בתשובה לאריק, 21/10/20 17:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תלוי אילו רופאים. הגישה העכשווית של משרד הבריאות היא בהתאם למה שדב אומר, כלומר שילדים קטנים כן מהווים בעיה. דומני ששמעתי את גמזו מתייחס אליהם כאל "המנוע של המגפה" (אבל אני חושב שהוא פשוט הבין שאפירות כאלה כלפי ילדים במקום כלפי החרדים יחסכו לו התנצלויות מביכות). אני רק מקווה שמישהו בצמרת יודע לשכלל את התוצאות שהתקבלו בבבדיקות הסרולוגיות על מה שקרוי "מדגם נוחות" לפני שמחליטים שהן מבטאות את המצב באוכלוסיה הכללית. במיוחד אצל ילדים אפשר להניח שמי שהגיע לבדיקת דם אינו בעל הפרופיל הרפואי השכיח. "מדגם נוחות" למי ששכח מכוון לכך שבמקום לבצע את הסקר בשיטות סטטיסטיות מקובלות משתמשים בדם של מי שהגיע לבדיקות דם בקופ"ח מכל סיבה שהיא. בכך נחסכות הרבה בעיות לסוקרים וגם לא מעט שקלים, אבל פגיעה באיכות ההחלטות שמתקבלות עלולה לעלות הרבה הרבה יותר: שמעתי את המספר ששה מיליארד שקל שהמתווה לכיתות הנמוכות אמור לעלות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה של משרד הבריאות לא מובנת לי. 1. כשהם אומרים "ילדים" הם כנראה מתכוונים 0-18, בזמן שיש כבר המון עדויות על הבדלים אדירים בין קבוצות הגיל 1-14 ל 15-18, שלא לומר 1-10 ו 15-18. 2. הם טוענים שילדים מידבקים, אפילו יכולים להיות מפיצי על, ויוצרים את הרושם שילדים מידבקים כמו מבוגרים, ובאותה נשימה הם אומרים ש 80% מהילדים נדבקו ממבוגרים ולא מילדים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלף זמן מספיק לטעמי מאז שברוך שפטרנו מעולו של הפרוייקטור גמזו, שאפשר להרהר בלא רוגז בשאלת משכורותיהם החריגות של מנהלי בתי חולים ציבוריים ופרסונל רפואי בכיר אחר. בפעם האחרונה שזכינו להציץ ברשימת המשכורות המובילות במגזר הציבורי כיכבו שם מנהלי בתי החולים. מן הסתם, לא הייתי היחיד שחש שאין זה הוגן להיטפל למשכורות הללו. אין ספק שמדובר באחריות רבה ובעבודה לא פשוטה כלל וכלל. הסברה היא לפום צערא אגרא (השכר לפי הטרחה). אלא שכהונתו של גמזו כפרוייקטור הקורונה סיפקה לנו הצצה נדירה על איכויותיהם של ה"מובחרים" הללו. הרושם שלי לפחות היה של אדם שכישוריו הניהוליים והרפואיים נוטים יותר לכיוון היח"ץ והדיברור מאשר בתחום הניהול או הרפואה. כבר כאשר נידב עצמו למשרה, שאחר, כנראה טוב ממנו ויתר עליה, עלה החשד שמדובר יותר בנושא כלים מאשר במנהל. אבל כאשר המשיך בתפקידו כרגיל לאחר הפיאסקו של פרשת הנסיעות לאומן, כבר היה ברור שלא מדובר ב"מציאה" מיוחדת לציבור. לאחר שהממשלה העמידה אותו עירום ועריה בפני הציבור, הבהירה לו באיזו עדיפות ממוקמת אצלם המלחמה בקורונה, מה יש לו להאחז בקרנות המזבח? מה תרומתו למלחמה בקורונה מעבר להופעות בטלביזיה ובכל מיני ועדות וצוותי מומחים נטולי השפעה ביצועית? עכשיו מתגנב ללב הספק, האם אנשים מן הקליבר הזה באמת "שווים" את המשכורות האבסורדיות שלהם. אם בתי חולים פרטיים בערי הים הגדולות (ניו יורק, לונדון, פריז, ...) רודפים אחרי "כישוריהם" של המומחים הבכירים הללו, אדרבא, שיהיה בהצלחה. הרי גם משכורת של 100,000$ לחודש לא תתחרה ביוקרה של סלון קייטרינג או ג'ונס הופקינס. איני יודע אם מאן דהוא יכל להשיג יותר מגמזו במלחמה בקורונה בתנאים הקיימים. אני לא חושב שאבוא בטענות למחליפו שאת שמו איני זוכר. ברור שמדובר בפקיד, בכיר אמנם, אבל פקיד. האחריות אינה עליו. אצל גמזו לב הבעיה הוא הפער בין ההבטחה של משיח הקורונה לבין המציאות של דיבורים ורוח וגשם אין. בהזדמנות זו, אני לפחות צריך לבקש מחילה משלי יחימוביץ שסנטתי בה לא מעט על ה"בולשביזם העבש". אם מה שהמשכורות הללו משיגות לציבור הוא גמזו ואנשים מן הקליבר שלו, הן מיותרות לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לגמרי לא מסכים - גמזו עשה עבודה מקצועית מצוינת, פיתח מודל הגיוני וראוי (הרמזור) אחרי שמשרד הבריאות כשל במשימה זו במשך חצי שנה כמעט, ונתניהו טירפד אותו ברגע האחרון והביא על כולנו סגר מתמשך והרסני שעוד לא יצאנו ממנו לגמרי. אז מה אתה בא בטענות אל גמזו? הוא אשם שתוכניתו נגמזה? תפקידו איננו לכופף את הממשלה. בהשאלה למקומות אחרים - הוא פיתח את האמצעים המיוחדים, זה שלא השתמשו בהם זו כבר לא אשמתו. כל דור והזעירא שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני צריך לשמוע על כל היופי הזה ממך? אם זו האמת, שים את המפתחות על השולחן וספר לציבור. אם אין לך את הבטחון וההחלטיות לעשות זאת, אינך אלא פקיד ומשרת, כמוני וכמו מיליון אחרים. מה עושה אותך ראוי לככב בעשירייה הפותחת של מקבלי המשכורות במגזר הציבורי? מה שעשה נתניהו הוא להחליט ע"פ סדרי העדיפות שלו. סדר זה אינו מקובל עליי ולכן איני מצביע עבורו. ברמת המעשה, הוא בהחלט רשאי לחשוב שהמשך כהונת ממשלתו יותר חשוב למדינה מאשר חייהם של כמה מאות מושכי גמלאות או עצביהם הטרוטים של ההורים של תלמידי ה-zoom. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאת משכורתו הוא מקבל לא עבור כישוריו הפוליטיים, אלא עבור ניהול בית חולים (ולפני כן מן הסתם משרות רפואיות בכירות ועוד יותר מקצועיות). תלוש המשכורת שלו לא תלוי בשיקולים פוליטיים של שלטון מושחת כזה או אחר. ותפקידו גם איננו שידורי תקשורת לטעמך או לא לטעמך שמספרים סיפורים לציבור (אם כי דבריו בהחלט שיקפו, גם אם לא באופן נחרץ ובוטה, את המחדלים הפוליטיים הבלתי נגמרים של הממשלה בטיפול במגיפה, שהם ברורים וגלויים לעין לכל מי שלא חי בעולם שכולו דב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שעל ניהול בית חולים, משרות רפואיות בכירות ועוד יותר מקצועיות, אנו יודעים מעט מאד. בודאי מעט מכדי להביע דעה בעלת ערך על ביצועיהם.(כמי שנאלץ להכיר מקרוב במשך תקופה ממושכת כמה בתי חולים התרשמתי שיש שם הרבה אינרציה ומעט ניהול. מוסדות כמו מנהל מחלקה ואחות ראשית כמעט שאינם מורגשים. לעומת זאת מגיבים אחרים ספרו על שרות מצויין שקיבלו). כאן גמזו נטל על עצמו משימה ציבורית עם מבחן תוצאה ברור. הנטייה להניח שאדם יכול להיות כושל בתחום אחד ומוצלח בתחומים אחרים, היא מקובלת אבל בעייתית. ראשית ישנה הדרישה שאדם נבון ומוכשר יהיה מסוגל להכיר בכך שהוא נכשל ושנית יתכן שמדובר בפרקינסון: אדם שנתקע מעבר לקצה יכולותיו. בכל מקרה, איני מתיימר לומר שגמזו אינו יכול להיות מנהל בית חולים. אני אומר שכישוריו/הישגיו אינם מצדיקים נוכחות בטבלת משכורות העתק במגזר הציבורי. אודה ואתוודה שאני עצל מדי מכדי לשקוע ברזי תכנית הרמזור. בעצלותי אני מנחש שמדובר בפתפותי ביצים שכל עיתונאי יכול להפיק. ראשית אנו רואים ברוב מדינות אירופה שהמגיפה מתפרצת למרות כל מה שנעשה נגדה. שנית, איפה אתה רוצה להפעיל את הרמזור? בקרית מוצקין עם 7 חולים פעילים על 10,000 תושבים? כאשר מרכזי הפצה כמו החרדים והערבים הם למעשה אוטונומיות שאין לך עליהן משילות, מה יועילו תוכניות יפות? לך תלחש אותן על אוזנם של המקובל כדורי והגאון קנייבסקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי העליהום הזה. גמזו עשה כאן גם כמה דברים מעבר לתוכנית הרמזור. באופן כללי יש מחסור אקוטי בדרג מקצועי חזק וגמזו סיפק סמכות חזקה מעט יותר לדרג המקצועי. במקרה של אומן, למרות כל מעשי הפוליטיקאים, הוא בכל זאת סיפק עמדה מקצועית ברורה שזה פסול (ויכול בהחלט להיות שהעמדה הזו שודרה לשלטונות אוקראינה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטונומיות הן כאלה רק בגלל שאתה (הממשלה) מרשה להם. ואם יש כאן בעייה, זה אחד התפקידים העיקריים של הממשלה לפתור אותה, בשביל זה משלמים להם (בניגוד לסיבות בגללן משלמים למנהלי בתי חולים). אם מנהל בית חולים לא מצליח להשתלט על מחלקת הגריאטריה שלו - שישים את המפתחות וילך הביתה. אם הממשלה לא מצליחה ליישם את חוקי המדינה על מגזרים כאלנ ואחרים - כנ"ל. אבל לערבב ביניהן נראה לי מופרך. בנוסף - אתה קצת מערבב את גמזו האישי עם המשכורות הכלליות של מנהלי בתי חולים. אם אתה חושב למנהל מוצלח של בית חולים בעקרון מגיעה משכורת גבוהה - אז לא ברור למה גמזו יוצא מהכלל. ואם אתה חושב שלא - אז למה דוקא לגמזו אתה נטפל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. זו מהתגובות המרגיזות שהצלחת לדחוס בתוכה הרבה נקודות מעניינות. לכן, סליחה שאני לא עונה על הכל. אני לא יודע, אם מנהל בי"ח טוב צריך להשתכר משכורת חריגה. הטיעון הוא בד"כ, שלא רוצים להפסיד לבריחת מוחות. מנהל בי"ח נראית לי משרה שלא עוברת טוב גבולות. מנהל בי"ח מצויין בישראל יתקשה להצטיין בארה"ב ולהיפך. בכל אופן, כשאומרים לי, מנהל בי"ח מצטיין,אני לא ממש מבין מה זה אומר ואיך מודדים את זה. ואם הוא כזה מצויין, אז סביר שיקבל שכר המשקף זאת, כפישאמרת. גמזו, פשוט הוא דוגמה למישהו שאומרים לנו שהוא מנהל בי"ח מצויין. במקרה הוא נחשף לציבור הרחב בגלל שקבל על עצמו משימה עם פרופיל בולט בתודעה הציבורית.בתפקידו זה הוא בודאי לא הצליח וגם לא הפגין כישורים ארגוניים ופוליטיים מיוחדים. המומנט של רוה"ש באומן, לא היה אפיזודה שולית במשימה של גמזו, אלא אבן דרך. חבורת אידיוטים מפיצי מחלות החליטה להפר בהפגנתיות את אמצעי הזהירות הכי בסיסי בזמן מגיפה - המנעות מהתקהלות. אין זה מתפקידו של פקיד/מומחה, בכיר ככל שיהיה, להחליף את ראשי המדינה ביחסים עם מדינות אחרות. העובדה שגמזו התנדב להחליף את נתניהו בניהול היחסים עם אוקראינה והלה גמל לו בהפקרתו לבד בחזית זו ובהבהרה חד משמעית שלגמזו אין שום סמכות ביצועית, לא הפגינה חוכמה או חדות ראייה. מיד כשזה קרה, גמזו היה צריך להבין, שהממשלה לא מתכוונת להלחם במגיפה באופן אגרסיבי ומשתמשת בו כמסך שנועד להסתיר זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחרות על מנהלים בכירים בבתי החולים היא לא מול בתי חולים בחו”ל אלא מול הקליניקה הפרטית, שבה רופא כמו רוני גמזו (שניהל בעבר את מערך רפואת הנשים באיכילוב) יכול להרוויח הרבה יותר מאשר בתפקיד מנכ” ל משרד הבריאות או מנכ”ל איכילוב. אולי צריך למנות למנהלי בתי חולים רק רופאים שאין ביקוש לשירותיהם בשוק הפרטי, למשל מומחים ברפואה דחופה או רופאים פנימיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה; כמו בצבא, גם ברפואה יש מסלול יותר "מקצועי" ומסלול יותר "פיקודי". מי שבוחר במסלול ניהולי שכזה, על ההכשרה הנלווית לכך - לרוב זה מגיע על-חשבון ההכשרה בתחום מקצועי ספציפי. רוצה לומר - זה כבר לא באמת משנה מה תחום ההתמחות המקורי של פרופ' גמזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו זה כבר לא משנה, אבל לפני כ-10 שנים, כשהוא בחר ללכת למסלול הניהולי, הוא היה יכול לבחור ללכת לשוק הפרטי. הבחירה לאיזה כיוון ללכת תלויה, בין השאר, גם בתגמול שמצפים לקבל במסלול הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצבא, מי שמתמנה למפקד טייסת, פלוגה או פלגה, אמור להיות מטובי הטייסים (וגו'). גם ברפואה, לא סתם ביקור פרטי אצל ד''ר יוסי לוי מנהל מחלקה באיכילוב יעלה הרבה יותר מאשר אצל יוסי כהן, רופא בפנימית. ואתה או אני נסמוך יותר על חוות דעתו של הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונשאלת השאלה מה הופך רופא יותר טוב, או טייס קרב יותר טוב, למנהל יותר טוב. אשתי יועצת עסקית לעסקים קטנים. היא מנסה להסביר להם שלהיות טוב במקצוע זה דבר אחד, ולנהל עסק זה דבר אחר לגמרי, וכמו שהם התמחו שנים במקצוע שלהם הם צריכים להתמחות גם בניהול עסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי נכון לגבי הטייסים, חוד-החנית של חיל האוויר והשדרה הפיקודית. מה לגבי טכנאי מטוסים? אתה יכול להיות טכנאי, טכנאי בכיר, טכנאי ותיק, ראש-תחום מקצועי וכד' - אבל לא לתגיע לתפקיד של מפקד-חיל אם תמשיך להתמקצע. אולי אתן דוגמה אחרת מתחום אחר - מההייטק. אני לא מצפה ממנכ"ל החברה להיות גם המתכנת הכי טוב. לרובם אין Visual Studio מותקן על המחשב, אלא אאוטלוק. בסופו של דבר, אתה עובר להתמקצע בתחום הניהולי ומפסיק להיות מעודכן בנבכי הקוד, הספריות והכלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה עונה על טיעון הפוך - לא אמרנו שטכנאי שהמשיך להתמקצע יהיה מפקד החייל, אמרנו שמפרד החייל היה סופר מקצועי בתפקידיו הרודמים, ועל כן הוא גם מםקד וגם מקצוען (מעניין שעל טעות לוגית דומה בדיוק עניתי היום בפתיל אחר). לגבי ההייטק,זה אכן קצת יותר מורכב. דוגמה קיצונית - מנכ"ל שבכלל מוצנח מחברה אחרת ולא מכיר את התחום הטכני החברה החדשה. אבל במיקרו, עדיין ראש צוות תוכנה לא ייבחר מאנשי התוכנה הפחות מוכשרים, וראש מחלקת תוכנה לא ייבחר מראשי הצוותים הפחות מוכשרים. ואגב, זה שאחרי עשר שנות ניהול הוא פחות מכיר את הקוד החדש זה לא אומר שהוא לא היה איש תוכנה מבריק (ועל כן קודם), ולטעון שבגלל הזמן שעבר הוא פחות 'טוב המקצוע' זה קצת לא הוגן. זה כמו לומר על אלוף ההפלות של חיל אויר שהפיל 13 מיגים עם מיראז' בששת הימים, שבגלל שעשור אחר כך כשהיה תת אלוף הוא כבר לא יודע להטיס אף15 זה הופך אותו לטייס בינוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי כתב בתגובה 728559 ובהמשך בתגובה 728643 על כך שמשרת ניהול "לא עוברת טוב גבולות". על כך איזי ענה בתגובה 728647 שיש תחרות בין הרפואה הפרטית לציבורית בתחום ניהול בית-החולים. בסיפא כתב גם שאולי למנהלים מסויימים המגיעים מהתמחויות מסוימות, "פחות מבוקשות בפרטי", אין ביקוש בשוק הפרטי. ההערה שלי הייתה על כך שתחום ההתמחות של גמזו אינו רלוונטי כבר שנים. זה לא משנה אם הוא היה מומחה בפלסטיקה או ברפואה דחופה - הוא כבר שנים הוא לא מתעסק בתחום ההתמחות המקורי שלו, אלא באחד אחר בשם "ניהול רפואה". לפי רוני גמזו [ויקיפדיה], אפשר לראות את הפיצול בין הקידום המקצועי לזה הניהולי - השלים תואר במנהל מערכות בריאות, תואר מנהל עסקים, תפקידי סמנכ"ל כלכלה-רפואית, ניהול בי"ח כללי וכד'. כאשר בי"ח מציע שכר למנכ"ל, ובכלל, כאשר מציעים משכורת מסויימת לתפקיד מסויים, זה בעיקר כדי שהמועמדים לתפקיד לא יבחרו בתפקיד אחר, ופחות כדי שמי ששוקל את אותו תחום עיסוק יבחר בו. אני בטוח שגמזו לא הסתכל על שכר מנהלי בתי החולים כאשר התחיל ללכת באותו "מסלול הניהולי", בדיוק כמו שאני לא הסתכלתי על טבלאות-שכר כשהחלטתי ללכת לחוג תיכנות ביסודי... אגב, אני גם לא כ"כ מסכים איתך לגבי עולם התוכנה. אדם יכול להיות מקצועי לעילא ומנהל בינוני, מנהל מצטיין ואיש מקצוע בינוני, להצטיין בשניהם או להיות בינוני בשניהם. לא בהכרח מי שייבחר לתפקיד ניהול ראש הצוות הוא המתכנת המוכשר ביותר, מה גם שלא בטוח שאותו מתכנת מוכשר רוצה בכלל להתעסק בגאנטים וניהול פגישות Scrum. בוחרים אולי איש תוכנה טוב, אבל לא תמיד את זה שהוא "הכי טוב" אלא את זה שהכי יתאים לתפקיד הניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני שלא את הכי טוב. למה שתרצה לוותר על איש המקצוע הכי טוב שלך בהימור על כך שהוא גם יהיה המנהל הכי טוב? רק אם אין לך ברירה והוא דורש קידום או ש... יותר מכך, להכי טובים יש בדרך כלל Passion למקצוע, והם לא ירצו להחליף אותו. דווקא הבינוניים, חסרי ה passion למקצוע, ירצו להתקדם לתפקיד ניהולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן זה מורכב. אבל הקפיצה הלוגית לכך שמנהל מחלקת התוכנה הוא איש לא מקצועי היא קצת מרחיקת לכת ולעיתים לא נכונה במציאות. כמובן יש מקרים של מנהלים לא מקצועיים וגרועים ממש, אבל זה רק מחזק את הטיעון. וצריך לזכור שגם כשעברנו לספירה ה"ניהולית", מי שקודם לניהול בית חולים היה גם מנהל חטיבה טוב ומנהל מחלקה מוצלח (אחרת למה קודם? בטח יש עוד אחרים שישמחו לתפקיד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שהוא לא איש מקצועי, אלא שהשנים שעברו וההתקדמות בציר ה"ניהולי" בחברה - נניח ממתכנת זוטר, לראש צוות, לראש מחלקה, ל CTO/VP.RND, אולי גם תפקידים מקבילים כמו VP.FINANCE ו COO, ולבסוף ל CEO - עם השנים היכולת המקצועית פרופר שלו פחות-ופחות רלוונטית. גם אם אתה היום אשף Machine Learning שמתעסק ב Bleeding Edge ומאמן רשתות נוירונים בקצב מסחרר,... עם הזמן הכישורים האלו שצברת יהפכו לפחות רלוונטים ואיתם הרלוונטיות שלך לשוק התעסוקה. בעוד 10 שנים, כשיחפשו איש טכני אתה תהיה מרוחק מספיק מהטכנולוגיה בכדי שהנושא שאיתו התחלת את עבודתך בחברה יהיה רלוונטי. אדרבה, כשאתה מסתכל על היכולות של מנכ"ל של חברת הייטק, שנים לאחר שהתחיל לעבוד - אז מה זה משנה במקור אם הוא צמח בצוות שעושה פיתוח WEB, בזה של פיתוח C++ או בזה של פיתוח ל EMBEDDED? היום הוא מנכ"ל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני הלכתי ללמוד באוניברסיטה נרשמתי לפיזיקה כי זה מה שעניין אותי ולמדעי המחשב כי ידעתי שלבוגרי פיזיקה קשה להתפרנס. שיקולי שכר הם חשובים ולא מעט אנשים שוקלים אותם כאשר הם בוחרים את דרכם המקצועית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, כבר שנים ידוע שרופאים מרויחים היטב היטב - אבל אחרי הרבה שנות עבודה. נראה לי שזה חלק מהשיקולים ללכת ללמוד רפואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לחלוטין; חשוב להסתכל גם לטווח הארוך, אבל כוונתי היא שצריך גם להתחשב בסיכויים להגיע לשם ודווקא לשם. מי שמתחיל את צעדיו במסלול הניהולי לא מסתכל כמעט על שכר של מנהל בית-חולים, הוא עושה את זה כי בעיקר התפקיד הניהולי הבא ו/או זה שאחריו נראים מעניינים ומכניסים - בשילוב כל השיקולים האחרים שמביאים לבחירת קריירה. אני בטוח שאף אחד מהרופאים שבוחרים במסלול המנהלי לא מודע לשכר של מנכ"ל משרד הבריאות למשל, כי "מה הסיכויים שאגיע לשם דווקא?". אקצין עוד יותר - זוכי פרס נובל לפיזיקה מרוויחים 8 מיליון קרונות, ואין נובל במדמ"ח. בכל זאת, הסיכוי לקבל סכום מכניס זה לא היה במערך השיקולים שלך כשבחרת מדמ"ח על פיזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי לקבל 8 מיליון קרונות מסטארטאפ של מחשביסטים גדול פי אלף מהסיכוי לפרס נובל בםיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות עבודתי יצא לי להכיר מנהלים שהיו בעלי ידע מקצועי טוב, בינוני, גרוע וחסרי ידע מקצועי בכלל. מנסיוני יש מתאם חיובי, אבל לא מאד חזק, בין החלק הטכני לבין איכות הניהול. מה שאולי יותר מפתיע הוא שלא מצאתי מתאם מאד מובהק בין אינטליגנציה לבין הצלחה בתפקיד גם אצל מנהלים בכירים1. מובן שלא העברתי להם מבחני IQ כך שאותה "אינטליגנציה" אינה אלא התרשמות סובייקטיבית שלי, אבל לפחות בחלק מהמקרים הרבה קולגות היו שותפים להתרשמות שלי (גם זה לא אומר יותר מדי, אבל די להסתייגויות). ____________ 1- כולל מישהו שניהל יחידת מחשב של אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים בארץ ומוכר לי אישית בתור אדם בינוני, ואני מנסה להיות נדיב כאן. אם הייתי צריך לנבא את הצלחתו העתידית כשהכרתי אותו לפני כארבעים שנה, הייתי נכשל בגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלאינטליגנציה יש מתאם נמוך בהרבה להצלחה מאשר הציפיות של אנשים בכלל מהמתאם הזה. יש לקשר בין אינטליגנציה והצלחה כמה ילדי פוסטר כמו ביל גייטס אבל אני חושב שהשכיח בקרב מצליחים לא שונה מאשר השכיח באוכלוסיה. כנראה שממוצע האינטליגנציה של אנשים מצליחים גבוה באופן משמעותי מזה של כלל האוכלוסיה, וזה גם בזכות שיעור נמוך במיוחד של מפגרים ביניהם וגם בזכות שיעור גבוה של אנשים אינטליגנטיים מאוד. אבל אלה הקצוות, וכששואלים את השאלה ההפוכה- האם אדם אינטליגנטי יותר יהיה מצליח יותר- התשובה לא תהיה חד משמעית בכלל. אני חושב שכדי להצליח יש מספר תכונות חשובות יותר מאשר אינטליגנציה מעל הממוצע. אם יש לך את התכונות האחרות אז אינטליגנציה היא תכונה מסייעת מאוד, אבל בלעדיהן אינטליגנציה בדרך כלל לא תעזור. אבל אני חושב שאצל ילדים אינטליגנטיים במיוחד, שיהפכו בדרך כלל למבוגרים אינטליגנטיים במיוחד, יש בדרך כלל נסיבות שינחיתו דווקא את התכונות האחרות. קח למשל את התכונות של התמדה ונחישות- לדעתי בין תכונות החשובות ביותר להצלחה. תכונות בולטות מאוד אצל המצליחים מאוד, אפילו ממש התכונות שמאפיינות אותם- ביל גייטס, מייקל ג'ורדן, וורן באפט, שמעון פרס- לילדים אינטליגנטיים במיוחד יהיה קשה לפתח את התכונות האלה, כי מטלות שלחבריהם יהיו קשות וידרשו התמדה ונחישות לא ידרשו מהם את אותו מאמץ נוסף. זה שריר שהם יאמנו אותו בדרך כלל פחות מחבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שופט את גמזו לרעה על כך שלא התפטר. הוא אכן פקיד ומשרת, אבל לא במובן השלילי שאתה מדביק למלים, אלא במובן של civil servant. לפעמים פקידים בכירים באמת שמים את המפתחות והולכים, כמו בכירי האוצר לאחרונה, גם הם פקידים ומשרתים. אני מתאר לי שלא בקלות נגדשת סאתם. אבל אני לא אשפוט לרעה את אלה שלא התפטרו וניסו לשרת כמיטב יכולתם גם בתנאים קשים. מישהו צריך להיות החשב הכללי. מישהו צריך להיות הממונה על התקציבים גם כשאין תקציב, אולי במיוחד כשאין תקציב ואיש הישר בעיניו יעשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תירוצים. הוא אשם בכך שהוא הסכים למלא את התפקיד. שיתוף פעולה עם הממשלה הבזויה הזאת, מכל סיבה, הוא מגונה וכשלון מוסרי (חוץ מהעניין הפרקטי שהכשלון המקצועי הוא מובטח מראש). ״זה שלא השתמשו בהם זו כבר לא אשמתו״ זה כן אשמתו כי היה מובן מאליו שאף אחד לא יקח את ההצעות שלו ברצינות עוד לפני שהוא נכנס לתפקיד. אפשר להגיד ש״זה לא אשמתו״ רק במקרים שזה לא ידוע מראש והיה סביר להניח שהדברים יתנהלו אחרת. אני לא מבין מאיפה מגיעים כל האנשים האלה שרוצים שנאמין שהם ״נולדו אתמול״ ושנתניהו מפתיע אותם בהתנהגותו. רק עיוור או מישהו שמשקר לעצמו (או אולי לנו) יכול היה להניח (או לעשות עצמו מניח) שנתניהו שם אנשים בתפקיד מקצועי כדי לתת להם לעשות את עבודתם המקצועית. המציאות היא פשוטה: הליכוד זה לא סתם איזו מפלגה פוליטית. בראשות נתניהו זה אירגון פשע פר אקסלנס וכל מי שמשתף פעולה עם הרקבון המוסרי הזה הוא מושחת בעצמו (בין אם הוא מתכוון לכך ובין אם לא) ושותף מלא למחדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צורך להזכיר את מילת הקסם "מגלומניה"? גמזו הוא רופא, ובתור שכזה כאשר הוא חושב שביכולתו להציל חיים הוא לא מחשב חשבונות פוליטיים אלא נרתם למשימה. (המשפט הקודם אירוני רק למחצה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה שואל כל מי שעיניו בראשו ומבין מה המשמעות של ״לעבוד אצל נתניהו״ הוא היה מבין שכשלונו היה מובטח מראש ולכן בהסכמתו ״להשפיע מבפנים״, הוא הפך את עצמו להיות חלק מהבעיה ולא חלק משום פתרון. ההגנה מתוקף אי רציונליות (למשל ״מגלומניה״) היא הגנה שלא מזכה אותו מאשמה. זה יכול להסביר, אולי, אבל זה לא תירוץ טוב. בסופו של יום הוא היה בעל התפקיד והוא זה שנכשל בתפקידו. למה הוא התכוון? חא יודע וזה גם נראה לי פחות חשוב כששופטים את מעשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי היגיון הזה, עצם ההסכמה לכהן בתפקיד היא תנאי מספיק לכישלון. אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו? או שמא הדרך היחידה לא להיכשל היא להסכים לקבל את התפקיד ואז להתפטר באופן מיידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעצם ההסכמה לכהן בתפקיד (בקונטקסט של שלטון הליכוד תחת נתניהו בשנת 2020) היא תנאי מספיק לכישלון. זה לא ״לפי היגיון הזה״ אלא בדיוק מה שאמרתי. ״אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו?״ זאת בדיוק הנקודה שלי. אי אפשר לשפוט את מעשיו בתפקיד משום שהיו מתעלמים מהחלטותיו ועושים מה שביבי מחליט / מה שטוב לביבי ולא חשוב מה גמזו היה בוחר לעשות. הביטוי המתאים באנגלית הוא ״Dead on arrival״. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |