 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישנם כמה טיעונים כנגד חזרתו של חנן גולדבלט לבמה הציבורית ובפרט לעבודתו עם קטינות בהצגת ילדים: מויקיפדיה: "בשנת 2008 הורשע גולדבלט בביצוע אונס ובעבירות מין נוספות, שהתרחשו לאורך שנים רבות בנשים ובנערות שאותן לימד משחק." שני דגשים: חלק מהמותקפות (מקווה שאין הסתייגות מהמושג, לאחר שהורשע) היו קטינות ולא "נשים" - מונח שלדעתי מנסה להקטין את חומרת מעשיו. אחת מהן היא נערה בת 16. מדובר בתקופה של כ-20 שנה (מגיל 45-65) בהן ביצע את פשעיו, על חלק מהתלונות והעדויות חלה התיישנות. הוא אכן שילם את חובו ולכן אינו בכלא. שאלת העיסוק היא סוגיה נפרדת בעיני. האם שובו להיות "גיבור תרבות" המתראיין על תפקידו והכשרתו מחדש כדמות ציבורית, ראויה? האם אין בכך המשך זליגה של הכשרת עבריינים מורשעים כחלק מהנוף הציבורי והתרבותי(!) כנורמה שבסופו של תהליך הכשירה את שובו של דרעי למשרה בה פשע? לדעתי מדובר בקיבוע ובהתדרדרות נמשכת של הנורמות הציבוריות ורצוי שאנס מורשע ייעלם מהציבוריות הישראלית ושנפסיק להכשיר את השרץ, זו התבהמות נוספת של המרחב הציבורי. לשאלת הפרנסה: חיים בקרבנו רופאים ומהנדסים יוצאי רוסיה העובדים כשומרים, כמנקי רחובות ובשלל מקצועות שאינם מצריכים הכשרה מיוחדת. מדוע שלא יצטרף אליהם? האם היותו "אמן" מעניקה לו זכויות יתר? ישנה שאלת עבודתו עם קטינות. קראתי (אבל איני מוצאת כעת את הנתונים) ששיעור הרפטטיביות אצל עברייני מין גבוה יותר מעבריינות אחרת. יתכן שבשל היצר ותחושת המסוגלות. האם נבון ליצור נסיבות שיאפשרו פגיעה בקטינה נוספת? לשאלת הגיל, זכור לי המקרה של הפסיכולוג שגם כשעבר את ה-70 המשיך לשכב עם מטופלות שלו. פגיעה מינית אינה רצח אבל דינה שונה מעבריינות אחרת. לאחר פריצה לדירה, המעשה (אם אינו מלווה באלימות נוספת) לרוב נשכח והנפגע חוזר לשגרת יומו. לחדירה פסולה לגוף יש השלכות שלעיתים נמשכות כל החיים ומשנות חיים. נדמה לי שגם החוק מכיר בהבדל הזה. חנן גולדבלט [ויקיפדיה] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ששמו של גולדבלט קשור היטב בתודעה הציבורית לפרשיות האונס. שאלות לא רטוריות: האם יש סיכון שהוא יחזור על מעשיו? * הוא טוען לחרטה ולטיפול. יכול להיות שאפשר להאמין לו. * דווקא בגלל שהעניין זכה לפרסום רב כל כך. האם המילה "אנס" אינה כבר חלק בלתי נפרד ממעמדו הציבורי? אבל כמו שאמרתי במקום אחר, אני מסכים איתך שאין לו זכות בחוק להתפרנס כאמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב לכותרת? אני חוששת שגולדבלט הוכיח במשך עשרות שנים כי אינו גיבור. ביטויי חרטה והתחזקות דתית הן תופעות נפוצות אצל עבריינים.לו הייתי הורה לילדה המשחקת לצידו, לחלוטין לא הייתי רגועה והסיכון להערכתי קיים. דפוסי התנהגות הנמשכים 20 שנה, ברגע בו לא יהיה בעין הציבורית, יש סיכוי גבוה שיחזרו על עצמם. האיש אנס מורשע של קטינות, כיצד ניתן בכלל להעלות על הדעת ליצור במודע מצב בו הוא שוב קרוב אליהן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככותב הכותרת, אני מניחה ששמת לב אליה:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סנקציה חוקית או חברתית את מציעה כדי למנוע מאסירים משוחררים מגע עם קורבנות פוטנציאליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מרחיקת לכת כל כך. ההתנהלות בארה''ב כלפי עברייני מין מורשעים נראית לי הולמת. הם חייבים להרשם ככאלה ואאז''נ אסור להם לגור במרחק מסויים מבתי ספר. המקרה הזה ספציפי. אני מציעה להשתמש בשכל ישר, לא ליצור פיתויים ופרצות הקוראות לאנס, ולהרחיק עבריינים מורשעים מהמדיה ומהציבוריות הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנהלות בארה"ב כלפי עברייני מין מורשעים נראית לי בלתי הולמת ואף מזיקה: Sex_offender_registry#Effectiveness_and_consequences [Wikipedia] באף מדינה אחרת לא נוהגים כך, ולא בכדי. אני חושב שהרישום הפלילי הקיים בארץ הוא מספק. אני לא יודע מה פרקטית זה אומר, "לא ליצור פיתויים ופרצות הקוראות לאנס". אני נגד אם המשמעות זה להטיל מגבלות על מגורים/תעסוקה של אסירים מורשעים, או לעשות שיימיניג לכל מי שמעז להעסיק אותו במקום עבודה שבו שוהות קטינות. מאידך אני חושב שזה כן הוגן לבוא בטענות לגופי תרבות מדיה שמאפשרים לאדם שכזה חשיפה ציבורית רחבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת על העיכוב בתשובה ותודה רבה על הקישור. אכן, החקיקה בארה"ב גורפת באופן מזיק וגונתה בצדק ע"י ארגוני זכויות אדם. כך למשל, עשויים למצוא עצמם רשומים לכל חייהם כעברייני מין, ילד בן 9 או (להבדיל) בוגר שלא תקף קטין אבל העביר לו חומר פורנוגרפי. מתברר גם שהנגישות הציבורית לרישומים, אף שהיתה בה הרתעת מה בהקשר של עבירה ראשונה, נזקה היה רב מתועלתה והיא העלתה את שיעור החזרה על הפשע וצמצמה את אפשרות השיקום. בארצות אחרות, השימוש בקריטריון המסוכנות וקציבת משך הניטור והרישום בהתאם (5, 8, 15 שנים ולכל החיים) ונגישות לגורמי אכיפת החוק בלבד, הוכחה כיעילה. סגירת הפרצות היא איסור תעסוקה עם קטינים ובעלי פיגור שכלי, בכל צורה שהיא, על עברייני מין מורשעים וניטור בהתאם (באירלנד למשל, הם חייבים להודיע על שינוי כתובת בתקופה בה הם מנוטרים). המגבלות הללו, הקיימות בארצות אחרות, הוכחו כיעילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הקושי בהתמודדות עם חוקים נגד פורנוגרפית קטינים בארה"ב. לפי חוקים קיימים, בני נוער שמשתפים תמונות עירום בהסכמה (סקסט) נחשבים לעברייני מין (7% מהעבריינים ב-2009). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה״ב היא דוגמא לא טובה בכל האמור בעניינים פליליים. אינני יודע אם יש עוד מדינה בעולם המפותח בה דנים מי שהורשע פעם שניה בגנבה כמו בארה״ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם נקבל מה שאתה אומר, האם אין זה בעצם דוגמה טובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר שיקול דעת ומידתיות. מעין מערב פרוע, החזקת נשק פרועה וחקיקה דרקונית. וכשיש שריף חכם המנסה למתן במשהו, הוא נבלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שזה נוגע לחוק האמריקאי, טעות נפוצה זה ששוכחים שמדובר בלפחות חמישים מערכות חוק שונות וריבוניות והשריף לא יכול להתערב בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בואי נדייק: בקישור שהבאת כתוב שלאחר ערעור, בית המשפט "החליף את עבירת האונס בהסכמה שהושגה במרמה, בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות". אם כך, לא מדובר ב"אנס מורשע" כפי שאת קוראת לו. 2. הסכנה לחזרה על העבירות איננה גבוהה. לא מדובר על אונס אלים של תקיפת אשה זרה. מדובר על נשים ונערות שלמדו אצלו, והתפתו להבטחותיו לקריירה. העבירות האלה יכלו להימשך רק כל עוד שלא נודעו בציבור. עכשיו, שכל העניין ידוע, קשה לדמיין שעוד נערה או אישה כלשהי תיקח ממנו שיעורים פרטיים, או תאמין להבטחותיו לקריירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנת 2008 הוא הורשע כאנס. האם שינוי כתב האישום שלעיתים קרובות נובע מאילוצים משפטיים גרידא, מבטל את ההרשעה הראשונה - במהותה? יתכן. המעשים חמורים מספיק. הוא לא ארב ותקף בחשכה, מרבית האנסים מכירים את הנאנסות ומתוך הקרבה, תוקפים. נערות צעירות וחדשות הן טרף קל. שילוב של תמימות וחוסר ידע. הסכנה לרפטטיביות, גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור אינני עורכת דין. כהדיוטה נראה לי שאם ההרשעה באונס בוטלה, ולא חשוב מאיזו סיבה, אזי האיש איננו "אנס מורשע". הוא "אנס" (בעיני כמה אנשים), ולחוד הוא "מורשע" (בעבירות אחרות). אבל מבחינה משפטית הוא בסוף כל ההליכים "מורשע בעבירות מין" (מספיק חמור כשלעצמו), ולא כפי שכתבת. לגבי חששך מחזרה על המעשים בחסות "תמימות וחוסר ידע" של צעירות- אבל העניין נודע ברבים, ולכן אפשר לצפות מכל צעירה לדעת להיזהר מהעבריין, לא כן? כלומר- חוסר ידע כבר לא קיים כאן, ותמימות- נו, כדי שמישהי תכניס את עצמה למצב מסוכן (דהיינו- לבד עם העבריין, במקום פרטי) אחרי כל ההו-הא הציבורי, היא צריכה להיות טפשה בדרגה שקשה לדמיין. נראה לי שבימינו אין הרבה תמימות מהסוג הויקטוריאני שאת אולי מדמיינת לעצמך, של נשים/נערות שעד כדי כך לא יודעות דבר על גברים, נשים, ומה שביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם על תמעיטי בגבולות הטפשות האנושית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש להבדיל בין אונס לבין סטיה מינית. אדם שיש לו סטיה מינית מתקשה בדרך-כלל להתגבר עליה, ולכן צפוי לחזור ולבצע אותה, אם תינתן לו הזדמנות, גם כאשר הוא יודע שזה אסור על פי חוק, ואפילו כאשר נענש על כך. לכן פדופילים, גם אחרי שהשתחררו ממאסר, עדיין מסוכנים לציבור (לפחות לציבור הילדים), ולכן חלות עליהם מגבלות כך שלא יבואו במגע חופשי עם ילדים. זה לא כדי שהילדים לא יזדהו איתם או יראו בהם דמות לחיקוי, אלא משום שחוששים שהפדופיל לא יתגבר על יצרו ויעשה מעשה אסור. אונס הוא לא סטיה מינית אלא פעילות פלילית. אדם רגיל (כלומר, לא חבר כנופית פשע, או פסיכופת), שהורשע ונענש על אונס, למד את לקחו. הוא יודע שזה אסור, הוא יודע שהוא עשוי להתפס, ואז להענש. קשה להעלות על הדעת שאדם כמו גולדבלט, שאינו עבריין קשוח חסר מורא, אחרי שישב בבית סוהר ארבע שנים, יחזור ויתחיל עם נערות שבהן אולי יפגוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קריטריון תעסוקתי דומה מוחל על מורה, רב או כומר - קרי מי שמתעסק בחינוך ילדים - שהואשמו בעבירות מין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונס הוא לרוב פועל יוצא של סטיה מינית, "אדם רגיל" לא אונס. מצד שני, אני לא כל כך משוכנע שפדופילים שהשתחררו ושוקמו מהווים כזאת סכנה, ולא נראה לי בלתי סביר שחלק גדול מהיחס אליהם נובע מפאניקה והיסטריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי (אחר כך חזרתי לכך אבל התגובה הופיעה כשלל סימני שאלה) אונס אינו סטיה מינית. אם יש לך מידע אחר, אשמח שתשתף אותנו. אן מדובר בדעה פרטית שלך, כדאי לציין זאת. אגב, זה שאונס אינו סטיה מינית אינו עושה הנחות לאנס. להיפך: הוא אדם נורמלי וצריך לתת את הדין על מעשיו.זה כן עשוי לשנות לגבי הנושא שנידון כאן, דהיינו, ההתייחסות אליו לאחר שריצה את עונשו. אם מדובר בדחף שהוא מתקשה לשלוט בו, אזי צריך לחשוש ממנו ואולי להגביל את דרגות החופש שלו. אם הוא אדם נורמלי אז הוא אמור לפחוד מהעונש שצפוי לו - כמו כולנו. אדם שהרג את שכנו ומשתחרר אינו מנוע מלגור ליד שכנים. ההנחה היא שהוא כבר מבין היטב את חומרת מעשהו ואת העונש שיקבל, ועל כן ימנע מלחזור עליו. ואם יחזור - יענש ביתר חומרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונס הוא אולי לא סטיה מינית, אבל הוא כן פועל יוצא של סטיה מינית. הנורמה המינית, למיטב ידיעתי, היא יחסי מין בהסכמה, מי שיוזם יחסי מין בכפיה סוטה מהנורמה. אם יש לך מידע אחר... גם אנשים שאינם ''נורמלים'' צריכים לתת את הדין על מעשיהם. למעשה, רוב הפושעים אינם נורמלים (ורוב הנורמלים אינם פושעים). אתה מתבלבל בין נורמלי לבין שפוי. אדם יכול להיות שפוי, להיות מסוגל לשלוט על דחפיו, להבדיל בין טוב ורע, בין אסור ומותר, להכיר במציאות, ובכל זאת להיות לא נורמלי. כאמור רוב הפושעים הם לא נורמלים ושפויים. אני בכלל לא בטוח שהפושע הסוטה שלא מסוגל לשלוט על דחפיו, להכיר במציאות או להבדיל בין אסור למותר שהוליווד מציירת לנו הוא דבר כל כך נפוץ. זה נראה לי סטריוטיפ לא סביר שמפריע לנו להבין את המציאות. אדם שהרג את שכנו הבין (מן הסתם) את חומרת מעשיו ואת העונש שיקבל לפני ההרג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אונס הוא תקיפה. כמו שאמר אוסקר ווילד: 'Everything in the world is about sex except sex. Sex is about power.' ניצול המרות של גולדבלט על תלמידותיו לכפיה עליהן היא עיקר העניין. אם היה כופה עליהן ללקק אבק מהרצפה "כי אלו דרישות התפקיד" זה היה לטעמי אותו סוג של עבירה (כנראה חמורה פחות, אבל בדיוק באותה קטגוריה) כמו לכפות עליהן מעשים מיניים. האם הוא "נורמלי"? אני חושב שכן. אילו לא היו לנו הדחפים הקרימינליים לא היה צורך במשפט ובעונשים, ולהיפך- אילו לא היו משפט ועונש מעטים היו שומרים על רמה מוסרית נאותה. לכן עבריינים שחשבו שיצליחו להמלט מעונש הם נורמלים. ליברמן שהכה ילדים הוא נורמלי- הוא עבריין מורשע, הוא כנראה מתקשה לשלוט בדחפיו, הוא כנראה לא חשב שיורשע, והוא נורמלי. רמון שהחדיר לשונו ללפיה של הקצינה הצעירה- גם הוא עבריין מורשע וגם הוא נורמלי. הוא לא ידע שהבסטרדס שינו את הכללים. רק מי שהיה יכול לחזור לאחור ולדעת שיתפס, יורשע ויענש, ובכל זאת להמשיך באקט הקרימינלי - הוא לא "נורמלי". מבחינתי נורמלי הוא לשמור על החוק בדרך כלל, ולצפות לא להתפס כשעוברים עליו. מי שעובר מעבר חציה ברמזור אדום להולכי רגל הוא עבריין והוא נורמלי לגמרי לטעמי. יגאל עמיר הוא לא נורמלי, כי הוא היה עושה זאת שוב בידיעה שיתפס, יורשע ויענש. סולם הערכים שלו לא נורמלי, אבל זה לא עושה ממנו לא שפוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אילו לא היו לנו הדחפים הקרימינליים לא היה צורך במשפט ובעונשים, ולהיפך- אילו לא היו משפט ועונש מעטים היו שומרים על רמה מוסרית נאותה. לכן עבריינים שחשבו שיצליחו להמלט מעונש הם נורמלים." מה?! הלכן במשפט הזה לגמרי לא במקום שלו. עבריינים שחשבו שיצליחו להמלט מעונשם הם לא "נורמלים", הם אולי טפשים, אולי תמימים, אולי טועים... אבל לא נורמלים. נורמלי הוא מי ששומר על הנורמה, סוטה הוא מי שחורג מהנורמה, למיטב ידיעתי, הנורמה בחברה האנושית היא לשמור על החוק (עם יוצאים מהכלל, ואז הנורמה היא לא לשמור על החוק), עבריינים (בלי קשר למה שהם חשבו) הם לא נורמלים. בהגדרה. ליברמן שהכה ילדים הוא לא נורמלי, אנשים נורמלים לא מכים ילדים (לפחות אני לא). רמון שהחדיר לשונו לפיה של הקצינה הצעירה הוא לא נורמלי, אנשים נורמלים לא מחדירים את הלשון שלהם לאיברים של אנשים אחרים בכפיה (לפחות אני לא). זה לא קשור לצפיה להתפס או לעונש, אני פשוט לא נוהג להרביץ לילדים, ואני משוכנע שגם אתה לא. כשהנורמה במעברי חציה היא לחצות באור אדום, מי שחוצה את מעבר החציה באור אדום הוא נורמלי, כשהנורמה היא לחכות לירוק מי שעובר באדום הוא סוטה. זה כל כך פשוט, לא ברור לי למה סיבכת את זה כל כך. לגמרי לא ברור לי איך אתה מגדיר נורמלי, לשם מה, או למה אתה לא משתמש בהגדרה המקובלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ההרצאה של דן אריאלי תחדד את העניין. היו כמה וכמה סיטואציות שרק מורא החוק מנע ממני להיות פיזי כלפי ילדים. גם בדיעבד אני חושב שזה היה הפתרון הנכון לסיטואציות הספציפיות ורק הרתיעה מפלילים מנעה ממני לממש את הדחף הטבעי והנכון שלי. הנורמה היא גמישה. מי שעושה פיפי בבריכה חושב שכולם עושים פיפי בבריכה, גם אם הם לא. מי שעושה פיפי מהמקפצה הוא לא נורמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש - זה דיון אחר. נורמלי הוא מי שלא חורג מהנורמה. אם הוא לא חורג מהנורמה בגלל פחד מהחוק, בגלל מוסריות משובשת, בגלל כבוד לנורמה, בגלל שלא בא לו לחרוג מהנורמה, בגלל שלא היתה לו הזדמנות לחרוג מהנורמה או בגלל כל סיבה אחרת - אם הוא לא חורג מהנורמה הוא נורמלי. בהגדרה. וודאי שהנורמה היא גמישה לפעמים. אם לפני 300 שנה הנורמה היתה להכות ילדים אז מי שהכה ילדים היה נורמלי ומי שלא הכה ילדים היה הסוטה, אם היום הנורמה שונה אז היא שונה. אין במילה: "נורמלי" שום דבר שרומז על "טוב" או "חוקי", רק על גבולות הנורמה. אולי דוגמא: בסין הנורמה היא לדבר בסינית, ביפן הנורמה היא לדבר בצרפתית. מי שמדבר סינית בסין הוא נורמלי, מי שמדבר צרפתית בסין הוא חריג. וההפך: מי שמדבר סינית בצרפת הוא חריג, מי שמדבר צרפתית בצרפת הוא נורמלי. אין שום דבר רע בלדבר צרפתית או סינית, אין שום חוק שאוסר עליך לדבר צרפתית או סינית בצרפת או בסין, זה רק נורמה, ואני די בטוח שרוב התיירים הצרפתים בסין חורגים ממנה בלי יותר מידי יסורי מצפון. אם אנחנו רוצים לדעת אם השתנה בבריכה היא נורמלית אנחנו צריכים לבדוק אם קיימת נורמה כזאת. אם כן אז מי שמשתין בבריכה (יהיו סיבותיו אשר יהיו) הוא נורמלי, אם לא אז מי שנמנע מלהשתין בבריכה (יהיו סיבותיו אשר יהיו) הוא נורמלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו יודעים מה זה נורמה. אני אומר שיש נורמות גם בתחום העבירה על החוק. אני מבין שאתה אומר שכל עבריין הוא לא נורמלי בהגדרה, ואני חולק עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלא כל עבריין הוא לא נורמלי בהגדרה (זה תלוי בעבירה ובנורמה השוררת במקום ובזמן הרלוונטי) - אבל אנסים בעולם המערבי בתחילת המאה ה-21 הם לא נורמלים משום שהנורמה, אני מאד מקווה, היא של אי אינוס. הדחפים לאנוס הם אולי1 נורמלים, אבל המעשה עצמו אינו נורמלי. 1 אין לי מושג. אני יכול להעיד על עצמי שאין לי דחפים כאלה, אבל מה שווה עדות לא אמינה של אלמוני אחד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצקת לביטוי לא נורמלי משמעות (נכונה) שהסיטה את הדיון למחוז לשוני. נניח שמדובר במשוגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי התקבלה הנורמה המשונה הזאת ביפן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שנפוליון עבר את הירקון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך הצלחתי להבין את ההבדל בין נורמלי לבין שפוי, ככל שמדובר בעבירת האונס. אם נורמליות היא במובן הסטטיסטי, אזי ברור שלאנוס הוא לא נורמלי, כי רוב בני האדם אינם אונסים. אם בכל שנה בישראל עשרת אלפים גברים אנסו, זה אומר ששני מיליון אחרים לא אנסו, ואז עשרת האלפים האנסים הם לא נורמלים. מבחינה סטטיסטית גם להיות חולה סכרת זה לא בנורמה, כי רוב האנשים אינם חולי סכרת. שפיות היא מצב נפשי, שאמנם יש לו קשר גם עם הנורמה. אפשר להתפלסף על זה הרבה. אבל בהקשר של עבירת מין, ההבדל שניסיתי לעמוד עליו הוא בין אדם שמבצע עבירת מין כי יש משהו במבנה הנפשי שלו שגורם לו לבצע אותה. אם המבנה הנפשי שלו לא השתנה, יש חשש שהוא יחזור ויבצע אותה התנהגות. למשל: פדופיל. ניסיתי לטעון שאין לנו, ככל שידוע לי, פרופיל כזה של אנס כמו גולדבלט. הוא עשה מה שעשה משום שהוא רצה ומשום שהתאפשר לו. הוא לא ראה בזה משהו חמור, ולא ציפה שקרבנותיו יתלוננו עליו ושהוא יכלא. כיום, ארבע שנים אחר כך, הוא מבוגר יותר וחכם יותר. אם הוא נורמלי - כלומר, שפוי, ואין לנו סיבה לחשוב שהוא לא - - הוא יזהר מלהתקרב לבחורות כמו מאש, כי הוא יודע שעל זה הוא צפוי להענש. והמבנה הנפשי שלו הוא לא כזה שיאלץ אותו לחזור שוב ושוב על אותם מעשים, למרות שהוא יודע שהוא צפוי לעונש. לזה התכוונתי שאמרתי שאונס הוא לא סטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורמלי ושפוי זה לא אותו הדבר. כשאתה רוצה לאמר שפוי, אמור שפוי. אתה באמת חושב שהוא לא ידע שמה שהוא עושה זה פשע פלילי שעלול לגרור עונש מאסר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנים עברו זה נחשב כעבירה בס''ג של מעבר ברמזור אדום בחציית כביש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וב-5 השנים האחרונות? הוא ידע וביצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה מתווכח אתי כאשר אתה חוזר על העמדה שלי. אני ניסיתי להראות שנורמלי ושפוי זה לא אותו דבר, ואז אתה עונה לי באותו משפט?! מה שגולדבלט עשה הוא לא נורמלי במובן הסטטיסטי, כי רוב הגברים לא עושים זאת. לעומת זאת, נסכים שגולדבלט הוא שפוי. ברור שהוא ידע שעבירות מינית כרוכות בעונש. את זה יודע כל מי שגונב, רוצח, מוכר סמים, מרביץ לאשתו. בכל זאת עובדה שעושים זאת. זה הטבע האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אנחנו מסכימים שהוא לא נורמלי המסקנה היא שהוא סוטה (מהנורמה). חשבתי, על סמך תגובה 676119, שעל זה אנחנו חלוקים ושאתה טוען שהוא לא סוטה אלא נורמלי. נו, יפה, בני אדם שפויים יודעים את העונש על רצח/גניבה/שוד/אונס ובכל זאת עושים את זה. זה כנראה חלק מהטבע האנושי. מכאן המסקנה: " אדם רגיל ... שהורשע ונענש על אונס, למד את לקחו ... הוא יזהר מלהתקרב לבחורות כמו מאש, כי הוא יודע שעל זה הוא צפוי להענש" פשוט לא עומדת במבחן המציאות, הרי הוא ידע את זה גם קודם ולא נזהר כמו מאש (או בכלל)... רוב האנשים יודעים מה העונש הצפוי לעבירות שהם עושים, ובכל זאת לא נמנעים מלעשות אותם, המחשבה שהעונש לימד אותם משהו שהם לא ידעו לגבי חומרת העונש היא מאד תמימה ומתנשאת. זאת לא נראית לי נקודת מוצא מוצלחת במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> המחשבה שהעונש לימד אותם משהו שהם לא ידעו לגבי חומרת העונש היא מאד תמימה ומתנשאת. מערכת המשפט קוצבת עונשים גם למטרת הרתעה- של העבריין עצמו על מנת להניא אותו מלחזור על מעשיו, וגם של אחרים השוקלים לבצע אותה עבירה. יש לך משהו להציע למערכת המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרתעה היא לא דבר שעובד כל-כך טוב. אדם שעוקף על קו לבן יודע שהעונש הפוטנציאלי על המעשה הזה הוא מוות. בכל זאת הוא עושה את זה. המחקרים מראים שחומרת העונש הרבה פחות קריטית להרתעה מאשר הוודאות שלו; אם הוא היה יודע שכמעט תמיד אורב בנקודה הזו שוטר הוא לא היה עוקף, אף שהעונש שהשוטר יכול להביא עליו הוא קל בהרבה. אבל אפילו זה לא מבטיח כלום. אדם שרוצה מאד לרזות, ובכל זאת שובר דיאטה אחרי דיאטה שהוא מתחיל בהן - האם אינו יודע שהעונש על שבירת הדיאטה הוא השמנה? ודאי שהוא יודע, ובכל זאת הוא עושה זאת. כנ"ל אדם שלוקח "רק סיגריה אחת" כשהוא מנסה להפסיק לעשן. כאן ידיעת חומרת העונש ואפילו הוודאות שלו אינה גורמת להמנעות מביצוע המעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההרתעה עובדת (אם היא עובדת) כלפי עבריינים פוטנציאלים במידה זהה (ולרוב חזקה בהרבה) מאשר כלפי עבריינים לשעבר. אתה לא צריך לדעת מה יקרה לך אם תרצח ותתפס, אבל אם תשמע שדוד רצח, נתפס וקיבל פרס, תגיע למסקנה שכדאי לרצוח. יש לי הרבה דברים להציע למערכת המשפט, אבל זה לדיון אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שאני מכיר קצת טוב יותר מאשר הכירות שטחית (ומדובר בלא מעט אנשים) הוא "סוטה מהנורמה" במידה כלשהי במובן כלשהו. למעשה, במידה רבה של ביטחון אני חושב שאפשר לקבוע שספציפית כולם, כל האנשים בעולם, הם סוטי מין לשיטתך. הטרחנות שבהצמדות דקדקנית לפרשנות מילולית צרה וטכנית לכל מיני מונחים לא מוסיפה דבר לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שלא קיים אדם שלא סוטה מנורמה מסויימת, וכן, רובינו סוטים בצורה כזאת או אחרת. אני לא חושב שזה נכון להוסיף את המין, מצד שני, לא נראה לי בלתי סביר שקיימת נורמה מינית שרוב בני האדם לא סוטים ממנה (ז''א סוטים, אבל לא בהכרח סוטי מין). אני באמת חושב שהמושג ''סוטה מין'' לא מקדם את הדיון בשום צורה שהיא ומהווה סתם אמצעי רטורי להרחיק את ה''הם'' מ''איתנו''. העובדה שכשמתעמקים במשמעות שלו מגלים שאין מאחוריו כלום משכנעת אותי שאני צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח 'סוטה מין' עלה כאן - אני לא יודע אם באשמתי - בהבחנה שבין סוטה שאינו יכול לכבוש את יצרו, ולכן צריך להרחיק אותו מקרבנות פוטנציאלים, לבין אדם 'רגיל' שחטא, נענש, וכעת למד את לקחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למושג סוטה מין יש פירוש נמרי: כל אקט שידוע לגביו שלא יסתיים בהריון מהווה סטיה ובלשון חיובית: יחסי מין נועדו לשימור המין. אונס הוא אקט שאינו מוסרי או חוקי אבל בהחלט איננו סטיה מינית. משער שכולנו סוטים מהנושא בדרגות חומרה שונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, תורת מוסר ונורמות שמבוססת על כך שכל מה שתורם להישרדות הוא תקין ותו לא. כמה מקורי. בהצלחה עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שהבנת בדיוק כפי שרצית להבין. באמת מרשים. אתה עושה גם אירועים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מעבר לאופק. זה לא אמור להטריד אותך בעתיד הנראה לעין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמויות בהמפץ הגדול (סדרת טלוויזיה) [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העתיד לא מכיל תיוגים בשנקל. כנראה שהתבלבלת והופעת בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האנשים מאמינים שהם לא יתפסו. כמו כן, אנשים רבים - וכנראה גולדבלט בכללם - מאמינים שהם פועלים בתחום 'אפור', שבו המותר והאסור מתקרבים זה לזה. אחרי שישב בבית סוהר, הוא מבין היטב (כי הוא שפוי) שזה שחור, ולא יעשה זאת שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אני לא לגמרי בטוח. מה קרה עם בני אלון? או שאולי ההבדל הוא ששם המקרה שלו הוצנע מספיק ולכן הוא היה יכול להמשיך במעשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוטי אלון, לא בני. אמנם הם אחים אבל זו לא סבה לגלגל את הפשע של האחד על השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר: ורב יעבוד צעיר. גלגל את זה איך שאתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאנס - אין בו סכנה שלא יתגבר על יצרו? וכי מקודם, לפני שהורשע ונענש, סבר שזה מותר? גם קודם ידע שזה אסור, שהוא עלול להתפס ואז להענש, ובכל זאת אנס. לא הסטיה המינית היא העניין כאן. הומוסקסואליות נחשבה לסטיה מינית מבחינת החוק עד לפני לא-הרבה-שנים1. אי-ההסכמה והכפיה הן העניין. לא ברור לי למה להפלות לטובה אנס סטרייט וסטנדרטי, רק משום שהוא חומד נשים ונערות ולא ילדים קטנים. 1 ומבחינתם של יותר מדי אנשים, עדיין נחשבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כחברה נותנים הגנה מיוחדת לקטינים. לכן החידוד של מאיה חשוב בעיני. מי שפשע נגד קטינים שמים חייץ בינו ובין קטינים. כל עוד העבירות הן כנגד בוגרים יש לטעמי עדיפות ל''שילם את חובו'' (כולל החרטה והשיקום). לעניין זה אין הבדל עבורי בין תקיפה מינית לכל תקיפה אחרת. אבל כשהעבירות הן נגד קטינים, על מנת להגן על האוכלוסיה החלשה ולמנוע הישנות, מטילים מגבלות מיוחדות על העבריין. לא הייתי מסכים שגננת שהורשעה בהתעללות בילדים ''תשלם את חובה'' ותפתח מחדש גן ילדים ובאותו אופן איני מסכים שגולדבלט שניצל קטינות יחזור לסיטואציה של יחסי מרות עם קטינות. אבל זה לא מה שנציגות ארגוני הנשים רוצות- הן רוצות שאות הקיין שלו ימנע ממנו נראות ציבורית כלל. בכך הן מעמידות את עבירות המין בדרגה גבוהה יותר משאר העבירות. יותר מעבירות תקיפת קטין (ליברמן). לכך אני לא מסכים. אני לא רואה במה עבירות מין שונות מהותית מעבירות תקיפה אלימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין ליברמן, אם יורשה לי להעיר: אני לא מכיר את העובדות של המקרה הספציפי, אבל אני בהחלט יכול לחשוב על נסיבות שעלולות להביא אדם סביר להתנהגות כזו. אם הילד שלי, נניח, היה מותקף מדי יום בדרכו חזרה מבית-הספר על ידי שני ילדים גדולים ממנו שהיו פוגעים בו, משפילים אותו ולוקחים ממנו דברים; אילו הייתי מנסה למצוא מי ההורים שלהם ולדבר איתם והם היו מגיבים בזלזול; אילו הייתי יודע שהמשטרה חסרת תועלת כי היא לא יכולה לעשות כלום לילדים בגיל הזה ולא תשלח שוטרים ללוות את הילד שלי מדי יום, ואם השוטרים באים להורים של הילדים האלה התוצאה היא שלמחרת הילד שלי חוטף מכות חזקות הרבה יותר בתוספת איומים קשים - אני יכול לדמיין את עצמי במצב כזה "רואה אדום" והולך לפעול בעצמי כדי להפסיק את זה, לפחות בהטלת אימה על שני הבריונים הקטנים עד שיעשו במכנסיים. אני לא יודע כמובן אם הסיטואציה שבפניה עמד ליברמן היתה כזו ואם הוא בחן אפשרויות פעולה לא-אלימות, אבל בניגוד לאונס אני יכול להבין מאיפה זה בא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 676217 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעולם אל תמעיט בנזקים שגורמים טפשים שלא מסוגלים להודות בטעויות שלהם לאחר שפתחו פה גדול על אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבלת את התיקון. בעיני הוא אנס בפועל ומשפטית מורשע בעבריינות מין. אם מכשירים אותו כשחקן בהצגת ילדים, בעוד שנה-שנתיים עלולות להיות נערות חדשות שמבחינתן הוא שחקן, מתראיין בטלוויזיה ואישיות ציבורית כשרה והן תהיינה חשופות לסכנת דפוסי עבריינות המין שלו. היום אין הרבה תמימות כבעבר אבל היא קיימת (נזכרתי בנער שלפני מספר שנים פותה על ידי צעירה ערביה להגיע למזרח ירושלים ונרצח) והגם שאינן לובשות מחוכים ושמלות תפוחות, הרצון להתפרסם הכה נפוץ בימינו, הרצון להתחכך במפורסמים (לא במובן שגולדבלט מכוון אליו..) התמימות ולפעמים הטפשות קיימים אצל חלק מהילדים ובני הנוער ועלינו כחברה להרחיק טורפים מועדים מהטרף. עברייני מין מורשעים שפשעו כנגד קטינים, איבדו את זכותם להמשיך לעבוד איתם ולסכן אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי שחקן או שחקנית צעירים ויפים1 שנתפשים על שימוש ב-נניח- קוקאין או הרואין, והדבר מתפרסם בכל אמצעי התקשורת? האם גם עליהם תאסרי להופיע בפורומים בידוריים למיניהם, מחשש שילדים יקשרו את הזוהר והפרסום ללקיחת סמים קשים? אני זוכרת את המקרה עם אופיר רחום ואמנה מונא . אחרי הרצח הזה אף ישראלי צעיר אחר לא התפתה למזימה דומה. מה שאומר שכאשר קורה משהו, אנשים יודעים להיזהר ממצבים דומים. הרי על זה כל ההתקדמות האנושית מבוססת- על צבירת ניסיון ולמידה ממנו. 1 מה שהופך אותם לנערצים ומודלים לחיקוי סבירים יותר, לעומת שחקני תיאטרון קשישים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב להבחין בין חומרת העבירה לתגובה אליה. אין דין תקיפה מינית של קטינות או דין, כפי שאריק ציין, מטפלת שטלטלה תינוק לדוגמא שהבאת. נראה לי שההסתכלות שלך מעט אליטיסטית ופחות מחוברת למציאות הישראלית. קדמה אנושית זה טוב ויפה ולפעמים מרגש אבל די להציץ במדיות החברתיות כדי לפגוש שם טפשות, תמימות והערצת מפורסמים. ולמרות כל אלו, חובתנו להגן עליהם ולהרחיק את מי שחשוב להרחיק. יתכן והקרדיט שאת נותנת לבנות הנוער מדויק בחלקו אבל לטורפים מיניים יש יכולת לברור את התמימות, הפגיעות והלא מתוחכמות שלעיתים אינן מודעות לניסיון ולעיתים אינן לומדות ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נחדד- זמר צעיר וחתיך נתפס מסניף משהו בחברת נערה בת 15. לאסור עליו להופיע מעתה ועד עולם, או לא? אם לא- למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי הבדל בין לאסור לבין להחרים... נראה לי שמאיה מדברת על החרמה (החלטה אישית שלה שהיא ממליצה לאחרים לקבל) ולא על איסור (החלטה של המדינה שנכפית על אנשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זו עמדתה אין לי בעיה עם זה. חששתי שהכוונה לאיסור הופעה, דבר שנראה לי דרקוני מדי. אבל ברור שמותר לכל אדם להחרים אנשים ועסקים לפי המצפון הפרטי שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי תגובה מפורטת שכתבתי לאייל הפלמוני המתייחסת להבדלי הסייגים החוקיים בין ארצות שונות על עברייני מין מורשעים ומידת יעילותם במניעת רצידיביזם נפלה לתוך החור השחור של האייל. מקובלת עלי השיטה בדרום אפריקה שהוכחה כיעילה בכך: על עבריין מין מורשע אסור להיות מועסק בעבודה עם קטינים ועם אנשים המוגבלים שכלית. לא מדובר בהחרמה אנינה בשל פגיעה ברגשות. מדובר בחקיקה ובסייגים על תעסוקת עברייני מין שהוכחה כמפחיתה את שיעור הפגיעה החוזרת שלהם, אינטרס חברתי כללי מובהק. אני מוכנה שימשיך להופיע בבתי אבות... (לא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסור עבודה עם קטינים הוא צעד סביר, איסור הופעה בהצגה שאין בצוות השחקנים שלה קטינים1, בגלל הפרסום שעלול אולי להוביל לעוד קורבנות בעתיד, הוא צעד לא סביר. במיוחד שהעבריין במקרה זה עבר תוכנית טיפול בבית הסוהר, מה שמפחית את הסכנה, מן הסתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היתה בישראל חקיקה כאמור, הייתי נוטה להסכים עם עמדתך למרות שלא הייתי מגיעה להצגות בהשתתפותו. כאן מדובר בתחושה סובייקטיבית. עדיין הייתי רואה בכך המשך כרסום הנורמות החברתית ותופעה מזיקה. עברייני מין אינם ראויים להיות גיבורי תרבות. כיוון שכיום אין חקיקה מגבילה, סכנת המדרון החלק ואפשרות לקורבנות נוספות, קיימת. כאשר שוקלים את ערכה של התוכנית הטיפולית בכלא במקרה זה, שיש ששבים ופושעים גם לאחריה, ושוקלים את משכו החריג של דפוס ההתנהגות העבריינית של גולדבלט, נראה לי שהפסימיות שלי לגבי מסוכנותו והצורך למנוע את הכשרתו מבוססים דיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין המשך החריג של העבירות,(אמרת איפה שהוא למעלה שמדובר על גילאי 45-65) - זו אכן תקופה ארוכה, אבל אני לא בטוחה שזה מראה על סיכון גבוה שההתנהגות תימשך גם בעתיד. זכור לי שנעמי פולני סינגרה על ח"ג בזמנו, ואמרה שהוא לא כופה את עצמו, להפך- הנשים רודפות אחריו. אם נחבר זאת לגיל 45 שבו העבירות התחילו, זה נראה יותר כמו גבר שנחל הצלחה עם נשים בצעירותו, וכמובן הלך והזדקן עם השנים אבל לא קלט שהוא עכשיו פחות מושך, במיוחד לבנות צעירות. גם נעמי פולני דיברה על העבר, בתקופה שבה הכירה אותו מקרוב, וגם היא לא לקחה בחשבון את חלוף השנים. לכן אפשר בהחלט לדמיין שהעבירות קרו בגלל הפער של הדימוי שלו בעיני עצמו, לעומת המציאות בשטח. תוסיפי לזה שהאיש שייך לדור שבו הרגישות לדברים האלה היתה נמוכה, והגברים לא ידעו מתי להפסיק. עכשיו שנענש, וגם עבר טיפול, אפשר לקוות שח"ג מבין יותר מתי לעצור בעצמו. כלומר- על פניו, ובלי להכיר מקרוב את מה שקרה שם, נראה לי שלא מדובר פה על סטיה מינית כפייתית, אלא בהתנהגות שניתנת לשליטה. אם את נורא רוצה לאסור עליו משהו, תאסרי עליו לתת שיעורים פרטיים לבנות. אבל במצבים פומביים לא נשקפת ממנו סכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח שלך מקובל עלי בחלקו. לא התייחסת לבעילת קטינות. מדובר בעבירות שקרו לא לפני 10 או 20 שנה ולכן טיעון תום הלב, נורמות שגויות, לא תקף אלא אם הוא לא קרא עיתונים, לא הקשיב לרדיו ולא צפה בטלוויזיה ב10 השנים האחרונות. יתכן ולא קל לשנות את התפישה שלנו לגבי האיש אבל הוא להבנתי ניצל ופשע, לפחות בשנים האחרונות, מתוך מודעות מלאה, ולכן אינו זכאי להגנת תום הלב והתקווה ש"יהיה בסדר". האם את מתנגדת לחקיקה האוסרת על עברייני מין תעסוקה עם קטינות ועם פגועי שכל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שאינני מתנגדת לחקיקה כנ''ל, אני מופתעת שעדיין אין כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסויימים (ראו בגוגל), שאוסר על מעסיק לקבל לעבודה במוסד ששוהים בו קטינים אדם שהורשע בעבירת מין, ואפילו דורש הצגת אישור משטרה להעדר הרשעה בעבירות מין כתנאי להעסקה במוסד כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי צריך להרחיב את החוק כך שיאסור מתן שיעורים פרטיים (ועוד מצבים בעייתיים) לקטינים, ע''י עבריין מין מורשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק מלהיות עו"ד, אבל להבנתי ההרשעה באונס בכוח (האישום הראשון) נותרה על כנה. הומתקה רק ההרשעה באונס במרמה. לכן: אנס מורשע. יש הרבה גווני אפור בין שעשוע ילדים בקדמת הבמה ובין עבודות הבזויות בעיני שחקנים. למשל: כתיבה. למשל: הצגה למבוגרים אודות הכלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש עוד אישום באונס שנותר על כנו, אז אכן מדובר באנס מורשע. לגבי הסיפא שלך- האיש אכן כתב מחזה על חיי הכלא, וגם לזה היו כאלה שהתנגדו. וידוי: התחלתי לקרוא את הלינק המצורף ונשברתי די בהתחלה, גם בגלל האריכות וגם כי זה לא חומר נעים לקריאה, בלשון המעטה. כמעט עברתי בגללו לעמדה של מאיה, אבל זה בדיוק העניין: לא חשוב כמה מקוממים ודוחים מעשיו של האיש הזה, אסור לגלוש לנקמנות. ולאסור על מי שכבר ישב בכלא וכו' לעבוד במה שהיה מקצועו כל חייו, ולשלוח אותו לעבוד בניקוי רחובות כמו שהציעו פה למעלה, נשמע כמו נקמנות. וראוי שלא נגלוש למקומות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין אחר: משום מה השעה שהתגובה שלי לעיל מראה היא 6:05 במקום 9:05. המשך הבאג של אתמול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6:05 UTC
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל פעם (לפני אתמול?) נצמדו פה ל"ישראל טיים", לא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די לקרוא את הפסקאות 1, 7, 54. ברור, רמזתי למחזה הזה. נראה לי שההתנגדות הפעם חזקה יותר, ובצדק. נקמה היא חלק מהותי של מערכת הענישה הפורמלית, גם אם לא מוצהר. אני לא רואה בעיה בכך שגם באופן לא פורמלי יוסיפו נקמה אנשים פרטיים, אם כי אני מתנגד לענישה בידי רשויות המדינה אם אינה חלק מגזר הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט - חרם פרטי הוא זכותו של כל אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם בדיון פה מסכימים שחרם פרטי הוא בסדר. חלק אומרים ש-X, שאינו חרם פרטי, הוא חמור מדי. אבל מה זה בדיוק ה-X הזה? מה באמת דורשות סוליציאנו ושרגיל, בדיוק? מהציטוטים למעלה לא ברור, הן רק אומרות שזה מאוד לא בסדר שהוא מופיע. אם לנסות לתרגם את זה לדרישה ממישהו, אז ממי? האם הדרישה יכולה להיות מהמשטרה, או מסמכות אכיפה רשמית אחרת, שיאסרו על כך? לא סביר, בהיעדר תמיכה חקיקתית. האם הדרישה יכולה להיות מהמחוקק? אולי, אבל אז צריך להיכנס לדיון אחר לגמרי של הגדרת התנאים הכלליים בחוק. הדרישה היחידה שנראית לי שסביר להתכוון אליה בהקשר הדיון, ולפי הטענות שהן מעלות, הוא ממנהלי תיאטראות, ואולי משרשרת הפיקוד הקצרה שמתחתיהם שאחראית לליהוק. שהם יחרימו. אז, האם ראוי שמנהלי התיאטראות יחרימו את גולדבלט? אפשר לנסח את השאלה אחרת. בהינתן שהולכים להעלות בפסח את "אלאדין", ויש שם תפקיד לגבר מבוגר (הג'יני?), האם ראוי או לא ראוי להציע את התפקיד לגולדבלט? עד כאן רק ניסיתי למסגר את השאלה, למרות שרוב הדיון כאן הוא לעניין גם במסגור הזה. עכשיו אשאל שאלה אחרת, שנראית לי קלה יותר (ואולי פחות מעניינת): למה להציע את התפקיד דווקא לגולדבלט? סלבריטי-ילדים שמושך אותם להצגה, כמו יובל המבולבל ומיכל הקטנה, הוא לא. מצד הכישרון, אני מניח שיש לו, ויפה גם לדאוג לפרסנתו הדחוקה של שחקן ואסיר משוחרר מזדקן. אבל אני מניח גם שיש הרבה שחקנים מבוגרים אחרים שיש להם מידה דומה של כישרון והתאמה לתפקיד, ופרנסתם דחוקה (כי בגדול ככה זה אצל שחקנים מזדקנים, גם אם לא נכלאו). עכשיו אני מפנה את השאלה למנהלים והמלהקים: מה לעזאזל חשבתם? האם זו לא בחירה שגויה בבירור רק בגלל שמספר לא קטן של קונים פוטנציאליים יחרימו את ההצגה, אפילו בלי רעש תקשורתי, ואפילו בלי דיון פילוסופי אלא רק בגלל גועל מגודלבלט (זו התגובה שלי, למשל)? הייתכן שכל שאר המועמדים הפוטנציאליים דרשו תשלום לפי "תעריפי האיגוד הסטנדרטיים" (בטח יש כאלה), וגולדבלט הסכים להופיע בחינם או בחצי חינם? לא יודע, ממילא אני מנחש שכוחות השוק כבר דחפו את משכורתם של שחקנים מזדקנים שאינם סלבריטאי-ילדים לשיעור נמוך למדי מתקציב ההפקה, והחיסכון לא יפצה על אובדן המכירות. אה, תגידו, זה ברור: הם רצו לגרום לרעש בתקשורת שייתן פרסום חינם להצגה. זה עובד מצוין בפריימריז מפלגתיים ובהפצה ויראלית של סרטי וידאו באינטרנט. זה לא יכול לעבוד בהצגת ילדים שההורים הם אלו שקונים לה את הכרטיסים. אם בכל זאת זו היתה הסיבה לבחירה בו, זה כמובן לא ראוי. אולי אני צריך להיות עוד יותר ציני. אולי המנהלים תיכננו מראש את הרעש בתקשורת, ותיכננו מראש להיענות לו ולהחליף את גולדבלט, ואז להנות מהפרסום בחינם. ובכל זאת, מה דעתי על השאלה האם ראוי שגולדבלט וכו'? אני משלב את שתי הזוויות: בהינתן הרבה מועמדים ראויים אחרים, לא ראוי שדווקא גולדבלט. לא יודע אם מה שעשה פוסל אותו או לא, אבל הוא בוודאי מפחית לו נקודות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, אם באמת התפקיד הוא של הג'יני, אני צריך לפרגן למלהקים על תרגיל מקורי ומרשים בארס-פואטיקה: הם הוציאו שד מהבקבוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם לנסות לתרגם את זה לדרישה ממישהו, אז ממי? הן לא דורשות את זה ישירות ממנהלי התאטראות, כי היו מפרסמות מכתב גלוי המופנה אליהם. הן מעוניינות להשפיע על הלך הרוח הציבורי שיהפוך את המורשע בעבירות מין למנודה. לטעמן עבירות מין הן העבירות החמורות ביותר שיש (מגיבה כאן השוותה אותן לרצח) ועונש הכלא אינו מספיק. אם אני מנחש נכון העבירה כל כך חמורה מבחינתן שלא יכולה להיות כפרה עליה מצד העבריין והוא נידון להמשיך ולשלם עליה עד יום מותו גם אם הביע חרטה מלאה. 2. אני מניח גם שיש הרבה שחקנים מבוגרים אחרים שיש להם מידה דומה של כישרון והתאמה לתפקיד בוא נבדוק את ההנחה הזו - מנה שלשה1. אני אתחיל- טוביה צפיר. אני בטוח שאלדין אינה הצגת הילדים היחידה שתעלה במקביל, והדרישה היא ליותר משחקן מבוגר ממותג לילדים בודד. טוביה צפיר כבר אמרנו? 3. השאלה למנהלים והמלהקים שאלה טובה, ועד שלא נתפוס אחד מהם באחד על אחד כנראה לא נדע את התשובה. אם הם חושבים כמוך ויורדות לו נקודות, אז כמה נקודות ירדו לטוביה צפיר? והאם הנקודות שירדו לצפיר חוזרות מהר ואלו שירדו לגולדבלט חוזרות לאט יותר? _ 1 קרדיט לסר המפרי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה הדרש. אני עדיין בפשט של מה שהן אומרות. אגב, אם שחקן הורשע ברצח, ואחרי שסיים לרצות מאסר עולם שואף לחזור לבמה, לדעתך זה היה קורה? מתקבל בשקט? 2. אבל חנן גולדבלט לא ממותג לילדים. ילדים לא מכירים אותו. הוא מתחרה עם... נתן נתנזון קופץ לי לראש משום מה, אם כי אולי הוא פחות מתאים לתפקיד כרימזטי גדול. בראבא כמובן, אלי גורנשטיין, קושניר, גליקמן, גדי יגיל, וילוז'ני, דטנר, ובערך חצי משחקני התיאטרון הגברים הפעילים. שני הראשונים בוודאי יותר מתאימים מגולדבלט, ובוודאי גם יותר יקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בגלל זה הבאתי את טוביה צפיר. אצלו היה רעש גדול, עבר זמן, וכולם שכחו. 2. חנן ענן ממותג לילדים בדיוק כמו סבא טוביה. ההורים יודעים שהוא ממותג לילדים, הילדים (גיל 3-10, כתוב שם) לא אמורים לדעת. מהרשימה שהבאת רק אלי גורנשטיין נראה לי ממותג לילדים. האחרים אולי נגעו בפסטיגל אבל מרכז הכובד של הקריירה שלהם הוא לא לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה הנקודה שלך. לדעתך סבא טוביה לא מוכר לילדים, אבל מוכר להורים כשחקן לילדים ולכן יהיה גורם מכירה? אני לא בטוח שזה עובד חזק עבור צפיר, ובטח לא עבור לגולדבלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שנתן נתנזון קופץ לך לראש מכיוון שניהם שיחקו בבלי סודות בילדותך, ולידיעתך נתנזון הוא הבמאי של ההצגה (במשותף עם גולדבלט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת לא ידעתי למה הוא קפץ לי לראש... (אבל לא ידעתי לפני הדיון כאן שהוא הבמאי). למעשה נתן נתנזון מוכר לי רק כשותף של גולדבלט. אני בטח היחיד, כולל שניהם, שזוכר את תוכניתם "חנן ונתן" בשנה הראשונה של ערוץ 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים לא מכירים אותו? יש בחנויות מארז של "קרוסלה" וילדים מכירים ואוהבים את הסדרה. גם אם ההורים קנו להם את זה, כמו כל הספרים והסדרות הישנים והטובים, בסופו של דבר הטריק של "קרוסלה" עדיין פועל (אפילו בשחור לבן!). אם זאת, ברור שגולדבלט לא כוכב ילדים בסקאלה של צפיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך למה נתנו את התפקיד דווקא לגולדבלט, הנה שוב הפרסום להצגה http://www.pashbar.co.il/show.php?id=508 , ממנו מתברר שגולדבלט ועוד שחקן ידוע הם הבמאים. ממה שקראתי בקישור של ידידיה לערעור המשפטי, אותו במאי אחר מוזכר בכתב הערעור כמה פעמים, כמי שנמצא ברקע הדברים, ונראה כחבר אישי ושותף מקצועי רב שנים של ג'. האם אפשר להניח ששני החברים הותיקים הם אלה שיזמו את ההצגה, וגם לקחו לעצמם את הבימוי, ונתנו לג' את אחד התפקידים? כלומר, לא מדובר פה בתיאטרון רפרטוארי אלא בהפקה פרטית. ואם ג' הוא בין היזמים אולי קשה למפיק הכלכלי להגיד לו- בסדר, אבל בלעדיך. סתם ניחוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא היותו במאי מהווה בעיה גדולה הרבה יותר (מבחינת הסרת מכשול בפני עיוור) מאשר היותו שחקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. גולדבלט, סליחה על המלה הבוטה, הוא חלאה אמיתית. חוזר ומטריד ותוקף כמה קטינות, הן בוכות והוא ממשיך לנסות ליצור עוד הזדמנויות לתקוף אותן. טורף אמיתי. הטענה כי לא הבין את חומרת מעשיו, נראית לי כעת לחלוטין שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשברת כי כמעט עברת לעמדה של מאיה? :) יש דברים גרועים מכך. (יודעת, זה לא מה שכתבת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שארגוני הנשים צריכים לעשות הוא להדפיס קטעים נבחרים מהקישור שנתת, למשל הפיסקה השניה מסעיף 1 בפרק "רקע עובדתי", ולחלק אותו ליד הקופה וליד הכניסה לאולמות (אז זה כבר קצת מאוחר מדי, אבל הרעש מסביב ישפיע על הכירה להצגות הבאות). אם זה לא יוביל לסיום הקריירה של אדון גולדבלט בפשיטת רגל מהירה כנראה שמגיע לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, חוסר אינטיליגנציה, או תמימות יתרה הם לא ההסבר הסביר לתופעה. גם אנשים שנופלים טרף לכתות אינם עושים זאת מתוך טיפשות. גם הילדה שהתכתבה בזמנו עם יגאל עמיר והפכה אותו למעין דמות אב בשבילה לא עשתה זאת מתוך טיפשות. הסיבות הן יותר מורכבות, ומאחר שכלל היצורים האנושיים הם מורכבים מטיבעם זה לא כל כך נדיר שהם עושים דברים שאינם תולדה של הגיון בריא. זה לא אומר שיש להמנע באופן מוחלט מהגנה עליהם. ''טפשה בדרגה שקשה לדמיין'' נראה לי משפט די בוטה. ולכתוב שהויקטורינים היו תמימים יכול רק לנבוע לדעתי מחוסר ידע בנוגע לתקופה הויקטוריאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסתייגויותייך: "טפשה בדרגה שקשה לדמיין" - זו דרכי לומר שטפשות כזו לא קיימת (ולכן החשש של מאיה לא סביר בעיניי). לגבי התמימות הויקטוריאנית שאת מטילה בה ספק - שימי לב שכתבתי "תמימות מהסוג הויקטוריאני שאת אולי מדמיינת לעצמך" . |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |