|
||||
|
||||
חלק מהאנשים שברשימה השפיעו בעיקר על תרבות המערב. משה, ישו, מוחמד, אריסטו, קולומבוס, שייקספיר, השפיעו מעט אם בכלל על יותר מחצי אוכלוסיית העולם. זה נכון גם לבודהה, רק מהצד השני. חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו. ניוטון, גוטנברג, דרווין, פסטר, איינשטיין וסביר שגם אדיסון קידמו את האנושות, אבל סביר שהיא הייתה מתקדמת לאותו מקום גם בלעדיהם, אולי קצת יותר לאט. חלק מהאנשים ללא ספק שינו את מהלך ההיסטוריה: אלכסנדר מוקדון, ג’ינגיס חאן, מרקס, היטלר, גורבצ’וב, אבל נראה לי שברוב המקרים השינוי היה זמני וההיסטוריה, בטווח הארוך, לא היתה מאוד שונה אלמלא הם. עדיין נראה לי שלאנשים האלה היתה ההשפעה הכי גדולהמבין אלה שברשימה, ומביניהם, נראה לי שהמשפיע ביותר היה ג’ינגיס חאן. לא רק שככל הנראה המלחמות שלו גבו את המחיר הגבוה ביותר בחיי אדם (ביחס לגודל האוכלוסיה באותו זמן), ולא רק שהכיבושים שלו היו הנרחבים ביותר והשפיעו על הכי הרבה אנשים (שוב, ביחס לגודל האוכלוסיה), גם נראה שהוא האדם שידוע בשמו עם הכי הרבה צאצאים שחיים בימינו, וזאת השפעה מאוד משמעותית על ההיסטוריה. |
|
||||
|
||||
היטלר הולך יחד עם סטלין. ואם אחדד יותר - סטלין אף יותר. ומרקס כמיתוס יכול היה להיות לסטלין אפילו ישו. |
|
||||
|
||||
נראה לי שאחרי הגלובליזציה של המאה ה-20, וודאי של המאה הנוכחית עד כה, החלוקה בין השפעה על המערב להשפעה על המזרח כבר אנכרוניסטית. תרבות המערב השפיעה מאד על סין של היום, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (והאוכלוסיה הראשונה) מצד אחד, ורעיונות של פילוסופיה מזרחית נפוצים בשיח המערבי לכל רוחבו, כולל אגב בפסיכולוגיה המערבית שבפתילון אחר בדיון הזה הוזכרה כמשפיעה מז'ורית, מצד שני. לכן אגב, בסקלה שלי אני חושב שלישו ובודהה יש קייס טוב לטיעון לכתר. כמובן שהוותק כאן משפיע, ואז נשאלת השאלה על משה, אבל: א. במשך מעל אלף שנים אחרי קיומו התיאורטי הוא השפיע על כמה שבטים קטנטנים בפאתי הגלובוס, בעוד ישו השפיע תוך מאה שנה ישירות על האימפריה הגדולה בזמנו, ומשם במהירות על כל ה(חצי לפחות של ה)עולם. ב. בכלל לא ברור שמשה היה קיים. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג אם המיתוס של משה מבוסס על דמות אמתית. ברור שהוא עבר הרבה גלגולים. לכן גם אם הרעיונות שמיוחסים למשה השפיעו על העולם, אני לא חושב שאפשר לטעון שמשה השפיע על העולם. במידה פחותה אפשר לטעון את זה גם לגבי ישו (תיקון: הוא השפיע ישירות רק כעבור 200 שנים לערך), אבל פחות לגבי מוחמד: רעיונותיו השפיעו על העולם אמנם לא בימי חייו אבל בימי יורשיו הישירים שעוד זכרו אותו. אין לי מושג איפה בודהה בסקאלה הזו. נראה לי שקרוב יותר לישו. לשם השוואה, דמות היסטורית אחרת: הבעל שם טוב החל תנועה חסידית (במובן המקורי של המילה) אליטיסטית קטנה, אבל בימי תלמידיו התנועה החלה להפוך לעממית הרבה יותר, והתפתחה בה הבדלה בין החסיד הפשוט לצדיק (במקור חסיד וצדיק היו שתי מילים נרדפות). |
|
||||
|
||||
אחד העם חזה את הדיון וטען שלא חשוב אם משה היה קיים. אם פותחים סקר על של "לא אנשים" אני מציע לרשימה את פו הדב. לא מאד משפיע אבל חמוד. |
|
||||
|
||||
טוב, בדירוג המשפיעים שאינם אנשים ואינם קיימים אני חושב שאלוהים לוקח (אולי מפסיד רק לפגאט). |
|
||||
|
||||
פגאט? |
|
||||
|
||||
ע"ע פוקר יהודי (אבל בן גוריון לוקח הכל בנוסח הזה. היו ימים...) |
|
||||
|
||||
קצת גדול עלי, מסמך של 34 עמודים צפופים בשביל להבין קישור תרבותי קטן... |
|
||||
|
||||
עמוד 3. |
|
||||
|
||||
חן חן |
|
||||
|
||||
פוקר יהודי. אני חוזר: פוקר יהודי. הנה גירסא שלא מחייבת לאמץ את העיניים: https://www.youtube.com/watch?v=_wk1mKiOrNs (עם פואנטה שונה) (אבל אם לא תטרח זה לא הפסד גדול) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמו משה של אחד העם, זה לא חשוב אם היה פה הדב ארכיאולוגי. במקרה של פו_הדב [ויקיפדיה], יש שני טוענים אפשריים לגרסה הארכיאולוגית, דובה ובובה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים ש"חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו" אבל זה לא פוסל את העובדה שהם היו אלה שגילו את מה שגילו, כך שהשפעתם על ההיסטוריה לא נפגעת מכך. אפשר אולי היה לנסח את השאלה אחרת, אבל בהתחשב בפרשנות שלי לשאלה אני בחרתי בדרווין - לא רק בגלל המהפכה בביולוגיה אלא בעיקר בגלל המשמעות הפילוסופית/חברתית/תיאולוגית של הגילוי שלו. הצעד העצום של נטישת האלוהים ע"י האנושות התחיל, במידה רבה, עם דארוין, ולמרות שהתהליך עדיין רחוק מסיום זאת מהפכה גדולה הרבה יותר, שהשפעתה על האנושות אינה מוגבלת בזמן, והיא בסדר גודל של המצאות שאי אפשר לייחס לאדם בודד או לקבוצה קטנה של אנשים כמו התפתחות השפה והכתב. (ייתכן שהיה מקום לצרף גם את וואלאס לרשימה יחד עם דארוין, אבל ההשפעה הגדולה בפועל היתה של דארוין. אגב, אני לא משוכנע במאה אחוז שדארווין עלה על רעיון הברירה הטבעית לפני שקרא את המאמר של וואלאס) |
|
||||
|
||||
אז זהו שבהנמקה שלך, שניהם כאחד לא ראויים. דארוין, לא גילה את האבולוציה. היא היתה ידועה ומקובלת בנוסחה הלאמארקיאני, שנים רבות לפני דארוין. מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית ולראייה הפופולאריות שלה אצל המרקסיסטים בעידן סטלין. מה שוולאס ודרוין גילו זה את המנוע האמיתי של האבולוציה,(השרידה של המתאימים ביותר) ולא ההסתגלות לתנאי הסביבה כפי שחשב לאמארק. דארוין היה מדען הרבה יותר שיטתי מוולאס והוא הציג והוכיח בצורה מסודרת ומלאה וכשיטה מדעית, את האבולוציה כפי שהיא על בסיס ההישרדות של המתאימים ביותר. |
|
||||
|
||||
וכמה זה שינה את ההיסטוריה? היו עולים על זה קצת יותר מאוחר. |
|
||||
|
||||
כמה יותר מאוחר, להערכתך? הכלים להבין את עיקרון הברירה הטבעית הרי היו בידי היוונים הקדמונים, אני חושב, אבל עדיין עברו מאות רבות של שנים עד שלמישהו נפל האסימון. לא ברור לי אם בלעדי דארווין וואלאס "היו עולים על זה קצת יותר מאוחר". (וכל זה בלי קשר לשאלה עד כמה התגלית שינתה את ההיסטוריה.) |
|
||||
|
||||
לכל המאוחר היו מגלים את זה בשנת 1961, כשהגעתי לגיל 10. בדוק. |
|
||||
|
||||
לא הוספתי :-) ומישהו עוד עלול לחשוב שהגעתי בכוחות עצמי לתובנות האלה בגיל 10. לא, זה היה בצחוק, אבל אני בטוח שהרעיון הפשוט הזה היה מתגלה, ועצם העובדה שזמן קצר לאחר שנאספו מספיק נתונים (ואלאס במזרח אסיה, דארוין במסעות הביגל) שני אנשים שונים עלו עליו מסירה לדעתי, כל ספק. |
|
||||
|
||||
הצעה לסקר - באיזה גיל כתבת את התגובה הראשונה שלך באייל. נראה לי שיהיה מעניין. ____ והויכוח על זהות האדם המשפיע בהיסטוריה הוא קצת .. איך לומר? .. לא דטרמניסטי. אבל זה שייך לסיפור אחר. |
|
||||
|
||||
אלמלא דרווין, אולי וואלאס היה נחשב לאבי תורת האבולוציה והיה לוקח קצת יותר זמן עד שהיתה זוכה לפופולריות ואולי היו כאלה שקראו את וואלאס ומשפרים אותה ומפיצים אותה הלאה. אני חושב שיש המצאות שהשפיעו יותר, למשל המצאת המנוע (תומס ניוקמן) אבל גם כן, מישהו היה עולה על זה מתישהו. |
|
||||
|
||||
והמנוע, בתגובה, גם היה עולה על מישהו מתישהו. והוא ממשיך לעשות זאת עד היום הזה. |
|
||||
|
||||
אני מבין את הטענה ש"מתישהוא אחר היה עולה על זה". קשה לכמת כמה יש למנות לזכות הממציא אבל זה לפחות בכמה שהוא הקדים אחרים (מה שלרוב לא נדע). העניין שמתי יעלו על רעיון מתנהג מוזר. נייטון ולייבניץ הגיעו לחשבון האינפיטיסימלי פחות או יותר יחד (בלי להכנס לויכוח). מצד שני, כבר לארכימדס הייתה האינטואיציה והוא השתמש בה לחישוב פאי. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט לא מסכים עם "מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית" מהסיבה הפשוטה שהתיאוריה של למארק שגוייה. אם למרות שפע התימוכין המדעיים תורת דארוין נתקלת בהתנגדות עזה כל-כך, אפשר לשער מה היה עולה בגורלה של תורה שקל מאד להפריך אותה ושאינה מספקת שום הסבר למנגנון שמאפשר את קיום התופעות עליהן היא מדברת. אפשר לשער? למעשה לא צריך לשער, מספיק להסתכל על ההיסטוריה: למארק לא היווה שום סכנה עבור הממסד הדתי, שלא היתה לו שום בעיה להסכים עם איזה מנגנון מופלא, בחסדי האל הטוב, שגורם לצואר הג'ירפה להתארך מדור לדור, הללויה. בנוסף, למארק לא דיבר בכלל1 על יצירת מינים חדשים אלא על מה שהיום נקרא "מיקרו אבולוציה" והוא דווקא מקובל על אנשים דתיים רבים. נכון שגם את האבולוציה הדארווינית אפשר לראות ככלי של אלוהים (כמו כל דבר אחר, כולל, כידוע, השואה), אבל זה כבר מעורר הרבה יותר קשיים, בין השאר בגלל האכזריות הרבה שהכרחית עבורה. *זה* הכלי הכי טוב שהכל-יכול הצליח למצוא? למה הוא לא התייעץ עם למארק? במקום שאמא ג'ירפה תלד הרבה צאצאים שימותו ברעב, צריך מנגנון חייתי פשוט שיעשה בפועל את מה שלמארק חשב שקורה - בניסוח של היום: מנגנון בחירה שעל סמך נסיון החיים מחליט מה עוזר לחיה להתקיים ומשנה את ה-dna של הצאצאים בהתאם. לא אתגר רציני עבור מי שביום אחד בורא 100 מילארד גלקסיות. והסכנה הגדולה עוד יותר של העקרונות הדארויניים עבור הדתות היודו-נוצריות היא שבאקסטרפולציה לא נורא דמיונית אפשר להשתמש בהם גם כהסבר אפשרי להיווצרות החיים עצמם (אם כי כידוע דארוין עצמו נמנע מזה) ואת זה *באמת* קשה ליישב עם כתבי הקודש. על תקופת סטאלין אין צורך לדבר יותר מדי כי אפילו לדיקטטורה הסובייטית לא לקח הרבה זמן להבין שהרעיונות של ליסנקו לא עובדים, מה שמחזיר אותנו למשפט הראשון בתגובה זאת. המורה שלי לספרות היתה אומרת: זה בדיוק המקום לסיים. _____________ 1 - אולי זכרוני מטעה אותי כאן, ואין לי חשק לבדוק. איתך הסליחה. |
|
||||
|
||||
יש לך כאן כמה סטיות עובדתיות, אבל בעיקר אתה צודק ואני נאלץ לחזור בי מעמדותי. תחילה חייבים להודות שאיזי צודק, העובדה שגם וולאס וגם דרוין חשבו על אותו מנגנון מלמדת שגם אחרים היו בעקבותיהם (אם כי מאחר וידוע שדרוין קרא את הפרסומים של וולאס, יתכן שהוא כדבריך "אימץ" את הרעיון של זולתו). ועדיין נראה שיש הבדל בין רעיונות האבולוציה לבין נניח היחסות הפרטית של איינשטיין, שספק רב אם מישהו זולתו היה מעלה על הדעת. זה גם מלמד אותנו שאין יחס ישר בין המהפכניות והחשיבות של רעיונות. עד כדי הגדרות דקדקניות של מינוח מדעי, הלאמארקיזם הוא תורה אבולוציונית שתארה את התפתחות המינים השונים. ככזאת היא נאלצה להתאים לידע האנושי מאלפי שנים של ברירה מלאכותית של זנים של צמחים ובע"ח. לכן אני מבין, שהתיאור שלך על השפעה על דנ"א הצאצאים, חייב להיות נכון, למרות שאני חשבתי יותר על תאוריה המאמינה בשינוי של הדנ"א בהתאם לתנאי הסביבה (יתכן שזה היה רק אצל ליסנקו ולא אצל לאמארק).כפי שכתבת, לרעיון כזה, לפיו בע"ח יכולים לשנות את תכונותיהם לפי תנאי הסביבה, היתה בעיה בסיסית של העדר ראיות תומכות. לפני דרוין היתה קיימת תאוריה עוד יותר רדיקלית: הגישה הקטסטרופאלית, שחשבה שהתפתחות המינים מונעת ע" קטסטרופות סדרתיות, בכל קטסטרופה שורדים רק המינים המותאמים. כך שההשרדות הדרויניסטית לא היתה רעיון כזה רדיקלי. בעיני רוחי, אני רואה את האבולוציה הלאמארקית כתאוריה מאד הדרגתית ורציפה. אילוצי הסביבה משנים לאט לאט את תכונות האורגניזמים, כך שהם בהדרגה מתאימים את עצמם לדרישות הסביבה. זה מה ששכנעאותי שאתה צודק. זוהי תאוריה שמתארת עולם שהרבה יות קל ליחס לו השגחה עליונה מאשר העולם הכאוטי והקטלני של דג גדול בולע דג קטן של ההישרדות הדרויניסטית. |
|
||||
|
||||
דוקא לגבי היחסות הפרטית של איינשטיין - מן המקובלות היא שעולם המדע היה לגמרי מוכן אליה, מהעדויות הנסיוניות (מייקלסון-מורלי) ועד המתימטיקה המתלווה, שלא לשווא נקראת 'טרנספורמציות לורנץ' והיתה כבר קיימת בשנה המופלאה 1905. היחסות הכללית לעומת זו - ללא עדויות נסיוניות כמעט, עם מתימטיקה טנזורית ברמה שחלק מהדוקטורים לפיזיקה גם היום לא נזקקים לשכמותה0 ועם תחזיות הרבה יותר קשות לאישור ומדידה1 - יש סיכוי רב שהיה לוקח הרבה עשרות שנים להגיע אליה בלי הגאונות של הדוד אלברט קשישא. אני יכול לתאר יקום מקביל שבו הפעם הראשונה שמישהו היה בכלל חושב בכיוון היתה כשהעלו את לוויני ה-GPS בשנות השמונים המאוחרות וגילו שכל השעונים האטומיים שלהם מפגרים באופן שיטתי אחרי חבריהם על האדמה, וזה מחרב להם את דיוקי האיכון במאות מטרים. 0 לעומת המתימטיקה של תורת היחסות הפרטית שהיא בבסיסה ברמה של תלמיד תיכון סביר. 1 גלי כבידה נמדדו לראשונה כמעט מאה שנה אחרי התחזיות של התורה הנ"ל. יש כמובן עוד עדויות פחות ישירות, כשיודעים לאן להסתכל, ועדיין. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיו כבר חלליות שזה השפיע על המסלול שלהן. יכול להיות שגם היו מבחינים בהשפעת הגובה על מהירות של שעונים אטומיים שכבר החלו להיות נפוצים במגוון מקומות בשנות השישים. |
|
||||
|
||||
אני אהיה מאד מופתע אם זה כך, לגבי החלליות. וודאי למשימות קרובות ומאוישות כמו הנחיתה על הירח זה לא שינה כלום1. ייתכן ועבור חלליות טווח ארוך כמו וויאג'ר מסוף שנות השבעים היתה איזו השפעה (גם אז אני קצת אתפלא), ולא ברור לי מתי התחילו להרים את השעונים האטומיים שלך לגובה אלפי קילומטרים כדי להבחין בהבדל. בכל מקרה, אם בסוף המחלוקת בינינו מצטמצמת בעשור לכאן או לשם, הטיעון עדיין בתוקף. 1 האגדה האורבנית מספרת שמחשב הניווט של אפולו 11 הסתפק בקירוב של 3.14 עבור פאי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מערבב שלא כדין בין המתמטיקה לפרשנות. המתמטיקה כדבריך היתה מוכנה. את הטרנספורמציה של לורנץ הציע לורנץ ולא איינשטיין. והחשד שמהירות האור היא קבועה כבר היה בתודעה. מה שהיה מהפכני אצל איינשטיין זה הקישור לעניין האנטי-אינטואיבי של ההבנה היחסותית של מרחב-זמן. רוב הקולגות של איינשטיין הלכו בכיוון של התארכות פיזית ממשית של מכשירי המדידה ולא של מרחב הייחוס. איינשטיין הגיע ליחסות מעיון בשקילות בין השדות החשמלי והמגנטי. דב למשל הסתדר יפה מאד בתור מהנדס בחברת הייטק מתקדמת בלי השקילות הזאת. אלמלא מקורות בני סמכא, הוא היה מיחס רעיון זה לעוד קשקוש של הסמול ההזוי. היחסות הפרטית היא מין ביצת קולומבוס שרגע אחרי שהפנמת את הקונספט הלא אינטואיטיבי הזה, אתה תוהה איך לא חשבו על כך קודם. על יחסות כללית לא כדאי שאחשוף בורותי, אבל להבנתי מדובר בעיקרון בהרחבה של היחסות הפרטית למערכות יחוס לא-אינרציאליות. המתמטיקה היא קפיצת מדרגה ומימד, ההשלכות מדהימות בפריצת הגבולות שלהן, אבל הקונספט נותר בעינו. |
|
||||
|
||||
אני לא אומר שאין כאן קפיצה אינטואיטיבית, מהמכובדות בהיסטוריה, אבל כל התשתית היתה כבר מוכנה בשבילה, הניסויים, המתימטיקה, הפיזיקה, הכל. וזו לא רק דעה שלי, קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני. המעבר ליחסות כללית הוא לגמרי אאוט אוף דה בלו. זו לא הרחבה טריויאלית, זו ההבנה למשל - שלא נובעת בכלל מיחסות פרטית - שתאוצה וכבידה שקולות לחלוטין אחת לשנייה. זו קפיצה לא פחות גדולה מהאינוריאנטיות של מהירות האור. ומעבר לקפיצה - לא היה ולו שביב בסיס מתימטי לכל מה שאיינשטיין פיתח עבורה. ביחסות הפרטית אםשר לומר שכל הרכיבים כבר היו שם, ואיינשטיין שילב אותם יחדיו. בצורה מבריקה, אבל אם לא הוא כנראה שתוך שנים ספורות מישהו אחר היה עושה את זה. והרבה אנשים גם עבדו וחשבו בכיוון. ביחסות הכללית, מעבר לתובנות האינטואיטיביות, הוא היה צריך לבנות הכל מלמטה, מהמסד ועד הטפחות, וכשהוא יוצא לדרך בלי שום סימנים שבכלל יש משהו סגור ותקף בצד השני. ועד כמה שאני זוכר, כל הנושא בכלל לא היה במרכז המחקר המדעי באותו זמן. אפילו אחרי יציאת היחסות הכללית, היו שנים רבות שהיא לא היתה במרכז המחקר הפיזיקלי. טוב, היו להם מלא קוונטים לפתח, ובכל זאת. |
|
||||
|
||||
לגבי הפסקה השלישית והאחרונה, קטונתי. לגבי השקילות תאוצה כובד, אני מקווה שאני לא מדבר שטויות, אבל למיטב הבנתי, זה לא היה גילוי בכלל. כולם ידעו שכוח קוריוליס למשל הוא כוח מדומה שמתקבל במערכת ייחוס מסתובבת ביחס למערכת נייחת. לדעתי, גם הניסוי המחשבתי של נפילה חופשית במעלית סגורה אינו מקורי של איינשטיין. |
|
||||
|
||||
קשה להאמין שאיינשטיין היה מגדיר ניסוי ידוע ונדוש בתור המחשבה המשמחת ביותר בחייו. |
|
||||
|
||||
איך כוח קוראוליס מתקשר לאקוויולנטיות של כבידה ותאוצה (כללית)? כוחות מדומים היו תאור מקובל עוד מימי ד'אלמברט, ובאמת מאד אינטואיטיביים1 עבור כל מי שישב פעם על קרוסלה, אבל הכבידה היתה מחוץ לתחום הזה. _______ 1- מה שלא אינטואיטיבי שם הוא ההכרה שהם דמיוניים |
|
||||
|
||||
תראה, אני מבין מאד קטן בנושא ואני עונה רק משום שאני בטוח שהשאלה כנה ולא נועדה למשוך אותי בלשוני לאמירת דברי הבל. למעשה, מדובר באותו הדבר: הצורה שבה מתבטא כוח הכובד במערכות יחוס שונות. תחשוב על הניסוי של מעלית בנפילה חופשית. בכוח קוריוליס פשוט מדובר בתאוצה סיבובית לעומת המעלית הנופלת ששם התאוצה קוית. וכפי שכתבת נכון, זו מכניקה ידועה מתקופת ד'אלמברט (אני שכחתי את השם). הרעיון שתאוצה שקולה לכובד, אינו חדש. מה שחדש הוא התובנה שנכחות מסה "משנה" את תכונות המרחב-זמן שבו היא נמצאת וזה מאד קרוב ליחסות פרטית המדברת על תכונות המרחב-זמן (אותו רעיון שצפריר כהן אומר לנו שייך למינקובסקי ולא לאיינשטיין). בכל מקרה, הכוונה אינה למעט בחשיבות של היחסות הכללית או של איינשטיין. אני הבאתי אותו כדוגמה למדען שאלמלא הוא, לא בטוח שמישהו אחר היה עושה את העבודה. הטענה היא רק שיש קשר הדוק בין היחסות הפרטית לכללית והחשיבה המהפכנית נמצאת כבר בפרטית. כל זה בהסתייגות שאני לא באמת יודע בודאות מה יש בכללית. נראה לי שהכי יהודי לסיים בציון העובדה שאיינשטיין לא קיבל את פרס נובל לא בשביל היחסות הפרטית ולא בשביל היחסות הכללית, אלא בגלל עבודתו על האפקט הפוטו-אלקטרי. דבר זה נבע לא מעט מסיבות אנטישמיות. עצם העובדה שקבל בכלל את הפרס מבטאת הסכמה כללית בעולם הפיזיקה (כולל לנארד ושטארק הנאצים) שמדובר במדען יוצא מן הכלל. |
|
||||
|
||||
הוא אינו חדש, הוא ידוע מאז 1910 שאז עלה במוחו של איינשטיין. אם יש לך טענה שהיה ידוע קודם, אתה צריך להביא ולו בדל סימוכין כדי לסתור את הסימוכין שכבר הובאו לכאן. אם אין לך בדל כזה, אז עדיף להסתמך על אלו שכן הובאו לכאן. |
|
||||
|
||||
צפריר כהן? ואני עז? אני לא עומד בפיתוי לספר כאן אנקדוטה מחיי בתיכון: במבחן בפיזיקה התבקשנו למצוא את הזוית בה בלון הליום יתייצב כשהוא בתוך מכונית מאיצה (תרגיל לקורא הנאיבי: הוא ייטה קדימה או לאחור?). עבדכם הנאמן, שהיה אובר-חוכם כבר אז וקרא - בלי להבין יותר מדי - על תורת היחסות הכללית ובמיוחד על השקילות בין תאוצה וגרביטציה חישב את השקול ה"גרביטציוני" במכונית ולפיו את זוית הבלון שהיא, כידוע לכל ילד שחגג אי פעם יומולדת, בדיוק בכיוון הפוך לגרביטציה. באופן לא מאד מפתיע המורה שלי לפיזיקה באותה שנה, שהיתה פוצית לא קטנה, לא אהבה את "הדרך", ולמרות שהתשובה היתה נכונה לא קיבלתי את כל הנקודות עבור השאלה). |
|
||||
|
||||
אלף סליחות. אני כל כך מבולבל שעכשיו התבלבלתי בינך לבין ירדן וחשבתי שירדן היה מי שזיהה את מינקובסקי כאבי הרעיון וטרחתי לסרוק את כל תגובותיו בדיון ורק במקרה נתקלתי בהודעה המקורית שלך. ואכן צפריר זכה מן ההפקר. מאד יתכן שלא ירדתי לעומקם של הדברים, אבל אני עדיין סבור שהקונספט המהפכני והמפתיע בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה של היחסות אינה השקילות בין תאוצה לכוח, אלא ההבנה שכוח פועל בעצם דרך שינוי תכונות המרחב-זמן ולא דרך איזשהו חומר אתרי הממלא את הכל. מסיבה זו לדעתי הפונז טועה. היחסות הפרטית אכן עוסקת רק במערכות אינרציאליות. אבל בעולמו של איינשטיין נטול האתר או שעון הקיר העולמי (בעצם מערכת ייחוס קוסמית), כל מערכות הייחוס שוות זו לזו. מי יקבע מי מסתובב מסביב למי ומי נייד ומי נייח? זה לא צריך להיות זעזוע כל כך גדול.אנו חיים באופן קבוע במערכת ייחוס עם סיבוב אחד ליממה ושום דבר לא מפריע לנו לחשוב עליה כמערכת אינרציאלית שבה פועל במקרה כוח קוריוליס. |
|
||||
|
||||
בדיוק קיומו של כח קוריוליס - שהוא מדיד באופן כמותי ופיזיקלי - מבדיל בינו לבין מערכת אינרציאלית שבה הוא לא קיים. מערכות ייחוס שבאמת שוות על פי איינשטיין הן כאלה שאין *שום* מדידה פיזיקלית שיכולה לספר לך באיזו מהן אתה נמצא. ולכן אפשר לקבוע מי מסתובב ומי לא, בניגוד לכך שאי אפשר לקבוע מי נייח ומי טס במהירות קבועה. ולגבי הקונספט המהפכני - לא טענתי לרגע שגילוי ההשפעה של מסה על מטריקת המרחב זמן איננה מהפכנית. היא סופר מהפכנית. אבל אם נקביל אותה ליחסות פרטית, היא שקולה לשוויון המסה והאנרגיה המפורסם - שתיהן נגזרות מפיתוח המשוואות כתוצאה מהנחות היסוד. ביחסות פרטית ברגע שאתה מקבע את מהירות האור בכל מערכות הצירים, שקילות המסה והאנרגיה נובעת ישירות מהמתימטיקה. אתה לא צריך הארה טרנסנדנטלית או מנטלית כדי להגיע אליה. כנ"ל בכללית - אתה מניח כמה הנחות יסוד שהן תובנות חדשות, ואז מתימטיקה מתימטיקה טנזוריים טנזורים והופ, יש משוואת שדה שמקשרת מסה (ליתר דיוק מסה-אנרגיה-מומנטום) ועקמומיות מרחב-זמן. |
|
||||
|
||||
טוב. שכנעת אותי לגבי קוריוליס. אבל איך מבדילים בין מערכת ייחוס נייחת נטולת כבידה (אינרציאלית) לבין מערכת ייחוס בנפילה חופשית בתוך כבידה (לא אינרציאלית)? בשתיהן אין כח כבידה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאי אפשר להבדיל - בדיוק בגלל השקילות המוחלטת של תאוצה וגרביטציה שמבטלות זו את זו. דומני שהמושגים שמעבר להשכלה הפורמלית שלי מדברים על "אינרציאליות לוקאלית"1 או משהו כגון זה. אבל פה אני כבר אתן למישהו יותר בקיא ממני לענות. 1 עוד משהו שאפשר אולי לזרוק לקלחת זה שתאוצה שקולה לשדה גרביטציה 'אחיד' וקבוע, אבל במציאות השדה שנוצר על ידי כוכב איננו כזה - הוא גם רדיאלי וגם דועך עם המרחק. לכן למשל יש לו אפקטים שנוצרים על ידי הנגזרת של השדה, כמו למשל כוחות הגאות. בגלל הכח הזה, למשל, הקצה הרחוק של המעלית הנופלת שלך (תחשוב 'הירח' אם זה יותר אינטואיטיבי) מרגיש פחות כח כובד מאשר הקצה הקרוב, ולכן הפרשי הכוחות האלה מורגשים מתוך המעלית ככוח שמותח אותה לאורכה 2. כח המתיחה הזה *לא* יקרה אם המעלית מאיצה בחלל ריק, ולכן לכאורה הוא מבדיל בין כבידה לתאוצה. עכשיו, אם נשאיף את גודל המעלית לנקודה אינפיניטסימלית3, ההבדל הזה בין הכבידה לתאוצה יתאפס, ועל כן קיבלנו שקילות "לוקאלית" בלבד. 2 מה שמקבל במקרי קיצון בשולי באר הכבידה של חור שחור את השם המאד גרפי 'ספגטיפיקציה'. 3 הידד! |
|
||||
|
||||
מבחינת היחסות הכללית אין הבדל. שתי מערכות הייחוס הן ״אינרציאליות״ במובן הזה שהתנועה בהן היא ללא השפעה של כח חיצוני. באופן יותר מדוייק, המושגים ביחסות כללית הם, אה.. כלליים יותר.. אני עובר לנפנוף ידיים. מבחינה אמפירית: אם משהו נע באיזור ללא כבידה, אז המסלול שלו הוא קו ישר. אם יש כבידה, אז המסלול שלו יהיה פרבולה נחמדה כמו באנימציה הזו 1. היחסות הכללית מתארת את זה כך: בשני המקרים המסלול הוא גיאודזי2 וההתנהגות זהה. - במקרה שאין כבידה אז המרחב-זמן הוא שטוח ולכן המסלול הקצר ביותר הוא קו ישר. - במקרה שיש כבידה אז המרחב-זמן הוא עקום, ואז המסלול הקצר ביותר הוא קו עקום3 אגב, אם זה לא מספיק מורכב, זכור שאלו מסלולים במרחב-זמן. גם הזמן עקום. ---- 1 אגב לא תמיד פרבולה, אבל מספיק טוב לצורך הדוגמא. 2 מסלול גיאודזי הוא הדרך הקצרה ביותר בין 2 נקודות. 3 דמיין נמלה מטפסת על גבעה. מבחינתה היא הולכת ישר אבל המסלול שלה יהיה עקום כי הוא חייב ״להתאים״ לפני הגבעה. |
|
||||
|
||||
תיקון טעות למען ההיסטוריון העתידי: השאלה במבחן לא היתה על בלון אלא שאלה פשוטה יותר על משקל שתלוי בקצה חוט, בעוד אל החידה לגבי הבלון התוודעתי רק בשלב מאוחר יותר בחיי, אלא שבזמן כלשהו שני הארועים האלה הולחמו אצלי במוח בצורה לא נכונה. משום מה הזכרון האמיתי צץ אצלי הלילה, ומרגע שצץ אין לי ספק שזה מצב העניינים הנכון (בהסתייגות המתבקשת. מי יודע מה יקרה הלילה?). אני חייב להודות שזה גורם לי להסתכל בעיניים יותר סלחניות על ההוא שראה חיילים בריטים בירושליים כשהיה בן מינוס שנתיים או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
תזכורת: הוא לא טען את זה. זה זכרון מולחם שלנו משתי התבטאויות שונות שלו. |
|
||||
|
||||
אה, ואללה. |
|
||||
|
||||
אהבתי את הביטוי ״זיכרון מולחם״, הוא כל כך מדוייק! אחח.. אני העתידי זוכר את היום שהמצאתי את הביטוי! זה היה בירושלים, עם בחור בריטי בשם אייל. |
|
||||
|
||||
האמנם דמיוניים? יש קלאסיקה בנושא. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא סגור על הדמיוניות שלהם. כשאתה בצנטריפוגה, קיר הצנטריפוגה מפעיל עליך כוח כדי שלא תמשיך בתנועה ישרה (החוק הראשון של ניוטון) ואתה מפעיל עליו כח זהה (החוק השלישי). מה פה דמיוני? |
|
||||
|
||||
תחשוב על קרוסלה עטופה (מבודדת מן החוץ ולא בא לי על צנטריפוגות). תבחר מערכת ייחוס המסתובבת עם הקרוסלה. כעת אתה, המערכת והקרוסלה, כולכם במנוחה. בפיזיקה של המערכת הזו אין כוח ולכן הכינוי דמיוני היחסיות של איינשטיין התחילה מכך שאיינשטיין הבין שאין מערכת ייחוס מיוחסת וכולן שוות. זה קצת מבלבל, מפני שהכוח אינו דמיוני. הכוח הוא תכונה של המרחב-זמן המאפיינת את מסלול התנועה החופשית שלך בו. מה שמשתנה הוא השימוש ב''כוח'' במערכות ייחוס שונות. במערכת המנוחה שלך אין צורך בכוח. במערכות אחרות אתה צריך כוח כדי להסביר את התנועה שלך. |
|
||||
|
||||
שקילות מערכות הייחוס של איינשטיין חלה רק על מערכות ייחוס אינרציאליות - כאלה שההבדל ביניהן הוא טרנסלציה או מהירות קבועה בקו ישר וללא שום תאוצה1. מערכת ייחוס מסתובבת איננה אינרציאלית ועל כן אין שום סיבה להניח שאין בה כוחות. 1 מאחר והדיון הנקודתי כרגע סובב סביב צירו ולא מחייב שום כבידה, אני שם בצד נפילה חופשית במסלולים גיאודזיים. |
|
||||
|
||||
לפני פיתוח תורת היחסות הפרטית איינשטיין חשב די הרבה על כמה שאלות שהועלו ע''י מאך, אחת מהן תהתה מה תהיה הצורה שמים בדלי יקבלו ביקום שרק הדלי הזה קיים בו (מן הסתם בנוסף לשדה גרביטיוני אחיד, אני לא בקיא בפרטים) כשהדלי מסתובב. ביקום כזה, טען מאך, אפשר להסתכל על מצב העניינים כאילו הדלי נח וכל היקום מסתובב סביבו, כך שפני המים יישארו שטוחים. לא ידוע לי מה הפתרון עפ''י תורת היחסות הכללית. פעם קראתי איזה דיון על הנושא אבל אני לא זוכר איך הוא נגמר, אם בכלל. |
|
||||
|
||||
מכמה בחינות היחסות הכללית תומכת במאך, אבל לא עד הסוף. הניסוי הספציפי של הדלי הוא בעייה מבחינת היחסות הכללית, אבל באופן עקיף ניתן לטעון שבמקרים פתירים עם רלוונטיות מסוימת, היא דווקא הולכת עם ניוטון. אם תרצה, אפרט. הטיעון של מאך הוא דוגמה לרעיון שלקח יותר ממאתיים שנים עד שהועלה, למרות שכל הרקע הנדרש כבר היה ידוע בתקופת ניוטון. |
|
||||
|
||||
אם אתה מסוגל לפרט כך ש*אני* אבין משהו, אשמח. ואגב בעניין זה: נוטים להתייחס לאיינשטיין כמי שהעלה לראשונה את ה"ניסוי המחשבתי" ככלי דיון בפיזיקה תיאורטית, ואליבא דסבינה הוסנפלדר זאת לא פחות מאשר התרומה החשובה ביותר שלו לפיזיקה, ולא היחסות הכללית. לדעתי מאך הקדים אותו, וכך גם ההוא1 שהמציא את ההסבר האלגנטי לטענת גליליאו שתאוצת הכבידה שווה לגופים כבדים וקלים ע"י השאלה מה תהיה המהירות של גוף שמחובר מגוף כבד וגוף קל עשה, בעצם, ניסוי מחשבתי. אני בטוח שהיו עוד המון מקרים דומים לאורך ההיסטוריה. _________ 1- שכחתי את שמו, אבל כשנתקלתי ברעיון הזה בגיל מבוגר יחסית כעסתי שאף אחד לא סיפר לי עליו קודם. איך זה יכול להיות שתלמיד גומר בי"ס יסודי בלי לשמוע על זה? |
|
||||
|
||||
_____ א. אני למדתי מכניקה ניוטונית רק בתיכון. ב. רוב תלמידי התיכון משקיעים את הניסויים המחשבתיים שלהם1 בתצורות אחרות של גוף כבד שמחובר לגוף קל2. 1 חלקם לא רק מחשבתיים. 2 לא שיש משהו רע בזה אם הם באותו משקל. |
|
||||
|
||||
א. גם אני, אבל על גלילאו והסיפור-שכנראה-לא-היה עם מגדל פיזה שמעתי הרבה לפני שלמדתי פיזיקה בצורה מסודרת. ב. זה לא בא אחד על חשבון השני (אם כי המחשבה שאחד יקל על השני לא ממש הוכיחה את עצמה בשעתה). |
|
||||
|
||||
_____________ 1- מסתבר ש"ההוא" הוא גלילאו עצמו. יכול להיות שכל הסיפור על גלילאו לא מוזכר כלל בבית ספר יסודי (אני ממש לא זוכר)? הרי במיוחד כשמתלווה לזה ההסבר הכה אלגנטי זה ממש מקרה קלאסי שאפשר ללמוד ממנו על אינטואיציות כוזבות, על כוחה של חשיבה, על הסקפטיות בה צריך להתייחס לחכמי העבר ועל הכיף שבגילויים כאלה. ילד בכיתה ה' או ו' יכול לדעת על העולם יותר משאריסטו הגדול ידע! לא יותר שווה מללמוד בפעם השביעית סיפור מופרך בעליל על איזו ספינה גדולה מעץ שמישהו כביכול בנה? |
|
||||
|
||||
לא צריך להגיע לכתה ה' או ו' בשביל זה. ילד בכתה א' כבר יודע, או יכול לדעת אם מישהו יסביר לו, שכל מה שהוא רואה סביבו מורכב מפחות ממאה חומרים יסודיים - אבל לא אדמה, אוויר, מים ואש; שאור מגיע מגופים מאירים ונכנס לתוך עינינו; שגוף נע ימשיך לנוע אם אף אחד לא יפעיל עליו כח לעצור אותו. עד שהוא מגיע לכתה ו' הוא כבר יכול לדעת אנציקלופדיות שלמות של דברים שאריסטו לא ידע (כבר נאמר עליו שאי-ידיעה מעולם לא מנעה ממנו לקבוע קביעות בפסקנות מוחלטת; הוא היה יכול להיות ח"כ מצוין). את הסיפור על הסירה לומדים בכתה ב' וזהו בערך, לא? |
|
||||
|
||||
את ''בראשית'' למדתי יותר מפעם אחת, אני לא שוכר אם פעמיים או שלוש. לכל השאר אני מסכים, אבל יש משהו בנימוק האלגנטי שהוא מעבר לעובדות. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על סיפורים אחרים שמקושרים לחגים שנלמדים שוב ושוב מדי שנה בשנה. |
|
||||
|
||||
ולחידוד, הייתי צריך לנסח את זה טיפה אחרת: לא "ידע על העולם" אלא "הפעלת לוגיקה אלמנטרית". זה כבר הרבה יותר מרשים כאשר מדברים על האדם שניסח את חוקיה. |
|
||||
|
||||
האמת היא שיש הרבה טעם ללמוד את בראשית יותר מפעם אחת. הסיפורים שם הם אבני היסוד של התרבות היהודית-ישראלית ובין אבני היסוד של התרבות המערבית כולה. בכתה ב' אתה לומד את התוכן שלהם, אבל יש הרבה טעם בגיל מבוגר יותר ללמוד על המוטיבים והרעיונות, לשים לב לפערים ולחזרות ולפרטים של הניסוח, להשוות לסיפורים מקבילים בתוך התנ''ך ובעולם העתיק, לראות כיצד הם מופיעים בגלגולים שונים באמנות ובספרות מאז ועד היום. |
|
||||
|
||||
שטראוס מפרש פרקים בבראשית בצורה מאתגרת באופן יוצא מהכלל 1. חבל שאצלנו בארץ בחינוך הממלכתי ספר בראשית נלמד רק בילדות ולא בבגרות ובכל מקרה הספר הזה חייב להלמד לא רק כמקור היסטורי ואמוני, אלא כיצירה לא סופית המבקשת השלמות עד אין קץ. 1 שטראוס, ליאו, "על הפרשנות של ספר בראשית", בירושלים ואתונה (אהוד לוז, עורך, ירושלים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק), עמ' 309-321. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שיש כל-כך הרבה דברים ששווה ללמוד שכל התעמקות באחד מהם באה בהכרח על חשבון אחרים שאינם זוכים אפילו להיות מוזכרים בבית הספר. לי אישית היתה הרגשה במשך לימודי היסוד שלי שהבחירות שנעשו גרועות מאד. אם אני זוכר נכון האיש ששינה את פני העולם יותר מכל אדם אחר לא הוזכר אפילוט פעם אחת במשך 12 השנים של לימודי, כולל בשעורי הביולוגיה (אם כי אולי במגמה הביולוגית כן טרחו לספר עליו) או ההיסטוריה (כנ"ל), ולעומת זאת על ההוא שהלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו לא הפסיקו לנג'ס במשך 12 שנים תמימות, בין השאר, אני מניח, כדי שלא יעלה בדעת הילדים הרכים לעשות מעשה דומה בבגרותם בלי שקיבלו הוראה מפורשת מהאל, וכדי לשתול במוחם את "הארץ המובטחת", את "עם הבחירה" את "זכור את אשר עשה לך" ושאר ירקות של שטיפת מוח מוסווה לעניינים בעלי משמעות פוליטית. עד כמה שזכור לי, כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם בילדות היו מחוץ למסגרת בית הספר, כלומר בספרים או במגזינים (חוגי העשרה ו/או מדע עוד לא הומצאו בתקופה ההיא). אין ספק שיש חשיבות וטעם בלימודי יסוד של התרבות היהודית, ואין ספק שהתנ"ך מהווה חלק מרכזי בתרבות הזאת, אבל לפני שאנחנו יהודים אנחנו בני אדם, וזה אמור להתבטא גם במערכת השעות. אחרת אתה מגדל ילדי שמצדיקים רצח עם כי "אלוהים אמר לעשות זאת" (לפי מחקר שאין לי קישור אליו רוב תלמידי התיכון בארץ מצדיקים כך את רצח כל תושבי יריחו ובהמותיהם מלבד משפחה של משת"פית אחת: "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב". הלקח שמלמדים אותם מהסיפור הוא לא על השינוי בעקרונות המוסר שהאנושות עברה מאז ועד היום, אלא שאלוהים הפסיק לתת הוראות כאלה והחליט להתרכז בשאלות אחרות כמו איזו נעל צריך לנעול קודם ומה יעשה מי שחיטוט באף הוא עונג שבת עבורו). |
|
||||
|
||||
גם לדעתי כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם היו מחוץ לביה"ס (טוב, חוץ מהכדורסל והשעות ההן בספריה במקום להכנס לשעורים). אבל זו לא חוכמה גדולה. את הספרים והמגזינים אתה בוחר בעצמך - מה הפלא שהם מעניינים אותך יותר? גם היום אני נתקל ביותר דברים מעניינים מחוץ לעבודה מאשר בעבודה (העובדה שאז אני יושב בעבודה וקורא עליהם היא כבר בעיה אחרת). אני מסכים שגם היותנו בני אדם אמורה להתבטא במערכת השעות, אבל זה גם לא סותר למודי תנ"ך שמעבירים מסרים הומניסטיים יותר או שמחנכים את התלמידים לבחון את הארועים המתוארים בהם גם באופן ביקורתי. השאלה של איך מלמדים תנ"ך בשעות שמלמדים אותו לא תלויה בשאלה האם לומדים גם תכנים אוניברסליים. אגב, יש בהחלט שעות שמוקדשות גם לתכנים כאלה; לפחות כשאני הייתי בתיכון היינו חייבים, למשל, לפגוש גם את שייקספיר ודוסטוייבסקי וצ'כוב (היי מירי רגב) ודה-מופסאן וללמוד אזרחות עם התכנים הערכיים שמקופלים בה. זה מספיק? לא, אבל באווירה התועלתנית והאנטי-אינטלקטואלית של היום גם זה משהו. |
|
||||
|
||||
מאך לא ניסח את טיעוניו כקריטריונים מחודדים, אלא השאיר אותם כרעיונות הפתוחים לפרשנות. שאלות כמו איפה הוא צדק, תלויות בפרשנות שנבחרה. כתבתי שניסוי הדלי בעייתי מבחינת היחסות הכללית. ראשית, ביחסות הכללית ה"ארועים" אינווריאנטים תחת טרנספורמציית קואורדינטות. אם אתה יכול לעבור ע"י טרנס' כזו ממערכת אחת לאחרת, הפיסיקה זהה. זה מתאים לרוח רעיונותיו של מאך. לכן, לפי האינווריאנטיות, כוכבים מסתובבים ודלי נייח מצופים לגרום להתקערות פני המים. דא עקא שאם תבחר לעבור למערכת כזו ע"י סיבוב אקטיבי, הכוכבים יאלצו לנוע במהירויות שעולות בהרבה על מהירות האור. שיט. אם לחילופין תנסה לעבור למערכת בה הדלי עומד ע"י סיבוב פאסיבי (טרנס' קואורדינטות בלבד), תתקל בפתולוגיה אחרת שנקראת פרדוקס אהרנפסט (אל תחפש בויקי - יש דברים שעדיף פשוט לא לדעת :) ). אז מה בכל זאת? שוורצשילד מצא את השדה הגרביטציוני החיצוני של כדור בואקום, כשתנאי השפה באינסוף שואפים לאלה של מרחב מינקובסקי (אינרציאלי) ריק. יש גם פתרון עבור כדור מסתובב, עם אותם תנאי שפה. ככל הידוע לי1 הפתרונות שונים מהותית זה מזה ולא ניתן לעבור מאחד לשני ע"י טרנס' קו'. בשדה החיצוני של הכדור המסתובב יש אפקט של frame dragging - לגמרי ברוחו של מאך (לפי ניוטון, השדה החיצוני זהה בשני המקרים). ברוח מאך, ניתן להתלונן על שבחרנו את אותם תנאי שפה גם לכדור המסתובב. עדיין, יש לנו שני פתרונות של כדור2 בואקום שהיחסות הכללית מבדילה ביניהם - ברוח האבסולוטיזם הניוטוני. לפי היחסות הכללית, אם לכדור בפתרון שוורצשילד יש מסה של פלנטה, וננסה לערוך עליו את ניסוי הדלי, אז בהזנחת ה- back reaction (אם אתה לא יודע למה הכוונה, שאל את הוסנפלדר) נצפה לקבל את התוצאות של ניוטון אפילו שאין כוכבים רחוקים (תנאי השפה מחליפים אותם). גם אני לא מייחס לאיינשטיין את המצאת הניסויים המחשבתיים, אבל הוא בהחלט שידרג את השימוש בהם והפך אותם לכלי עבודה בסיסי של התאורטיקנים. האם זו תרומתו החשובה ביותר? אני לא בטוח. 1יש כאן דקויות ואני לא בטוח לחלוטין. עקרונית, העניין ניתן להכרעה באמצעות חישוב. באופן פחות רשמי, אפשר לנמק שטרנס' כנ"ל היתה נתקלת בתוך הכדור בפרדוקס אהרנפסט. 2יחסות זה מסובך. ניתן לטעון שהכדורים אינם זהים בשני הפתרונות כי הסיבוב גורם להתכווצות האורך שמשנה את צפיפות המסה, וגם מוסיף אנרגיה קינטית. ההנחה היא שעבור צופה נייח ביחס לאינסוף, לכדור המסתובב יש את אותה צפיפות מסה-תנע-אנרגיה כמו לכדור השוורצשילדי. |
|
||||
|
||||
תודה. זה קצת מעבר ליכולות שלי, אבל לא לגמרי מיותר עבורי. |
|
||||
|
||||
השתדלתי שההסבר יהיה נגיש לכל מי שאי-פעם לקח את קורס המבוא ליחסות כללית אבל זוכר ממנו רק את הרעיונות הבסיסיים ברמה של נפנופי ידיים. מעניין אותי לדעת איפה הרגשת שאני מאבד אותך. מאך הציג (לפחות) שתי שאלות. הראשונה היא סיבוב ביחס למה? במרחב האבסולוטי של ניוטון, לסיבוב יש משמעות גם ביקום שמכיל רק את הגוף המסתובב (הדלי והמים, במקרה הספציפי). מאך הציע שלסיבוב הדלי והמים יש משמעות רק משום שהוא יחסי למערכת שבה הכוכבים הרחוקים נמצאים במנוחה. הוא גם סבר שסך כל ההשפעות של הכוכבים, קובע את האינרציה על פני כדור הארץ, שם נערך הניסוי (בהזנחת סיבוב הארץ). אני לא מתיימר להביע דעה מה נכון, אלא רק כותב מה שתורת היחסות אומרת בנדון. בנקודה הראשונה (כוכבים לעומת ריק), היחסות קרובה יותר לניוטון. התורה מבדילה בין יש-סיבוב ואין-סיבוב אפילו בואקום. בנקודה השניה (השפעת הכוכבים), היחסות קרובה יותר למאך אבל לא עד הסוף: הכוכבים1 קובעים את הגאודזיות (מסלולי "הנפילה החופשית"), אבל בתוך המערכות האינרציאליות המקומיות (= מעליות מדומינות שנופלות חופשי = מעליות שמסלולן גאודטי), השפעות הכבידה של הכוכבים בטלות. השאלה השניה של מאך: מה היה קורה אם הדלי עצמו היה מספיק מסיבי, כך שההשפעה הגרביטציונית שלו היתה מדידה? בניסוח אחר: האם לדלי מסיבי מסתובב יש שדה גרביטציוני שונה משל דלי נייח? בהכללה: האם סיבוב משנה את השדה הגרביטציוני שמקיף את הגוף?2 לפי ניוטון, התשובה שלילית. מאך פיקפק. לפי היחסות הכללית מאך צדק. במערכת של פלנטה כדורית נייחת בואקום, אבן חצץ שמתחילה את תנועתה ממצב מנוחה במרחק גדול מאד תיפול רדיאלית בכיוון מרכז הכדור. במקרה של פלנטה מסתובבת, האבן תרגיש כח סחף גרביטציוני שישאף להסיט אותה מהמסלול הרדיאלי. האפקט הזה נמדד בפועל, ועד עכשיו התוצאות עקביות עם היחסות הכללית. יש שיפור? ____ 1ליתר דיוק: כל התפלגות התנע-אנרגיה ביקום 2רלוונטי כמובן רק כשיש סימטריה ביחס לציר הסיבוב |
|
||||
|
||||
בהחלט יש שיפור. עכשיו יש לי הרגשה שאני לפחות מבין על מה מדובר. שוב, תודה. |
|
||||
|
||||
אחר מבהר קצת. עכשיו שאלות: א. נשמע הכל מתנקז לזה שמאחר ובכל מערכת מסתובבת1 יש תאוצה, ומערכת בתאוצה איננה אינרציאלית ולכן לא שקולה (גם לא יחסותית) למערכת נייחת (ללא תאוצה) - ולכן דלי מסתובב לא שקול לדלי נייח? ב. אבל אם תאוצה קובעת הכל - כרגע היקום מאיץ את התפשטותו. האם זה אומר שגלקסיות שמאיצות אמורות לדעת למדוד את התאוצה הזו, או שבגלל שכל המרחב זמן מתפשט הן עדיין מערכות אינרציאליות? 1 שמכילה מסה, לא מערכת צירים תיאורטית |
|
||||
|
||||
לגבי א. אני מציע לך לקרוא (לפחות) את ההקדמה במאמר אליו קישרתי, לפיה מה שהעסיק את מאך היתה בדיוק הבעיה הזאת: למרות שהמהירות יחסית בהתאם לטרנס. גליליאו התאוצה, כידוע, לא. כך זה מתחיל שם: The doctrine of the relativity of motion is attractive for its simplicity. ונזכרתי שפעם דיברנו על זה עם המקשה, בפתילון שהתחיל ב תגובה 349937 אליו הצטרפת גם אתה.
According to it, the assertion that a body moves can mean nothing more than that it moves with respect to other bodies. Acceleration has long proved to be the stumbling block for the doctrine, for, in the case of acceleration, the simplest of observations seem to contradict the doctrine. When a test body rotates, for example, it is acted upon by centrifugal forces. The presence of these centrifugal forces seems to be completely independent of whether the test body rotates with respect to bodies immediately surrounding. Thus Newton observed in his famous bucket experiment that these centrifugal forces induced a concavity in the surface of a rotating body of water and did so independently of whether the water rotated with respect to the bucket containing the water. Therefore, using these inertial forces as a marker to indicate whether the body is accelerating, it seems possible to know that a body is accelerating without any concern for whether it accelerates with respect to the other bodies around it. This outcome contradicts the doctrine of the relativity of motion as applied to acceleration. |
|
||||
|
||||
הורדתי את המאמר ואשמח לקרוא בו בזמני החופשי. |
|
||||
|
||||
מביך להודות, אבל לא לגמרי הבנתי את תגובתך. המשפט הראשון במיוחד. בכל זאת אנסה להתמודד: א. ביחסות הכללית אין משמעות גלובלית1 וחד משמעית למושגים כמו סיבוב ותאוצה. יש צורך להבהיר את ההקשר ולמה הכוונה באופן זהיר. מה שכתבתי התייחס להתאמה שבין היחסות הכללית לרעיונות מאך. נתתי דוגמאות ספציפיות למקרים שבהן היחסות הכללית מבחינה בין סיבוב לאי-סיבוב. אם רוצים לבחון מקרים אחרים, צריך להבהיר על מה בדיוק מדברים. ב. ההערה מהסעיף הקודם נכונה גם כאן. במקרה של יקום מתפשט, אני ממליץ לחזור לדוגמה הוותיקה של נמלים על בלון. נניח שהנמלים עומדות במקומן ביחס לגומי. כשאתה מנפח עוד, הן תתרחקנה זו מזו למרות שלא זזו ממקומן. אתה יכול לנפח בקצב שיגרום להאצה בהתרחקות הזו2. הנמלים עומדות במקומן, ולכן במטריקה הפנימית התלת מימדית של פני הבלון + הזמן, הנמלים על גאודזיה. באנלוגיה ליחסות כללית3, הן בנפילה חופשית (ולצורך העניין אינרציאליות4). הן רואות את הנמלים האחרות מתרחקות במהירות מואצת, אבל הן עצמן לא מרגישות שום אפקט לוקאלי5 של תאוצה. ההסבר מניח את הדעת? ____ 1פתאום שמתי לב ש"גלובלי" התייחס במקור לכדור הארץ, אבל נמצא בשימוש גם עבור כל היקום. 2נניח שלנמלים יש מהירות מקסימלית c שבה הן יכולות לנוע ביחס לגומי. מהירות ההתרחקות ההדדית כתוצאה מהניפוח יכולה לעלות על c. במקרה כזה יווצר לכל נמלה אופק ארועים: יש חברות שהיא כבר לא תוכל לבקר כל עוד הבלון לא יתפוצץ או קצב הניפוח לא יואט. 3כזכור, ביחסות הכללית הבלון תלת מימדי, אין מימדים נוספים כמו פנים (או חוץ) הבלון, הבלון לא בהכרח כדורי, ולגומי יש שימושים אחרים. 4כדור הארץ, למשל, בנפילה חופשית אבל אינרציאלי רק בקירוב בגלל הסיבוב סביב עצמו (שוב, ההערה מסעיף א' רלוונטית). 5כמה קטן זה "לוקאלי"? באופן גס, כל עוד האפקטים הלינאריים במימדי המערכת נשארים זניחים. קראתי מאמרים שהתווכחו אם להתפשטות היקום יש או אין השפעה על מערכת השמש. בכל אופן, גם אם יש השפעה כזו, יהיה קשה מאד להבחין בה. |
|
||||
|
||||
5 אני נתקלתי רק בכאלה שאומרים שההתפשטות היא במרחב הבין-גלקטי כך שאין מה לדבר בכלל על מערכת השמש. למה זה כך אף אחד לא הסביר לי (ואני קצת פוחד לבקש הסבר, לפחות עד שאעשה משהו עם מאך והדלי שלו, והימים ימי אליפות העולם בסנוקר. למי יש חשק לשמוע על משוואות פרידמן? לא לי). מסה לא רק מעוותת את המרחב אלא גם "קושרת" אותו יותר חזק לעצמו, או מבטלת איכשהו את האנרגיה האפלה? איך אפשר לדעת את זה בכלל כל עוד אין מושג של ממש מהי בכלל אותה אנרגיה? אם מדובר בקבוע הקוסמולוגי המפורסם של איינשטיין, הוא לא אמור להיות קבוע? בהגדרה שלו מופיעה רק צפיפות האנרגיה של הואקום, ואם כך למה צריך להיות הבדל בין הואקום באטום לבין הואקום הבין-גלקטי מבחינת ההתפשטות? |
|
||||
|
||||
כל היחסות הכללית מבוססת על כך שכמעט בכל הסיטואציות הרלוונטיות הכוחות הגרביטציוניים חלשים מאד ביחס לכוחות האחרים. בדוגמה של הבלון, הנמלים אינן נמתחות. אם הן, וכל הגדלים התלויים כמו c, היו נמתחים ביחס תואם לרדיוס הבלון, לא היתה להן יכולת להבחין בהתפשטות. הקבוע הקוסמולוגי הוא אכן קבוע. גם במרחב וגם בזמן. אין אפשרות אחרת אם רוצים שההכללה היחסותית לשימור התנע-אנרגיה המקומי תמשיך להתקיים. נחזור לדוגמת הבלון: אם הרדיוס של הבלון גדל באחוז, אז שתי נמלים שהמרחק ביניהן 10 ס"מ, תתרחקנה בעוד מ"מ. מדיד בנקל. אם המרחק התחילי חצי ס"מ, אז ההתרחקות הנוספת היא של 50 מיקרון - יותר קשה למדוד ויותר קל להזניח. לכן במרחקים של מערכת השמש, יהיה קשה מאד למדוד את השפעות ההתפשטות והקבוע הקוסמולוגי. אם, כניסוי מחשבתי, פותרים במדויק את משוואות השדה של מערכת השמש, אני לא רואה סיבה אפריורי שהפתרון עם קבוע קוסמולוגי יהיה זהה לחלוטין לפתרון בלי. במקרה של התפשטות מאיטה ללא קבוע קוסמולוגי, יש מאמר יפה של איינשטיין וקולגה שמציע שלהתפשטות אולי אין שום השפעה על מערכת השמש. אולי לכך התכוונו אלה שנתקלת בהם. |
|
||||
|
||||
תודה. אני חושב שהטענה בה נתקלתי יותר מפעם אחת אינה מה שאתה מתאר כאן, אבל אניח לזה עד הפעם הבאה שאתקל בזה ואולי אז אטריד אותך שוב. אגב, אני מניח שבשום מקרה אין שינוי במרחב בגדלים קטנים מאד בגלל אפקטים קוואנטיים (אחרת קבוע פלנק היה צריך להשתנות עם הזמן ועל זה כולנו היינו בטח שומעים כי הבריאתנים היו מנפנפים בזה בשמחה). |
|
||||
|
||||
1 מילא זה. קח צעד אחד אחורה והצב „כדורית״ במקום „גלובלית״. |
|
||||
|
||||
2 כלומר שנמלה שהשכנה שלה מאותתת לה בפנס, תראה עם הגדלת קצב הניפוח הסחה הולכת וגדלה לאדום עד שהקרינה תעלם לחלוטין מתחת למגן השחור? |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שקורה. |
|
||||
|
||||
אם הנמלה מאותתת באופן בדיד, נניח הבזק כל שניה לפי שעון היד שלה (כשמשך ההבזק עצמו קצר בהרבה), יהיה הבזק מסוים שכבר לא יגיע לשכנה. את ההבזק שלפניו השכנה תראה מוסח חזק לאדום ויקח לו הרבה זמן עד שיגיע ליעדו. אם השידור רציף (הפנס דולק כל הזמן) ואם לגלאי של השכנה יש רגישות אינסופית, אז השכנה תמשיך "לנצח" לקלוט גלים, כשאורך הגל, העוצמה והאנרגיה הולכים ושואפים לאפס. למה לנצח? כי זמן ההגעה הולך ומתארך ככל שזמן היציאה מתקרב לרגע היווצרות האופק. |
|
||||
|
||||
וואלה. |
|
||||
|
||||
המילה הראשונה היתה אמורה להיות "אכן" (והשנייה מבהיר). אני לא מתפלא שלא הצלחת לפענח שתי שגיאות הקלדה מתוך שלוש אותיות. שאר ההסברים אכן מניחים את הדעת, לפחות לעת עתה1. 1 אני קצת חושש לשאול מה זה אומר שאין משמעות גלובלית לסיבוב ותאוצה. אם נוציא את המסה מהמשוואה, אני יכול למדוד תאוצה בכל נקודה שאני נמצא בה ככל הידוע לי. האם זה שונה ביחסות כללית? |
|
||||
|
||||
אתה יכול למדוד תאוצה, אבל יש חשיבות לשאלה איזה סוג של מדידה אתה מבצע. אם נבחן שוב את דוגמת הבלון: המרחק בין הנמלים העומדות גדל בקצב מואץ. במובן הזה יש תאוצה. הנמלים "אינרציאליות" ובאופן מקומי לא מרגישות שום אפקט של כח מדומה. במובן הזה אין תאוצה. אם לא נבהיר למה כוונתנו, איך אפשר לענות על השאלה אם יש או אין תאוצה? שים לב שהבעייה הזו לא קיימת אצל ניוטון וביחסות הפרטית. אצלם, אם מהירות ההתרחקות מאיצה, אז בהכרח לפחות צופה אחד אינו אינרציאלי. |
|
||||
|
||||
מי שרוצה לקרוא קצת יותר (אני טרם הספיקותי, אבל הצצתי) יכול למצוא את נדון על פני 51 עמודים פידיאפיים כאן. דגדגן: The proposal’s most prominent sponsor was Albert Einstein. In the
early years of his work on general relativity, he believed that his theory implemented the proposal, although he completely lost this belief in his later years. Nonetheless, the future of the proposal was guaranteed by the vigorous support of an Einstein who rapidly rose to celebrity status both inside and outside the scientific community. Einstein did not claim the proposal as his own invention. From the earliest moments, he attributed it to Ernst Mach and in 1918 gave a field theoretic formulation of the proposal its now standard name of “Mach’s Principle.’ |
|
||||
|
||||
אחרי שתקרא, שתף בתובנות. |
|
||||
|
||||
אשתדל, אבל אל תעצור את הנשימה (אלא אם כן בדיוק נכנסת למעלית שיצא ממנה מישהו בלי מסכה). |
|
||||
|
||||
פרט, פרט, מה השאלה? |
|
||||
|
||||
הוא דמיוני כמו שהרכיב הדמיוני במספר מורכב הוא דמיוני. כלומר זה רק שם ולפעמים האנלוגיה מבלבלת במקום לעזור. |
|
||||
|
||||
כמו ש XKCD אומר זה תלוי במערכת הייחוס. במערכת ייחוס אינרציאלית אין שום כוח ש"דוחף החוצה" (ובאמת איזה כוח זה: הרשימה כידוע מוגבלת מאד - גרביטציוני? אלקטרו-מגנטי? גרעיני?). |
|
||||
|
||||
"קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני" - אתה מתכוון לזה תגובה 497803 ? |
|
||||
|
||||
ייתכן, מי זוכר? (האינטואיציה שלי אומרת שמדובר בQuora, אבל בהחלט ייתכן שגם כאן). |
|
||||
|
||||
אני עוד זוכר את הטענה הזו מפי המנחה בחוג פיזיקה לנוער שוחר מדע (יורם רוזן, אז סטודנט שנה ג', היום חבר סגל), אמצע שנות השמונים. |
|
||||
|
||||
אויל לא מיותר להזכיר שאת הקישור החזק מרחב-זמן עשה דווקא מינקובסקי1, ובהתחלה איינשטיין לא אהב את הרעיון וטען שעכשיו הוא עצמו לא מבין את היחסות הפרטית. מאוחר יותר הוא שינה את עמדתו. _____________ 1- ההוא שכינה את איינשטיין "כלב עצלן" (שהוא ביטוי הרבה פחות פוגעני מכפי שהוא נשמע בתרגום, יותר בכיוון של "סוס עצל" אצלנו) |
|
||||
|
||||
יש כאן עוד נקודה והיא שהגילוי עצמו רחוק מלהיות מספיק. די מפורסם שאלברט_איינשטיין [ויקיפדיה] עבד במשרד הפטנטים לפני שנת הפלאות. הופתעתי לגלות שרק ארבע שנים אחר כך, ב 1909 הוא קיבל משרה אקדמית. גם למשרה זו התקבל מישהו אחר ורק לאחר ויתורו היא עברה לאיינשטיין. לא חסרים מקרים בהם נחגג להיט חדש בעוד שחוקר ממורמר (בצדק!) אומר שהוא גילה זאת עשרות שנים קודם. |
|
||||
|
||||
רק הערונת: בימי למארק אף אחד לא ידע על ה- dna ובכלל על מנגנון התורשה. |
|
||||
|
||||
וזו הייתה תאוריה כל כך משכנעת, שגם למארק הפסיק לתמוך בה. |
|
||||
|
||||
אז זוהי בדיוק הנקודה שרציתי לחדד וקצת לסדוק. אכן כדבריך, בימי לאמארק או דרוין, איש לא ידע על דנ''א או גנים, מה שקראת מנגנון התורשה. אבל להבדיל, היה המון ידע על התורשה עצמה. ואני לא מתכוון לידע מדעי פרופר כמו עבודתו של הנזיר גרגור מנדל, אלא על ידע כללי שהצטבר באנושות לאחר אלפי שנים של השבחת זני צמחים וגזעי בע''ח ע''י ברירה מלאכותית (להבדיל מן הברירה הטבעית, כפי שהגדיר אותה דרוין). מה שוולאס ודרוין גילו זה את מנגנון האבולוציה שהוא ההישרדות של המתאימים. בנוסף לכך דרוין גם טרח ותאר את המבנה השיטתי של האבולוציה ואיך התצפיות בטבע מאשרות אותו ופוסלות את זולתו. דוקא הלימוד של המנגנון הפיזי המפעיל את האבולוציה הדרויניסטית (דנ''א, גנים) הוכיח שדרוין לא לגמרי צדק ולאמארק לא לגמרי טעה. יש מנגנון ביולוגי המאפשר לתנאי הסביבה ל''הפעיל'' גנים שונים. |
|
||||
|
||||
כל האבולוציה ע"י ברירה מלאכותית צעירה למדי, ולא העמידה אפילו *מין* חדש אחד, לפחות בקרב בעלי החיים, אלא אם כן תטען שצ'יוואווה וכלב דני אינם משתייכים לאותו מין. לגבי הסיפא שלך: המנגנון שמאפשר להפעיל ולכבות גנים שונים ככל הנראה אינו עובר בתורשה כך שאין לו שום השפעה על תורת דארווין. המשפט היסודי של הביולוגיה המולקולרית הוא (עדיין?) שכיוון המעבר הוא תמיד מה-dna אל החלבונים: Central_dogma_of_molecular_biology . [Wikipedia] ישנן טענות שחלק ממנגנון ההתבטאות של גנים, דהייינו מיקרו-דנא ואולי גם מתילציה כן עוברים חלקית בתורשה, אבל למיטב ידיעתי לא בצורה עמידה למשך דורות, כך שאין לכך השפעה על האבולוציה. גם אם יש איזה יוצא מהכלל הזה - אני יכול לעלות בדעתי מנגנון שמאפשר זאת במקרים מסויימים - ברוב המכריע של המקרים הוא לא חשוב מאד, כי אחרת היינו כבר מגלים אותו. |
|
||||
|
||||
אז מה עושה הדיבוק? בדיוק לאחר שיגור התגובה נתקלתי במעין למארקיזם שנכנס מהדלת האחורית: https://www.hayadan.org.il/the-evolution-within-evolu... |
|
||||
|
||||
וואו. תמיד היה לי קשה לקבל אינטואיטיבית שלמארקיזם לא עובד, וקיוויתי שתהיה לו עדנה. |
|
||||
|
||||
דב נמלים! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |