביוטיקה. מיץ הלימון מטפל בדלקת גרון חיידקית, ואם הדלקת היא ויראלית ממילא אנטיביוטיקה לא תעזור. למדתי שני דברים חשובים- 1. המרואיין נותן הסבר קליני מצויין למעבר מהדבקה אסימפטומטית למצב של דלקת ריאות. מי שיש לו מערכת חיסונית טובה לא יגיע למצב הסימפטומטי כי המערכת החיסונית שלו תטפל בוירוס בשלב הדגירה שלו במערות האף, והוא כלל לא יגיע לעומס הויראלי שגורם לזליגה לריאות ולדלקת ריאות. על הדרך זה גם מסביר מדוע החולים הפרה- סימפטומטיים מדביקים ביותר יום לפני שהם מפתחים סימפטומים: זה השלב שבו העומס הויראלי במערות האף בשיאו. כאשר כל העסק יורד פיזית לריאות העומס הויראלי במערות האף קטן. 2. הסיווג של וירוסי הנשימה כמדכאי מערכת החיסון מסביר מצוין את ההבדל בין החיסון לכל החיים שמיגר את האבעבועות השחורות לבין החיסון הזמני שלא מצליח למגר את השפעת (ואת הקורונה). _________ 1 בעקבות הראיון מצאתי מחקרים רבים שמראים שחומרת המחלה קשורה בירידה בכמות התאים הלבנים, אבל לרובם היו ציטוטים בודדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לגבי שפעת, צריך לזכור שהבעיה העיקרית של החיסון היא הופעת זנים חדשים שנגדם החיסון לא פועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחיסון השפעת לא עובד ב 100% גם על הזנים הקיימים. אם זה נכון אז זה הבדל מהותי ולא כמותי לעומת חיסון האבעבועות השחורות. אותו הבדל מהותי שהד"ר דיבר עליו בין וירוסים אימונופרודוקטיביים לבין וירוסים אימונורפרסיביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ויש ביוטיוב 83,677,301 רופאים שמנסים להסביר לי כל מיני דברים בקשר לקוביד 19, שעה ורבע זה טיפה יותר מדי זמן להקדיש לאחד מהם. האם הוא נותן הפניות למחקרים כלשהם עליהם הוא מתבסס, או שניסיונו בן 54 השנים ברפואה אמור לשכנע אותי לבטוח בו? בהערות לא מצאתי שום קישורים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דלג ל-2 הסעיפים האחרונים אם תחכה עוד קצת, בטח רודי ג'וליאני ימליץ גם עליו. המלצה שלי: אתה יכול לבדוק אותו בעצמך. בפעם הבאה שתסבול משיעול, או כאב גרון, נסה לשתות לימונדה עם מעט מים. תראה אם זה עוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: נראה לו שיש כיוון ששווה לחקור. ואז הוא מציין שהוא הרגיש חולה ואז שתה מין לימון (עם דבש בשביל הטעם) וזה עזר לו. אני מקווה שלא הוא יהיה זה שיחקור לאור כישורי הסקת המסקנות שהוא הפגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר שאליו הפנית נשמע לי כתרגום גוגל של מאמר בשפה אחרת, קשה להבין מה ניטען. לכן צריך להימנע מהתייחסות ביקורתית כל עוד לא רואים את המאמר במקור. לא שמעתי את הקטע של טיפול הקלה של מיץ לימון ודבש. אני יכול רק לנחש שטיפול כזה, אם הוריד את עוצמת הדלקת בגרון, אמור להעיד על האפקטיביות של מיץ לימון נגד ווירוסים, לא מתייחס ישירות לחיטוי מערות האף באמצעות מיץ לימון. נראה לי ששאלת האפקטיביות של מיץ לימון לחיטוי מערות האף --- עדיף שתיבחן בשעה שיש נזלת באף (כלומר דלקת באיזור קרוב למערות האף). אם חיטוי מערות האף בתחילת נזלת מקצרת באופן דרסטי את שלב הנזלת, זו עדות מסייעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרופות נגד קורונה דובר בזמנו הרבה על רמדסביר כתרופה אנטי-ויראלית לחולי קורונה קשים. אם לסמוך על אתר הכללית למעלה, גם היום מטפלים בחולים בתרופה. בכתבה שראיתי לפני מספר שבועות ב-CNN נמסר כי ניסויים מבוקרים שנערכו עם התרופה לא גילו שום השפעה חיובית של התרופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל באיכות הניסויים בין תרופות סיסטמיות (כגון רמדסביר) לבין טיפול ממוקד (כגון חיטוי מערות האף). הניסויים בתרופה סיסטמית מסובך כי היא פועלת בצורה מסובכת, יתכנו אינטראקציות לא צפויות שלה עם תרופות אחרות או אינטראקציות עם מהלכי מחלה אחרים). לעומתם — חיטוי מערות האף, בשלב הראשוני של ההידבקות, זה טיפול ממוקד שאמור לא להיות בשום אינטראקציה עם מהלכי מחלה. לכן הניסוי מאוד פשוט: או שהדגירה מופסקת מייד (תוך שעות נאמר) או שלא מופסקת כלל. אני לא מסתמך באופן עיוור אחר ההבטחות וההצלחות שאודותיהן דר ווסק טוען, אלא חושב שיש מקום לנסות אותן. הניסוי פשוט וברור: כל מה שצריך הוא לחטא את מערות האף (בחומר כזה או אחר ולראות תוך יום, נאמר, שהדלקת במערות האף יורדת תוך יום). ירידת הדלקת תתבטא בירידה דרסטית בנזלת אם יש, או ירידה בכאבים באיזור אם יש. (קראתי בזמנו שנידבקים עם סימפטומים קלים מדווחים על כאבים משמעותיים באיזור מערות האף, כמו כן (כידוע) עושים בדיקת מטושים לקורונה על ידי החדרת מטושים למערות האף. כל אילו הן ראיות ראשוניות על כך שדר ווסק בכיוון נכון בנוגע להבנת מהלך מחלה (אטיולוגיה (?)) של קורונה בשלביה הראשונים. השאלה כרגע היא אם הטיפול שהוא מציע הוא טיפול יעיל. אני אנסה את השימוש במיץ לימון לא רק באמצעות מטושים טבולים במיץ לימון, כפי שווסק הציע, אלא אנסה לאלתר משאף שיתיז ארוסול של מיץ לימון *עמוק* לתוך מערות האף. קל לי לאלתר בעצמי משאף כזה, כי לפני כשנה קניתי מרסס אירוסול למטרות אחרות שריסס מים *ביעילות*. כל מה שאני צריך הוא לשים מיץ לימון, מרוכז או מהול, בתוך המיכל של המשאף. המהילה תהיה לפי החריפות של הגירוי של החומר (לא אכניס ריכוז מיץ גבוה שיגרום אי נוחות פיזית). מחיר מרסס אירוסול בו אשתמש, היה 15 שקלים לפי זכרוני, קניתי בחנות כלי מטבח. התלהבתי מהשיטה של ד"ר ווסק כי יש לי ניסיון מאוד חיובי של דיכוי דלקות *מיידי* בחלל הפה והוושט על ידי שטיפה באלכוהול 40%. חיטוי כזה מחולל פלאים מייד בלי להזיק. אני עושה זאת לפחות 10 שנים. האלכוהול 40% הוא בדרך כלל וודקה או משקה אלכוהולי זול דומה. אני לא אוהב לשתות אלכוהול אבל אין לי מניעה להשתמש בו לחיטוי. באופן כללי — כל טיפול מניעתי שהחולה יכול לעשות בלי תלות במימסד הרפואי יש לו יתרונות הנובעים מחוסר התלות באנשים אחרים. אם זה עובד היטב זה עובד היטב מייד, לא צריך אישורים מגופים רפואיים שעצם התלות בהם מסרבלת את הטיפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה: האם מאז התשובה לעיל אכן ניסית את מיץ הלימון והאם עזר? האם גרם לגירויים כלשהם באף או בקיבה? לגבי האלכוהול שאתה מדבר עליו לחיטוי - האם אתה גם בולע או רק מגרגר ושופך? תודה שרון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני ש-ab כבר אינו פוקד את מחוזותינו, ולנו לא נותר אלא להתפלל מטאפורית שהוא רק שכח. אבל לגבי האלכוהול התשובה ידועה: לבלוע. זה ככל הנראה לא יועיל לקורונה, אבל ישפר את מצב הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, לקרוא את זה לוקח הרבה פחות משעה ורבע, כך שאני אפילו לא צריך לדלג לסוף. רגע. ... וואו, זה קיבל ציון מעולה אצל אריק? המילה היחידה החשובה שמצאתי שם היא דומני. כל הרעיון נשמע, כמובן, אפשרי, אבל מתוך כל מליון רעיונות לא רעים כאלה בעולם הרפואה, אולי אחד מוכח בסוף כנכון, ושום אנקדוטה של מישהו ששתה וודקה (רעיון שכבר מסתובב זמן רב במקומות מסויימים. וודקה עם לימון בטח תהיה סופר-תרופה) והבריא מהקורונה תוך שעתיים לא שווה יותר מדי, אלא כרומז על אפשרות שאולי כדאי לחקור. אבל הלוואי שהוא צודק. עם כמויות התה-עם-לימון שסבתי השקתה אותי בהן כשהייתי ילד (חולני מאד בעשור ומשהו הראשון של חיי, עד שהבעיה אותרה ונפתרה) בטח אחיה לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאיפת לימון לאף1 וברור שמשקאות חמים עם לימון הם תרופות סבתא ידועות ושימושיות מקדמת דנא, לא ברור לי מה החידוש הגדול במאמר שכזה. 1 לילדים כיום יותר מקובל תרסיס מי מלח לאף שנמכר בבתי המרקחת ועד כמה שאני מבין הרעיון שבו דומה - יצירת סביבה לא נוחה לחיידקים במערות האף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, הוא שותה לימון ואתם כבר חמוצים :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד ונשמע הגיוני. הנה דוגמא לתרסיס אף מחטא שנמצא בשלבי בדיקה - במקרה זה, חומר המופרש ע"י מערכת החיסון באופן טבעי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי לבדוק את זה, ומצאתי כמה דברים מעניינים: 1. מחסור (deficiency) ותת ספיקה (insuffucency) של ויטמין D נפוצים בכל העולם, כולל במפתיע בארצות שמשיות כמו ישראל1 וברזיל2. עוד הפתעה: במחקר הישראלי לא נמצאה עונתיות בין הקיץ לחורף ברמות הויטמין. בברזיל ובאיראן כן. בשבדיה עונתיות גדולה4 במתאם גבוה מאוד לרמת קרינת ה UV, למרות שבשבדיה נהוג תיסוף ויטמין D במוצרי חלב. 2. כהי עור סובלים יותר ממחסור בויטמין D מאשר בהירי עור12. במפתיע בארצות צפון אירופה (נורבגיה, פינלנד ושבדיה) יש פחות חסר בויטמין D מאשר בדרום אירופה (ספרד וצפון איטליה). הקורלציה בין רמות ויטמין D לבין תחלואה מקורונה בין ארצות אירופה הייתה מובהקת (0.046=P)3 3. מבוגרים סובלים יותר ממחסור בויטמין D. רמות נמוכות במיוחד נצפו (לא במפתיע) אצל מאושפזים במחלקה פנימית. 4. רמות נמוכות של ויטמין D נצפו כתואמות לגידול בתחלואה במחלות דרכי הנשימה. 5. עם זאת. הקורלציה לא מלמדת על כיוון הסיבתיות, ולכן לא ידוע אם תוספת ויטמין D בתזונה אכן מונעת מחלות דרכי הנשימה. ____________ 1 Vitamin D insufficiency in a sunny environment: a demographic and seasonal analysis 2 <קישור https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20637530/> 3 <קישור https://govextra.gov.il/media/20501/nutd-nitamind.pdf... 4 <קישור https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4512566/... לכ 60% מהנבדקים היו פחות מ 50nmol/L (בערך 20ng/mL) ברבע הראשון של השנה, ורק ל 11% ברבע השלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור לראיון עם רופא אמריקני שמסביר עוד על התועלת האפשרית בויטמין D למניעת קורונה: יש לו סדרת הרצאות ארוכה שסוקרת נושאים שונים בקשר לקורונה - מתאימה בעיקר לחובבי ביולוגיה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיון שנמשך שעה שלמה! עד פריצת היוטיוב לחיי לא הערכתי נכון את חשיבות המצאת הכתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כרגיל, אני מוצא את סקוט אלכסנדר1 כמקום המומלץ ביותר לסקירה מקיפה של נושאים במחלוקת. לדעתי בפלנטה עליה הוא חי היממה נמשכך לפחות שבוע אחד שלנו, אחרת אי אפשר להבין את ההספק שלו. _________ 1- אחרי שנעשה לו אאוטינג ע"י ה NYT2 הוא פרסם בעצמו את שמו האמיתי, אבל דומני שהוא מעדיף להמשיך להיקרא כך. 2- הוא נאלץ להתפטר ממקום עבודתו כתוצאה מכך, ורבים ביטלו את המנוי שלהם על העיתון במחאה. אני החלטתי להבליג ולהמשיך להציץ ברשימת רבי המכר השבועית (חינם) מדי פעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על טיפול בויטמין D אלא על מניעה. ממה שראיתי העלאה משמעותית של רמות ויטמין D בדם לוקחת כמה שבועות גם במינונים גבוהים, כך שהיעילות של טיפול מוטלת בספק בכל מקרה. וגם נראה לי שהקשר הפוך- רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר. לכן נראה לי שסוכרתיים, שפגיעים יותר לקורונה, לא יהנו מהעלאת רמות הויטמין D בדמם אלא אם היא קשורה להיפוך הבעיה המערכתית הכללית שלהם שמתבטאת בסוכרת עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פרק הזמן שלוקח לרמות הויטמין בגוף לעלות התגברו ע"י שימוש בנגזרת של הויטמין לפחות בניסוי אחד (ומן הסתם באחרים). למה כוונתך כשאתה כותב "נראה לי" ש"רמה נאותה של ויטמין D מסמנת על מערכת חיסונית מתפקדת כהלכה, ורמות נמוכות של ויטמין D מאותתות על מערכת חיסונית פגיעה יותר"? נראה לך ברמה של תחושת בטן (נעים מאד, הגב' נתניהו) או שיש לך משהו להסתמך עליו? מכל מקום, כפי שכבר כתבתי כמה פעמים לדעתי נטילת ויטמין D היא אמצעי זהירות קל וזול עם מעט מאד סיכונים, כך שלי אין התלבטות, מה עוד שאני נחשף מעט מדי לשמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא שהאוכלוסיות בעלות חסר בויטמין D הן אותן אוכלוסיות שפגיעות במיוחד לקורונה, וכן אלה אותן אוכלוסיות שמן הסתם מערכת החיסון שלהן במצב ירוד: - זקנים - סוכרתיים - עודף משקל חריג - בעיות קרדיו וסקולריות - רמות גבוהות של סטרס יוצאי דופן הם כהי עור באקלים ממוזג, שבאמת יש להם בעיה טכנית של ויטמין D נמוך כי הם חיים במקום שהם לא מותאמים לקרינת השמש בו. אצלם קל להאמין שהסיבתיות היא מויטמין D נמוך אל מערכת חיסון חלשה. אצל האחרים קל להאמין שאלו שני דברים שנובעים מאותה הסיבה- אותן בעיות מערכתיות שהם סובלים מהן. יכול להיות שהמחקר הספרדי באמת התמקד באוכלוסיה מהסוג האחרון, ועל כם התוצאות המצויינות שלו. בכל מקרה לא ראיתי שמדדו למטופלים במחקר את רמות ויטמין D בהגעה ובשחרור כדי לראות האם אכן עלתה רמתו משמעותית כתוצאה מהטיפול. נראה לי שהם הסתפקו בתוצאות הקליניות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |