|
קודם כל, אני שמח לראות שכאשר אתה מתאר את דעתי אתה הפעם קולע, וזה אירוע ראוי לציון. אכן אני חושב שההגבלות החמורות מול בית ראש הממשלה בתקופת הסכמי אוסלו, לעומת ההיתרים המפליגים בהפגנות מול בית ראש הממשלה נובעות מההסתייגות שהייתה לשופטים אז מעמדות המפגינים לעומת האהדה שיש להם לעמדות המפגינים היום, וזה עקב דעותיהם הפוליטיות. ההשוואה ליחס בית המשפט להפגנות מול ביתו של מנדלבליט אינה נכונה כי מדובר בתפקיד אחר ובמקום אחר. הם גם לא מתירים למפגינים מול ביתה של ליאת בן ארי להתקרב לבית. במקרה שלנו מדובר באותו תפקיד, באותו בית ובאותה עיר, והשוני הוא רק במי שיושב בתוך הבית. לכן ההשוואה הרבה יותר נכונה, וההבדלים ממש זועקים להסבר. איך זה שאז הם חשבו שצריך להתחשב בראש הממשלה ובבני ביתו, ולכן אסור להפגין מול אותו בית לפני שבע ואחרי תשע וחצי? אם יש הבדלים שמצדיקים את האכיפה הבררנית הזאת, אני רוצה לשמוע מפי בית המשפט מה הם. אבל אם איני טועה (עדיין לא נחשפתי לפסק הדין) הם בכלל לא התייחסו לטענה הזאת שהייתה הטענה העיקרית בעתירה. זה עוול הזועק לשמים. ואתה יודע שאין מה לעשות נגדם. וזה מתסכל מאד מאד.
|
|