|
לענין ליברמן, אם יורשה לי להעיר: אני לא מכיר את העובדות של המקרה הספציפי, אבל אני בהחלט יכול לחשוב על נסיבות שעלולות להביא אדם סביר להתנהגות כזו. אם הילד שלי, נניח, היה מותקף מדי יום בדרכו חזרה מבית-הספר על ידי שני ילדים גדולים ממנו שהיו פוגעים בו, משפילים אותו ולוקחים ממנו דברים; אילו הייתי מנסה למצוא מי ההורים שלהם ולדבר איתם והם היו מגיבים בזלזול; אילו הייתי יודע שהמשטרה חסרת תועלת כי היא לא יכולה לעשות כלום לילדים בגיל הזה ולא תשלח שוטרים ללוות את הילד שלי מדי יום, ואם השוטרים באים להורים של הילדים האלה התוצאה היא שלמחרת הילד שלי חוטף מכות חזקות הרבה יותר בתוספת איומים קשים - אני יכול לדמיין את עצמי במצב כזה "רואה אדום" והולך לפעול בעצמי כדי להפסיק את זה, לפחות בהטלת אימה על שני הבריונים הקטנים עד שיעשו במכנסיים. אני לא יודע כמובן אם הסיטואציה שבפניה עמד ליברמן היתה כזו ואם הוא בחן אפשרויות פעולה לא-אלימות, אבל בניגוד לאונס אני יכול להבין מאיפה זה בא.
|
|