בתשובה לדב אנשלוביץ, 22/04/20 11:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, לא עניתי על זה ישירות. גני ילדים ובתי ספר יסודיים- כן, עם שני סימני קריאה, ומזמן. לפני כל דבר אחר. חט''ב - כבר עכשיו, יחד עם ההקלות הראשונות בסגר. פעוטונים ותיכונים- רק בשלב מאוחר יותר, יחד עם חזרה מלאה לשגרה. והייתי פותח באופן מלא את הגישה לחוף הים, לפארקים ולחיק הטבע, עם ההקלה הראשונה בסגר. אני לא רואה איך חוף הים הוא מקום בסיכון. נדבקים במקומות סגורים, כשאנשים נושמים אחד את האוויר שהאחר פלט, לא באוויר הפתוח. כמובן מי ששולח ילד עם סימפטומים צריך להיענש בחומרה, ומי שנתפס עם סימפטומים במקום ציבורי צריך להיעצר מיד על פגיעה בבטחון הציבור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב תגובה 724209 כתבתי: "אבל גם חציון הגיל הוא היום כבר לא מה שהיה פעם, ואני מניח שמה שנשאר ממנו יתפוגג בעתיד". עכשיו יש לנו כתבה במקור ראשון על התחלואה הרבה והמסוכנת (כי הם מדביקים למרות שאין להם תסמינים) בקרב ילדים. מתוכה אני רוצה לצטט את המשפט הבא: "כבר לפני מספר חודשים התרענו בפני הגורמים האחראים במשרדי החינוך והבריאות כי יש הדבקה רבה בגני הילדים ובבתי הספר." נראה לי שהערכה שלי לפיה הדעה שילדים קטנים לא מדביקים ולא נדבקים באמת הולכת ומתפוגגת, מתממשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופאים לא מסכימים אתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אילו רופאים. הגישה העכשווית של משרד הבריאות היא בהתאם למה שדב אומר, כלומר שילדים קטנים כן מהווים בעיה. דומני ששמעתי את גמזו מתייחס אליהם כאל "המנוע של המגפה" (אבל אני חושב שהוא פשוט הבין שאפירות כאלה כלפי ילדים במקום כלפי החרדים יחסכו לו התנצלויות מביכות). אני רק מקווה שמישהו בצמרת יודע לשכלל את התוצאות שהתקבלו בבבדיקות הסרולוגיות על מה שקרוי "מדגם נוחות" לפני שמחליטים שהן מבטאות את המצב באוכלוסיה הכללית. במיוחד אצל ילדים אפשר להניח שמי שהגיע לבדיקת דם אינו בעל הפרופיל הרפואי השכיח. "מדגם נוחות" למי ששכח מכוון לכך שבמקום לבצע את הסקר בשיטות סטטיסטיות מקובלות משתמשים בדם של מי שהגיע לבדיקות דם בקופ"ח מכל סיבה שהיא. בכך נחסכות הרבה בעיות לסוקרים וגם לא מעט שקלים, אבל פגיעה באיכות ההחלטות שמתקבלות עלולה לעלות הרבה הרבה יותר: שמעתי את המספר ששה מיליארד שקל שהמתווה לכיתות הנמוכות אמור לעלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה של משרד הבריאות לא מובנת לי. 1. כשהם אומרים "ילדים" הם כנראה מתכוונים 0-18, בזמן שיש כבר המון עדויות על הבדלים אדירים בין קבוצות הגיל 1-14 ל 15-18, שלא לומר 1-10 ו 15-18. 2. הם טוענים שילדים מידבקים, אפילו יכולים להיות מפיצי על, ויוצרים את הרושם שילדים מידבקים כמו מבוגרים, ובאותה נשימה הם אומרים ש 80% מהילדים נדבקו ממבוגרים ולא מילדים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלף זמן מספיק לטעמי מאז שברוך שפטרנו מעולו של הפרוייקטור גמזו, שאפשר להרהר בלא רוגז בשאלת משכורותיהם החריגות של מנהלי בתי חולים ציבוריים ופרסונל רפואי בכיר אחר. בפעם האחרונה שזכינו להציץ ברשימת המשכורות המובילות במגזר הציבורי כיכבו שם מנהלי בתי החולים. מן הסתם, לא הייתי היחיד שחש שאין זה הוגן להיטפל למשכורות הללו. אין ספק שמדובר באחריות רבה ובעבודה לא פשוטה כלל וכלל. הסברה היא לפום צערא אגרא (השכר לפי הטרחה). אלא שכהונתו של גמזו כפרוייקטור הקורונה סיפקה לנו הצצה נדירה על איכויותיהם של ה"מובחרים" הללו. הרושם שלי לפחות היה של אדם שכישוריו הניהוליים והרפואיים נוטים יותר לכיוון היח"ץ והדיברור מאשר בתחום הניהול או הרפואה. כבר כאשר נידב עצמו למשרה, שאחר, כנראה טוב ממנו ויתר עליה, עלה החשד שמדובר יותר בנושא כלים מאשר במנהל. אבל כאשר המשיך בתפקידו כרגיל לאחר הפיאסקו של פרשת הנסיעות לאומן, כבר היה ברור שלא מדובר ב"מציאה" מיוחדת לציבור. לאחר שהממשלה העמידה אותו עירום ועריה בפני הציבור, הבהירה לו באיזו עדיפות ממוקמת אצלם המלחמה בקורונה, מה יש לו להאחז בקרנות המזבח? מה תרומתו למלחמה בקורונה מעבר להופעות בטלביזיה ובכל מיני ועדות וצוותי מומחים נטולי השפעה ביצועית? עכשיו מתגנב ללב הספק, האם אנשים מן הקליבר הזה באמת "שווים" את המשכורות האבסורדיות שלהם. אם בתי חולים פרטיים בערי הים הגדולות (ניו יורק, לונדון, פריז, ...) רודפים אחרי "כישוריהם" של המומחים הבכירים הללו, אדרבא, שיהיה בהצלחה. הרי גם משכורת של 100,000$ לחודש לא תתחרה ביוקרה של סלון קייטרינג או ג'ונס הופקינס. איני יודע אם מאן דהוא יכל להשיג יותר מגמזו במלחמה בקורונה בתנאים הקיימים. אני לא חושב שאבוא בטענות למחליפו שאת שמו איני זוכר. ברור שמדובר בפקיד, בכיר אמנם, אבל פקיד. האחריות אינה עליו. אצל גמזו לב הבעיה הוא הפער בין ההבטחה של משיח הקורונה לבין המציאות של דיבורים ורוח וגשם אין. בהזדמנות זו, אני לפחות צריך לבקש מחילה משלי יחימוביץ שסנטתי בה לא מעט על ה"בולשביזם העבש". אם מה שהמשכורות הללו משיגות לציבור הוא גמזו ואנשים מן הקליבר שלו, הן מיותרות לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי לא מסכים - גמזו עשה עבודה מקצועית מצוינת, פיתח מודל הגיוני וראוי (הרמזור) אחרי שמשרד הבריאות כשל במשימה זו במשך חצי שנה כמעט, ונתניהו טירפד אותו ברגע האחרון והביא על כולנו סגר מתמשך והרסני שעוד לא יצאנו ממנו לגמרי. אז מה אתה בא בטענות אל גמזו? הוא אשם שתוכניתו נגמזה? תפקידו איננו לכופף את הממשלה. בהשאלה למקומות אחרים - הוא פיתח את האמצעים המיוחדים, זה שלא השתמשו בהם זו כבר לא אשמתו. כל דור והזעירא שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני צריך לשמוע על כל היופי הזה ממך? אם זו האמת, שים את המפתחות על השולחן וספר לציבור. אם אין לך את הבטחון וההחלטיות לעשות זאת, אינך אלא פקיד ומשרת, כמוני וכמו מיליון אחרים. מה עושה אותך ראוי לככב בעשירייה הפותחת של מקבלי המשכורות במגזר הציבורי? מה שעשה נתניהו הוא להחליט ע"פ סדרי העדיפות שלו. סדר זה אינו מקובל עליי ולכן איני מצביע עבורו. ברמת המעשה, הוא בהחלט רשאי לחשוב שהמשך כהונת ממשלתו יותר חשוב למדינה מאשר חייהם של כמה מאות מושכי גמלאות או עצביהם הטרוטים של ההורים של תלמידי ה-zoom. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאת משכורתו הוא מקבל לא עבור כישוריו הפוליטיים, אלא עבור ניהול בית חולים (ולפני כן מן הסתם משרות רפואיות בכירות ועוד יותר מקצועיות). תלוש המשכורת שלו לא תלוי בשיקולים פוליטיים של שלטון מושחת כזה או אחר. ותפקידו גם איננו שידורי תקשורת לטעמך או לא לטעמך שמספרים סיפורים לציבור (אם כי דבריו בהחלט שיקפו, גם אם לא באופן נחרץ ובוטה, את המחדלים הפוליטיים הבלתי נגמרים של הממשלה בטיפול במגיפה, שהם ברורים וגלויים לעין לכל מי שלא חי בעולם שכולו דב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שעל ניהול בית חולים, משרות רפואיות בכירות ועוד יותר מקצועיות, אנו יודעים מעט מאד. בודאי מעט מכדי להביע דעה בעלת ערך על ביצועיהם.(כמי שנאלץ להכיר מקרוב במשך תקופה ממושכת כמה בתי חולים התרשמתי שיש שם הרבה אינרציה ומעט ניהול. מוסדות כמו מנהל מחלקה ואחות ראשית כמעט שאינם מורגשים. לעומת זאת מגיבים אחרים ספרו על שרות מצויין שקיבלו). כאן גמזו נטל על עצמו משימה ציבורית עם מבחן תוצאה ברור. הנטייה להניח שאדם יכול להיות כושל בתחום אחד ומוצלח בתחומים אחרים, היא מקובלת אבל בעייתית. ראשית ישנה הדרישה שאדם נבון ומוכשר יהיה מסוגל להכיר בכך שהוא נכשל ושנית יתכן שמדובר בפרקינסון: אדם שנתקע מעבר לקצה יכולותיו. בכל מקרה, איני מתיימר לומר שגמזו אינו יכול להיות מנהל בית חולים. אני אומר שכישוריו/הישגיו אינם מצדיקים נוכחות בטבלת משכורות העתק במגזר הציבורי. אודה ואתוודה שאני עצל מדי מכדי לשקוע ברזי תכנית הרמזור. בעצלותי אני מנחש שמדובר בפתפותי ביצים שכל עיתונאי יכול להפיק. ראשית אנו רואים ברוב מדינות אירופה שהמגיפה מתפרצת למרות כל מה שנעשה נגדה. שנית, איפה אתה רוצה להפעיל את הרמזור? בקרית מוצקין עם 7 חולים פעילים על 10,000 תושבים? כאשר מרכזי הפצה כמו החרדים והערבים הם למעשה אוטונומיות שאין לך עליהן משילות, מה יועילו תוכניות יפות? לך תלחש אותן על אוזנם של המקובל כדורי והגאון קנייבסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי העליהום הזה. גמזו עשה כאן גם כמה דברים מעבר לתוכנית הרמזור. באופן כללי יש מחסור אקוטי בדרג מקצועי חזק וגמזו סיפק סמכות חזקה מעט יותר לדרג המקצועי. במקרה של אומן, למרות כל מעשי הפוליטיקאים, הוא בכל זאת סיפק עמדה מקצועית ברורה שזה פסול (ויכול בהחלט להיות שהעמדה הזו שודרה לשלטונות אוקראינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטונומיות הן כאלה רק בגלל שאתה (הממשלה) מרשה להם. ואם יש כאן בעייה, זה אחד התפקידים העיקריים של הממשלה לפתור אותה, בשביל זה משלמים להם (בניגוד לסיבות בגללן משלמים למנהלי בתי חולים). אם מנהל בית חולים לא מצליח להשתלט על מחלקת הגריאטריה שלו - שישים את המפתחות וילך הביתה. אם הממשלה לא מצליחה ליישם את חוקי המדינה על מגזרים כאלנ ואחרים - כנ"ל. אבל לערבב ביניהן נראה לי מופרך. בנוסף - אתה קצת מערבב את גמזו האישי עם המשכורות הכלליות של מנהלי בתי חולים. אם אתה חושב למנהל מוצלח של בית חולים בעקרון מגיעה משכורת גבוהה - אז לא ברור למה גמזו יוצא מהכלל. ואם אתה חושב שלא - אז למה דוקא לגמזו אתה נטפל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. זו מהתגובות המרגיזות שהצלחת לדחוס בתוכה הרבה נקודות מעניינות. לכן, סליחה שאני לא עונה על הכל. אני לא יודע, אם מנהל בי"ח טוב צריך להשתכר משכורת חריגה. הטיעון הוא בד"כ, שלא רוצים להפסיד לבריחת מוחות. מנהל בי"ח נראית לי משרה שלא עוברת טוב גבולות. מנהל בי"ח מצויין בישראל יתקשה להצטיין בארה"ב ולהיפך. בכל אופן, כשאומרים לי, מנהל בי"ח מצטיין,אני לא ממש מבין מה זה אומר ואיך מודדים את זה. ואם הוא כזה מצויין, אז סביר שיקבל שכר המשקף זאת, כפישאמרת. גמזו, פשוט הוא דוגמה למישהו שאומרים לנו שהוא מנהל בי"ח מצויין. במקרה הוא נחשף לציבור הרחב בגלל שקבל על עצמו משימה עם פרופיל בולט בתודעה הציבורית.בתפקידו זה הוא בודאי לא הצליח וגם לא הפגין כישורים ארגוניים ופוליטיים מיוחדים. המומנט של רוה"ש באומן, לא היה אפיזודה שולית במשימה של גמזו, אלא אבן דרך. חבורת אידיוטים מפיצי מחלות החליטה להפר בהפגנתיות את אמצעי הזהירות הכי בסיסי בזמן מגיפה - המנעות מהתקהלות. אין זה מתפקידו של פקיד/מומחה, בכיר ככל שיהיה, להחליף את ראשי המדינה ביחסים עם מדינות אחרות. העובדה שגמזו התנדב להחליף את נתניהו בניהול היחסים עם אוקראינה והלה גמל לו בהפקרתו לבד בחזית זו ובהבהרה חד משמעית שלגמזו אין שום סמכות ביצועית, לא הפגינה חוכמה או חדות ראייה. מיד כשזה קרה, גמזו היה צריך להבין, שהממשלה לא מתכוונת להלחם במגיפה באופן אגרסיבי ומשתמשת בו כמסך שנועד להסתיר זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחרות על מנהלים בכירים בבתי החולים היא לא מול בתי חולים בחו”ל אלא מול הקליניקה הפרטית, שבה רופא כמו רוני גמזו (שניהל בעבר את מערך רפואת הנשים באיכילוב) יכול להרוויח הרבה יותר מאשר בתפקיד מנכ” ל משרד הבריאות או מנכ”ל איכילוב. אולי צריך למנות למנהלי בתי חולים רק רופאים שאין ביקוש לשירותיהם בשוק הפרטי, למשל מומחים ברפואה דחופה או רופאים פנימיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה; כמו בצבא, גם ברפואה יש מסלול יותר "מקצועי" ומסלול יותר "פיקודי". מי שבוחר במסלול ניהולי שכזה, על ההכשרה הנלווית לכך - לרוב זה מגיע על-חשבון ההכשרה בתחום מקצועי ספציפי. רוצה לומר - זה כבר לא באמת משנה מה תחום ההתמחות המקורי של פרופ' גמזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה כבר לא משנה, אבל לפני כ-10 שנים, כשהוא בחר ללכת למסלול הניהולי, הוא היה יכול לבחור ללכת לשוק הפרטי. הבחירה לאיזה כיוון ללכת תלויה, בין השאר, גם בתגמול שמצפים לקבל במסלול הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצבא, מי שמתמנה למפקד טייסת, פלוגה או פלגה, אמור להיות מטובי הטייסים (וגו'). גם ברפואה, לא סתם ביקור פרטי אצל ד''ר יוסי לוי מנהל מחלקה באיכילוב יעלה הרבה יותר מאשר אצל יוסי כהן, רופא בפנימית. ואתה או אני נסמוך יותר על חוות דעתו של הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה מה הופך רופא יותר טוב, או טייס קרב יותר טוב, למנהל יותר טוב. אשתי יועצת עסקית לעסקים קטנים. היא מנסה להסביר להם שלהיות טוב במקצוע זה דבר אחד, ולנהל עסק זה דבר אחר לגמרי, וכמו שהם התמחו שנים במקצוע שלהם הם צריכים להתמחות גם בניהול עסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון לגבי הטייסים, חוד-החנית של חיל האוויר והשדרה הפיקודית. מה לגבי טכנאי מטוסים? אתה יכול להיות טכנאי, טכנאי בכיר, טכנאי ותיק, ראש-תחום מקצועי וכד' - אבל לא לתגיע לתפקיד של מפקד-חיל אם תמשיך להתמקצע. אולי אתן דוגמה אחרת מתחום אחר - מההייטק. אני לא מצפה ממנכ"ל החברה להיות גם המתכנת הכי טוב. לרובם אין Visual Studio מותקן על המחשב, אלא אאוטלוק. בסופו של דבר, אתה עובר להתמקצע בתחום הניהולי ומפסיק להיות מעודכן בנבכי הקוד, הספריות והכלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה עונה על טיעון הפוך - לא אמרנו שטכנאי שהמשיך להתמקצע יהיה מפקד החייל, אמרנו שמפרד החייל היה סופר מקצועי בתפקידיו הרודמים, ועל כן הוא גם מםקד וגם מקצוען (מעניין שעל טעות לוגית דומה בדיוק עניתי היום בפתיל אחר). לגבי ההייטק,זה אכן קצת יותר מורכב. דוגמה קיצונית - מנכ"ל שבכלל מוצנח מחברה אחרת ולא מכיר את התחום הטכני החברה החדשה. אבל במיקרו, עדיין ראש צוות תוכנה לא ייבחר מאנשי התוכנה הפחות מוכשרים, וראש מחלקת תוכנה לא ייבחר מראשי הצוותים הפחות מוכשרים. ואגב, זה שאחרי עשר שנות ניהול הוא פחות מכיר את הקוד החדש זה לא אומר שהוא לא היה איש תוכנה מבריק (ועל כן קודם), ולטעון שבגלל הזמן שעבר הוא פחות 'טוב המקצוע' זה קצת לא הוגן. זה כמו לומר על אלוף ההפלות של חיל אויר שהפיל 13 מיגים עם מיראז' בששת הימים, שבגלל שעשור אחר כך כשהיה תת אלוף הוא כבר לא יודע להטיס אף15 זה הופך אותו לטייס בינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי כתב בתגובה 728559 ובהמשך בתגובה 728643 על כך שמשרת ניהול "לא עוברת טוב גבולות". על כך איזי ענה בתגובה 728647 שיש תחרות בין הרפואה הפרטית לציבורית בתחום ניהול בית-החולים. בסיפא כתב גם שאולי למנהלים מסויימים המגיעים מהתמחויות מסוימות, "פחות מבוקשות בפרטי", אין ביקוש בשוק הפרטי. ההערה שלי הייתה על כך שתחום ההתמחות של גמזו אינו רלוונטי כבר שנים. זה לא משנה אם הוא היה מומחה בפלסטיקה או ברפואה דחופה - הוא כבר שנים הוא לא מתעסק בתחום ההתמחות המקורי שלו, אלא באחד אחר בשם "ניהול רפואה". לפי רוני גמזו [ויקיפדיה], אפשר לראות את הפיצול בין הקידום המקצועי לזה הניהולי - השלים תואר במנהל מערכות בריאות, תואר מנהל עסקים, תפקידי סמנכ"ל כלכלה-רפואית, ניהול בי"ח כללי וכד'. כאשר בי"ח מציע שכר למנכ"ל, ובכלל, כאשר מציעים משכורת מסויימת לתפקיד מסויים, זה בעיקר כדי שהמועמדים לתפקיד לא יבחרו בתפקיד אחר, ופחות כדי שמי ששוקל את אותו תחום עיסוק יבחר בו. אני בטוח שגמזו לא הסתכל על שכר מנהלי בתי החולים כאשר התחיל ללכת באותו "מסלול הניהולי", בדיוק כמו שאני לא הסתכלתי על טבלאות-שכר כשהחלטתי ללכת לחוג תיכנות ביסודי... אגב, אני גם לא כ"כ מסכים איתך לגבי עולם התוכנה. אדם יכול להיות מקצועי לעילא ומנהל בינוני, מנהל מצטיין ואיש מקצוע בינוני, להצטיין בשניהם או להיות בינוני בשניהם. לא בהכרח מי שייבחר לתפקיד ניהול ראש הצוות הוא המתכנת המוכשר ביותר, מה גם שלא בטוח שאותו מתכנת מוכשר רוצה בכלל להתעסק בגאנטים וניהול פגישות Scrum. בוחרים אולי איש תוכנה טוב, אבל לא תמיד את זה שהוא "הכי טוב" אלא את זה שהכי יתאים לתפקיד הניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני שלא את הכי טוב. למה שתרצה לוותר על איש המקצוע הכי טוב שלך בהימור על כך שהוא גם יהיה המנהל הכי טוב? רק אם אין לך ברירה והוא דורש קידום או ש... יותר מכך, להכי טובים יש בדרך כלל Passion למקצוע, והם לא ירצו להחליף אותו. דווקא הבינוניים, חסרי ה passion למקצוע, ירצו להתקדם לתפקיד ניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זה מורכב. אבל הקפיצה הלוגית לכך שמנהל מחלקת התוכנה הוא איש לא מקצועי היא קצת מרחיקת לכת ולעיתים לא נכונה במציאות. כמובן יש מקרים של מנהלים לא מקצועיים וגרועים ממש, אבל זה רק מחזק את הטיעון. וצריך לזכור שגם כשעברנו לספירה ה"ניהולית", מי שקודם לניהול בית חולים היה גם מנהל חטיבה טוב ומנהל מחלקה מוצלח (אחרת למה קודם? בטח יש עוד אחרים שישמחו לתפקיד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שהוא לא איש מקצועי, אלא שהשנים שעברו וההתקדמות בציר ה"ניהולי" בחברה - נניח ממתכנת זוטר, לראש צוות, לראש מחלקה, ל CTO/VP.RND, אולי גם תפקידים מקבילים כמו VP.FINANCE ו COO, ולבסוף ל CEO - עם השנים היכולת המקצועית פרופר שלו פחות-ופחות רלוונטית. גם אם אתה היום אשף Machine Learning שמתעסק ב Bleeding Edge ומאמן רשתות נוירונים בקצב מסחרר,... עם הזמן הכישורים האלו שצברת יהפכו לפחות רלוונטים ואיתם הרלוונטיות שלך לשוק התעסוקה. בעוד 10 שנים, כשיחפשו איש טכני אתה תהיה מרוחק מספיק מהטכנולוגיה בכדי שהנושא שאיתו התחלת את עבודתך בחברה יהיה רלוונטי. אדרבה, כשאתה מסתכל על היכולות של מנכ"ל של חברת הייטק, שנים לאחר שהתחיל לעבוד - אז מה זה משנה במקור אם הוא צמח בצוות שעושה פיתוח WEB, בזה של פיתוח C++ או בזה של פיתוח ל EMBEDDED? היום הוא מנכ"ל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הלכתי ללמוד באוניברסיטה נרשמתי לפיזיקה כי זה מה שעניין אותי ולמדעי המחשב כי ידעתי שלבוגרי פיזיקה קשה להתפרנס. שיקולי שכר הם חשובים ולא מעט אנשים שוקלים אותם כאשר הם בוחרים את דרכם המקצועית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, כבר שנים ידוע שרופאים מרויחים היטב היטב - אבל אחרי הרבה שנות עבודה. נראה לי שזה חלק מהשיקולים ללכת ללמוד רפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין; חשוב להסתכל גם לטווח הארוך, אבל כוונתי היא שצריך גם להתחשב בסיכויים להגיע לשם ודווקא לשם. מי שמתחיל את צעדיו במסלול הניהולי לא מסתכל כמעט על שכר של מנהל בית-חולים, הוא עושה את זה כי בעיקר התפקיד הניהולי הבא ו/או זה שאחריו נראים מעניינים ומכניסים - בשילוב כל השיקולים האחרים שמביאים לבחירת קריירה. אני בטוח שאף אחד מהרופאים שבוחרים במסלול המנהלי לא מודע לשכר של מנכ"ל משרד הבריאות למשל, כי "מה הסיכויים שאגיע לשם דווקא?". אקצין עוד יותר - זוכי פרס נובל לפיזיקה מרוויחים 8 מיליון קרונות, ואין נובל במדמ"ח. בכל זאת, הסיכוי לקבל סכום מכניס זה לא היה במערך השיקולים שלך כשבחרת מדמ"ח על פיזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי לקבל 8 מיליון קרונות מסטארטאפ של מחשביסטים גדול פי אלף מהסיכוי לפרס נובל בםיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות עבודתי יצא לי להכיר מנהלים שהיו בעלי ידע מקצועי טוב, בינוני, גרוע וחסרי ידע מקצועי בכלל. מנסיוני יש מתאם חיובי, אבל לא מאד חזק, בין החלק הטכני לבין איכות הניהול. מה שאולי יותר מפתיע הוא שלא מצאתי מתאם מאד מובהק בין אינטליגנציה לבין הצלחה בתפקיד גם אצל מנהלים בכירים1. מובן שלא העברתי להם מבחני IQ כך שאותה "אינטליגנציה" אינה אלא התרשמות סובייקטיבית שלי, אבל לפחות בחלק מהמקרים הרבה קולגות היו שותפים להתרשמות שלי (גם זה לא אומר יותר מדי, אבל די להסתייגויות). ____________ 1- כולל מישהו שניהל יחידת מחשב של אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים בארץ ומוכר לי אישית בתור אדם בינוני, ואני מנסה להיות נדיב כאן. אם הייתי צריך לנבא את הצלחתו העתידית כשהכרתי אותו לפני כארבעים שנה, הייתי נכשל בגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלאינטליגנציה יש מתאם נמוך בהרבה להצלחה מאשר הציפיות של אנשים בכלל מהמתאם הזה. יש לקשר בין אינטליגנציה והצלחה כמה ילדי פוסטר כמו ביל גייטס אבל אני חושב שהשכיח בקרב מצליחים לא שונה מאשר השכיח באוכלוסיה. כנראה שממוצע האינטליגנציה של אנשים מצליחים גבוה באופן משמעותי מזה של כלל האוכלוסיה, וזה גם בזכות שיעור נמוך במיוחד של מפגרים ביניהם וגם בזכות שיעור גבוה של אנשים אינטליגנטיים מאוד. אבל אלה הקצוות, וכששואלים את השאלה ההפוכה- האם אדם אינטליגנטי יותר יהיה מצליח יותר- התשובה לא תהיה חד משמעית בכלל. אני חושב שכדי להצליח יש מספר תכונות חשובות יותר מאשר אינטליגנציה מעל הממוצע. אם יש לך את התכונות האחרות אז אינטליגנציה היא תכונה מסייעת מאוד, אבל בלעדיהן אינטליגנציה בדרך כלל לא תעזור. אבל אני חושב שאצל ילדים אינטליגנטיים במיוחד, שיהפכו בדרך כלל למבוגרים אינטליגנטיים במיוחד, יש בדרך כלל נסיבות שינחיתו דווקא את התכונות האחרות. קח למשל את התכונות של התמדה ונחישות- לדעתי בין תכונות החשובות ביותר להצלחה. תכונות בולטות מאוד אצל המצליחים מאוד, אפילו ממש התכונות שמאפיינות אותם- ביל גייטס, מייקל ג'ורדן, וורן באפט, שמעון פרס- לילדים אינטליגנטיים במיוחד יהיה קשה לפתח את התכונות האלה, כי מטלות שלחבריהם יהיו קשות וידרשו התמדה ונחישות לא ידרשו מהם את אותו מאמץ נוסף. זה שריר שהם יאמנו אותו בדרך כלל פחות מחבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שופט את גמזו לרעה על כך שלא התפטר. הוא אכן פקיד ומשרת, אבל לא במובן השלילי שאתה מדביק למלים, אלא במובן של civil servant. לפעמים פקידים בכירים באמת שמים את המפתחות והולכים, כמו בכירי האוצר לאחרונה, גם הם פקידים ומשרתים. אני מתאר לי שלא בקלות נגדשת סאתם. אבל אני לא אשפוט לרעה את אלה שלא התפטרו וניסו לשרת כמיטב יכולתם גם בתנאים קשים. מישהו צריך להיות החשב הכללי. מישהו צריך להיות הממונה על התקציבים גם כשאין תקציב, אולי במיוחד כשאין תקציב ואיש הישר בעיניו יעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוצים. הוא אשם בכך שהוא הסכים למלא את התפקיד. שיתוף פעולה עם הממשלה הבזויה הזאת, מכל סיבה, הוא מגונה וכשלון מוסרי (חוץ מהעניין הפרקטי שהכשלון המקצועי הוא מובטח מראש). ״זה שלא השתמשו בהם זו כבר לא אשמתו״ זה כן אשמתו כי היה מובן מאליו שאף אחד לא יקח את ההצעות שלו ברצינות עוד לפני שהוא נכנס לתפקיד. אפשר להגיד ש״זה לא אשמתו״ רק במקרים שזה לא ידוע מראש והיה סביר להניח שהדברים יתנהלו אחרת. אני לא מבין מאיפה מגיעים כל האנשים האלה שרוצים שנאמין שהם ״נולדו אתמול״ ושנתניהו מפתיע אותם בהתנהגותו. רק עיוור או מישהו שמשקר לעצמו (או אולי לנו) יכול היה להניח (או לעשות עצמו מניח) שנתניהו שם אנשים בתפקיד מקצועי כדי לתת להם לעשות את עבודתם המקצועית. המציאות היא פשוטה: הליכוד זה לא סתם איזו מפלגה פוליטית. בראשות נתניהו זה אירגון פשע פר אקסלנס וכל מי שמשתף פעולה עם הרקבון המוסרי הזה הוא מושחת בעצמו (בין אם הוא מתכוון לכך ובין אם לא) ושותף מלא למחדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צורך להזכיר את מילת הקסם "מגלומניה"? גמזו הוא רופא, ובתור שכזה כאשר הוא חושב שביכולתו להציל חיים הוא לא מחשב חשבונות פוליטיים אלא נרתם למשימה. (המשפט הקודם אירוני רק למחצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה שואל כל מי שעיניו בראשו ומבין מה המשמעות של ״לעבוד אצל נתניהו״ הוא היה מבין שכשלונו היה מובטח מראש ולכן בהסכמתו ״להשפיע מבפנים״, הוא הפך את עצמו להיות חלק מהבעיה ולא חלק משום פתרון. ההגנה מתוקף אי רציונליות (למשל ״מגלומניה״) היא הגנה שלא מזכה אותו מאשמה. זה יכול להסביר, אולי, אבל זה לא תירוץ טוב. בסופו של יום הוא היה בעל התפקיד והוא זה שנכשל בתפקידו. למה הוא התכוון? חא יודע וזה גם נראה לי פחות חשוב כששופטים את מעשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי היגיון הזה, עצם ההסכמה לכהן בתפקיד היא תנאי מספיק לכישלון. אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו? או שמא הדרך היחידה לא להיכשל היא להסכים לקבל את התפקיד ואז להתפטר באופן מיידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעצם ההסכמה לכהן בתפקיד (בקונטקסט של שלטון הליכוד תחת נתניהו בשנת 2020) היא תנאי מספיק לכישלון. זה לא ״לפי היגיון הזה״ אלא בדיוק מה שאמרתי. ״אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו?״ זאת בדיוק הנקודה שלי. אי אפשר לשפוט את מעשיו בתפקיד משום שהיו מתעלמים מהחלטותיו ועושים מה שביבי מחליט / מה שטוב לביבי ולא חשוב מה גמזו היה בוחר לעשות. הביטוי המתאים באנגלית הוא ״Dead on arrival״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמש, חדשות ערב שבת בערוץ 13 27:40 פרופ' סגל ממכון ויצמן: ...למעשה מקדם ההדבקה קצב ההכפלה היה אפילו הכי גבוה בילדים בין 0 ל 6... אנחנו מבינים היום שילדים נדבקים ילדים מדביקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המציג אינו רופא. הוא גם לא אפידמיולוג. הוא פרופסור לביולוגיה חישובית במחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן למדע. הוא בונה מודלים ומסיק מסקנות מעדויות נסיבתיות. לזכותו יאמר שהוא מומחה גדול בתחום הזה. זה שילדים נדבקים מעולם לא היה מוטל בספק. גם זה שרובם עוברים את המחלה ללא סימפטומים, ורק בודדים מתוכם מקבלים מחלה קשה. אבל לכרוך את מידת ההידבקות שלהם עם מידת ההפצה שלהם זו טעות גסה. המספרים שכנעו אותי מזמן שילדים 1-14 מידבקים הרבה פחות ממבוגרים. כמה זה הרבה פחות? להערכתי קרוב לסדר גודל שלם. הייתי רוצה לשאול את הפרופסור איך הוא מצליח לשלב את העובדה ש 80% מהילדים בארץ נדבקו ממבוגרים במודל שבו ילדים מידבקים כמו מבוגרים. לי זה נראה בלתי אפשרי. לפני כמה ימים הופיעה כותרת : <משרד הבריאות: ילדים נדבקים בקלות בנגיף הקורונה - ועלולים להיות מפיצי על של המחלה https://www.israelhayom.co.il/article/812101>. הדו"ח הזה הופיע בדיוק לקראת הדיון בקבינט על מתווה החזרה ללימודים ונראה שבמשרד הבריאות משתדלים לצייר את התמונה הכי קודרת שהם יכולים, ומעוותים לצורך כך את המסקנות. את זה לא רק אני ומירב ארלוזורוב האנרכיסטית מדה מרקר אומרים אלא צוות רב תחומי המשותף להדסה ולאוניברסיטה העברית הכולל רופאי ילדים, משפחה, אפידמיולוגים, ועוד. הדו"ח לא עושה את ההפרדה המתבקשת עד גיל 10 או עד גיל 14 ומתייחס לכל הקבוצה מלידה עד 18 כ"ילדים". וכן:"על אף שהנתונים המוצגים בדו"ח מדגימים בבירור שילדים נדבקים פחות, לרוב נדבקים ממבוגרים ולא להיפך ומהווים אחוז קטן ממפיצי-העל באוכלוסייה (4.9%), בחרו כותבי הדו"ח להציג מסקנות הפוכות". שים לב לנתונים בדו"ח עצמו של משרד הבריאות: זוהו בישראל 350 "מפיצי על" שהדביקו 10 אנשים ויותר. מתוכם 17 בלבד היו מגיל 0 ועד גיל 17 (כולל). שיעור בני 0-17 באוכלוסייה בישראל הוא 26%, ואם הפיזור של מפיצי העל אחיד בין הגילאים היינו אמורים למצוא 91 מפיצי על עד גיל 18. בפועל נמצאו רק חמישית מכך. והכי חשוב- לא אומרים לנו כמה מאותם 17 מפיצי על היו בני 1-9, כמה בני 10-14 וכמה בני 15-17. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום סיבה לחשוב שרופא או אפידמיולוג יודעים לענות על שאלת ההידבקות וההדבקה טוב יותר מפרופסור לביולוגיה חישובית כי מדובר בניתוח והצגה של תוצאות מידע סטטיסטי על הדבקה והדבקות כפי שאתה עושה בהמשך תגובתך למרות שאתה לא רופא ולא אפידמיולוג. רופא או אפידמיולוג אולי יודעים טוב יותר לענות על השאלה מהו המנגנון שעושה ילדים או קבוצה אחרת מדביקה יותר או פחות, אבל כרגע אנו במצב שאנו מתווכים על השאלה אם הם בכלל מדביקים יותר או פחות ואנחנו רחוקים מאד מהשאלה ''איך'', שאליה אולי נגיע עוד כמה שנים, כשהתשובה לשאלה הראשונה תהיה ברורה. לכן למקצועות הרפואה והאפידמיולוגיה אין שום רלוונטיות. אני מניח שאם פרופ' סגל אמר את שאמר בוודאי דבריו נשענו על אילו שהם נתונים. אם הקשבת לראיון, בוודאי שמת לב שכמו ברוב הראיונות בטלוויזיה אי אפשר להוציא מהריאיון שום משפט שלם של המרואיין, משום שהוא נקטע על ידי המראיין. לכן ברור שבתנאים האלה לא היה לו הזמן ולא הייתה לו האפשרות לפרט על אילו נתונים הוא נשען. בשאלה הזאת אני סומך עליו יותר מאשר אני סומך עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אין לי אפשרות להיכנס לקישור שהבאת כנגד הדוח של משרד הבריאות, ולכן גם לו רציתי לקרוא אותו לא יכולתי. אני אפילו לא יודע מאיזה תאריך הוא, והתאריך הזה מאד מעניין כי אם הוא ישן הוא פחות משכנע שכן בעניינים האלה יש כל הזמן שינויים, וגם המסקנות משתנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. ניתחתי את הדו"ח הזה לעומק בפוסט פייסבוק, והוא פשוט לא אומר את מה שמשרד הבריאות רוצה שהוא יאמר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נשאלת השאלה מהי האג'נדה שמובילה את משרד הבריאות להתאמץ להסיק מסקנות שגויות, למעשה מנוגדות לנתונים? לאיזו מטרה חשובה יותר מוכנות החתומות על הדו"ח: ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר דינה צימרמן, מנהל המחלקה לאם ולילד, וד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, להשליך לכלבים את יוקרתן המקצועית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הלמ"ס פרסם בתחילת ספטמבר דו"ח מיוחד שבאמצעות סטטיסטיקה קלוקלת הראה ש-"לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הלמ"ס אפשר לתרץ במקובעות וחוסר יכולת. הסטטיסטיקאי הראשי (ראש הלמ"ס) פרופ' דני פפרמן דווקא התריע ביוני בצדק על שיטת הדגימה הלא מוצלחת של הסקר הסרולוגי. אני לא מצליח למצוא תירוץ לבכירי משרד הבריאות. העיוות של הנתונים כדי להגיע למסקנות כל כך בוטה שקשה לי להאמין שזה incompetence ולפיכך אני חייב לבחור באפשרות השניה שיש איזו אג'נדה נסתרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זו אג'נדה מכוונת מהשר, במטרה להפיל בעתיד על גלנט והחלטתו לפתוח את מערכת החינוך את האחריות לגל השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוח התייחס לתקופה שעד יולי. אז מצבנו באמת היה טוב. באותו זמן, בישראל נרשמו 512 מקרי מוות מקורונה. מאז, תוך קצת פחות מ-3 חודשים, התווספו עוד 1860 נפטרים. איך דב אומר? גרף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זכרוני התפרסמו ידיעות, על ידי גורמים מכובדים (אינני זוכר מיהם) שאמרו את הדבר הבא: בחודשים אוגוסט וספטמבר 2020 נירשמה תמותה עודפת במקצת בישראל. לא זוכר סטטיסטיקה כזו לאוקטובר. אבל היי, אוקטובר עדיין לא הסתיים, לכן יתכן שתתפרסם הודעה בנוגע לתמותה עודפת (או לא עודפת) לגבי אוקטובר 2020 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה רטורית, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא. אני ממש לא מבין את האג'נדה של משרד הבריאות לאורך כל המגפה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא עליך. משרד הבריאות הוא תיאטרון בובות, לתיאטרון בובות אין אג'נדה. למי שמפעיל אותו יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי חיזוק לאפשרות שניה. משרד הבריאות כלוא בקונספציה עוד מאפריל, ופשוט מסרב לשחרר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשמי: תודה רבה! מעניין אם אפשר היה להשיג תגובה ממשרד הבריאות, אולי אפשר לעניין את יפעת שאשא ביטון? הבנתי שהיא נוהגת לקרוא דואר. אגב "יותר מפי שתיים פחות" יתוקן ע"י GPT3 ל"פחות מחצי" מה שיפתור גם את הטעות הדקדוקית ("פי שניים", לא "פי שתיים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פרופ' גילי רגב משיבא בשידור זה עתה בערוץ 11 אומרת שהבעיה העיקרית כרגע היא פתיחת מערכת החינוך (וכידוע נפתחו רק גנים וכיתות נמוכות). והיא חזרה על ההסבר שכבר שמענו שהילדים לא נזהרים נדבקים מבלי שיש להם סימפטומים ואחר כך מדביקים את בני משפחחתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהיא דיברה על פתיחת הכיתות הגבוהות, ולא על אלו שכבר נפתחו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. היא דברה על אלה שכבר נפתחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ת'לא מאמין, צפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי, ולא האמנתי למשמע אזני. הרופאה מדברת כאילו השטות שמשרד החינוך דבק בה באפריל ממשיכה להיות בתוקף גם אחרי שהעדויות האמפיריות מצביעות ההיפך. היא אמנם הזכירה את ההבדל בין ילדים לבין נוער, שמידבק כמו מבוגרים, ואולי יותר, אבל באותה נשימה: - היא אמרה שילדים (קטנים!) נדבקים מילדים אחרים וידביקו את משק הבית שלהם. המחקרים הראו ש 80% מהילדים נדבקים ממבוגר. - היא הזכירה את ההתפרצות בגימנסיה (אגב- מפיץ העל שם היה מורה) בנשימה אחת עם הכיתות הנמוכות. - והיא לא התייחסה לעובדה שפתיחת הגנים והכיתות הנמוכות לא גרמה עליה משמעותית בתחלואה באף מדינה, כולל ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הוא זה שאמר שהרופאים לא מסכימים אתי, ולכן אני מביא רופאים שכן מסכימים אתי. אני, לעומתך, לא סבור שבנושא הזה יש עדיפות לרופאים ו"מומחים" על אחרים, כי עדיין אין מומחים להתפתחות הקורונה. ראינו שהשטויות הכי כבירות הגיעו דווקא מ"מומחים", החל מלויט שהוא חתן פרס נובל דרך לס עד שיא השיאים של האווילות והגיחוך - לנצט. ביום ראשון לפני שבוע תוך כדי נסיעה לראות את העגורים של אגמון החולה, שמענו אני ואשתי ברדיו באוטו ראיון עם פייגלין. והוא הביא גם כן את דעתם של "מומחים" שהוא מסכים עמם הסבורים שלא צריך לעשות שום דבר, ורק להגן על המבוגרים כפי שסברו עוד בראשית המגפה בבריטניה ובמקומות אחרים, והתחילו לסתום את הפה רק כשחטפו מה שחטפו בעקבות יישום התיאוריה הזאת שלהם. תגובתי היית שכאשר יש אצלנו איזו רגיעה בתחלואת הקורונה כל האידיוטים מתעוררים1. בנושא הילדים אני לא מאמין למחקרים שמראים ש 80 אחוז מהילדים נדבקו ממבוגר. זה לא כל כך פשוט לערוך מחקרים כאלה, ואני מניח שבעתיד העניין הזה יתברר. אני חושב כמו פרופ' רגב שאכן פתיחת מערכת החינוך בגנים והכתות הנמוכות היא הצעד הכי בעייתי בפתיחת הסגר עד כה, שיש לו תרומה רבה לעצירת הירידה בתחלואה, והעלייה שלה שאני מעריך שנראה בימים הקרובים. 1 ועם פיייגלין יש לי דווקא הרבה מהמשותף בנושאים פוליטיים. אבל כשהטיפשות קופצת אז היא קופצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמונה מתוך סרטון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להבין את הסקפטיות שלך בעניין המחקרים. הכי חשוב זה מה קורה בפועל, ויש מספיק דוגמאות מהארץ ומהעולם לראות איך כל הקלה משפיעה על מקדם ההדבקה. ברור שבסגר מלא מקדם ההדבקה הוא הנמוך ביותר ובלי הגבלות בכלל הוא הגבוה ביותר. ברור שכל הקלה, בין אם פתיחת חנויות או פתיחת גני ילדים, מגדילה את מקדם ההדבקה. כמובן שיש השפעות סביבתיות נוספות על ההתנהגות שמעלות ומורידות את מקדם ההדבקה1 השאלה היא כמה משפיע כל צעד של שחרור על התפשטות המגפה, וכמה הוא משפיע על הכלכלה. השאלה הזו היא השאלה החשובה ביותר במסגרת המדיניות בה נקטו רוב מדינות העולם- לא למגר את המגפה לחלוטין אלא "לשטח את העקומה" במחיר כלכלי שניתן לעמוד בו. אני מבין שזו לא המדיניות המועדפת עליך, אבל במסגרת המדיניות הזו, שהיא נתונה - זו השאלה המרכזית. רק כך ניתן לבצע טרייד אוף מושכל בין הפגיעה מהמגפה עצמה לבין הפגיעה מהצעדים שננקטים לבלום אותה. בפועל מקדם ההדבקה בארץ היה גבוה מ 1.0 (מספר המקרים החדשים הלך ועלה) בחודשים יוני ויולי, נותר בסביבות 1.0 ביולי ואוגוסט, עלה שוב מעל 1.0 בספטמבר, ירד מתחת 1.0 באוקטובר, ומאז 23 באוקטובר, כבר מספר שבועות שהוא יציב בסביבות 1.0. לכן מהמצב הנוכחי כל הקלה נוספת תגרום להתפרצות מחודשת של המגפה, בפרט כשמזג האוויר לאחרונה עודד יציאה החוצה וחלונות פתוחים2 והוא עלול להשפיע להרעה בהמשך. הנתון הוא שעם גני ילדים והכיתות הנמוכות פתוחים לא היתה התפרצות חדשה (תשווה לפתיחת הכוללים באוגוסט ומערכת החינוך כולה בספטמבר). אני לא מבין איך הגברת הרופאה (והיא לא היחידה, הרי משרד הבריאות נותר קבוע בעמדתו מאפריל) מתווכחת עם העובדות. _______________ 1 מזג האוויר- ככל שהאנשים שוהים יותר במקומות סגורים מקדם ההדבקה עולה, ולמזג האוויר יש תפקיד ראשי בכך. השמירה על ההנחיות- יורדת כאשר האנשים מרגישים בטוחים, וכאשר הם לא בוטחים בשלטון. עולה כאשר האנשים חוששים, וכאשר הם בוטחים בשלטון. 2 בשתי השבתות האחרונות יצאנו לטיול בטבע, אנחנו וכל עם ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת מקדם ממוצע זו פיקציה והטעיה. בישובים הערבים זה 1.07, ביישובים החרדיים זה כבר בסביבות 1.0, ובשאר האוכלוסיה זה 0.94 או משהו כזה1. לעשות ממוצע של כל אלה ולפי זה להטיל מגבלות שקול ללתת לכל האזרחים טיפול כימותרפי כי בממוצע לכולם יש קצת סרטן. משהו שבמינוח סביר הוא בין טמטום לפשע המוני. המסקנה המתבקשת - שלא תבוצע בדיוק כמו שלא בוצעה בספטמבר והביאה לגל השני ולמעל אלף מתים - היא לעשות הגבלות דיפרנציאליות במקומות בהם מקדם ההדבקה גבוה. זה אומר שביישובים ירוקים2 יש עוד מרווח להקלות, בעיקר במערכת החינוך (בזהירות) והעסקים. 1 הכל בהנחה שמאמינים לעיתונים. 2 ואל תאמינו להטעיות נוספות בתקשורת, בני ברק עם 3% חיוביים, ביתר עילית עם 6% (מול תל אביב עם 1.3%) הן לא יישובים ירוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבין כל התיאוריות מדוע "מתקררים" בחורף, התיאוריה שאתה חוזר עליה כבר מספר פעמים, לפיה בקור שוהים במקומות סגורים ולכן יותר מדביקים, נשמעת לי הכי הגיונית, אבל אני מפקפק גם בה. למה לא "מתקררים" בקיץ אצלנו כשאנו שוהים הרבה זמן במקומות סגורים ומקוררים? בקיץ האחרון חוץ מ"התקררות הקורונה" לא דווח על שום שפעת ושום התקררות מסוג אחר. אני מפקפק בכך ש"מתקררים" בגלל טמפרטורה נמוכה. אני זוכר שכאשר הייתי ילד אמי הזהירה אותי לא לצאת לרוח קרה כשאני מזיע, אבל מעט הניסיון שצברתי כבר אז לימד אותי לא למנוע את עצמי מהכיף הזה, שבוודאי לא יגרום לכך ש"אתקרר". אני זוכר מהצבא שהיות מאולצות במקומות קרים מאד, שבעקבותיהם לא חווינו שום בעיית "התקררות" מיוחדת. לאחרונה שמעתי תיאוריה חדשה לפיה ההתקררות באה בשל מעברי טמפרטורות חדים שגורמים להחלשת מערכת החיסון בגוף, ואני גם לא מאמין בתיאוריה הזאת. קוראים לכך "התקררות" אבל הקשר היחיד לכך, הוא שהמחלות האלה מגיעות בחורף. הסיבה לכך לא ברורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי אמא אמרה "אל תצא החוצה בלי סוודר, אתה תקבל דלקת ריאות" ולא עזר לה. מעולם לא קיבלתי דלקת ריאות, גם לא כשהפלגתי בסירה זעירה רטוב כולי בינואר והיה לי כל כך קר עד שאצבעות הרגליים שלי הפכו לצהובות וחסרות תחושה. השפעת היא ללא ספק עונתית. האוכלוסיות בסיכון מתות ממנה בחורף, ונכון שאף אחד עדיין לא גילה בדיוק למה0. אולי בעקבות הקורונה יבדקו את זה יותר לעומק. בכלל מחלות דרכי הנשימה הן מחלות "אירופאיות", עם שונות גבוהה בין מדינות. בישראל מתים בממוצע כמה עשרות אנשים משפעת בשנה1, בארה"ב קרוב ל 40,0002 ובאיטליה ייתכן שמתים אפילו 17,000 בשנה "בעקבות שפעת"3. באופן יחסי לאוכלוסיה- בארה"ב מתים משפעת יותר מפי 20 מאשר בישראל. באיטליה ייתכן שפי 60. ___________ 0 אגב, גם השיעור של אסימפטומטיים בשפעת לא כל כך ברור. יש עדויות לכך שכשליש מבעלי הנוגדנים יצאו שליליים ב PCR. 1 הממוצע השנתי כ 40 איש, בעונת 2017/18 הקשה נרשמו 78 מקרי מוות לעומת 61 אלף בארה"ב. 2 הערכות של ה CDC 3 מאמר ב IJID. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה בקורונה הצלחנו באופן מזהיר לצמצם את היחסים האלה לפקטור 2-3. כל הכבוד לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו פחות, כי השפעת פוגעת גם בילדים קטנים, והאוכלוסיה בסיכון אצלנו גדולה יותר ביחס למדינות המערב בשפעת מאשר בקורונה. השתדלתי לא להכניס את זה בתגובה לדב, כדי לא להכנס שוב לויכוחים עקרים, אבל קראת בין השורות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה צמצמנו ולאיזה עניין זה שייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מתי שפעת: יש בילבול רווח בין מספר המתים ישירות משפעת לבין מספר המתים מסיבוכי שפעת. בישראל מספר המתים מסיבוכי שפעת בשנה הוא בסדר גודל של 800 איש. (המצב דומה במקצת לגבי המתים מקורונה, חלק גדול ממתי הקורונה מתים מסיבוכי קורונה.). לגבי השפעת הקור על מחלות חורף , דרך היפותרמיה, אני לא מסכים לדבריך אבל אין לי רצון כרגע להתווכח. אומר רק זאת: צריך להקפיד בקנאות על מניעת היפותרמיה של קבוצות סיכון כי היפותרמיה מחלישה את מערכת החיסון, זו עובדה מוכרת. העניין בכך שמי שאינו בקבוצת סיכון יכול להתמודד עם החלשה זמנית במערכת החיסון. העובדה שהיפותרמיה לא סיבכה אותך במחלות בצעירותך בהפלגה בסירה בחורף לא רלוונטית, בדיוק כמו שהעובדה שאלפי חיילים חלו בקורונה ועברו אותה בקלות אינה רלוונטית לכך שקבוצות סיכון ניפגעות קשה מקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שהזקנים זקוקים לשמירה על טמפ. הגוף יותר מהצעירים. כשאמא שלי היתה אומרת- תלבש סוודר, קר לי. הייתי עונה- אם קר לך תלבשי את סוודר. מקבל את התיקון על סיבוכי שפעת. המספרים עבור ארה"ב ואיטליה הם כנראה כולל הסיבוכים ושל ישראל רק המקרים הישירים. גם עם המספר של 800 עבור ישראל יש פער של פי שניים לטובתנו מול ארה"ב ופי 3 מול איטליה. וזה כששיעור האוכלוסיה בסיכון אצלנו לא קטן יותר כמו בקורונה, בגלל כמות הילדים בני 0-4 הגדולה יותר אצלנו, שהם אוכלוסיה בסיכון בשפעת אבל לא בקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעוטים הם אמנם אוכלוסיה בסיכון לשפעת אבל גם מבוגרים מעל גיל 65, ואחוז הזקנים + פעוטות באיטליה משמעותית גדול יותר מבישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא של מערכת החינוך כמנגנון ראשי של הפצת הקורונה, מתסכל מאד, בהוכיחו עד כמה המערכת האנושית-חברתית היא נטולת יכולות להתמודד עם בעיות קרדינליות. לכאורה, זה לא מצריך פריצת דרך מדעית או אמצעים בשיעור אסטרונומי כדי לברר בצורה מסודרת ואמינה הכצעקתה. מלכתחילה, נראה לי שהגילאים הנמוכים הם נשאים חלשים ולכן יהיו מפיצים חלשים. בהמשך השתכנעתי שיש דברים בגו. מדוע שמישהו "יעליל" על מערכת החינוך סתם? ובתי הספר אצלנו מאוכלסים יתר על המידה במיוחד. קבלתי גם את האבחנה בין עד גיל 10 ומעליו. ובכל זאת החשד ממשיך לנקר. א. במדינות רבות מערכת החינוך פועלת ולא מדובר דוקא במדינות לפח כמו ארה"ב של טראמפ. ב. שר החינוך שלנו נשמע מאד,בטוח בכך שמערכת החינוך אינה מרכז הדבקה. ג. באדיבות בני דודנו החרדים, קבלנו דוגמה של מערכת חינוך שהיכולת שלה לרסן מגפות אפסית והיא פתוחה במלואה כבר שבועות. בינתיים אין ריאקציית התפרצות. צריך כמובן להסתייג שהחבורה הזאת בהחלט מסוגלת לסכל את מערך הבדיקות, עשוייה כבר להיות בחיסון עדר כפי שאתה אוהב להניח ובעיקר שההתפרצוית האקספוננציאליות אינן סדירות ולכן יתכן שההתפרצות עוד תבוא. בכל אופן, בינתיים הם מפיצים את הקורונה כהרגלם ולא יותר מכך. בהזדמנות זאת אפשר לבכות את חיסולו של מוסד אחות בית הספר. אפשר היה לפתוח בתי ספר שיש להם צוות רפואי צמוד והצוות הזה יכל להשגיח על אמצעי ונהלי הבידוד וגם לאסוף בדיקות ולנטר את תפוצת הנגיף בבית הספר. אפשר למשל לאפשר דוקא לילדים הנחשלים יותר ללמוד בכיתות ולאפשר להם גם לצמצם פערים במקום להרחיב אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לתפוצת קורונה אצל החרדים. אין מערך בדיקות *מהימן* שם, כי מסיבות אינטרסנטית הם יכולים לסכל אותו (וגם עשו כך לפחות לפי שתי עדויות חזקות). אבל --- קראתי אתמול שנעשה משאל של מאזינים ברדיו "קול חי" שמקורב כנראה לעדה החרדית. המשאל היה (כנראה) לגבי השאלה האישית "האם חלית בקורונה", התשובה של 40 אחוז מהעונים היה: *כן* . אם כל זה נכון (צריך להסתייג מהמקורות) יתכן שהמספר 40 אחוז כולל נשאים ללא סימפטומים שנימצאו חיוביים בבדיקות. בהזדמנויות שונות נאמר שבבדיקות בסמוך לסגר האחרון (לפניו) הממצאים היו בערך 25 אחוז חיוביים בבדיקות, לכן המספר 40 אחוז לא מופרך. לגבי פתיחת מוסדות לימוד. אני מזמן חושב ששיטת הלימוד הפרונטלית, דהינו שיטת לימוד שמבוססת בעיקר רק מיפגש של מורה-מול תלמיד היא שיטה לא מוצלחת (מבחינה דידקטית, ללא קשר למגיפת הקורונה). השיטה המוצלחת להוראה היא בעיקר באמצעות ספר/תוכנה/מחשב מול תלמיד (כאשר המורה מתפקד בעיקר בתור מדריך ומשגיח). שינוי בשיטת לימוד מפרונטלי ל"מסייע" היה יכול לצמצם מאוד את הצורך במיפגש נירחב בין תלמידים לבין עצמם, לפחות לגבי גילאים נמוכים. תלמידים יכולים להתרועע זה עם זה באמצעות מחשבים ומישחקים (רוב הזמן), עובדה שעושים כך ברשתות חברתיות. למרות זאת — אני מפקפק ביכולת של מסגרת החינוך השמרנית לשנות עצמה. (לגבי החרדים אני לא מצפה מהם לכלום בכיוון זה, ביטול הוראה פרונטלית היא נגד האג'נדה שלהם.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיון עם שרון אל רועי עכשיו דובר על גננת בירוחם שסירבה להתחסן, חלתה, והדביקה 20 ילדים, ואלה הדביקו אחרים והפכו את ירוחם כולה לאדומה, ודבר דומה קרה בבית ספר בקריית ביאליק שבו הדבקות בקרב ילדים הביאו להפיכת קרית ביאליק כולה לאדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם, איני יודע מדוע אני טורח לדווח על סיפורים כאלה. רואים בברור ב''לוח הבקרה'' בגרף החלוקה לגיל, שהמאומתים הרבים הם דווקא בקרב הצעירים ושבפרוש ישנה תרומה ניכרת גם לילדים בקבוצה הצעירה ביותר, מאפס עד תשע. המציאות מראה שהערכתי הוותיקה למה שיקרה לרעיון ''חציון הגיל'' בעתיד, היה בה ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. זה דבר שאינו יוצא דופן. לכן אני בדעה (לא מהיום) שמורים וגננות חייבים להיות מחוסנים או לעבור בדיקה כל יומיים. זה מסוג המקצועות שבאים במגע עם קהל גדול ויש בהם סכנה גדולה כשהם מפיצי על, כמו שהיה בגימנסיה. סיפור באמת יוצא דופן יהיה אם ילד בגן ידביק עשרים גננות. מעולם לא טענתי שילדים אינם נדבקים ואינם מדביקים. טענתי שהם נדבקים פחות, מדביקים משמעותית פחות, וחולים באופן קל יותר. את הטענה הראשונה אתה יכול לראות בלוח הבקרה1 את השניה בדו"ח שאלרעי פרייס חתומה עליו2, והשלישית כבר קונצנזוס מזמן. _______________ 1 היא הכי בעייתית כי ילדים הרבה יותר אסימפומטיים, ויתכן שהדיווח עליהם חסר בגלל זה, ובעצם הם לא נדבקים פחות אלא סתם לא מפתחים תסמינים. 2 א. חלקם בקרב מפיצי העל הוא חמישית מחלקם באוכלוסיה. זה חשוב במיוחד משום שמפיצי על אחראים ל 70-80% מסך ההדבקות. ב. 80% מהילדים שנדבקו נדבקו ממבוגרים ולא מילדים. מעניין ששתי הזוויות השונות האלה נותנות את אותו יחס של חמישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כך שילדים חולים באופן יותר קל מעולם לא היה וויכוח. אבל הם נדבקים ומדביקים לא פחות. רואים זאת בלוח הבקרה. הוויכוח היה על מידת הזהירות בפתיחת הגנים ובתי הספר. אולי חשוב לפתוח אותם לפני שפותחים מקומות אחרים בגלל חשיבותם, אבל אסור לזלזל בתרומתם להתפתחות המגיפה, ולא להתחשב בנתון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האגדה האורבנית על ילדים שהם נדבקים ומדביקים באופן זניח, נולדה בשל הפוזיציה של הורים עובדים שרוצים מערכות חינוך פתוחות (בייבי סיטר) ואיננה מבוססת על עובדות בדוקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי שבעלי סימפטומים מדביקים יותר מחסרי סימפטומים, כי הסימפטומים כוללים פליטה מוגברת של רסס לאוויר, שיעול בעיקר. אבל חסרי סימפטומים עדיין מדביקים כי עדיין הם מסוגלים לפלוט רסס (במיוחד על ידי צעקות או שירה). צעקות או שירה רווחים יותר אצל ילדים, בהשוואה לרוב המבוגרים, מסיבות חברתיות. צעקות או שירה הם אמצעי קומוניקציה. ילדים משחקים זה עם זה, נאבקים זה עם זה הקירבה החברתית הזו מלווה בצעקות או שירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדות בהערת רגל 2 בתגובתי אינן אגדה אורבנית. הן מופיעות בדו"ח משרד הבריאות שהד"ר אלרעי-פרייס חתומה עליו. הדו"ח קובע כי בדרך כלל כיוון ההדבקה הוא ממבוגרים לילדים, ולא להיפך – 73% מהילדים נדבקו ממבוגרים, ורק 27% נדבקו מילדים אחרים. היית מצפה שילדים ידבקו יותר מילדים אחרים בגלל שהם שרים ביחד, צועקים ביחד, ובאים במגע עם נוזלי גוף בתדירות גבוהה בגילאים צעירים. אבל בפועל זה לא המצב. הדו"ח קובע שמבין 350 מפיצי על שזוהו בישראל 17 בלבד היו מתחת גיל 18. שיעור הילדים באוכלוסייה בישראל הוא 26%. בפועל פחות מ 5% ממפיצי העל היו מתחת גיל 18. כיוון שמפיצי על אחראים ל 70-80% מסך כל ההדבקות ניתן לקבוע בוודאות גבוהה שמבוגרים מדביקים פי כמה מילדים. כן ניתן לראות בדו"ח שפתיחת שנה"ל גרמה לזינוק גדול יותר במספר החולים ככל שהגיל היה גבוה יותר. בני 15-17 נדבקו הכי הרבה, ואחר כך 12-14. אצל בני 9-11 היו רק מחצית ההדבקויות מאשר אצל בני 15-17, ואצל בני 6-8 עוד פחות. כלומר - אפילו אם בני 15-17 נדבקים כמו מבוגרים, אז ככל שאתה יורד בגילאים הם נדבקים פחות ופחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריאות בנפח קטן יותר, הפה מרסס מגובה נמוך יותר? יש למישהו סטטיסטיקה על ההתפלגות בקרב נמוכי קומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של גובה. אילו הגובה היה הפקטור העיקרי ילדים היו מדביקים ילדים, ומבוגרים היו מדביקים פחות את הילדים. אני משער שמחלה קלה יותר, כפי שיש לילדים, מתבטאת גם בעומס נגיפי קטן יותר בלוע, ומכאן סיכון הדבקה נמוך יותר. משום מה ילדים מתמודדים מצוין עם הוירוס,והסיכון למחלה קשה עולה עם הגיל לכל אורך טווח הגילאים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תוספות. הסיבה שילדים חולים פחות ידועה היטב: יש להם פחות קולטני ACE2 על תאי המעי והראות ולכן הוירוסים מתקשים לחדור לתאים ולהתרבות. הסיבה שיחדים פחות מדבקים פחות מובהקת. צפיפות נגיםית קטנה יותר בגלל הסיבה הקודמת וכפי שאמרת פחות שיעול וסילוני אירוסול. יחד עם זאת, גם אם הילדים אינם מפיצי על, המורים שלהם הם לגמרי מפיצי על. ההוכחה היא בדרך הניסוי: סגרים ללא סגירת בתי הספר היסודיים פחות יעילים. לכן אני מייחס חשיבות שולית לנושא הכמותי של הדבקת ילדים. בסופו של דבר הילדים מביאים את הוירוס מביה"ס ומפיצים אותו בין הבתים. בית הספר, גם היסודי הוא מרכז של הפצת המגיפה גם אם אינו החשוב בהם. גם בעניין הסיכון למחלה קשה העולה עם הגיל, לא הייתי קובע מסמרות. מה שאנו יודעים ללא כל ספק הוא שהמבוגרים מתמודדים עם המחלה הרבה פחות טוב מן הצעירים. הקורלציה בין מוות מקורונה לגיל הרבה יותר מובהקת מהקורלציה בין מחלה קשה לגיל. נראה שבקורונה המחלה הקשה קשורה לתגובה לקורונה יותר מאשר לקורונה עצמה. נראה שאנשים לא בריאים, מבוגרים ובפרט הסובלים מלחץ דם לא תקין, מגיבים לקורונה בצורה חריפה יותר וזה גורם להם נזק רב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מבוססת המסקנה המשונה ש"סגרים ללא סגירת בתי הספר היסודיים פחות יעילים"? כי בצרפת, למשל, עשו בנובמבר סגר שכלל סגירת חנויות אבל פתיחה של מערכת החינוך. זה עבד וממשיך לעבוד גם עכשיו. בדנמרק, למשל, פתחו את בתי הסר היסודיים במאי והם ממשיכים להיות פתוחים גם היום. וכך גם במדינות רבות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק עכשיו "מתרחש" משהו שצפית לפני זמן רב: ההפרדות של עקומות ההדבקה והתחלואה הקשה. סופסוף רואים דיכוי משמעותי ועקיב של התחלואה הקשה שירדה אל מתחת ל-50 ח"ק חדשים בכל יום. יש לכאורה התייצבות של מספר הח"ק הכללי קצת מתחת ל-800, אבל לדעתי זה מייצג ארועים בעבר ולא את ההווה. אני חושב שהירידה במספר הכללי תתחדש בקרוב ותמשיך לפחות עד להתבססותם של הזנים העמידים יותר שכבר נמצאים כאן. כל האינדיקציות הן שזו תוצאה של החיסונים. לעומת זאת עקומת ההדבקה שוב בעלייה וזו תוצאה צפוייה של פתיחת המסחר והחינוך. לדעתי, מה שהיה בעבר הלא רחוק החידה של חוסר הדרמטיות של השפעת החיסונים, די פתור כרגע. קרוב לודאי שהתופעה הבולטת של הדבקה מוגברת בגלל הזנים, איזנה את ההשפעות של החיסונים במשך זמן רב. הוריאציה הגדולה מאד במשך הזמן בין ההדבקה להופעת התחלואה הקשה והמוות, מרח את השפעת החיסונים על תקופה ארוכה של שבועות (ואולי חודשים) ולכן השפעת החיסונים, לפחות עד עתה, היתה מאוד איטית ולא מרשימה. לדעתי, יש סיכוי רב שההשפעה על התחלואה הקשה תתפוס תאוצה ותמשך בתקופה הקרובה. בתחום ההדבקה המצב פחות ברור. נכון לעכשיו קשה לראות בודאות שחולי קורונה מחוסנים חולים באופן יותר קל. ההשפעה הזו קצת מוסתרת ע"י השפעת החיסונים במניעת הדבקה. ההשערה שלי היא שהמצב הנוכחי קצת מרמה. החיסונים פחות אפקטיביים במניעת הדבקה ויותר אפקטיביים במניעת תחלואה מכפי שנראה עכשיו. אני מניח שחלק גדול יותר מחולי הקורונה המחוסנים הם חסרי תסמינים ולכן הם "מתחת לראדאר האימות". בעתיד הנראה לעין, יהיו גלים עולים ויורדים של הדבקה במקביל להפחתה משמעותית וקבועה אני מקווה, במספר המאושפזים והח"ק. צריך עדיין לראות מהי ההשפעה האמיתית של החיסונים על מניעת הדבקה והפצה, כדי לדעת מה יהיה המחיר הכלכלי של התבססות הקורונה בחיינו. רק כאשר נדע לאשורו מה יהיה היקף הקורונה לאורך זמן בעתיד, נוכל לדעת עד כמה ישפיע על המצב הכלכלי שם. כרגע עושה רושם שהממשלות מפזרות כסף לכל עבר מבלי לחשוב על כך שהמשבר הכלכלי העמוק עדיין לפנינו. יובל נח הררי האופטימיסט בכל עת פרסם מאמר ב-ynet בו הוא מכריז על ניצחון המדע על הוירוס. אני כסקפטיקן טכנולוגי פחות בטוח בכך. נכון שהמדע הוכיח אפקטיביות נגד המגיפה, אבל שאלת העלות-תועלת נשארה פתוחה והתשובה תלוייה במידה רבה בהיקף הנוכחות הקבועה של הקורונה בחיינו ובהשוואה הבלתי נמנעת בין המצב הכאוטי של המערב הטכנולוגי למצב הקופא על שמריו של הסמכותניות והשמרנות הסינית. המגיפה השחורה במאה ה-14 דללה וסדקה את השמרנות האירופית והדתית ואפשרה את פריצת הרנסאנס והעת החדשה, אבל אירופה דאז לא נצבה על פתחו של משבר אקלימי, שאם לשפוט לפי קורונה אין לנו שום כלים ויכולות להתמודד איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן ראית ירידה ל 50 בגרף החולים קשה? בחמשת הימים האחרונים המספרים היו 104 99 93 81 68. היום (הקו השחור) הוא בינתיים 41, אבל הוא יעלה בוודאי ללמעלה מ 50 עד סוף היום. חוץ מזה אם תתבונן בגרף תראה שההתנהגות שלו משום מה מחזורית במחזור של 8 ימים, ואנו כרגע בסופה של ירידה שאחריה מן הסתם תגיע שוב עלייה עד שוב קרוב ל 100 חולים חדשים בעוד כארבעה ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. היום האחרון שוב הטעה אותי. מעבר לכך הממוצע השבועי היום הוא 85 (או אפילו יותר אם הם עדיין כוללים את היום האחרון). יחד עם זאת כל השבוע האחרון הוא ירידה אחידה וחד משמעית מן ה-100 לכיוון ה-50. לאחר אפקטי הסופ"ש, אני חושב שהירידה תמשך לכל הפחות עוד שבועיים-שלוש עד שנתייצב על הירידה האמיתית שגרמו החיסונים בתחלואה הקשה. אנו גם לא יודעים בודאות מה ההשפעה של הזנים על התחלואה (להבדיל מן ההדבקה) ולכן קשה לדעת על איזו רמת תחלואה העקומה תתייצב. לעת עתה מותר לקוות שיחס המאושפזים ביחס למספר הנשאים יהיה נמוך מבעבר וזו בעצם ההפרדה בין ההדבקה לתחלואה. בד"כ לזנים שהם מדבקים יותר ופחות אלימים יש יתרון אבולוציוני והם בד"כ מנצחים. הקורונה יכולה להיות חריג (לא בהכרח נדיר) מפני שלאלימות הוירוס יש קשר להתרבות שלו. יתכן שבקורונה כדי להיות מדבק יותר, אתה צריך להיות אלים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנתקות הח"ק - ברוך השם. הירידה במספר הח"ק אמורה להיות מתונה, מונוטונית ומתמשכת. זהו ממוצע נע ארוך מאוד, שמושפע מעט מאוד מתנודות מקומיות. על כן קפיצות בגרף הזה אמורות להיות בעיקר פרוצדורליות, כמו שימור הסטטוס בשבת ושינוי שלו רק ביום ראשון. מהסתכלות על צורתו של פילוח הח"ק בדשבורד נראה שבני ה 50-59 תפסו את מקומם של בני ה 70-79 כקבוצה השניה בגודלה. בני ה 70-79 התחסנו מוקדם יותר וחלקם הולך וקטן. בני ה 50-59 התחסנו מאוחר יותר ולכן השפעת החיסון אצלם על כמות הח"ק עדיין קטנה, אבל גם היא תלך ותגבר. הנתון האופטימי ביותר הוא שרק 33 ח"ק הם מתחת גיל 30. מחצית האוכלוסיה הצעירה יותר עדיין אחראית לאחוזים בודדים מסך המצבת, אז יש עוד הרבה לאן לרדת. ככל שתתגבר השפעת החיסון בקרב בני ה 40-49 וה 50-59 בשבועות הקרובים גם קבוצות אלו ייצרו פחות ופחות ח"ק חדשים. חוסר הדרמטיות של השפעת החיסונים- מסכים. הדבקה מוגברת מצד אחד, ההתגברות ההדרגתית של יעילות החיסון לאורך זמן מצד שני, והממוצע נע הארוך של מאושפזים וח"ק מצד שני. כולם תרמו לכך שהירידה היא מתונה. מתוך אותן סיבות למתינות קל גם לחזות שהמגמה היורדת תמשך לאורך זמן. נצחון המדע על הוירוס- עוד מוקדם להגיד. רק אתמול קראתי (באיחור) על גילוי זן רקומביננטי בארה"ב. גלים עלים ויורדים של הדבקה- בעיקר יורדים. יותר מחצי מהאוכלוסיה כבר קיבלו מנה ראשונה. 8% נוספים נדבקו רשמית והחלימו, ומתברר שיש עוד הרבה מאוד עם נוגדנים בדמם. ככל שחלק גדול יותר באוכלוסיה אינו בר הדבקה R יורד. עכשיו רק נשאר לבדוק כמה זמן מחזיק מעמד חיסון טבעי וכמה מלאכותי. הנוכחות של קורונה בחיינו- כבר ברור שנוכחות תמשיך להיות. הטווח האפשרי של הנוכחות הזו גדול מאוד, ועוד מוקדם להתנבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, ובנוסף - פתיחת הגנים והכיתות הנמוכות אחרי הסגר השני לא הביאה לשום עלייה בתחלואה בשבועות העוקבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יכול להיות שקצת ילדים נדבקים זה מספיק גרוע. אי אפשר לעשות את הקפיצה הלוגית מ״נדבקים פחות״ אל ״לא מהווים וקטור מספיק משמעותי להתפשטות המחלה בהעדר וקטור אחר״. בקיצור, תשובה טובה לשאלה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק גרוע למה? לעליה באשפוזים ותחלואה קשה של ילדים? לא משמעותי. בני 0-19 מהווים מעל 40% מהמקרים החדשים אבל חלקם באשפוזים ובמקרים הקשים זניח. אפילו אם יהיו פי 5 מקרים חדשים ליום בגיל הזה, עדיין זה לא יזיז הרבה לגרף המאושפזים והח"ק. להדבקת מבוגרים? גם לא. אם מבוגרים מדביקים פי חמישה מילדים אז אתה יכול להמיר כל מבוגר שהתחסן בחמישה ילדים שנדבקו1. קצב המתחסנים הוא עדיין 50 אלף ביום (קצב המבוגרים שנכנסים לאזור השקט של 10 ימים אחרי מנה שניה עוד גבוה יותר), לפיכך (כששאר התנאים שווים) אתה יכול להדביק כמה ילדים שאתה רוצה בלי שסכום הווקטורים יעלה. __________ 1 תחת ההנחה שלא נבדקה שמחוסנים לא מדביקים. קח פקטור 2 במקום 5, עדיין טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |