 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צריך להגיע לכתה ה' או ו' בשביל זה. ילד בכתה א' כבר יודע, או יכול לדעת אם מישהו יסביר לו, שכל מה שהוא רואה סביבו מורכב מפחות ממאה חומרים יסודיים - אבל לא אדמה, אוויר, מים ואש; שאור מגיע מגופים מאירים ונכנס לתוך עינינו; שגוף נע ימשיך לנוע אם אף אחד לא יפעיל עליו כח לעצור אותו. עד שהוא מגיע לכתה ו' הוא כבר יכול לדעת אנציקלופדיות שלמות של דברים שאריסטו לא ידע (כבר נאמר עליו שאי-ידיעה מעולם לא מנעה ממנו לקבוע קביעות בפסקנות מוחלטת; הוא היה יכול להיות ח"כ מצוין). את הסיפור על הסירה לומדים בכתה ב' וזהו בערך, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את ''בראשית'' למדתי יותר מפעם אחת, אני לא שוכר אם פעמיים או שלוש. לכל השאר אני מסכים, אבל יש משהו בנימוק האלגנטי שהוא מעבר לעובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על סיפורים אחרים שמקושרים לחגים שנלמדים שוב ושוב מדי שנה בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולחידוד, הייתי צריך לנסח את זה טיפה אחרת: לא "ידע על העולם" אלא "הפעלת לוגיקה אלמנטרית". זה כבר הרבה יותר מרשים כאשר מדברים על האדם שניסח את חוקיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שיש הרבה טעם ללמוד את בראשית יותר מפעם אחת. הסיפורים שם הם אבני היסוד של התרבות היהודית-ישראלית ובין אבני היסוד של התרבות המערבית כולה. בכתה ב' אתה לומד את התוכן שלהם, אבל יש הרבה טעם בגיל מבוגר יותר ללמוד על המוטיבים והרעיונות, לשים לב לפערים ולחזרות ולפרטים של הניסוח, להשוות לסיפורים מקבילים בתוך התנ''ך ובעולם העתיק, לראות כיצד הם מופיעים בגלגולים שונים באמנות ובספרות מאז ועד היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטראוס מפרש פרקים בבראשית בצורה מאתגרת באופן יוצא מהכלל 1. חבל שאצלנו בארץ בחינוך הממלכתי ספר בראשית נלמד רק בילדות ולא בבגרות ובכל מקרה הספר הזה חייב להלמד לא רק כמקור היסטורי ואמוני, אלא כיצירה לא סופית המבקשת השלמות עד אין קץ. 1 שטראוס, ליאו, "על הפרשנות של ספר בראשית", בירושלים ואתונה (אהוד לוז, עורך, ירושלים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק), עמ' 309-321. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שיש כל-כך הרבה דברים ששווה ללמוד שכל התעמקות באחד מהם באה בהכרח על חשבון אחרים שאינם זוכים אפילו להיות מוזכרים בבית הספר. לי אישית היתה הרגשה במשך לימודי היסוד שלי שהבחירות שנעשו גרועות מאד. אם אני זוכר נכון האיש ששינה את פני העולם יותר מכל אדם אחר לא הוזכר אפילוט פעם אחת במשך 12 השנים של לימודי, כולל בשעורי הביולוגיה (אם כי אולי במגמה הביולוגית כן טרחו לספר עליו) או ההיסטוריה (כנ"ל), ולעומת זאת על ההוא שהלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו לא הפסיקו לנג'ס במשך 12 שנים תמימות, בין השאר, אני מניח, כדי שלא יעלה בדעת הילדים הרכים לעשות מעשה דומה בבגרותם בלי שקיבלו הוראה מפורשת מהאל, וכדי לשתול במוחם את "הארץ המובטחת", את "עם הבחירה" את "זכור את אשר עשה לך" ושאר ירקות של שטיפת מוח מוסווה לעניינים בעלי משמעות פוליטית. עד כמה שזכור לי, כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם בילדות היו מחוץ למסגרת בית הספר, כלומר בספרים או במגזינים (חוגי העשרה ו/או מדע עוד לא הומצאו בתקופה ההיא). אין ספק שיש חשיבות וטעם בלימודי יסוד של התרבות היהודית, ואין ספק שהתנ"ך מהווה חלק מרכזי בתרבות הזאת, אבל לפני שאנחנו יהודים אנחנו בני אדם, וזה אמור להתבטא גם במערכת השעות. אחרת אתה מגדל ילדי שמצדיקים רצח עם כי "אלוהים אמר לעשות זאת" (לפי מחקר שאין לי קישור אליו רוב תלמידי התיכון בארץ מצדיקים כך את רצח כל תושבי יריחו ובהמותיהם מלבד משפחה של משת"פית אחת: "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב". הלקח שמלמדים אותם מהסיפור הוא לא על השינוי בעקרונות המוסר שהאנושות עברה מאז ועד היום, אלא שאלוהים הפסיק לתת הוראות כאלה והחליט להתרכז בשאלות אחרות כמו איזו נעל צריך לנעול קודם ומה יעשה מי שחיטוט באף הוא עונג שבת עבורו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם היו מחוץ לביה"ס (טוב, חוץ מהכדורסל והשעות ההן בספריה במקום להכנס לשעורים). אבל זו לא חוכמה גדולה. את הספרים והמגזינים אתה בוחר בעצמך - מה הפלא שהם מעניינים אותך יותר? גם היום אני נתקל ביותר דברים מעניינים מחוץ לעבודה מאשר בעבודה (העובדה שאז אני יושב בעבודה וקורא עליהם היא כבר בעיה אחרת). אני מסכים שגם היותנו בני אדם אמורה להתבטא במערכת השעות, אבל זה גם לא סותר למודי תנ"ך שמעבירים מסרים הומניסטיים יותר או שמחנכים את התלמידים לבחון את הארועים המתוארים בהם גם באופן ביקורתי. השאלה של איך מלמדים תנ"ך בשעות שמלמדים אותו לא תלויה בשאלה האם לומדים גם תכנים אוניברסליים. אגב, יש בהחלט שעות שמוקדשות גם לתכנים כאלה; לפחות כשאני הייתי בתיכון היינו חייבים, למשל, לפגוש גם את שייקספיר ודוסטוייבסקי וצ'כוב (היי מירי רגב) ודה-מופסאן וללמוד אזרחות עם התכנים הערכיים שמקופלים בה. זה מספיק? לא, אבל באווירה התועלתנית והאנטי-אינטלקטואלית של היום גם זה משהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |