 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא היה שואל כל מי שעיניו בראשו ומבין מה המשמעות של ״לעבוד אצל נתניהו״ הוא היה מבין שכשלונו היה מובטח מראש ולכן בהסכמתו ״להשפיע מבפנים״, הוא הפך את עצמו להיות חלק מהבעיה ולא חלק משום פתרון. ההגנה מתוקף אי רציונליות (למשל ״מגלומניה״) היא הגנה שלא מזכה אותו מאשמה. זה יכול להסביר, אולי, אבל זה לא תירוץ טוב. בסופו של יום הוא היה בעל התפקיד והוא זה שנכשל בתפקידו. למה הוא התכוון? חא יודע וזה גם נראה לי פחות חשוב כששופטים את מעשיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי היגיון הזה, עצם ההסכמה לכהן בתפקיד היא תנאי מספיק לכישלון. אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו? או שמא הדרך היחידה לא להיכשל היא להסכים לקבל את התפקיד ואז להתפטר באופן מיידי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעצם ההסכמה לכהן בתפקיד (בקונטקסט של שלטון הליכוד תחת נתניהו בשנת 2020) היא תנאי מספיק לכישלון. זה לא ״לפי היגיון הזה״ אלא בדיוק מה שאמרתי. ״אם כן, מה הטעם לשפוט את מעשיו?״ זאת בדיוק הנקודה שלי. אי אפשר לשפוט את מעשיו בתפקיד משום שהיו מתעלמים מהחלטותיו ועושים מה שביבי מחליט / מה שטוב לביבי ולא חשוב מה גמזו היה בוחר לעשות. הביטוי המתאים באנגלית הוא ״Dead on arrival״. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |