|
||||
|
||||
העניין הזה שמתפשט ברשתות חברתיות מסויימות כגל הדף בנמל בירות הוא עוד דוגמא יפה לאוסף "איך לשקר ע"י אמירת האמת". הציטוט נכון. הטענה "נתן בג"ץ..." היא שקר. הנה הציטוט המלא (ההדגשה שלי): "...מטעם זה אנו עושים הצו על-תנאי למוחלט, במובן זה שיש ליתן לעותרים רישיון לקיום האסיפה, תוך הגבלות באשר למקום, זמן ואמצעים. על בסיס זה הגיעו הצדדים לידי הסדר באשר לפרטי האסיפה. על-פי הסדר זה תוגש בקשה לקיום אסיפה ברחבה שממול בית הכנסת הגדול אשר ברח’ המלך ג’ורג’. הבקשה תידון ותאושר בתנאים שייקבעו. חמש מאות איש, מבין משתתפי האסיפה, יתכנסו מול מעונו של ראש הממשלה, במתחם רח’ עזה – רח’ בן-מימון. תוקם במה ליד הבית ברח’ בן-מימון מס’ 6. משך האסיפה יהא בין השעות 21.00-19.30. ניתן יהא להשתמש ברמקולים, כפי הנדרש להגברת קולו של נואם ל-500 משתתפים. מארגני האסיפה ימנו סדרנים אשר יפקחו על כך שמספר המשתתפים באסיפה ליד מעונו של ראש הממשלה לא יעלה על חמש מאות. כן יהיו המארגנים אחראים לפיזור המפגינים מן המתחם, ולפינוי הכביש מהבמה ומהאנשים, באופן שיאפשר חידוש התנועה." ההפגנות "מול ביתו" של נתניהו כידוע אינן ממש "מול ביתו", בדיוק כפי שהההפגנות נגד מנדלבליט (לפי שהוא החליט לחצות את הקוים אל כוחות השחור) הוזזו למקום מרוחק למדי מביתו. זאת לפני שאנחנו מתייחסים לשאלה אם ב-27 השנים האחרונות חלו, אולי, שינויים בעמדת בג"ץ בלי קשר לשאלה נגד מי מפגינים. 27 שנים הם כמעט שנות דור. |
|
||||
|
||||
אח שפטל שפטל. מויקיפדיה: "במרץ 1988, הורשע שפטל בארבע עבירות שונות בגין התנהגות שאינה הולמת עורך דין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל. לפי פסק הדין, בשנת 1984, שפטל הגיש בקשות דחייה לבתי משפט שונים, לרבות בית המשפט העליון, בתואנות שקר שלפיהן נקרא למילואים ואף הציג צו מילואים, אולם בעת שהגיש את הבקשות לדחייה, שפטל ידע כי צו המילואים בוטל, וקבע למעשה באותו מועד חופשה ברומניה. אב בית הדין, עו"ד אביגדור שלוש, ציין בפסק הדין כי יש במעשיו של שפטל חומרה רבה המגיעה עד לכדי עבירות פליליות של שיבוש הליכי משפט וקבלת דבר במרמה. עוד ציין כי לשפטל 10 הרשעות קודמות. שפטל נידון ל-9 חודשי השעיה על תנאי למשך שנתיים" |
|
||||
|
||||
לא לעניין. |
|
||||
|
||||
התייחסתי אך ורק למילה שפטל בפתיל. מה אתה קופייץ.. |
|
||||
|
||||
אז אם נדבר כאן על תקציב חד שנתי ודו שנתי, ובדיון תופיע המילה "גנץ", האם זה המקום לספר על הפריצה לטלפון שלו על ידי האיראנים, וסיפורי הקומבינות בין החברה שעמד בראשה והמשטרה? כל עניין בזמנו. |
|
||||
|
||||
מעניין. אם זו דעתך (כלומר שלהזכיר ששפטל הוא עבריין מורשע זה לא לעניין), אז אני אזכיר לך את זה. למשל, בפעם הבאה שבמהלך פתיל שעוסק בפרשות נתניהו, תספר לנו על הפשעים לכאורה של ליאת בן ארי: תגובה 710451. |
|
||||
|
||||
עורכי דין מתמחים באמירת שקרים, (במיוחד שקרים שהם חצאי אמיתות). זה חלק חשוב של מקצועם. |
|
||||
|
||||
עבורי הציטוט המלא לא מוסיף שום דבר. האם המפגינים של אז לא רצו להישאר עד שעות הבוקר המוקדמות? אין סיבה לחשוב שלא. אבל זה מה שהם השיגו אז. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי לרגע שעבורך יהיה הבדל בין הסדר אליו הגיעו העותרים עם המשטרה לבין "בג"ץ קבע ש...". מכל מקום אם נתניהו יפנה לבג"ץ בבקשת הגנה דומה יהיה מעניין לראות אם התקדים משנת 1993 ישפיע על ההחלטה. |
|
||||
|
||||
וכשקוראים את פסק הדין כולו במקור שהבאת הפסקה הזאת שהדגשת ''הגיעו הצדדים לידי הסדר'' נראית ממש זניחה. לקרוא לכך אמירת שקר על ידי אמירת אמת זו ממש הגזמה. אגב, לפי מה שהבנתי שפטל הגיש עתירה לבג''ץ בעניין הזה. נחכה ונראה מה יגיד בגץ הפעם. |
|
||||
|
||||
אני רוצה בכל זאת לצטט עוד קטע מפסק הדין הזה, שאותו לא שלבת בקטע שצטטת: "לעותרים הזכות החוקתית לקיים אסיפה או הפגנה ליד מעונו של ראש הממשלה. זכות זו אינה מוחלטת. יש לאזן אותה עם זכות הפרטיות של ראש הממשלה, בני ביתו ושכניו. כן יש לאזנה משיקולים של שלום הציבור." האם מישהו מתומכי ראש הממשלה יעז לומר דברים כאלה היום? הרי יאכלו אותו. אבל כל הכבוד לשפטל שמצא את פסק הדין הזה. אין לי ספק שהוא מציב בעיה בפני שופטי בית המשפט העליון. דרכם להשתין מהמקפצה. אבל גם מהמקפצה הגבוהה כשעיני כולם נשואות אליה? ייתכן שלא. |
|
||||
|
||||
כפי שהזכרתי לאחרונה, גם מנדלבליט זכה להגנה דומה בעבר הקרוב, כך שאין ספק שזאת העמדה של בית המשפט. אני לא יודע עד כמה ההפגנות בבלפור קרובות לבית רוה"מ (הבנתי שלא ממש) אבל מה הקשר למקפצה? מישהו הביא את זה לפני הבג"ץ ונדחה? אם כן, אשמח לקבל הפניה להחלטה ולנימוקיה (להחלטה, לא לשפטל). |
|
||||
|
||||
איני יודע איך אפשר לנסות לפרוץ למעון ראש הממשלה, כפי שטענה המשטרה בפני בגץ, אם הם לא קרובים. גם אני לא הייתי שם, אבל בכל הדיווחים מדברים על הפגנות ברחוב בלפור, הרחוב שבו נמצא מעון ראש הממשלה, ובהיתרים שניתנו להפגנות אוסלו שם הרחוב הזה לא הוזכר, וצוינו שמות של רחובות סמוכים. כשאמרתי שדרכם להשתין מהמקפצה, התכוונתי להרבה פסיקות שלהם, שאת חלקם הבאתי בעבר, בקשר לפולשים מאפריקה, פסילות בלתי מוצדקות של החלטות שרים שנתנו בסמכות וכו'. שפטל הגיש עתירה בה ביקש שבית המשפט יתייחס להפגנות נגד נתניהו כפי שהתייחס להפגנות נגד רבין, כלומר להתחשב בזכות הפרטיות של ראש הממשלה, של שכניו וכו'. כתבתי שלמרות שמנהגם להשתין מהמקפצה, במקרה הזה האכיפה הבררנית היא כל כך בולטת שיקשה עליהם לעשות זאת ומסקרן אותי מאד מה הם ייעשו. אבל לפתע, תוך כדי כך שאני כותב את הדברים, נדמה לי שאני יודע איך הם יטפלו בעתירה. בדיוק כמו שמחש מטפל בתלונה של העיון הבלתי חוקי בטלפונים של יועצי נתניהו. הם ידחו וידחו עד שכל העניין יהפוך להיות בלתי רלוונטי, ואז, כשכבר אולי בכלל לא יתקיימו הפגנות הם יגידו שצריך לעשות אותם אחרת. כך הם ישיגו את מטרתם, ויהיו בכל זאת לכאורה בסדר. |
|
||||
|
||||
הייתי שם אתמול. לא הייתה הפגנה ברחוב בלפור. הייתה הפגנה ברחוב בן־מימון. היו מחסומי משטרה בצומת הרחובות בן־מימון, עזה ובלפור (דרך עזה היא ההמשך של רחוב בן־מימון לאחר המפגש שלו עם רחוב בלפור) שחצצו בין הפגנת השמאל הגדולה לבין קומץ מפגיני ימין בדרך עזה. אף אחד מהם לא התקרב אפילו למחסום שבכניסה לרחוב בלפור. והמחסום הזה הוא בכניסה לרחוב בלפור ולא למעון ראש הממשלה עצמו שנמצא אי שם בתוך רחוב בלפור. לפי בית אגיון [ויקיפדיה], רחוב בלפור נחסם לתנועה בשנות התשעים משיקולי אבטחה. אני מניח שזה קרה בעקבות רצח רבין ובשנת 1993 עדיין לא הייתה חסימה של התנועה ברחוב בלפור. בערך יש תמונה של הפגנת תמיכה בבגין מול הבית. לכן בשנת 1993 היה צורך מפורש הרבה יותר להרחיק את המפגינים מהמעון. היום זה נראה משום מה מובן מאליו שההפגנות לא נכנסות לרחוב בלפור וכניסה אליו נתפסת כמו הסתערות על הבית. אז ההבדל היחיד בין הצו שניתן אז למצב הנוכחי הוא ההגבלה על הזמן ועל כמות המפגינים. אני מניח שזו התפתחות כללית של המשפט הישראלי. |
|
||||
|
||||
>> רחוב בלפור נחסם לתנועה בשנות התשעים תנועת מפגינים, תנועת "סתם" הולכי רגל, או תנועת כלי רכב? אני יכול להעיד שלפני כעשר שנים היה אפשר ללכת ברגל לאורך כל רחוב בלפור, אחרי תשאול מינימלי של שוטרים/שומרים במחסום. |
|
||||
|
||||
תנועת כלי רכב. כנ״ל גם לפני חמש שנים. אבל הצורך בתשאול די מרתיע. וזו בהחלט נקודה שבה די פשוט למשטרה למתוח את הקו. |
|
||||
|
||||
תודה. אני לא מניח שהעובדות שתיארת ישנו משהו - מי צריך עובדות אם אפשר להמציא אותן? - אבל זה בהחלט מסביר כמה דברים (כמו למה ראש הממשלה או מי מבאי ביתו לא פנה לבית המשפט והעלה את טענת התקדים). |
|
||||
|
||||
נעמה ריבה סוקרת את השינויים סביב בית ראש הממשלה במשך השנים. מסתבר שהייתה החמרה רצינית במצב בשנת 2016. |
|
||||
|
||||
מה מצב ההפגנות בבלפור בשבת האחרונה, 8 אוגוסט ? במצב של שקט התקשורת נראה כאילו לא היתה הפגנה. מאידך בעדות היום, נדמה לי של העיתונאי הזקן דן מרגלית, היתה באותו יום הפגנה של 30 אלף איש. אז מה באמת קורה ? |
|
||||
|
||||
ההפגנות סוקרו בהרחבה בכל ערוצי הטלויזיה, וגם בעיתוני הרשת העיקריים. היו לא פחות אנשים מהשבת הקודמת, כולל בשלוש מאות גשרים ברחבי המדינה. |
|
||||
|
||||
שמעתי באחד הערוצים בטלויזיה על 15,000 מפגינים. |
|
||||
|
||||
טוב, נראה אם הנבואה שלך תתממש. אני חושב שאם מגיש התביעה יהיה צד מעוניין (דומני שחלק מהשכנים לפחות שקלו פניה לבג"ץ) והפניה תיעשה לפני קיומה של הפגנה ספציפית היא תזכה לטיפול מהיר, אבל אני באמת לא בטוח בכך. אין לי מושג איך נקבע סדר היום של בית המשפט העליון. האם קראת את הפסיקות באותם מקרים של "השתנה מהמקפצה"? האם קראת או שמעת פרשנות לגבי אותן פסיקות שאינה מבית המדרש של הפרשנים החביבים עליך? האם אתה מודע לכך שאותם פרשנים על פיהם אתה קובע את קביעותיך אינם נחשבים כמשפטנים ממדרגה ראשונה, ושעמדותיהם הפוליטיות עלולות להטות את השיפוט גם של ההוגנים ביניהם, או שזה לא מעלה ולא מוריד בעיניך כי המימסד המשפטי הוא ברובו אקדמאי ולכן שמאלני? להסרת ספק: מובן שגם בעלי אג'נדה ליברלית סובלים מהטיות ולכן כדאי להיחשף למגוון דעות (ולא, שפטל ואראל סגל אינם "מגוון"). |
|
||||
|
||||
העתירה הוגשה אתמול והגיעה פיזית לבית המשפט באמצעות שליח. העותר הוא אדם בשם בוזגלו, והוא מגיש את העתירה באמצעות עורך הדין שפטל. איני מבין מדוע ציינת שמגיש העתירה צריך להיות צד מעוניין. הרי בית המשפט העליון קבע את ''זכות העמידה'' על פיה כל אחד יכול להגיש עתירה לבג''ץ גם אם לא נפגע ישירות. כך בית המשפט העליון יכול לדון בעתירות שהוא מזמין שמוגשות פורמלית על ידי התנועה לאיכות השלטון או שותף פוליטי אחר. זכות העמידה הזאת היא אחד הדברים ששפטל סבור שצריך לבטלם באמצעות חקיקה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלעניין דחיפות הטיפול בבקשה יש משמעות לשאלה אם המגיש הוא צד נפגע שדורש ''סעד מיידי'' או משהו כזה, אבל זה ניחוש. |
|
||||
|
||||
איני חושב שמגיש העתירה הוא שכן. לפחות לא ידוע לי על כך. אם אני מבין נכון האיש שמגיע לא ''סעד מיידי'' הוא ראש הממשלה, משפחתו והשכנים, ומגיש העתירה מגישה בגלל ''זכות העמידה''. לכן מבחינת ההיגיון די שדרוש ''סעד מידי'', ולא משנה מי הגיש. |
|
||||
|
||||
ההגיון שלך ושלי מגיעים להשערות שונות (גם) במקרה זה. אני לא חושב שכאשר מדובר בהפרעה לצד שלישי הטוען יכול לבקש לזרז את הטיפול (למתגוררים באזור זה אולי דחוף, אבל למה זה דחוף לאדון בוזגלו? הוא לא יכול להירדם כשהוא חושב על סבל השכנים שבכלל לא פנו לבית המשפט?) אבל מאחר ואני לא משפטן אפשר לעזוב את זה. |
|
||||
|
||||
והמדור השני באותה מאפיה שהזכרתי, מחש של הפרקליטות, עוסק כבר מאוקטובר שנה שעברה בבדיקת תלונת יועצי נתניהו בעניין העיון הבלתי חוקי שפלאפונים שלהם. במקרה ההוא מגישי התלונה היו הנפגעים עצמם. לא נראה שזה עוזר להגיע במהירות לעומקה של אותה חקירה מסובכת. |
|
||||
|
||||
מצד שני, החקירה המקורית שעבורה נלקחו הטלפונים ותכולתם נבדקה, בדבר הטרדתו של עד המדינה שלמה פילבר, גם כן לא ממש מתקדמת בקצב מרשים (אלא אם כן התקשורת השמאלנית מסתירה את הגשת כתב האישום או סגירת התיק). |
|
||||
|
||||
הטרדתו של שלמה פילבר חשובה בעיניהם כקליפת השום. המטרה הייתה הפלאפונים. |
|
||||
|
||||
זה לא איזה רעיון חדש שעלה על דעתי. כך חשבתי אז כשכתבתי את תגובה 710618 . וממש באותו ערב ראיתי שאיני היחיד שחושב כך תגובה 710640 . |
|
||||
|
||||
נראה לי שהיום כבר נחשפה השיטה שבעזרתה ניתן לקבור תיק חקירה. לשיטה אפשר לקרוא: "שיטת די לחכימא" |
|
||||
|
||||
ובכן, נראה שהמדינה הגישה תשובה על העתירה. מצאתי רמז לכך שוב באותו אתר נשכח, ולא בשום מקום אחר, כי בשום מקום לא מדווחים על העתירה הזאת. הדיווח על התשובה הזאת הוא די מצומצם, וחבל שהיא לא מצוטטת כולה. לעניין הקשר עם הפסיקה בעניין ההפגנה ליד ביתו של רבין מה שמצאתי הוא: עוד מוסיפה הפרקליטות, כי כפי שהבהירה בתגובתה לבג"ץ תושבי רחביה, אותה פסיקת בג"ץ בנוגע להפגנות ימין של עמותת עם כלביא נגד הסכם אוסלו מול מעון ראש הממשלה כאשר יצחק רבין ז"ל כיהן בתפקיד, אינה רלוונטית לעניין ההפגנות נגד נתניהו. לטענת הפרקליטות, מאז אותה הפסיקה "ממילא חלו תמורות בפסיקת בית המשפט הנכבד בעניין, ובכלל זה כי הפגנות מסוג ההפגנות המתקיימות כיום בסמוך למעון ראש הממשלה אינן חייבות ברישיון". הבנת? "חלו תמורות". "עכשיו לא צריך רישיון". היום ראש הממשלה הוא נתניהו ולא רבין, ולכן כבר מותר להפריע לראש הממשלה ולמשפחתו ללא הגבלה, מתי שמתחשק וגם אחרי 21:00 וללא הגבלת מספר המשתתפים. נראה גם שהמשיבה שכחה את הפרט הכי חשוב שבזמנו היה הסדר, דבר שהופך, לעניות דעתך, את כל העתירה הזאת למשהו דומה לשקר. אולי כדאי שתזכיר לפרקליטות את הפרט החשוב הזה. אגב, עתירת השכנים הוגשה לפני כחודש. בעתירה הזאת עותרים הנפגעים הישירים. לא נראה לי שבג"ץ ממש מזדרז לעזור להם. |
|
||||
|
||||
בג''ץ לא עוזר להם ואני יודע למה. כתושב האזור, אני יכול לספר לך שאם בעבר בכירי השופטים והמשפטנים היו גרים באזור, הרי שהיום הם גילו את תל אביב ובהתאם לכך הפסיקות שלהם. הם בני אדם כמוני וכמוך עם אינטרסים אישיים מלאים כרימון. |
|
||||
|
||||
התקדים לפסיקה היה, כזכור, בבג״צ על ההפגנות בשנת 2017 בסמוך לביתו של מנדלבליט, בכיכר גורן בפתח תקוה. שם נקבע שאסור להפגין הפגנה המונית מול הבית של מנדלבליט עצמו1 אך מנגד נקבע שדרישות המשטרה להגביל את כמות המפגינים ואף לדרוש אישור מראש אינן חוקיות. 1 וזה ממילא לא המצב עם הפגנות בלפור. כזכור, הן לא מתקיימות ברחוב בלפור עצמו. |
|
||||
|
||||
ההפגנות הברבריות הללו במסווה של ליברליזם מתפרץ משפיעות באופן הרסני על חיי התושבים ועל ערך רכושם . זאת שכונה מכובדת שמשלמת הרבה כסף ארנונה ולא מגיע לה היחס הזה הלא מתורבת. וכן - כמו שכל אירוע דמוקרטי אחר היה נפסל לו חלילה היה פוגע בערך ביתו של השופט. היכן הם כל חסידי הקניין הפרטי? בבית? |
|
||||
|
||||
נשמט לך ״בכירי המשפטנים״ מהמשפט. ואם כבר, זה הזמן להזכיר את המשפטנית הבכירה רות גביזון שהלכה לעולמה. |
|
||||
|
||||
כן. דוגמא מצוינת למשפטנית בכירה והגונה שאין כמותה ואולי לכן היא לא הייתה שם. |
|
||||
|
||||
אגב, גביזון גרה בירושלים עד יום מותה. היא היתה לקוחה קבועה של הקפה החביב על אשתי ועלי ולא פעם ראינו אותה שם. |
|
||||
|
||||
ההפגנות עדינות לעומת חומרת הנזק שנגרם מהמשך שלטונו של ביבי. כעומק הפגיעה , בשכבות שניפגעו ושיפגעו, כך יהיה עומק ההפגנות. כמה עשירים מתקשים לישון בלילה, אבל מה לגבי העניים והחמוצים שקולם לא נישמע ? הפגנות בכייניות לא משנות כלום, תבוסתנות לא משנה כלום, הפגנות מכובדות הן בדיחה בלבד בעיני ביבי ושותפיו. ההפגנות רועשות צריכות להמשך עד לבחירות הבאות ויהיו תעמולת בחירות קטלנית נגד ביבי. זו לא תהיה התעמולה הרכרוכית של גאנץ בשלוש מערכות הבחירות הקודמות, שהרדימה את מתנגדי ביבי. ההפגנות של מוטי אשכנזי נגד ממשלת גולדה היו הבסיס להפלת ממשלת גולדה. הפגנות אינן אנרכיה, הן ביטוי ישיר של האזרחים שעוקף את ההשתקה באמצעות כלים של המימסד. לדעתי הערך החשוב של ההפגנות היא למנוע מאזרחי ישראל את הפטליזם לגבי היכולת להדיח את ביבי. כל התרתחות של ביבי מסייעת להראות לאזרחים לראות שביבי אינו חזק כפי שזה נראה. ככל שביבי יקרא לאזרחים אנרכיסטים כך הוא יקבל פחות קולות בקלפי. |
|
||||
|
||||
הרשה נא לי לתאר לך את העתיד וזאת במסגרת תפקידי כמאייר הראשי של בזוקה: בנימין נתניהו זוכה פרס נובל לשלום מזוכה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. |
|
||||
|
||||
ביבי יזוכה אם ורק אם יזכה בפרס נובל לשלום. בזה אתה צודק. |
|
||||
|
||||
הסתכלתי בויקיפדיה מי הן האמירויות ? מדובר בקהילה של 1.4 מיליון אזרחים ערבים שמעסיקים בערך 8 מליון עובדים זרים משאר העולם. הקהילה הזו מתפלגת ל- 7 נסיכויות. נראה לי שליישות מדינית כזו אין כושר שרידות גדול יותר מאשר ללוב, שהתפרקה לאחר מרד בין השבטים של לוב. לכן איני רואה בהסכם עם האמירויות משהו שיש לו משקל מדיני כלשהו. |
|
||||
|
||||
יש להן הרבה יותר כסף מללוב. לכן היום האמירויות מעורבות בלוב ולא להפך. |
|
||||
|
||||
ברור שאין לזה משקל מדיני כלשהו. ביבי אף פעם לא היה מדינאי (אפילו לא בינוני). ביבי הוא *מאפיונר* וכמו מאפיונר הוא יודע ויכול ליצור קשרים חמים עם כל מיני דיקטטורים מושחתים ועלובים שמוצצים כוח וכסף מהעם שלהם. יש לו ולאנשים כאלה שפה משותפת ואינטרסים משותפים אז הם סוגרים דילים זה עם זה. בדיוק כמו שהוא סוגר דילים עם השלטון של החמאס בעזה ותזרים מזוודות הכסף. לא מדובר בדילים בסדר גודל של יחסים דיפלומטיים בין ישויות מדיניות עם שגרירים ויחסים בינלאומיים כמו השלום עם ירדן או מיצרים. מדובר בדילים בסגנון של פבלו אסקובר עם מזוודות כסף ותן/קח *אישי* בין האנשים. |
|
||||
|
||||
הלך הדיקטטור אצל הדיקטטורים. מנהיג אמיתי היה עושה שלום אך ורק עם מדינות ערב הדמוקרטיות. |
|
||||
|
||||
מנהיג אמיתי היה עושה שלום או מלחמה למען עמו. ביבי עושה כל דבר למען עצמו. |
|
||||
|
||||
זה לא שלום מדיני. ״לא מדובר בדילים בסדר גודל של יחסים דיפלומטיים בין ישויות מדיניות עם שגרירים ויחסים בינלאומיים כמו השלום עם ירדן או מיצרים.״ לכן ״מנהיג אמיתי היה עושה שלום אך ורק עם מדינות ערב הדמוקרטיות.״ זה איש קש סטנדרטי. ביבי לא יודע לעשות לא שלום ולא מלחמה. האיש הוא ראש הממשלה עם הפער הכי גדול בין הקשקשנות שלו מעל הפודיום לבין עד כמה הוא כלומניק ולא יוצלח בעולם האמיתי. איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. |
|
||||
|
||||
לדעתך, לא יהיו שגרירויות הדדיות? |
|
||||
|
||||
לדעתי יהיו קונסוליות לעניינים מסחריים של חלק מהאמירויות בישראל ואולי בישראל. |
|
||||
|
||||
לא מעדכנים אפילו את שר הביטחון ואת שר החוץ לגבי יחסים דיפלומטיים בין מדינות ואתה מדבר על שגרירים פישרים שיסתובבו לאלוהי ישראל ביבי בין הרגלים? למה שהוא יתן סמכויות לדיפלומטים לפשפש ולהפריע לו בקומבינות העסקיות הפרטיות שלו? |
|
||||
|
||||
יחסים דיפלומטיים? לא משתפים את שר הבטחון במהלך שיכולה להיות לו השפעה על מכירת F-35 למדינה ערבית! וכמובן שר חוץ שלא יודע על הסכם שלום אלא בדיעבד מקבל משכורת שלא לצורך. ובהזדמנות זאת, שאלה: האם כאשר גנץ עבר את הניתוח אשכנזי היה ראש ממשלה חלופי חלופי, או שהמדינה התנהלה איכשהו עם ראש ממשלה אחד בלבד? |
|
||||
|
||||
המדינה התנהלה בדיוק כפי שהיא מתנהלת גם כשגנץ בריא ושלם, מה השאלה? |
|
||||
|
||||
אתה נישמע ציני כי אין מדינות ערביות דמוקרטיות. לצורך הסכמים , אני לא מעריך מדינות לפי הדמוקרטיה שלהן. מה שנראה לי חשוב הוא היציבות השלטונית. דמוקטיה אינה ערובה ליציבות אם כי יתכן שעוזרת. הטענה שלי היא שהאמירויות זו ישות מדינית מאוד לא יציבה מהסיבות הבאות : 1) יד שם 1.4 מליון אזרחים שמעסיקים 8 מליון עובדים זרים. 2) האמירויות הן בעצם קונפדרציה של כ- 7 קהילות (שבטים או משהו כזה), עם מעט מחוייבות לאומית ביניהן. הקונפדרציה הזו יכולה להתפרק מהר יותר ממה שהתפרקה לוב והתפרקה סוריה. זה לא רע שחתמנו הסכמי נורמליזציה, אבל אין שום בטחון שההסכמים ישארו זמן רב. לכן לא צריך להתלהב כרגע יותר מדי. רווח לחתימה על ההסכם לנורמליזציה הוא שתוכניות סיפוח גדולות ירדו מהפרק, הן לא היו מועילות וסתם היו מחממות את הסכסוך הפלשתיני. |
|
||||
|
||||
מהון להון איחוד האמירויות חוגגת (חוגג?) כמעט חמישים שנה, ומאיפה שאני מסתכל היא עושה רושם לכיד יותר מספרד ובריטניה. |
|
||||
|
||||
ובכן, נראה שבג"ץ חושב שמשהו השתנה ב-27 השנים שעברו מאז. |
|
||||
|
||||
מניין לך? בגץ עדיין לא אמר את דברו ומדובר בתשובת "המדינה" שהיא בוודאי לא של ראש הממשלה אלא של זה שאמור לתת לו עצות משפטיות. אלא אם כן אותו יועץ, מחליט מה לענות בתיאום עם בית המשפט, דבר שאני בכלל לא מוציא מכלל אפשרות לנוכח התמונה המסריחה כולה. |
|
||||
|
||||
ובכן, בג"ץ דחה את העתירה בנימוק שהעותרים לא פנו למשטרה קודם שעתרו: "אי מיצוי הליכים", כפי שאני מניח סכמו מראש שופטי בגץ והפרקליטות. מה שהם עושים הוא עוד יותר גרוע מטיפול על ידי מריחה. לא אכפת להם בכלל כשהאכיפה הבררנים מוצגת בפומבי. אני סבור שלו אהרון ברק היה בהרכב, הוא היה מתבייש לנהוג כך ואולי אפילו הוא היה מקבל את העתירה. אני חושב כך בגלל סיפור ישן על מקרה ג'ובראן שאותו כבר ספרתי בעבר באייל. ברק התפתל והתפלל אך לבסוף לא הייתה לו ברירה והוא הפך את ההרשעה לזיכוי. אבל לחברה האלה אין שום בעיה להשתין מהמקפצה. |
|
||||
|
||||
פסק הדין |
|
||||
|
||||
לא מדויק. היו כמה עתירות. אחת של טלי פדידה וכשישים תושבים אחרים מהשכונה נדונה ונדחתה (אבל על הדרך התקבל סיכום בין המשטרה לנציגי המפגינים על הפסקת שימוש בכלים מרעישים החל ב־9:30 בערב). האחרת (של רן כרמי בוזגלו) נדחתה על הסף. עוד לפני הדיון המלומד של השופטים, אפשר לקרוא את תגובת המשטרה (סעיף 12). דיווח על העניין (מאת יובל יועז, שמייצג את אחד הצדדים, ממש כמו שפטל). |
|
||||
|
||||
ובכן מהאזנה אמש לשפטל בערוץ 20 נראה שהעניין נגמר, וטיפול בית המשפט הנכבד בו לא היה בדרך של דחייה ומזמוז, כפי ששיערתי. דומה שהטיפול דווקא היה מאד מהיר. ומה היה? הטיפול היה כאן בשני שלבים1. בשלב הראשון נדחתה העתירה על הסף בגלל "אי מיצוי הליכים". בית המשפט טען שעל העותרים היה לפנות תחילה למשטרה בעניין הזה, ורק אם תתקבל תשובה לא מספקת יהיה מקום לדון בעניין. שפטל מיהר לפנות למשטרה, ונענה שהכול שם בסדר גמור, ואז עתר שוב לבג"ץ. הפעם נדחתה העתירה בנימוק שהם כבר עסקו בעניין בעתירת השכנים, כשדחו אותה, ומאותם נימוקים הם גם דוחים את העתירה הזאת. אבל בעתירה הזאת בכלל לא דובר על הפרעה לשכנים אלא על הפרעה לראש הממשלה. ועניין האכיפה הבררנית אצל רבין ואצל נתניהו על ידי אותו בג"ץ, שהיה עיקר העתירה הזאת לא עלה בכלל בעתירת השכנים, ודווקא לכך השופטים כלל לא התייחסו. איך אפשר להסביר זאת? אין לי טענות לשופטי בית המשפט העליון על כך שהם שמאלנים. כל אחד ראוי שתהיה לו עמדה פוליטית, ואחיזה בדעות שמאלניות אינה פשע2. הבעיה היא במקום אחר, כפי שמדגים סיפור שהבאתי פעם בתגובה 414025 . הטענות שלי כלפי השופטים הן שהם אנשים לא ישרים. קשה לי להאמין שאני הייתי מעז להשתין כך מהמקפצה לו הייתי במקומם. 1 אין לפני תיעוד של פסקי הדין, ואני מספר מה ששמעתי. 2 לפחות לא פשע חמור :) |
|
||||
|
||||
הם מקושרים מתגובה 724242. |
|
||||
|
||||
בקישור הזה לא מצוטטים פסקי הדין במלואם, אלא מספרים עליהם. מכל מקום אם בהחלטת בג"ץ אין התייחסות למשפט מפסק דין קודם שלו: "לעותרים הזכות החוקתית לקיים אסיפה או הפגנה ליד מעונו של ראש הממשלה. זכות זו אינה מוחלטת. יש לאזן אותה עם זכות הפרטיות של ראש הממשלה, בני ביתו... וכו"' שמתאר נימוקים מדוע אותה הפגנה חד פעמים צריכה להתחיל בשבע ולהסתיים בתשע וחצי הרי בדיוק לכך התכוון הנביא במילים: וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה |
|
||||
|
||||
זה אותו פסק דין מלפני כמה עשורים? |
|
||||
|
||||
כן. אתה הפנית אליו. אבל איני יודע איך למצוא את פסקי הדין בעתירות של שפטל מעכשיו. |
|
||||
|
||||
אוקיי. ואני מבין שלדעתך ההבדל נעוץ בכך שאז ההפגנות היו מצד ימין והיום הן ברובן מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. אין ספק שזה יושב טוב עם תפיסתך לגבי בית המשפט העליון, אבל איך אתה מסביר את הרחקת הפגנות השמאל מביתו של מנדלבליט בתקופה בה היה עליו להכריע אם להעמיד נתניהו לדין ובאילו האשמות? עפ"י תפיסת העולם השמאלנית כביכול של ביהמ"ש אותן הפגנות היו חשובות הרבה יותר, כי הן הפעילו לחץ במטרה להשפיע על החלטה בכיוון שמתאים לאותה תפיסת עולם, כלומר היתה להן, לפחות בתיאוריה, חשיבות מעשית. (דעתי, אגב, היא שהיה צריך למנוע את ההפגנות כששעור התחלואה התחיל לעלות בתלילות, ולוא רק מטעמי מראית עין, כדי למנוע את ההרגשה - הבלתי מבוססת אבל קיימת - אצל ציבורים שונים שיש כאן איפה ואיפה, הרגשה שמפחיתה את ההיענות לתקנות באותם מגזרים, שמלכתחילה יש להם עניינים חשובים יותר. לעניין זה אולי צריך להזכיר שבתור מי שנמצא בקבוצת סיכון אני מדבר מהפוזיציה) |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני שמח לראות שכאשר אתה מתאר את דעתי אתה הפעם קולע, וזה אירוע ראוי לציון. אכן אני חושב שההגבלות החמורות מול בית ראש הממשלה בתקופת הסכמי אוסלו, לעומת ההיתרים המפליגים בהפגנות מול בית ראש הממשלה נובעות מההסתייגות שהייתה לשופטים אז מעמדות המפגינים לעומת האהדה שיש להם לעמדות המפגינים היום, וזה עקב דעותיהם הפוליטיות. ההשוואה ליחס בית המשפט להפגנות מול ביתו של מנדלבליט אינה נכונה כי מדובר בתפקיד אחר ובמקום אחר. הם גם לא מתירים למפגינים מול ביתה של ליאת בן ארי להתקרב לבית. במקרה שלנו מדובר באותו תפקיד, באותו בית ובאותה עיר, והשוני הוא רק במי שיושב בתוך הבית. לכן ההשוואה הרבה יותר נכונה, וההבדלים ממש זועקים להסבר. איך זה שאז הם חשבו שצריך להתחשב בראש הממשלה ובבני ביתו, ולכן אסור להפגין מול אותו בית לפני שבע ואחרי תשע וחצי? אם יש הבדלים שמצדיקים את האכיפה הבררנית הזאת, אני רוצה לשמוע מפי בית המשפט מה הם. אבל אם איני טועה (עדיין לא נחשפתי לפסק הדין) הם בכלל לא התייחסו לטענה הזאת שהייתה הטענה העיקרית בעתירה. זה עוול הזועק לשמים. ואתה יודע שאין מה לעשות נגדם. וזה מתסכל מאד מאד. |
|
||||
|
||||
הם מקושרים (שני הקישורים הראשונים). אבל אחסוך לך קריאה עם הסבר קצר: היו שתי עתירות. אחת ("פדידה") היא של קבוצת תושבים בשכונה. בהמשך הצטרפה אליה עמותת עם כלביא (זו מהעתירה ב־1993. היא עדיין פעילה היום ומעורבת בהפגנות הנגד ברחוב עזה). העתירה הזניה הייתה של רם כרמי בוזגלו עם שפטל כעורך דינו. העתירה השנייה נדחתה על הסף מכיוון ש: * הם לא מיצו הליכים: לא פנו למשטרה (שנגדה הגישו בג״צ) וכדומה. * הם לא תאמו את מהלכיהם עם מגישי העתירה הראשונה. השוו את זה לעמותת עם כלביא שהצטרפה לעתירה הראשונה. * הטענות שלהם הוצגו באופן כללי גם על ידי עמותת עם כלביא בעתרה הראשונה. העתירה הראשונה אמנם נדחתה להלכה, אך השיגה חלקית את מטרתה: הפסקת הרעשה רבתי בשעה 21:30 והפסקת כל רעש החל מ־23:00, בהתאם לחוקים העירוניים לגבי רעש. מקריאת תגובת המשטרה (סעיף 11 בעתירה הראשונה) אולי ברור למה בוזגלו ושפטל לא טרחו לפנות אליהם לסעד. המשטרה אישרה שמדובר על הפגנות חוקיות. |
|
||||
|
||||
אם תמצא באחד מפסקי הדין החדשים התייחסות למשפט שהבאתי קודם מפסק הדין הישן שלפיו על ההפגנה להתחיל בשבע ולהסתיים בתשע וחצי בגלל שזכות ההפגנה אינה מוחלטת וצריך להתחשב בראש הממשלה משפחתו והשכנים, אנא צטט אותה. הנקודה הזאת שמצביעה על אכיפה בררנית היא זו העיקרית שמטרידה אותי, ואם לא תמצא התייחסות כזאת, אמשיך לחשוב שמדובר בעוד דוגמה בולטת לכך שהשופטים אינם ישרים. |
|
||||
|
||||
פסק הדין משנת 1993 לא קבע שההפגנה צריכה להיות מוגבלת ל־500 משתתפים וכו’ אלא אשרר הבנה שאליה הגיעו המפגינים עם המשטרה. כחלק מההבנה הם נמנעו מהפגנה מול בית ראש הממשלה ובמקום זה אותם 500 מהם הפגינו ברחוב עזה ורחוב בן מימון, כלומר: מקום ההפגנה הנוכחית (כי היום הגישה לבית ראש הממשלה די חסומה). אבל זה אינו השינוי היחיד בנסיבות. מוזכר גם בג״צ כיכר גורן. לפי הכרעה זו, אין למשטרה באופן כללי סמכות להגביל הפגנה ל־500 משתתפים. זה כבר נבדק באופן מעשי בהפגנות רבות בשנים האחרונות והמשטרה מודעת היטב לכך. לכן תגובת המשטרה היא שהיא לא יכולה לאסור על קיום ההפגנה שם. מכאן שההבנות בין המשטרה למפגינים שונות מאילו שהיו בשנת 1993 בגלל השינויים בפסיקה בשנת 2017. לכן הטענה הזו פשוט לא הייתה רלוונטית. ועוד הערה קטנה: שניים משלושת השופטים הם יעל וילנר ואלכס שטיין: שני מינויים מתקופת שקד. וילנר היא גם מתנחלת. שניהם סומכים את ידיהם על פסק הדין הזה. לא שזה אמור להשפיע, אבל זו טענה שאתה אוהב לטעון. |
|
||||
|
||||
כל הפרטים שהבאת לא מסבירים מדוע אז היה צריך שקבוצת המפגינים כנגד הסכמי אוסלו ורבין לא תהיה מעל 500 איש ושהפגנתם תוגבל לשעות משבע עד תשע וחצי, בעוד שהיום בית המשפט לא שם להם גבולות דומים. עד כמה שאני מבין בית המשפט לא מתייחס כלל להשוואה הזאת, ולא מזכיר כלל את זכותם של ראש הממשלה ובני ביתו למנוחה, כפי שטרח לעשות אז, למרות שהייתה עיקר הטענה בעתירה שהוגשה באמצעות שפטל. "ועוד הערה קטנה:" איני יודע מה עמדתה של איילת שקד ביחס להפגנות. לא יצא לי לשמוע ממנה שום מילה על דעתה. |
|
||||
|
||||
ב־2017 המשטרה חשבה שיש לה סמכות להגביל את המפגינים בכיכר גורן ל־500 (עם שני מגפונים או משהו כזה). בית המשפט קבע שאין לה סמכות. ושגם אין צורך לבקש מראש רישיון להפגנה כזו. |
|
||||
|
||||
רק לצורך השעשוע אחזור על הפסקה מפסק דינו של "הכהן הגדול": "לעותרים הזכות החוקתית לקיים אסיפה או הפגנה ליד מעונו של ראש הממשלה. זכות זו אינה מוחלטת. יש לאזן אותה עם זכות הפרטיות של ראש הממשלה, בני ביתו וכו. . ." ואשאל: האם לדעתך יש לראש הממשלה למרות ששמו נתניהו ולבני ביתו "זכות פרטיות"? ואם אכן יש, איך זה צריך להשתקף בתנאי ההפגנה? |
|
||||
|
||||
היום המספר הזה הוא 0 ולא 500. היום אי אפשר בכלל להפגין ליד המעון עצמו. לא ניתן בכלל להפגין בבלפור וכל האיזור חסום על ידי המשטרה. אז כל הדיבורים על להתחשב במשפחת ראש הממשלה מהפסיקה ההיא הם דברים שכבר מטופלים בצורה מחמירה יותר היום וכל התלונה שלך לא מחזיקה מים. |
|
||||
|
||||
סוף סוף מישהו אומר את זה כאן, את המובן מאליו1. 1 לאחרונה הביטוי המיותר ביותר בעברית הוא "מיותר לומר ש". בשיח הנובחי2 זה אף פעם לא מיותר. 2 שמתי לב והשארתי, יצא מתאים. |
|
||||
|
||||
בפסק הדין המקורי מלפני 15 שנה מוגדר המיקום המדויק שבו יותר ל 500 איש לערוך הפגנה: מתחם רח’ עזה – רח’ בן-מימון, ולא רחוב בלפור. אני לא כל כך מתמצא שם, אבל אני מניח שזה פחות או יותר היכן שהיום נערכות ההפגנות. והזמן המוגדר 19:30 עד 21:00, כלומר שעה וחצי, עוד פחות ממה שזכרתי קודם. |
|
||||
|
||||
שוב. זה לא בדיוק מוגדר בפסק הדין. זהו אשרור של הסכמה של המפגינים והמשטרה. עמדת המשטרה היום שונה. שים לב שהעתירה שמהותה שונה. ב־1993 עתרה עמותת עם כלביא נגד רשויות השלטון כדי להרשות הפגנה. ב־2020 עם כלביא ואחרים עותרים כנגד רשויות השלטון כדי להקשות על הפגנה. בין השנים הללו התרחבה ההכרה בזכות המחאה והתבררו גבולות הגזרה שלה. |
|
||||
|
||||
הוא עתר. היא עתרה. זה בכלל לא משנה. אתה הופך טפל לעיקר. בפני בג''ץ מניחים פסק דין שלו עצמו, שבו השורה התחתונה היא שאסור לעבור מגבלות שמוגדרות בפסק הדין בגלל שצריך להתחשב בראש הממשלה משפחתו ושכניו. לא ייתכן שבג''ץ לא יתייחס בכלל למילים החשובות האלה שלו עצמו, כי ההשוואה הזאת הייתה לב העתירה. שיגיד ש''התרחבה ההכרה'' ושזה לא אותו דבר, אבל שיגיד משהו. ואתה בטח יודע מה אני חושב על ''התרחבה ההכרה''. בטח שהתרחבה. |
|
||||
|
||||
אני מקשר שוב לפסק דין פדידה. בפסקה 16 (תחילת הפרק „דיון והכרעה״) כתוב „בדיון נתחם גדר המחלוקת בין הצדדים, ובגדרו הוסכם על כולם כי נקודת המוצא הנורמטיבית לדיון בעתירה מעוגנת בפסק הדין של בית משפט זה בעניין כיכר גורן״. כלומר: עורכי הדין של כל הצדדים הסכימו על כך ששם נקבעו הכללים הנוכחיים ליחסים בין משטרה למפגינים. לכן אין צורך לחזור לתקדימים קודמים. ואכן בדחיית העתירה של בוזגלו ושפטל (שוב: קישור לפסק הדין) על הסף, בין שאר סיבות, השופטים מעירים (סעיף 3) שהמתווה שאומץ בעניין עם כלביא (1993) היה מתווה קונקרטי ולא קביעה עקרונית ולכן אינו רלוונטי בהכרח. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך על הקישור השני. אולי קישרת אותו קודם אך לא ראיתיו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שפסק הדין הזה הוא הראשון שבו נדחתה העתירה על הסף מפאת ''אי מיצוי הליכים''. אבל זה לא היה סוף הסיפור. לאחר הוצאת פסק הדין הזה פנה העותר למשטרה וקבל תשובה (וכך מוצו ההליכים), ועתר שוב. את פסק הדין, השני, הסופי עדיין לא ראיתי. |
|
||||
|
||||
אגב, בתגובה 341068 ספרתי על מקרה שבו אהרן ברק הפך פסק דין של בית המשפט העליון כשהראו לו שכמה שנים קודם הוא פסק על מקרה דומה בדיוק את ההפך. המקרה הזה מתואר גם כאן. בגלל הסיפור הזה אני מאמין שלו אהרן ברק היה יושב היום בהרכבים הוא לא היה משלים עם סתירה כזאת. אולי הוא היה מקבל את העתירה או לפחות מסביר את ההבדל בין שני המקרים, ובשום פנים לא מתעלם ממה שמציגים לו. מצד אחד הוא אבי אבות הטומאה, אבל עם סתירה כה ברורה לפחות למראית עין, אני חושב שהוא לא היה משלים. |
|
||||
|
||||
לטעמי, ההפגנות כבר הגיעו למצב שנזקן מרובה הרבה מתועלתן. מלכתחילה היה ברור שלהפגנות כאלו יש השפעה מוגבלת על פוליטיקת הזהויות הישראלית. את ה-40 מנדטים של השמאל, אין צורך לשכנע שנתניהו צריך ללכת. צריך לשכנע אותם שיש אלטרנטיבה שלטונית. וההפגנות האלו די עושות את ההיפך. אם ברצון המפגינים לגייס את השמאל למחנה החזל"ש בכל מחיר, הם די מצליחים. מגיפה משתוללת בחוצות וזהו בדיוק הרגע המתאים לבלבל בין זכות ביטוי להפקרות ואנארכיה. מה בדיוק הקשר בין מפגיני רל"ב, עלה ירוק, חסידי ברסלב והמפגינים למען עבריינים אתיופים ואנגלמאייר בתחפושת דודו הברווז? הר"ל יכול מצדי לסגור את החלונות בקיסריה, לעשן סיגר ורוד ולפתוח בקבוק שמפניה קובנית. זכות הפרטיות של פוליטיקאי בכיר וראש ממשלה צריכה לעבור למדור בדיחמין של דידי מנוסי, אבל מה חטאו שכניו של הבית ברחוב בלפור שהם צריכים לסבול את המהומה השבועית הזו? ומה זה המנהג החדש הזה של הפגנות ב-11 בלילה? מדוע לא להפגין ב-4 לפנות בוקר? חופש הביטוי אינו זהה לחופש ההפגנה. אולי הגיע הזמן למצוא דרכים חדשות לבטא את הרגשת החירום הפוליטית שאנו חשים? ואם יורשה לי, דרכים קצת יותר יעילות ופחות מזיקות? |
|
||||
|
||||
ואני חוזר וקורא לכל מי שבלפור צפוף לו מדי להפגין בצומת הקרוב למקום מגוריו במוצאי שבת. באוויר הפתוח. אפשר, אם ממש רוצים, לשמור בקלות גם על 2 מטרים. חסידי ברסלב הם טרמפיסטים. תמיד יהיו כאלו. מפגיני רל״ב (הדגלים השחורים ודומיהם) הם הבסיס של המחאה. בין שני הקטבים הללו יש כל מיני מוחים נגד השלטון שמצטרפים בצורה חלקית. (ב־11 בלילה ההפגנות אמורות להסתיים, לאחר החלשת עוצמה בשעה 9:30). לפי חוקי הרעש העירוניים. |
|
||||
|
||||
מנקודת המבט של החברה הליברלית-פתוחה-דמוקרטית אין ספק שבנימין נתניהו הוא מלאך חבלה. ההסתה המתמדת ובזמן האחרון גם חסרת רסן שלו כנגד הערבים, השמאל הפוליטי ושלטון החוק עושה אותו לחיידק טורף ההולך ומאכל את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. אבחנה זו הופכת את מפגיני סופהשבוע לאביריה של מדינת ישראל הישנה והטובה. אם כל כך פשוט, אדם חייב לשאול עצמו, מדוע הניצוץ הזה אינו מדליק ציבורים רחבים כאש בשדה קוצים? מדוע המחאה נשארת בד' אמות של מפגינים מקצועיים ומושכת אליה, עד כדי אבדן זהות ודרך, מיני טרמפיסטים בעלי אינטרסים זרים לרוח המחאה? מדוע איננו רואים את מנהיגי האופוזיציה הפוליטית מתייצבים בראש המחאה ומובילים אותה, כפי שנתניהו התייצב בראש המחאה שהביאה לסופו הפוליטי של יצחק רבין. יש לי משנה סדורה המסבירה מה קורה כאן ואשמח לפרוש אותה אם יהיה עניין. בינתיים אסתפק בשורה הסופית. המוחים אינם מפנימים ומכירים בכך שמשהו השתנה בתקופה האחרונה מאז נתניהו נלחם בכתב האשמה שהוצא נגדו. במהפך סמוי מן העין, נתניהו הסתובב והפך עצמו גם למלאך חבלה של שלטון הימין והמהפכה הדמוגרפית המתרחשת בישראל. זה אמנם עניין לא ודאי ושנוי במחלוקת. המהפכה המתרחשת בישראל, ברבדיה העמוקים אינה אידיאולוגית, אלא זהותית ושבטית. אם ברור לכל בר דעת שנתניהו הפך לסכנה למסורת החוקתית הישראלית, כלל לא ברור אם האליטות החדשות מחוייבות לחוקתיות הזאת. ועדיין, צריך להבחין, כי נתניהו שבתוקף מצבו המשפטי הפך לפרוטגוניסט של אנשי שלטון החוק, כבר אינו אוייבו של שלטון חוק מסוג מסויים בלבד, אלא אויבו של שלטון חוק מכל סוג שהוא. נתניהו לא עצר בתקיפת עקרונותיו של אהרון ברק. הוא חייב לתקוף באופן פרסונלי את שלוחי החוק שהם מינויים שלו ושופטים שהם אנשי שלומו (חובשי כיפות ומתנחלים). ולכן אנשי השמאל הותיק שואלים את עצמם ואפילו באופן לא מודע, את השאלות הבאות: א. האם ראוי חצאת לרחובות, ולשלם מחיר כבד של התקהלות לא ראויה בעת מגיפה איומה, רק כדי להיות הגשר עליו יצעדו בנט או ליברמן או ישראל כץ אל השלטון? ב. האם זה האינטרס של האליטות המודחות שהדמוגרפיה הופכת אותן למיעוט נרדף, בינתיים באופן מילולי, להתייצב כמגיני שלטון החוק, שהמשך המגמה הנוכחית, יהפוך אותו לכלי שיופנה נגדם? האם אפשר להמשיך להתעלם מן הבחירה הקשה העומדת לפעמים בפני מיעוטים נרדפים בין רודנות שתגן עליהם לבין דמוקרטיה שתטרוף אותם? |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי מדובר על בקשה מפורשת של המארגנים שפוליטיקאים לא ישתלטו על המחאה. בצעדה ביום שישי ציינו המארגנים קבוצות שונות של צועדים. בסופה, חותם אותה, צויין (בתואר הזה) הרמטכ״ל לשעבר יעלון. במוצאי שבת, לדוגמה, יעלון, לפיד ואחרים, השתתפו במחאות גשרים. |
|
||||
|
||||
לקרוא לעשרות אלפים שיוצאים כבר יותר מעשר שבתות שוב ושוב (ומן הסתם לא בדיוק תמיד אותם אנשים) ''המחאה נשארת בד' אמות של מפגינים מקצועיים'' זו הקטנה מעוות של המציאות. זה שיש עשרות אלפים כאלה מראה שיש מאחוריהם המון אזרחים שמודאגים ונחרדים מהמצב, ולהפוך את זה לאיזוטריה זו פשוט התעלמות והכחשה. אני מבין שזה מה שהמפלגה השלטת רוצה לשמוע ולהשמיע, אבל פה מותר לומר את האמת. |
|
||||
|
||||
מה המטרה של ההפגנות? מה רוצים להשיג? |
|
||||
|
||||
משום שהפגנות הן לא משהו שהמציאו המפגינים בבלפור, אתה זה שצריך לענות קודם. מה לדעתך כל כך יחודי, שונה או מיוחד בכך שיש ציבור שבוחר להפגין? הם רוצים להשיג בדיוק מה שכל אחד אי פעם רצה להשיג כאשר הוא יצא להפגנה במדינה דמוקרטית: - הבאת מחאה ומימוש זכות הדיבור וזכות ההתארגנות - לא לתת לנושא (החשוב למפגין) לרדת מסדר היום ו/או להשכח על ידי הציבור המנומנם - להשתתף ולהשפיע על המשחק הדמוקרטי מעבר ללשים פתק בקלפי פעם בכמה שנים - להראות לפוליטיקאים ולמצביעים שיש כוח אלקטוראלי עם יכולת התארגנות שיהיה קשה להתעלם ממנו - להשפיע על מצביעים או פוליטיקאים מתנדנדים - להתארגן ביחד ולהיות באינטראקציה ישירה עם המוני אנשים החושבים כמותם, מה שמוביל לצמיחת כוח פוליטי - לאתגר את כוחות השלטון לשם הפעלת לחץ על השלטון - לעשות סלפי עם שושקה - להדהד מסרים בתקשורת - לשכנע את המשוכנעים באופן טקסי כדי לחזק את נחישות המחנה. |
|
||||
|
||||
מעניין. שמתי לב שהחלפת רוה"מ לא ברשימה. אני כרגע נמצא במצב שלא ידעתי בעבר. יש לי הרבה מה להגיד, אבל יש לי תחושה חזקה שהמילים יהיו מאד קטנות מול הארועים ההיסטוריים הגדולים שאנו חיים את ראשיתם. כאשר ההיסטוריה משנה כיוון, הדבר משול לספינת ענק המשנה את כיוונה. למיליארדים הנמצאים על הסיפון ובבטן האוניה קשה מאד לדעת מה קורה. איני רוצה לקבוע דעה או לטעון טענות נחרצות. כל מה שאני יכול לומר הוא שארוחת המחאה בבלפור או מסיבת ההפגנה בחוף פרישמן, הצליחו לפרום את הפתיל האחרון שחיבר ביני לבין המחאה הגדולה. אני תוהה ביני לבין עצמי על הקשר בין המתקהלים בבלפור לבין אותם אוילים חרדיים השבויים בתוך דעותיהם הקדומות ואמונותיהם התפלות. מלאך החבלה העומד בראש המדינה, זרע את זרעי חורבנה כאשר בחר בריאקציה, הסתה ובהפרדה על פני סולידריות משמעת וממלכתיות, כדי להמשיך ולהחזיק בשלטון. להשתמש בדרכיו כדי להלחם בו משול למלחמה באש ע"י הצתת מדורות. לא צריך להיות נביא גדול, כדי להבין שהשלב הבא הוא טרגדיה נוסח איטליה או ניו יורק. חלק מן הטרגדיה הוא שאנו נכנסים לשלב הזה, כאשר חלק גדול מן הציבור חש תיעוב ושאט נפש כלפי מנהיגי הציבור. זהו מתכון די ודאי לאנרכיה,הפקרות והתפרקות. SOS. |
|
||||
|
||||
כאמור, לך לצומת הקרוב למקום מגוריך. פחות צפוף שם. הגוף שמקושר יותר מכל לארגון המחאה שם הוא הדגלים השחורים, שהחליט לא להגיע לבלפור בזמן הסגר. (ובינתיים בביביתון) |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני מבין על פי תקנות החירום אסור להפגין גם בקבוצות קטנות או ביחיד באוויר הפתוח. יש מגבלות קשות על יציאה מהבית (מותרת רק לצרכים חיוניים או לפעילות ספורט, אולי עוד משהו קטן ששכחתי). ברור שההגבלות הקיצוניות על יציאה מהבית אינן מטעמי בריאות אלא מטעמי השתקת מחאה. לגבי סעודת ערב חג בירושלים, זו היתה טעות הסברתית, זה פתחון פה לגבי אילו שטוענים שההפגנות מסכנות בריאות או יש בהן סוג בילוי. לגבי ההפגנה בחוף הים, איני בטוח שזו טעות כי רוב האנשים יודעים שהפגנה קטנה בחוף הים אינה מהווה סיכון בריאותי. אסור להיכנע לסגירת אנשים בבית כדי להשתיק מחאה. אולי היה צריך להפגין בחוף הים במתכונת אחרת, בקבוצות קטנות למשל. |
|
||||
|
||||
לפי התקנות מותר במפורש לצאת מהבית לצורכי הפגנה. לפי תקנות נוספות (שעדיין לא נכנסו לתוקף) הפגנות מותרות בקבוצות (קפסולות) של 20 אנשים ובריחוק (2 מטרים) גם בתוך כל קבוצה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם כל הפגנה פטורה מרשיון על ידי משטרה וכדומה. לא בטוח, יתכן שרק הפגנה של מספר אנשים. |
|
||||
|
||||
או קיי הגדרת תקנות להפגנות קטנות, אבל מתי התקנות יאושרו ? כרגע אין אישור, לדבריך. האם צריך לקבל אישור משטרתי לפני כל הפגנה ? לא ברור. |
|
||||
|
||||
דיברנו על זה כבר קודם: ההפגנות לא דורשות אישור. |
|
||||
|
||||
מה דורש רשיון מהמשטרה : הפגנה של 50 איש ויותר עם נאומים בנושא מדיני. תהלוכה של 50 איש ויותר. הפגנה או תהלוכה עד 50 איש - לא דורש רשיון. הפגנה של 50 איש ויותר ללא נאומים - לא דורש רשיון. הפגנה של 50 איש ויותר עם נאומים בנושא לא מדיני-פוליטי - לא דורש רשיון. להרחבה: הפתיל מתגובה 724971 |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |