בתשובה לג'וד, 10/03/15 6:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה לקשקש? מלבד מה שענו לך (זה מקדם את מכירות העיתון), הקשקוש הוא מנת חלקם של אלה שנמצאים בצד שלך לא פחות משל המתנגדים לך: כאשר לא מבדילים בין עובדות לבין אידיאולוגיה1, מגיעים לקשקושים כאלה מהר מאד, ע"ע ליסנקו. במקרה שלפנינו, תמונת המראה מושלמת כי עמיתייך לדעה לא מפסיקים להזהיר אותנו מההורמונים שבחלב פרה, ובראשם האסטרוגן עצמו. מעניין, אגב, למה החלבון הזה לא מתפרק בעיכול כמו שאנחנו מצפים מחלבון תקני? הנה פתגם סיני עתיק שהמצאתי כרגע: "דמגוגיה היא הרסן בעזרתו מנסים לרתום את המציאות לשרות האידיאולוגיה". __________________ 1 לאחרונה יוצא לי להזכיר שוב ושוב את את הטיית האישוש (confirmation bias) שתורמת את חלקה לבלבול הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האסטרוגן אינו חלבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. לא עלה בדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד, אבל "מקדם את המכירות" זאת תשובה חלקית, כי ראשית - מי שלף את הפוסטר הזה מאיזה קונגרס נידח ושלח קומינקטים לעיתונות. ושנית, התעשייה משלמת עבור מאמרים כאלה, למשל אצלנו התפרסם שלמועצת החלב ותנובה יש הסכם פרסום סמוי עם טמקא. בדומה לסיפור הכולסטרול, מישהו טרח להדליף את זה מהוועדה החוצה עוד לפני שפורסם הדו"ח שלה, ומיהו פמפם את זה ושילם עבור מאמרים. אז כעת כל אדם בישראל שמע זה, והבין בשגוי שאפשר לאכול בשר חופשי. גם כאן אנשים נדהמו איך יתכן שאנחנו מקבלים המלצות תזונה כל כך חסרות בסיס, ולא עצרו לחשוב שאם ככה, גם להצהרה הזאת אין בסיס. ובאמת אין לה בסיס, דיברנו על זה. אי אפשר להשוות בין ההסברה הטבעונית לבין הכוחות של התעשייה, סדרי הגודל הם כל כך אחרים שפשוט אי אפשר לומר "ככה זה בשני הצדדים". עד שמצליחים להעלות תחקיר כזה או את אדום אדום או את זוגלבק לתקשורת, זו קריעת ים סוף וזה חג מיוחד לטבעונות. ועדיין רק מעט אנשים נחשפים לזה. מי המסבירים הטבעונים, מה האמצעים שלהם? היום יש מיטאאוט באוניברסיטת בר אילן, כל דבר כזה עולה הרבה כסף, מי משלם את זה? אנשים מכיסם, סתם טבעונים. אז אתה שמעת על ההורמונים בחלב בגלל שהיה תחקיר בערוץ 10, אבל כמה אנשים אתה חושב נחשפו לזה, ראו את זה? לעומת כמה אנשים שנחשפו לסיפור הכולסטרול למשל. ברגע שעלה תחקיר החלב מיד עלה איתו מאמר דיבנק מטומטם שגם נופץ לרסיסים, אבל אם אתה מגגל זה מאמר שאתה נתקל בו בעמוד הראשון. כמו שאם תגגל ד"ר גרגר, מיד תיפול על מאמר דיבנק ברמה של גנון. תגגל יורופסקי, כנ"ל. תגגל "גילה בן דוד", שהיא גניקולוגית טבעונית, ותיפול בעמוד הראשון של גוגל על מאמר הכפשה שלה. כנ"ל אם תגגל "צביה שיפר", שהיא רופאת ילדים, ובעמוד הראשון תיפול על מאמר הכפשה. זה הרבה כסף, ולטבעונות אין כלום. יש לי גם צילום מסך בגוגל שאומר "קישור מקודם" על מאמר דיבנק ליורופסקי (או בנוסח אחר, איך שגוגל כותב את זה) אז נכון שיש שתי אידיאולוגיות, אבל האידיאולוגיה השלטת היא קרניזם. הכסף והכוח בידיה, וגם הציבור משרת אותה כי היא מושרשת בכל מוסדות החברה, רפואה, חינוך, משפט, והיא כל כך מוטמעת שאנשים מסרבים בכל תוקף להאמין לכל דבר שחולק עליה. כועסים על מי שחולק עליה. סליחה שקצת נסחפתי עם האריכות, זה כי אמרת שזה אותו דבר משני הצדדים. תלמד לא לתת טריגרים. יש עוד הבדל "קטן" בין שני הצדדים, בצד אחד יש אידיאולוגיה של אמפתיה, ובצד שני יש אידיאולוגיה אלימה. ואידיאולוגיה אלימה תמיד להגן על עצמה. נסחפתי עוד קצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בצד אחד יש אידיאולוגיה של אמפתיה, ובצד שני יש אידיאולוגיה אלימה." - בארור. מספיק לראות איך יורופסקי משתולל מאחרי הקלעים כדי לדעת מי הצד האלים :-) (אל תדברי איתי על הרמות להנחתה, כן?). עכשיו אני אגיד לך משהו שללא ספק יעצבן אותך: ההודעה האחרונה שלך היא האישוש הכי טוב לטענה שהשמעתי. "דיבנק מטומטם", "דיבנק ברמה של גנון", "מאמר הכפשה" (X2) - בכלל, כל התמונה הפרנואידית-קונספירטיבית שאת מציירת, לפיה מי שלא קונה את העמדות שלכם (סליחה על ההכללה, היא מטעמי קיצור) הוא שליח יצרני הבשר במקרה הרע, או שטוף מוח במקרה הטוב, היא תמונה מעליבה ומקוממת לא פחות מזמירות התינוק שנשבה של האנס המפורסם וידידיו, או ההאשמות שהשמאל הוא מריונטה שרוקדת לפי רצונותיהם של מממניו, כוחות השחור האירופיים, שמושמעות מפי אישקשתא ושותפיו אידיאולוגיים. אם מותר לי לייעץ לך, בתקווה שלא אשמע מתנשא מדי: אם תורידי קצת את הטונים תעוררי פחות אנטגוניזם ויהיה לך סיכוי טוב יותר להשפיע. אני יודע שקל להגיד, ואני לא יכול לטעון מיישם את התובנה הזאת על עצמי, אבל בכל זאת אני חושב שהיא תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, שכ"ג, בוא נראה על מה אני מדברת. 1.תגגל "ד"ר גרגר". בעמוד הראשון של גוגל תיפול על מאמר: ההרצאה שמשרד הבריאות צריך לזרוק לפח תקרא את ההתחלה של המאמר המפואר, עד שהוא מתחיל לדבר על התוכן לגבי כולסטרול. אני אחזור אליך ואסביר למה הבחור אידיוט. 2. תגגל "גילה בן דוד". התוצאה הראשונה שתקבל היא www.pinat-hay.com/gilabendebi.htm - ביקורת על כתבות של דוקטור גילה בן דוד. גילה בן דוד היא גניקולוגית, היא מומחית לפוריות, יש לה מוניטין והרבה מטופלות. פשעה הוא שהיא טבעונית ומרצה על טבעונות. לכן יש מי שטורח להכפיש אותה, ומישהו משלם לגוגל כדי שזה יהיה במקום הראשון. כל אישה שמגגלת "גילה בן דוד", רואה קודם כל את המאמר הזה. 3. כנ"ל תגגל "צביה שיפר". שוב, במקום הראשון בגוגל, מאמר אותו pinat-hai. היא רופאת ילדים. פשעה - היא טבעונית ומרצה על טבעונות. 4. תגגל "הורמונים בחלב ערוץ 10". הפעם זה רק בעמוד שני של גוגל, כי בכל זאת, ערוץ 10 זה כוח. ללא קנה מידה מאמר דיבנק מטומטם, של בחור שלא הבין מה הוא רואה, וכל מטרתו היתה להרעיש ולהכפיש. תקרא רק את ההתחלה של המאמר המפואר (הסגנון מאד דומה) עד שהוא מתחיל לדבר על התוכן, על פי כמה ההורמונים כביכול עלו. ואני אחזור אליך ואסביר למה הוא מטומטם. טלי חייקין ענתה לו דבר דבר, יותר מדי בנימוס לטעמי, וגם מעל לרמתו. איפה המאמר שלה בגוגל? דידפתי חמישה עמודים בגוגל, ועדיין לא מצאתי אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. גם מאמר התגובה של טל הוא "מאמר דיבנק מטומטם". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מאמר הדיבנק של גרגר ד"ר מייקל גרגר הוא אחד האנשים הכי חשובים ומשפיעים בתזונה צמחית, הוא עושה עבודה עצומה, והוא גם העיד בפני הוועדה המפורסמת של משרד החקלאות (שהדוח שלה עוד לא התפרסם). הוא רופא ומומחה בתזונה קלינית. במשך השנה הוא סורק את כל הפרסומים המדעיים - היום כבר יש לו צוות שעוזר לו - ובורר מתוכם את הדברים המעניינים, המעשיים, והחשובים, וכותב מאות מאמרים וקליפים קצרים, מעניינים ביותר. (הוא כותב ספר ובחודש שעבר הוא חיפש צוות של fact checkers, שיעברו על הטקסט בספר וישוו עם המחקר, כדי לנפות לא רק אי דיוקים מסוגים שונים, אלא גם ניואנסים כמו אמירה אבסולוטית מדי שלא במקום. רציתי לעשות את זה, אבל הוא נתן באתר שלו מבחן ארוך וקשה, עם 10 קטעים מתוך 10 מחקרים, ולא היה לי כוח... ) הפורמט של הקליפים שלו הוא יפה, כי כל משפט הוא מגבה בצילום מתוך המחקר, ויש לו גם כשרון להנגיש את החומר. לא כל מחקר בסופו של דבר מוכח, לפעמים דברים משתנים, למשל לא מזמן הוא העלה קליפ על כך שהראיות החדשות מצביעות על כך שחלבונים אינם גורמים להמסת סידן מהעצמות, על ידי כך שהם מעלים את חומציות הדם. בתום כל שנה הוא גם נושא הרצאה שנתית,ב-2014 ההרצאה היתה על מוגבלות גופנית. הכותב הוא אלמוני, ומסרב לבקשות להזדהות בשם. בחור אלמוני שמסרב להזדהות כותב דיבנק לגרגר. (לא מן הנמנע שזה אותו "מומחה", עובד סוציאלי מאיזה קיבוץ שמטרתו בחיים היא לקדם את תעשיית בעלי החיים. (באמת קצרה היריעה מלתאר את הטמטום שלו והטמטום של אלה שמסתמכים עליו. החל ממאמר הדיבנק שלו ליורופסקי, שפותח בהכרזה שטבעונות היא לא אקולוגי כי צריך המון גידולים נוספים) הידען הקטן מתחיל ברהב עצום, כמו שראית: "הייתי מאד שמח לקבל אותו בתור סבא, אבל בתור יועץ תזונה, רופא, חוקר ביו-רפואי או אדם שמתיימר לדעת דבר מה בהבנת הנקרא הוא נראה לי חסר תקווה כמו אסיר באזקבאן. תקרא את הגועל בעצמך, ניגש לעניין, הבחור פותח: "גרגר פותח את ההרצאה (דקה 1-3) בטענה שצריכת כולסטרול...מסתבר ש"צריכה כמות של רמת כולסטרול שמתקבלת מאכילת ביצה אחת ביום מקצרת את תוחלת החיים של נשים כמו עישון 5 סיגריות ביום ל-15 שנים"." [זה ציטוט מאחד המקורות - ג'וד] "גרגר פשוט מתעלם לחלוטין מאיך שצריכת כולסטרול "גבוהה" מוגדרת במחקר האחיות. המחקר הזה מצא שהסיכון למות ממשהו עולה אם צורכים כל יום 105 מיליגרם כולסטרול פר 1000 קילו-קלוריות צריכת אנרגיה כוללת. אדם שצריכת הקלוריות היומית שלו גדולה יותר, יכול לצרוך יותר כולסטרול ביום בלי תוספת סיכון. גרגר מתעלם מזה לחלוטין ומציג את תוצאות המחקר כאילו צריכת כמות כולסטרול זעומה מסכנת חיים, אף על פי שזה שולק את הביצה שלו. בביצה ענקית יש 234 מיליגרם כולסטרול. צריכת הקלוריות המומלצת לי היא כ-2,600 קילו-קלוריות ביום (חושב באמצעות המחשבון הבא). חשבון פשוט אומר שכל עוד אצרוך בערך כמות קלוריות כזאת, אוכל לצרוך עד 273 מ"ג כולסטרול ביום בלי לסכן את עצמי. זה יותר מתכולת הכולסטרול של ביצה ענקית אחת. זה מבהיר שממצאי מחקר האחיות על כולסטרול לא מאפשרים לגרגר לצאת בהצהרות קטגוריות לגבי הסיכון שבצריכת הכולסטרול המצוי בביצה אחת ביום ובטח לא להוקיע בצורה כה החלטית צריכת מוצרים מחיות. הסיכון או העדרו תלויים ביותר מפרמטר אחד בתזונה שלנו." אתה מבין מה הדיבנק? אני אסביר לך, הוא כתב שגרגר טיפש ושקרן ואין לו מושג מהחיים שלו ולא יודע לקרוא מחקרים, כי גרגר אומר שביצה אחת ביום עוברת את רף הכולסטרול לפי מחקר האחיות, אבל זה לא נכון!! כי בשביל גבר גדול שצורך 2,600 קלוריות ביום, זה יוצא ביצה ושליש! בשבילי זאת רמה של גן ילדים. איך אתה קורא לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת ההרצאה המדוברת, ההרצאה הראשונה של גרגר, ההרצאה השנתית של 2012. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מבין מה הדיבנק?" - לא, אין סיכוי שאני אבין, אני מקווה שאיזו צמחונית טוב התסביר לי. "אני אסביר לך, הוא כתב שגרגר טיפש ושקרן ואין לו מושג מהחיים שלו ולא יודע לקרוא מחקרים, כי גרגר אומר שביצה אחת ביום עוברת את רף הכולסטרול לפי מחקר האחיות, אבל זה לא נכון!! כי בשביל גבר גדול שצורך 2,600 קלוריות ביום, זה יוצא ביצה ושליש!" - אה, תודה. "בשבילי זאת רמה של גן ילדים." - סו? אני, או מישהו באייל, ניסינו להגן על אותו בחור אלמוני? אם הטענה שלך היא שכל הביקורת על הצמחונות היא ב"רמה של גן ילדים", או לפחות שרובה כזה, את צריכה לעשות עבודה הרבה יותר רצינית מאשר להראות לי מישהו שהוא, לדעתך, ברמה הזאת (זאת, אגב, פראפראזה לא רעה בדיוק על הטענות של ההוא מפינת החי לגבי ה cherry picking של הצמחונים. האם גם את בוחרת את הדודבנים מבין מבקרי הצמחונות?). "איך אתה קורא לזה?" - אני קורא לזה היגררות מיותרת לנישה קטנה, אני קורא לזה הדגמה של מה שיעצתי לך קודם (אם גרגר היה נזהר יותר בניסוח, כלומר משתמש במשהו מתלהם פחות, היה למתנגדיו יותר קשה להראות שהוא טועה), ואני קורא לזה משונה מאד שאת מעלה בימים אלו דווקא את עניין הכולסטרול בתזונה כשאת מספרת על העבודה הרצינית והמושקעת של הדר' גרגר, ע"ע גול עצמי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ"ג, בתשובה לדבריי שמאמרי הכפשות נגד טבעונים פרטיים ומאמרי דיבנק מטומטמים מקודמים על ידי התעשייה בגוגל, כתבת לי: "כל התמונה הפרנואידית-קונספירטיבית שאת מציירת, לפיה מי שלא קונה את העמדות שלכם הוא שליח יצרני הבשר במקרה הרע, או שטוף מוח במקרה הטוב, היא תמונה מעליבה ומקוממת" אז הראיתי לך שמאמרים כן מקודמים בתשלום. אתה יכול להיתמם, ואתה יכול לא להיתמם. אתה שואל אותי אם הטענה שלי היא שכל הביקורת על הצמחונות היא ב"רמה של גן ילדים". לא אמרתי את זה אז למה בכלל לשאול. יש מחקרים אובייקטיביים, יש מחקרים שמנסים לברר דברים שאיננו יודעים עדיין, כמו למשל לגבי אומגה 3-6. אבל לא ראיתי דיבנק אחד אינטיליגנטי, אולי יש אבל לא ראית. וזה כולל את הדיבנק של רועי צזנה על כך שיותר אקולוגי לאכול בשר, בלי לבדוק אפילו פרט קטן כמו כמה פרות צריכות לאכול (לפחות לצזנה היתה יושרה להודות בכך בחצי פה), וזה כולל את הדיבנק של ארז גרטי באכסדרה של מכון וייצמן, שניגח את ההרצאה של גארי והתקוטט עם הדחליל שאישה היא לא תרנגולת. (צריך הסבר מדעי בשביל זה? מישהו לא הבין שזאת אנלוגיה, מטפורה?) צ'רי פיקינג והוצאת דברים מהקשרם זה מה שעושים מאמרי הדיבנק, כמו ההוא עם הכולסטרול והביצה. אני לא עושה כאלה דברים, גרגר לא עושה דברים כאלה. תודה על ההקשבה. מקווה שלמדת משהו חדש. אני חייבת לך עוד תשובה על הדיבנק לתחקיר ההורמונים, עוד אחד מלא רהב ובורות, מתקוטט עם המדענים אורלי וגיא על כך שהם חישבו שמדידת ההורמונים עלתה פי 10 אבל טעו בחישוב וזה עלה רק פי 3. זה היה הדבר הכי חסר חשיבות בתחקיר כי ההורמונים לא עלו ולא ירדו מאחר שלא היה שינוי בפרקטיקה. וגם מהסיבה הקטנה שאף פעם בכלל לא מדדו אותם - וזה היה הפרט החשוב בסיפור, שלא מדדו אותם אף פעם, ושיקרו ואמרו שכן מדדו. אבל במקום לענות אקשר לך את תשובתה המאופקת של טל חייקין לדברי הרהב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקינוח דובדבן אחרון אחרון וטעים: ארז גרטי בסעיפי הדיבנק שלו גם מזכיר את האנזים אלסטאז, "אס" חביב על דיבנקרים שהופיע קודם בדיבנק של הבחור מפינת חי. לא נכנסת להסברים כי עייפתי וצריכה לעשות עוד כמה דברים, אבל זה באמת מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טל חייקין כותבת " מנשנפרוינד מפנה בחישוביו לפוסט של גולש בפייסבוק, שמעלה השערה שלפיה ריכוז הפרוגסטרון שאליו מתייחס נציג מועצת-החלב הוא ביחידות של ננוגרם למיליליטר, אף על פי שזה לא נאמר בתחקיר, ובעצם בתחקיר לא ננקבה יחידת המידה." מה שהיא כותבת לא נכון. בתחקיר בזמן 21:57 הדובר אומר יחידת מידה (הוא לא מדבר כל כך ברור, אך הוא כנראה אומר ננו-גרם). זה לא הבעיה היחידה בדברים שטל חייקין כתבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי שבוע הפתיל חוזר לנושא והכותרת שהתחילו אותו. אני מתרשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רחוק מלנסות ולהגן על תעשיית החלב, על תנובה או על כל גוף מסחרי אחר שעושק אותי כמיטב יכולתו. אני מנסה, ללא הצלחה יתרה, להצביע בפנייך על טעויות שאת והצד שלך עושים במאבק על דעת הקהל, דווקא בגלל שיש לי סימפטיה מסוימת עם המאבק הזה (ולא רק מפני שהוא מסיט את האנרגיה שלכם ממאבק בניסויים בבע"ח). ובכן, התשובה של הגב' חייקין אכן מאופקת ונשמעת מבוססת למדי, ואלמלא ההודעות הקודמות שלך לא הייתי אפילו יודע להתעצבן על המשפט "עמדה מנוגדת הציגה ד"ר גילה בן-דוד, מומחית לרפואת נשים ופוריות באסותא", אבל שאלת אם למדתי משהו, וזאת הזדמנות לענות בחיוב. למדתי ממך שד"ר בן-דוד היא לא רק "מומחית לרפואת נשים ופוריות באסותא" אלא גם טבעונית. לא נראה לך שמטעמי גילוי נאות הגב' חייקין היתה צריכה לכלול את המידע הזה באיפיוניה של הרופאה? יותר מזה: לא נכון היה שהגב' חייקין תנסה למצוא מומחה שאינו מעורב רגשית בסוגיה, אם היא באמת מחפשת את האמת המדעית? שטויות, לגב' חייקין עצמה יש אג'נדה אידיאולוגית, וכל הקשקוש הפסאודו מדעי בא לשרת אותה. את בטח תטעני שאני נטפל לפרטים קטנים, לא שונים מהשאלה אם בביצה אחת יש יותר כולסטרול מההמלצה היומית או רק 99.999% ממנה, ואת צודקת. סיפרו לי שאלוהים נמצא שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תצביע על טעויות טקטיות קונקרטיות בדיון הזה, זה יהיה מועיל. טעות טקטית אחת שלי שהיא קבועה ולא רק כאן, היא שאני מניחה שיש אצל מי שמולי ידע מסוים, שיש דברים שכולם יודעים, במיוחד באייל הקורא, אבל זה לא נכון. למשל מחקר האחיות - יצאתי מנקודת הנחה לא כל כך מודעת, שכולם יודעים על מה מדובר. או שמי שלא יודע יגגל ויידע. אבל זה לא נכון. וזה גורר לפעמים אי הבנות. אשמח לשמוע ממך הערות. אני תוהה אם אתה ראית טעויות טקטיות במאמרי הדיבנק, במיוחד בדיבנק נגד גרגר ובדיבנק נגד תחקיר ההורמונים. האם הסגנון ההיסטרי - אני מרגישה את ההיסטריה במאמרים האלה - המלא בוז והרהב עוררו אצלך אנטגוניזם, והאם עקב זה לא השתכנעת מהם. תסביר למה גילה בן דוד צריכה לגלות גילוי נאות שהיא טבעונית, האם ד''ר צופיה איש שלום, מנהלת מחלקת מטבוליזם ועצם ברמב''ם, צריכה לגלות גילוי נאות שהיא קרניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שתחזרי לפתיל הזה עוד יום יומיים, אני חושב שתמצאי בנקל את מה שבעיני הוא טעות מתודולוגית. למעשה, כל הפתיל הזה הוא טעות מתודולוגית אחת, את פשוט לא שמה לב באיזו עמדה מתנצחת את מציבה את עצמך. אני חושב שאתולוגיקה מצטייר כמישהו הרבה יותר שקול, הגון ורציונלי, רחוק מאד מאותה "היסטריה" שאת מוצאת אצלו. לגבי המאמרים ששלחת, אין לי חשק לקריאה ביקורתית שלהם מעבר לזוטות עליהן כבר הצבעתי. אני שותה ליטר אחד של חלב בשבוע, כך שלא נראה לי שהסיכון להקדמת גיל הווסת שלי מצדיק עיון מעמיק. "תסביר למה גילה בן דוד צריכה לגלות גילוי נאות שהיא טבעונית" + "האם ד"ר צופיה איש שלום, מנהלת מחלקת מטבוליזם ועצם ברמב"ם, צריכה לגלות גילוי נאות שהיא קרניסטית" - אם הדר' בן-דוד טבעונית מסיבות בריאות, היא לא צריכה להסביר כלום, ואפילו להיפך: היא יכולה להסתייע בעובדה הזאת כדי לחזק את טענותיה, בבחינת "נאה דורש...". אם הד"ר איש-שלום היא אומניבורית מסיבות אידיאולוגיות, היא צריכה להודיע על כך בדיונים שקשורים לזה. אם לא, לא. אם לא היית בעמדת מיגננה לא היית שואלת את זה בכלל, כפי שלא היית שואלת אם בדיון על התועלת הרפואית בתפילה משתתף מסוים צריך לפרסם את עובדת היותו רב. לא שאנחנו חושדים בו שהוא משקר, חלילה (איפה שמעת על רב משקר?), אנחנו רק חוששים מכך שהוא עלול להיות קורבן להטיה לא מודעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו מתווכחים על דברים שלא קראת? איך אפשר? שכ"ג, קרניזם זאת אידיאולוגיה, belief system שאיתה אתה בא לשולחן ובוחר מה לאכול. אידיאולוגיה שכוללת אמונות על בריאות, מוסר, בעלי חיים, מקומו של האדם בעולם. וגם טבעונות היא אידיאולוגיה כנ"ל, belief system. לכן אפשר לדרוש גילוי נאות מטבעונים ומקרניסטים כאחת, כשהם מדברים על תזונה. אבל זאת לא באמת המשמעות המקובלת של גילוי נאות, אנחנו דורשים גילוי נאות רק לגבי אינטרסים כלכליים. אז אם דיברנו על ד"ר צופיה איש שלום הקרניסטית המומחית למחלות עצם שממליצה לאכול הרבה מוצרי חלב, היא מופיעה באתר של מועצת החלב. אני מניחה שלא בחינם. תודה (לא על הדגים) ולהתראות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אנחנו מתווכחים על מה שאת אומרת, ועל אותם חלקים ממה שקראתי או שמעתי עליהם אני מגיב. אני בהחלט מצפה מדר' איש שלום שהיא תפרסם את היותה מקבלת שכר ממועצת החלב בכל דיון על עניינים שקשורים לזה. אם אני אסתמך על מאמר שלה שבו היא לא מציינת את העובדה, את מוזמנת להעיר לי על כך. תודה גם לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אף אחד לא צריך לגלות "גילוי נאות" שהוא לא שייך למאמינים באידיאולוגיה הקרניסטית. אבל בתור חובב גילוי נאות, הנה רשימה של רופאים ותזונאים שמוכח שמקבלים כסף ממועצת החלב (רשימה חלקית כי אני לא מספיקה לאסוף את הכל, והרבה אנחנו בכלל לא יודעים). כולם מתראיינים באמצעי התקשורת, ספר לי כשתשמע אחד מהם מגלה גילוי נאות מי נותן לו כסף. והנה האסטרגיה, שלם לכולם כסף כי רופאים ותזונאים הם המפרסמים הכי יעילים של מוצרי מזון מהחי. פרסום לניאדו הוא אחד המפרסמים הגדולים של התעשייה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאלה וגם אלה צריכים להצהיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפואה, אחותה הגדולה של תזונה, נגועה באינטרסים וחסרה גילוי נאות. במסגרת אובמה קר רופאים חויבו לגלות מאיזה חברות תרופות הם מקבלים כסף או שווה כסף, והנתונים מועלים לאתר ברשת Dollars for Docs. סך הכל הרופאים באמריקה קיבל מחברות התרופות 3.5 מיליארד דולר בתקופה של שנה וחצי, תמורת שירותים שנתנו להם ובמתנות חינם. לפי מחקרים שגרגר מצטט רופאים היום נפגשים עם תועמלני תרופות גם 16 פעמים בחודש (כמה זמן נשאר להם להקדיש ללימוד? חברות התרופות הן מקור המידע של הרופאים). הרופאים מצדם אינם רואים בכך דבר לא ראוי, ומשתמשים בטכניקות של הכחשה, רציונליזציה, חולקים על כך שהכסף משפיע על שיקול דעתם של רופאים, או טוענים שהכסף משפיע על רופאים אחרים אבל לא עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: לא הרופאים אלא חברות התרופות עצמן חייבות לדווח על המתנות האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחום המחקר הרפואי הוא גם התחום שבו ננקטים אמצעי הנגד החמורים ביותר כנגד הטיות. ביניהם, פרסום מקדים של המחקרים (כלומר: אי אפשר לקבור מחקר רק בגלל שתוצאתו לא מתאימה), דרישה לפרסום של כל ההטיות האפשריות, וכמובן, ביקורת עמיתים. בסופו של דבר יש תוצאות שמשתחזרות, והן נחשבות אמינות. ומעבר לכך, יש הרבה כסף גם אצל חברות הביטוח, גופים ממשלתיים, וחברות של "תוספים תזונתיים". לכן מוזר שאת כל הזמן שולפת את הג'וקר הזה של חברות התרופות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם דיברתי על מחקרים? לא, בטעות יצאת בשצף קצף. תפקיד הרופא להחליט האם להשתמש בתרופה גם כשיש חלופות טיפול אחרות בטוחות וזולות יותר ובאיזה ברנד להשתמש גם אם אינו הטוב ביותר, ושווה לחברות התרופות להשקיע מיליארדי דולרים כדי להשפיע על ההחלטות האלה. האשמת אותי בשליפת ג'וקרים (הא?) שמעולם לא שלפתי, לא כתבתי אף פעם שמחקרים רפואיים הם ככלל לא קפדניים, מה שכן כתבתי בעבר ואולי בלבל אותך הוא שרוב מחקרי התזונה ממומנים על ידי תעשיות המזון, ושתעשיות המזון קונות תזונאים ורופאים כדי שידחפו את תוצרתן. זכותך לא להאמין לזה. תעשיית התוספים אינה בסדר גודל של תעשיית המזון מהחי, אבל כן יש שפע מחקרים שנועדו למכור לך חומרים שיש בפירות וירקות במקום שפשוט תאכל פירות וירקות, למשל למכור בטא קרוטן. הבעיה היא שפרי הוא שילוב של סך המרכיבים שלו, ומתן בטא קרוטן כתוסף הביא לתוצאות הפוכות. במקרה גרגר העלה השבוע קליפ על דחיפת התוספים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה מתפרסם היום ב"הארץ" מאמר על צריכת סידן ואוסטיאופורזיס, והתמונה שעולה ממנו מאד תואמת את הגישה של ג'וד. גילוי נאות: הכותבת היא נטורופתית "מתמחה בייעוץ למעבר לתזונה טבעונית וצמחונית". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכאן שאולי כדאי לקרוא את המאמרים המקוריים. מצאתי רק את: Bisphosphonates for the prevention and treatment of osteoporosis. אני מניח שמדובר על BMJ (כלומר: British Medical Journal) ולא על British Journal of Medicine כמו שכתוב בכתבה. הסקירה פורסמה על ידי: Spyridoula Maraka, instructor in medicine1, Kurt A Kennel, assistant professor of medicine המאמר היחיד הנוסף שקנל פרסם הוא תגובה מנובמבר שמקריאה ראשונה לא נראית לי קשורה לעניין. לכן לא ברור לי מהו מאמר המערכת הנוקב שמחברי המאמר הראשון פרסמו (לפי הכתבה). יש לציין שהם לא היחידים שמחליפים את צמד המילים הללו.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורית אופיר כותבת בהארץ על שתי סקירות של מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת סידן לשברים, ופורסמן בירחון היוקרתי BMJ בספטמבר השנה. המאמר שהבאת הוא על טיפול תרופתי בבריחת סידן ואין לו קשר למאמר בהארץ. בגיגול מצאתי שתי סקירות מספטמבר השנה ב-BMJ, אחד, שתיים. לא ישבתי להשוות אבל אלה המאמרים שאופיר מדברת עליהם. החוקר השותף למאמר הלא קשור, שציינת שכתב רק מאמר תגובה למשהו, מופיע ב-34 מאמרים וציטוטים בגוגל סקולר. הוא במילא לא קשור למאמר של אופיר, אבל בכל זאת, מה רצית להראות בזה? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מדובר על שתי סקירות בסיסיות של אותו הצוות. נראה די משכנע (על עוד לא אראה דעת מומחים סותרת). למה החוקר הראשי (איש הקשר במאמרים וכדומה) מופיע ראשון ברשימת החוקרים באחד המאמרים ואחרון במאמר השני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך - אם תשווה בקפידה את מה שנכתב בסעיף ה-Contributors בהערות למאמר תראה את ההבדלים הדקים לכאורה, אבל ברורים לכל מי שמכיר כיצד מתבצע מחקר אקדמי. בקיצור: את המאמר השני כתב הסטודנט "יחד עם" (קרי: ולא) "החוקר הראשי". הסטודנט אסף את הנתונים ולא החק"ר. הסטודנט חקר ולכן הוא זה שצריך לקבל את הקרדיט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהארץ " מסקנת החוקרים היתה שלעלייה הזניחה והזמנית שנצפתה בצפיפות העצם אין משמעות קלינית, כלומר — היא אינה יכולה להוריד את הסיכון לשברים" במקור: " Therefore, the 1-2% increase in BMD observed with increased calcium intake would be predicted to produce a 5-10% reduction in risk of fracture." ויש במאמר בהארץ עוד בעיות.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאן מתאימה שוב התלונה החוזרת ונשנית על עליבותם וחוסר מקצועיותם של עיתוני האינטרנט בעברית, שאינם טורחים לצרף, מה שאמור היה להיות מובן מאליו, את הקישורים למחקרים שהם מצטטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כאן מתאימה שוב התלונה החוזרת ונשנית על עליבותם וחוסר מקצועיותם של עיתוני האינטרנט בעברית" - למרבה הצער זאת פרקטיקה נהוגה בכל העולם, כולל באתרים שנראים רציניים ואמינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבדיקה קצרה גיגלת "ניו יורק טיימס, מחקר, תזונה" וקיבלתי את זה וזה, שמביאים דוגמה נגדית לטענה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם תואם את הגישה הספקנית שלי בתגובה 630891. כיפאק להשערת האפס, היי היי היי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה תימוכין להשערה שלך. אבל אני יכול להעלות השערה נגדית כמו במחקר הסוכרת של שכ"ג וכמו שאמר בריאן- התזונה משפיעה על אנשים שונים באופן שונה, אבל עדיין באופן עקבי. כך מוטל על כל אחד למצוא מה משפיע עליו לטובה ולדבוק בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וברור לכולנו עד כמה מחקר עצמי כזה יכול להיות אמין, שלא לדבר על עד כמה הוא נוטה להיות אמין. מחקר הסוכרת הוא משהו שיש לו הרבה יותר פוטנציאל - הוא ניסיון כן להגיע להכללה על אנשים שונים, הכללה שיהיה לה כושר ניבוי מובהק עבור אנשים שלא השתתפו בניסוי. בהצלחה להם. אשמח עוד עשר שנים לאכול את הכובע, אם הפרופיל התזונתי המומלץ לי (ולשכמותי! חשוב להוסיף) יכלול כובעים. (עכשיו נשמע כאילו אני מזלזל בסיכוי של המחקר. ממש לא. כרגיל, אני מחכה שהאבק ישקע, עוד כמה שנים לכל הפחות. ובכל זאת, אפילו בין השורות בתגובה שלך נדמה לי שאני קורא את הלך הרוח "חייב להיות שלבחירות תזונתיות יש השפעות בריאותיות גדולות, צריך רק להתאמץ ולגלות מה הבחירות הנכונות והלא נכונות ומה השפעתן." ואני, כמו בדיון מקביל גם כאן בתפקיד הסנוב, אומר "לא, זה לא חייב להיות", וחושד שיש לנו הטיה לא רציונלית לטובת ה"חייב להיות" הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לפחות מסכים שהשמנת יתר בפני עצמה היא השפעה מוכחת לרעה על הבריאות? אם כן, כדי שהתזה שלך תעמוד, תצטרך להראות שאין קשר בין התזונה של מישהו למשקל שלו. זאת נשמעת טענה מאד לא טריויאלית, שלא לומר נוגדת כל מה שאמרו לנו, מההורים הבורים שלנו ועד הפרופסורים לרפואה. כמובן שתוכל לטעון שהשמנה היא ענין גנטי, וכנראה שיהיה צדק בדבריך - אבל רק צדק חלקי. ראה למשל כל מיני משפחות שהיגרו לארה"ב ותוך דור וחצי הפכו מציפלונים לבלונים. הטענה הבאה תהיה שזה ענין של כמות ולא של איכות. מי שאוכל יותר שמן יותר. אבל אפילו זה כבר חורג מהשערת האפס שלך, וגם מצריך איזה סיבה ללמה מישהו אוכל יותר. בקיצור, למרות שאני מסוגל כנראה לחשוב על איזה טיעון פתלתל ורב משתנים שיצליח לבסוף לעקוף את הקשר, לפחות זה ההכרחי, בין התזונה שלך להשמנת היתר, הרבה יותר סביר שטיעונים יותר פשוטים ופחות מכופפי אוקהם הם הסיבות האמיתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר פרנק זאפה- You are what you is | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"השערת האפס" שלי בוודאי לא נכונה כפשוטה. כמו שכבר כתבו לי למעלה, במקרה קצה אחד מי שלא אוכל בכלל מת די מהר. קצת פחות טריוויאלי, אבל הוכח היטב כבר לפני כמה מאות שנים, מי שלא אוכל שום ויטמין C מקבל צפדינה, וכנ"ל עם עוד כמה ויטמינים ומחלותיהם הידועות. עוד פחות טריוואלי, אני מוכן לשים כסף (בלי לראות מחקר קונקרטי!) על כך שלדיאטות לא מאוזנות באופן מלאכותי (נגיד, רק סוכר לבן + כדורי ויטמינים ומינרלים כדי שלא ניפול על הסעיף הקודם) תהיה השפעה קשה על הבריאות. ומכאן המדרון חלקלק לדיאטת סלק כתרופה בדוקה לפסוריאזיס. "השערת האפס" היא אם כך יותר פרובוקציה מאשר טענה שאני עומד מאחוריה. מה קו הנסיגה שמאחוריו אני מוכן לעמוד יותר ברצינות (ולו ברמת הניחוש)? שאלה טובה. נדמה לי שהטענה (ניחוש) שלי יותר אנתרופולוגית מרפואית: שרובנו אובססיביים מדי לקשר תזונה-בריאות, ועושים פילים מזבובים. ואם בכל זאת ניחוש רפואי, כולל זריקת מספרים (שלצערי אי אפשר יהיה באמת לבדוק, כמה נוח): נעשה רשימה וירטואלית של כל המלצות התזונה שרופאים ותזונאים קליניים בארצות OECD נתנו לפציינטים או פרסמו בתקשורת בשנה האחרונה (וירטואלית, כי זו תהיה רשימה ארוכה [מש"ל, כמעט]), עם הנימוקים להן. ניקח את שלושים הגדולות1. (לא בהכרח קל להפריד בין המלצות דומות או קשורות. אני מקווה שזה לא מפיל את הרעיון שלי.) תוך עשרים שנה, לפחות עשרים מהן יחשבו שגויות (או מועילות אבל מסיבה אחרת3, או נכונות אבל עם אפקט בריאותי חלש בסדר גודל מכפי שחשבו4). מה מצבה של הבדיקה הזו אחורה - הידע היום לעומת מה שהמליצו לפני עשרים שנה? לא יודע. נדמה לי שלא רע (כלומר, שהמלצות רבות שהיו דומיננטיות אז, התערערו), אבל אני לא בטוח איך לבדוק. ואם לעשות לי חיים יותר קלים, נצא מגבולות אנשי המקצוע הנאמנים למדע: ניקח את מאה אמונות התזונה הפופולריות ביותר בקרב תושבי OECD (נתמקד בחודש אחד, הרי האופנות כאן משתנות מהר [מש"ל, כמעט]). ניחוש: תוך עשרים שנה, תשעים מהן יידחקו לתחתית המצעד, ועוד חמש שכבר שקעו לתחתית יחזרו לפסגה כרטרו. 1 משחק לטובתי כאן שרופאים ב-OECD לא מרבים בפועל להמליץ לפציינטים או לציבור "צריך לאכול2" וגם לא "אתם חייבים לאכול לפחות טיפה ויטמין C", כי זה טריוויאלי לציבור. 2 המפפף, אני מבקש להחריג מהרשימה מטפלים באנורקסיה. 3 לא הרבה מאלה. 4 כן הרבה מאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב(?) שיש מי שמנדב את עצמו כשפן נסיונות ומוכיח שהזבוב הזה באמת הופך לפיל אם הוא אוכל רק מקדונלדס. אני אזכיר לך ממעלה הדיון הנוכחי את שיעור הסוכרת האפסי אצל יהודי תימן (0.4%) שהפך תוך 20 שנה מעלייתם ארצה לשיעור גבוה מהממוצע (12.6%). קשה להגיד שזה לא משינוי התזונה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להגיד שזה לא משינוי תזונה, נכון. כמה קשה להגיד שאנחנו לא יודעים בביטחון? והרי היו שינויים דרמטיים בכל סגנון החיים? ושאם זה משינוי התזונה, אנחנו לא יודעים איזה שינוי בדיוק, הרי השינוי הכולל בתזונה היה מקיף מאוד? ואם אנחנו כן בטוחים מה, איזו המלצה קונקרטית של תזונאי לפציינט או לציבור אפשר להוציא מזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות טובות וראויות למחקר. לפי הרציונל שלך לקופות החולים או למצער לחברות הביטוח יש אינטרס עצום לחקור את זה- אבל נאדה. כשאני קורא את הערך בויקירפואה סוכרת בקרב עדות בישראל אני רואה, בצד הנתון הפנטסטי ששיעור הסוכרת בארץ גדול פי 4.7 בקרב עניים יחסית לאלה שאינם עניים(!), בעיקר ביקורת על העדר מחקרי רוחב. על הדמיון בין המטבח התימני למטבח האתיופי עמדו רבים וטובים אבל בהעדר מידע מדעי איכותי נכנסים בדלת הראשית הסברים מתחרים שאמנם מתארים את השינוי בתזונה של התימנים - מדוחן לחיטה, מטחינת ריחיים לקמח לבן, ממחמצת שאור לשמרים, מסוכר גלמי לסוכר מזוקק, מסמנה למרגרינה, ומג'עלה לממתקים, אבל מפרשים אותו במונחי יין ויאנג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לפי הרציונל שלך לקופות החולים או למצער לחברות הביטוח יש אינטרס עצום לחקור את זה- אבל נאדה." מה נאדה? לא מפסיקים לחקור את זה! חוקרים את זה אמנם לא המבטחים, אלא האקדמיה והרופאים והתזונאים, אבל לא ברור שלמבטחים יש מה להוסיף כאן. ("זה" - הקשר בין תזונה לבריאות, ובין הרגלי חיים לבריאות. האם אתה חושב שהשאלה האתיופית-תימנית [והיפנית בארה"ב, ועוד ועוד] מצדיקה מחקרים ספציפיים שאף אחד לא עושה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה- בדיוק סוכרת בתימנים ואתיופים. אני חושב שהאינטרס של חברות ביטוח החיים להקטין את השיעורים השערורייתיים של סוכרת בעדות האלה לאור הפוטנציאל המקורי הקרוב לאפס אינו בר הכחשה (הא הא). ושהשאלה האתיופית-תימנית מצדיקה מחקרים ספציפיים שאף אחד לא עושה זה לא משהו שהמצאתי אלא חוזר שוב ושוב לאורך כל הקישור שהבאתי. " לא ידוע עד כמה מכתיבים מִשְׁתַּנים אלה את השכיחות השונה של המחלה בקבוצות האתניות השונות ומה חלקם של התבנית הגנטית, הסביבה התרבותית ומנגנוני הטיפול הפנים-קהילתיים. בשל הסתייגות זו, המידע הקיים בארץ על סוכרת בעדות ומגזרים שונים הוא מצומצם ובעיקר מוגבל." "חקר מדוקדק של מחלת הסוכרת וההתמודדות עמה במגזרים השונים בארץ יכול להוות כלי ללימוד הפתולוגיות השונות הגורמות לסוכרת והפגיעה הייחודית שנגזרת מכך. לחוקר את הנושא יש מדדים רבים להערכה ולמעקב, הטמעה, ביצוע ותוצאות. בנוסף לשיפור איזון חילוף החומרים, החשוב מאד כשלעצמו, חקר סוכרת במגזרים מאפשר זיהוי של פערים בתוך החברה הישראלית ואף יכול לשמש כְּכָר לניסוי דרכים הולמות להתמודד עם האתגרים." "קיימות מעט עבודות של גופים מערכתיים כמשרד הבריאות או מבטחים רפואיים - קופות החולים, שהם בעלי היכולת לבצע השוואה רוחבית אמינה בין המגזרים השונים במדדים מדידים כגון נתוני תחלואה, שיעור סיבוכים, צריכת שירותים ותמותה. העדר מידע על מגזר, מוצא ונתונים חברתיים-כלכליים כהשכלה ברישומי המבטחים, מהווה מכשול מהותי לקבלת מידע איכותי על קבוצות מיעוט." לאיגוד חברות הביטוח בישראל יש קרן מחקרים בענייני ביטוח רכב חובה (תאונות דרכים). אני חושב שכדאי להם להקים גם קרן מחקרים בענייני סוכרת. נראה לי שאם תגלה למה לא הקימו עד היום קרן כזאת תקבל תשובה לשאלה המקורית שלך שהתחילה את הפתיל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בארץ פחות, אבל שמעתי/קראתי כבר מזמן שהתופעה של מהגרים מסין/יפן/קוריאה וארצות מזרחיות אחרות לארה"ב שחווים עלייה משמעותית באחוזי הסכרת היא מוכרת וידועה, ומשמשת כרקע למחקר תזונתי ובריאותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר, סבאבה, ואיפה המסקנות המעשיות? ההמלצות של ארגוני הבריאות "תאכלו הרבה סושי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה בסבלנות בדיוק כמוך1. 1 טוב, אולי עם קצת יותר סבלנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנות שאומרות ''איכלו פחות פחמימות בעלות ערך גליקמי גבוה, שמרו על משקל תקין והרבו בפעילות גופנית'' ידועות זה מכבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד מכבר - פסוק יט אבל מה עם היפנים והתימנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם העלו את צריכת הסוכר, עלו במשקל ו(לפחות אצל ההתימנים) אורח החיים שלהם נעשה יותר יושבני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז צריכת סוכר כן משפיעה על הבריאות? איפה ירדן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לפי וורן באפט (5 פחיות קולה ביום, הראשונה בארוחת הבוקר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וצ'רצ'יל, כידוע, עישן סיגרים עד גיל 90. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא הסתמכו רבים כל כך, הרבה כל כך, על מעטים כל כך1. 1 כדי לאשר את התיזה המחקרית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בעיירה היו שני תאומים, יענקל ומוטל. יענקל עישן כמו קטר, שתה כמו מוז'יק, זלל כמו הבן המפונק של הפריץ ושלח ידיים לכל אשה שעברה ברחוב, ומת בגיל 97 כשעגלה דרסה אותו ברחוב. מוטל לא עישן, שתה לכל היותר חלב, כמעט לא נגע באוכל, וחי בבית עם אמא שלו בלי להסתכל על אף בחורה - ומת בגיל חצי שנה מדלקת ריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח שמוטל היה מעשן פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת רק השערה לגבי גורם אפשרי לשינוי הדפוס. מאחר וקשה לערוך ניסויים מבוקרים בבני אדם לבדיקת הנושא תמיד קימת האפשרות שגורם אחר הוא האשם (מי יודע, אולי אוכלוסיית חיידקי המעי השתנתה, אולי זיהום האויר, אולי...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. כמו באמנות לחימה, הכנעת את היריב (אני) תוך ניצול כוחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוכרת יכולה להגרם על ידי אכילת מאכלים רווי פחמימות שאינם סוכר ממש, יתכן הרבה יותר מאשר אכילת סוכרים ממש. פחמימות ממאכלים רוויי פחמימות שאינן סוכרים ממש - הן סוכר מוסווה. הגוף יכול להמיר מהר מאוד פחמימות שאינן סוכר לסוכר. היו לי במשך שנים מכות קשות של צרבות, עד ששיערתי שזלילת פיתות היתה הסיבה: הפיתות נמסות מהר מאוד במערכת העיכול והופכות לסוכר, ההשערה שלי היתה שמדי פעם התיישבו אצלי במערכת העיכול חידקים חובבי סוכרים והם היו חוגגים על הפיתות. לאור ההיפותזה שלי - הפסקתי לחלוטין אכילת פיתות והצרבות נעלמו לחלוטין ב- 12 החודשים האחרונים. קשה לי לראות הסבר אחר לקשר בין הפיתות לצרבות מלבד השערת הסוכר שנוצר מאכילת פיתות. אני מהמר על כך שעניים זוללים המון לחם, פיתות, ותפוחי אדמה - משום שאילו מאכלים זולים. עני שאוכל כיכר לחם ליום מכניס לדם שלו כמות אדירה של סוכר שכנראה עולה פי כמה מכמות הסוכר שהוא מקבל ממשקאות מומתקים בסוכר או מממתקים. כל הדברים שאמרתי מוטב שיחקרו יותר מחקר עדות. מחקר כזה הוא פשוט מאוד: כל מה שצריך לעשות במחקר הוא למדוד סוכר בדם/שתן בצמידות לצריכת פחמימות שאינן סוכרים על ידי אינדווידואל ניבדק. שיתון מיידי בלי לשנות את משק הסוכר בגוף - אפשר לייצר על ידי שתיה מרובה נטולת סוכרים, נניח שתיית מים מינרלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין סוכר בשתן (אצל אנשים שאינם סוכרתיים). 2. לא רבים יודעים זאת, אבל לחם לבן הוא בעל אינדקס גליקמי גבוה משל סוכר לבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה כל כך בטוח לגבי גודלו של הפיל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה התפריט שלו מה חסר ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ההמלצות- עד כה אכן היה חוסר יציבות עצום בהמלצות הרופאים, ולא ברורה לי הסיבה לכך. האם מיהרו להמליץ על התנהגות מסוימת בטרם התברר הקשר הסיבתי, ואם כן, האם משום שהמחקרים היו לקויים? למשל ההמלצות בעניין צריכת כולסטרול: בשנת 1984 (לפני שלושים שנה) התכנס ה National Health Institute במטרה להפחית ולמנוע מחלות לב. הנה המסקנות המהפכניות דאז (הדגשים שלי): "רמת כולסטרול גבוהה בדם היא אחד הגורמים העיקריים למחלת לב כלילית. נקבע מעל לכל ספק סביר שהפחתת רמות כולסטרול בדם גבוהות בעליל (במיוחד LDL) תפחית את הסיכון להתקפי לב בשל מחלת לב כלילית. הדבר הוכח באופן חד משמעי בגברים עם רמות כולסטרול גבוהות בדם, והרבה ראיות מצדיקות את המסקנה כי הגנה דומה תהיה מוענקת לנשים עם רמות גבוהות. לאחר בדיקה מעמיקה של ראיות גנטיות, ניסיוניות, אפידמיולוגיות, וראיות ניסוי קליניות, אנו ממליצים על טיפול באנשים עם רמות כולסטרול בדם מעל האחוזון ה -75 (25 האחוזים העליונים של הערכים). יתר על כן, אנו משוכנעים שרמת הכולסטרול בדמם של רוב האמריקנים גבוהה באורח לא רצוי, במידה רבה בגלל התזונה שכוללת צריכה גבוהה של קלוריות, שומן רווי וכולסטרול. במדינות שבהן דיאטות פחותות במרכיבים אלה, רמות הכולסטרול בדם נמוכות יותר, ומחלת לב כלילית פחות נפוצה. אין ספק ששינויים מתאימים בתזונה שלנו יפחיתו את רמות כולסטרול בדם. נתונים אפידמיולוגיים ויותר מתריסר מחקרים קליניים מאפשרים לנו לחזות במידה סבירה של ביטחון שצעד כזה יספק הגנה משמעותית מפני מחלות לב כליליות". וההמלצות: "1. לטפל באופן אינטנסיבי באנשים עם רמות כולסטרול בדם בסיכון גבוה (ערכים מעל אחוזון 90) באמצעים תזונתיים תחת הדרכתו של רופא, דיאטנית, או מקצוע בריאות אחר. אם התגובה לדיאטה אינה מספקת, יש להוסיף תרופות מתאימות למשטר הטיפול. הנחיות לילדים הן שונות במקצת, כפי שנדונו בהמשך. 2. מבוגרים עם רמות סיכון מתון של כולסטרול בדם (ערכים בין ה -75 והעשירונים 90) יטופלו באופן אינטנסיבי באמצעים תזונתיים, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון נוספים. רק לחלק קטן מהם צריך לתת טיפול תרופתי. 3. לכל האמריקאים (למעט ילדים מתחת לגיל שנתיים) מומלץ לאמץ דיאטה המפחיתה את צריכת שומן מהרמה הנוכחית של כ -40 אחוזים מסך הקלוריות עד 30 אחוזים מסך הקלוריות, להפחית את צריכת השומן הרווי לפחות מ 10 אחוזים מסך קלוריות, ולהגביר את צריכת השומן הרב בלתי רווי, אך לא יותר מ -10 אחוזים מסך קלוריות, ולהפחית את צריכת הכולסטרול היומית ל250 עד 300 מ"ג או פחות. 4. צריכת הקלוריות הכוללת תופחת, במידת הצורך, כדי לתקן השמנה ותותאם לשמור על משקל גוף אידיאלי. תכנית של פעילות גופנית סדירה ברמה מתונה תהיה מועילה בהקשר זה. 5. אצל אנשים עם רמות כולסטרול גבוהות בדם, תינתן תשומת לב מיוחדת לניהול של גורמי סיכון אחרים (יתר לחץ דם, עישון סיגריות, סוכרת, וחוסר פעילות גופנית)." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שים לב שהאמירות החד-משמעיות דנות ברמת הכולסטרול - ובה בלבד. וכל הסעיפים שמקשרים את זה לתזונה כבר מנוסחים בלשון של 'במידה רבה' ו'במידה סבירה של בטחון' וחבריהם (אמנם נשמט להם איזה 'אין ספק ששינויים בתזונה וגו", אבל כבר די ברור שהוא לא נמצא בסעיף שמפרט תוצאות מחקרים חד משמעיות, יותר ניסוח לא מוצלח ולא מבוסס של הכותב, שאכן מתבסס מן הסתם על אמונתו שכך הדבר. עד כמה שידוע לי, הקשר בין רמות גבוהות של LDL למחלות לב כליליות תקף ומקובל גם היום, בשנת 2015. שים לב גם שבשנת 84 לא היתה אפשרות לטיפול תרופתי בסטטינים, כמו היום, ולכן זה לא מפליא שההמלצות דנות בתזונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הכל. הדגש שלי היה כפול- גם על ההמלצות שלא השתנו במשך שלושים שנה, ומן הסתם עמדו במבחן הזמן, וגם על אלו שכן, ולא (צריכת כולסטרול במזון). והשאלה- למה ארגון כל כך מכובד לא יכול היה להסתפק בהמלצות שמבוססות על התוצאות החד משמעיות והכניס גם את אלו שפחות מבוססות על מדע? הרי אם היה מסתפק במינימום הקשיח ביותר היה נמנע כל הרעש שמאפשר פקפוק ומכניס את ההסברים המתחרים הלא מדעיים להילוך גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל כשאתה גולש לאמונות המזון הפופולריות אתה מאד מתרחק מתחום המחקר המדעי והמלצותיו שאיתו התחלנו. אני בטוח שאתה לא מנסה להגן את השערת האפס שלך בטענה שרוב האמונות התפלות (מתוך מאה הגדולות) לא עובדות, הרי. אני דוקא חושב שהבסיס לתזונה סבירה לא מאד השתנה - תזונה מאוזנת, שמכילה שומנים, פחמימות וחלבונים במידה זו או אחרת, עם הרבה ירקות ופירות שיתנו ויטמינים ומינרלים הכרחיים ורצויים, עומדת בבסיס ההמלצות כפי שאני מכיר אותם מאז ומעולם1. על הדרך יש שינויי דגשים, שלטעמי חשובים ולטענתך זניחים, באיזון בין שומנים לפחמימות למשל. כדאי גם להזכיר, שבחלוף השנים גם מוצרי המזון הבסיסיים שאנחנו אוכלים משתנים, בעיקר מצרכי ייצור תעשייתי המוני יעיל יותר וזול יותר, ויש אפשרות ששינויים אלה אמורים לגרור בעקבותיהם גם המלצות שונות2. גם שינויים בצורת החיים יכולים לגרור המלצות שונות, והרי סביר מאד להניח שהמטבוליזם של חקלאי שעובד עבודה פיזית 40 שעות בשבוע והייטקיסט שיושב על עכוזו מול המחשב 40 שעות בשבוע3 יהיו שונים זה מזה. 1 שזה אומר כמובן כמה עשרות שנים אחורה. 2 למשל, אם בילדותנו בגלידות היו 15 אחוזי שומן והיום יש 40, או ירקות שמגודלים בשיטות חדישות מכילים כמויות שונות של ויטמינים מאשר בעבר. רק כדוגמא היפותטית. 3 סוג של בדיחה, לא נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תזונה מאוזנת, שמכילה שומנים, פחמימות וחלבונים במידה זו או אחרת, עם הרבה ירקות ופירות שיתנו ויטמינים ומינרלים הכרחיים ורצויים, עומדת בבסיס ההמלצות כפי שאני מכיר אותם מאז ומעולם." זה חלש מדי. מה גבולות הגזרה של "מאוזן", וכמה זה "הרבה"? בלי להיכנס לפרטים האלה, 99% מהאוכלוסיה ממילא אוכלת תזונה מאוזנת. ולא מסתפקת בזה, אלא דורשת המלצות קונקרטיות לשיפור. ואפילו שזה חלש וכמעט טריוויאלי, כמה מזה מבוסס? "על הדרך יש שינויי דגשים, שלטעמי חשובים ולטענתך זניחים, באיזון בין שומנים לפחמימות למשל." איפה אתה רואה שבעיני הם זניחים? ההפך, אני חושב שהם משמעותיים מאוד. השאלה היא האם הם תקפים, ודווקא בגלל שהם משמעותיים, השאלה היא מה אנחנו מסיקים מההשתנות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי אתה מעריך הרבה יותר את האוכלוסיה, כשאתה אומר ש99% ממנה אוכלים תזונה מאוזנת. על עצמי אני בקלות יכול לזכור תקופות שבהן רוב גבוה של הקלוריות שצרכתי היה מסוכרים ופחמימות למיניהן. מספיק שתחשוב על כמות הסוכר שצורך מי ששותה בעיקר משקאות ממותקים2. כשכתבתי שמבחינתך הם זניחים, התכוונתי שההשפעה שלהם והתוקף שלה זניח לשיטתך. לא שהשינוי עבור האדם שעושה אותו זניח. 2 אבא שלי לימד אותי שאמורים לשתות שני ליטר נוזלים ביום. שני ליטר קולה3 או מיץ תפוזים למשל, שיש בהם 45 קלוריות למאה גרם, נותנים 900 קלוריות יומיות מסוכר טהור. כמעט חצי מהכמות המומלצת לצריכה יומית מלאה. הנה הלך האיזון שלנו. 3 ומי שחושב שזו כמות מופרכת של קולה, לא ביקר מימיו במקדונלדס אמריקאי שבו יש רפיל (מילוי מחדש) חינם כרצונך למשקאות הקלים. אפילו לפני הרפיל, גדלי הכוסות המקוריים הם עצומים. (למתקשים: 32 אונקיות שקול לשני פאונד, ששקולים לכמעט ליטר קולה בכוס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
32 אונקיות של קולה... ה' oz לעמו יתן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם הפונז, ומעלה בתועבות דיאטניות כמו בורקס, ופלים ונמס בכוס למינהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין את השורה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט שכחתי את הדרך אגב: מה זו "השמנת יתר"? רופא ישראלי בכיר פרסם בעיתון לפני כמה חודשים כתבה קצרה ובה טען שמחקרים עדכניים מראים (והקהילה עדיין לא יודעת מה לעשות עם זה) שגרף תוחלת החיים כתלות ב-BMI הוא עקומת U, וזה לא מפתיע, אבל שנקודת האופטימום היא מה שנחשב (לפחות עד המחקרים האלה) למשקל-יתר קל, ושמה שנחשב מסורתית לתת-משקל קל הוא גרוע כמו משקל-יתר קשה. וגם זה (פרשנות שלי, לא מה שהוא כתב) רק קורלציה. גם אם זה נכון לא נובע מזה בהכרח שהתערבות תזונתית לכיוון כזה או אחר מועילה. אבל אם זה נכון זו כן בשורה קשה לכמה המלצות תזונתיות מקובלות. לא טוען שאתה טועה (אתה כמובן יכול לסייג למשקל-יתר קשה), אבל תראה מה קורה אפילו למה שנראה כדוגמה קלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ"ג, מה פתאום גול עצמי? מה זה בכלל קשור ל"חדשות" הכולסטרול? מחקר האחיות זה מחקר אפידמיולוגי שהתחיל בשנות ה-70 ונמשך עד שנות ה-90, ולפי המחקר הזה כמו לפי מחקרים אחרים יש קשר בין צריכת כולסטרול לכולסטרול בדם. במחקר האחיות ניתחו את הנתונים וניסחו רף של 105 מ"ג כולסטרול לכל 1000 קלוריות, שמעל זה הצריכה היא מסוכנת. זה מחקר מפורסם, מצוטט הרבה, אלה הנתונים של המחקר אלה המימצאים שלו. בהרצאה של 2012 גרגר סיפר בין היתר על המחקר הזה. דיברנו על דיבנקרים מטומטמים ולא על כולסטרול, החשוב הוא שהדיבנקר לא הבין מה גרגר אמר, לא הבין את החישובים, וכתבת מאמר מטומטם. כמו שאמרתי. אבל רצית הוכחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הדיבנקר לא הבין את החישובים, שלפי 105 מ"ג כולסטרול לכל 1000 קלוריות זה בסדר גודל של ביצה ליום, ועבור רוב האוכלוסיה ביצה זה מעבר לרף. זה מה שגרגר אמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית אותי פרנואידית באמת, אני פוחדת שלא תבין: גרגר אמר שזה מה שכתוב במחקר האחיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר שאליו קישרת אותם נתונים מופיעים די במפורש. אנחנו מסכימים שגרגר טען, בהתבסס על אותו מחקר, ש"צריכה כמות של רמת כולסטרול שמתקבלת מאכילת ביצה אחת ביום מקצרת את תוחלת החיים של נשים כמו עישון 5 סיגריות ביום ל-15 שנים"? ביצה אחת ליום היא מתחת לסף של 105 מ"ג כולסטרול ל־1,000 קלוריות (בהנחה של צריכה של מספר סביר של קלוריות ביום). במאמר מתייחסים לנקודה הזו כ"ניואנס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלת"ק. קראתי רק את התגובה הזאת. שלום לך, ג'וד. אניח שאני מדבר עם אישה. אשמח להיות מתוקן במידת הצורך. אני "האלמוני המסתורי" שכתב את מאמר ההפרכה. אני רואה שהמילים החדות שלי במאמר הזה קצת הכעיסו אותך, ואנסה להיות עדין הפעם כשאני מגיב לה שכתבת עלי. אתחיל במה שבאמת חשוב. נתת דוגמא ספציפית למשהו שגוי שאמרתי על גרגר - הכולסטרול בביצים ממאמר האחיות. ראשית, אכן טענתי שגרגר טועה בטענה שהוא אומר שצריכת ביצה אחת ביום מזיקה לאדם. מחקר האחיות לא תומך בטענה הזאת. שנית, וחשוב מזה, את טועה שזאת נקודה פעוטה. אכן, לבדה, הטעות הזאת חסרת משמעות ופעוטה. יחד עם הפסקה הבאה, שמופיעה *במפורש* במאמר שלי, העובדה הזאת מבהירה למה אני חושב שמייקל גרגר מוטה אידיאולוגית: "בטעות הראשונה שלו, גרגר התעלם מניואנס במחקר שקריטי לקייס שלו. הוא טען שצריכת ביצה אחת מסוכנת לבריאות ושצריכת ירקות מועילה לבריאות. בפועל, הסתכלות על מחקר האחיות של הרווארד מבהירה שהמלצות משרדי הבריאות ברחבי העולם – לצרוך הרבה ירקות בתזונה וגם מידה מדודה של מוצרים מחיות – דווקא קרובות למסר שעולה ממחקר האחיות. גרגר הסיק מסקנה שחורגת מהמקור עליו הוא לכאורה מתבסס, וכאן השגיאה שלו. הטעות הזאת עומדת לחזור על עצמה לאורך ההרצאה." אדגיש את המילים החשובות: "הטעות הזאת עומדת לחזור על עצמה לאורך ההרצאה". כל הפואנטה של המאמר שלי היא להדגים שגרגר מעוות מחקרים בצורה מוטה אידיאולוגית באופן שיטתי - שוב ושוב, תמיד לכיוון הוקעת צריכת המזון מחיות. זאת למרות שהמחקרים האלו *תומכים* בעמדת הקונצנזוס בקרב ארגוני בריאות, העמדה שמוצגת בפסקה ציטטתי. אף אחד לא מערער על החשיבות של מוצרים מן הצומח בתזונה. אף אחד לא חושב שאפשר לטחון שתי ביצים ביום, ארבע קבבים ואפס ספורט ולהינות מחיים בריאים ומאושרים. ועדיין, הראיות, כולל המחקרים שגרגר עצמו מציג, תומכים לחלוטין בטענה שצריכת מוצרים מן החי במשורה היא בסדר גמור (למעשה, ההמלצות שלהם לעתים קרובות מנוסחות באמצעות אותה אמת מידה שבה השתמשו במחקר האחיות - יחידת מידה פר צריכת קלוריות יומית). הקהל של גרגר לא שומע את זה בהרצאה הזאת, אלא את ההפך הגמור. בקיצור, גרגר הרוויח את הביקורת ביושר, והמאמר לדעתי מדגים את הטענה שלי היטב עם שפע דוגמאות. אך אין הנחתום וגו'. אם את רוצה לתפוס אותי בטעות מביכה, את יותר מוזמנת לחפש דוגמא אחרת. אשמח לתקן. אחרי שהבהרתי את עמדתי בנושא החשוב הזה, אעבור לכמה נושאים קצרים - אני לא סובל את האתר של פינת החי - מן הסתם שאני לא כותב אותו. בנוסף, מהזיכרון העמום שלי, סגנון הכתיבה של "פינת החי" שונה לחלוטין משלי, כך שלא ברור לי איך בכלל אפשר להתבלבל. - *מעולם* לא טענתי שגרגר שקרן או טיפש. אם הבנת את זה ממשהו שכתבתי, אני עכשיו מתקן את הרושם הזאת במפרש: אני לא חושב שגרגר שקרן או טיפש. הוא למד רפואה, לכל הרוחות, כך שטיפש הוא בטוח לא. יש תהום עמוקה בין "הוא טועה" ובין "הוא משקר" ו"הוא טיפש". אני טוען רק שהוא טועה. - אני לא עובד סוציאלי. ההכשרה שלי היא בביולוגיה וביוכימיה. זה *לא* צריך לגרום לך לחשוב שאני צודק או טועה. תעריכי את דבריי לחיוב או לשלילה לפי תוכנם והמקורות שנתתי להם בלבד. - אני לא גר בקיבוץ ומעולם לא גרתי באחד. - השם המלא שלי נמצא במרחק גוגל אחד ממך או ביקור באחת הרשומות בבלוג שלי שבראשו מתנוססת הפניה לחשבון הפייסבוק האישי שלי. מסתבר שאני לא כזה "מסרב להזדהות בשמי". - יש שפע דוגמאות במאמר שלי למחקרים שאומרים X בעוד שגרגר אומר בשמם Y. מדבריך נראה שאת חושבת שדוגמת הכולסטרול הוא הדוגמא היחידה. - את צודקת שהטון שלי כלפי גרגר סרקסטי. עם זאת, אני חושב שהמאמר שלי הדגים היטב *שהתוכן* מדויק, גם אם את לא אוהבת את הטון שבו הוא הובע. כלומר, אני חושב שהמאמר הדגים היטב את המסקנה שלו (וכפועל יוצא, שגרגר לא משהו בהבנת הנקרא, לפחות כשמדובר בקריאת מחקרי הקשורים לאידיאולוגיה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך, צר לי אבל אני לא נוהגת לקרוא מחקרי דיבנק, כי אני עסוקה בקריאת מחקרים. קראתי די מהמאמר שלך, הטעות התמימה או המכוונת שלך על ההתחלה היא מספיקה :-) לאור זה האבחנה שלך שגרגר "הוא לא משהו בהבנת הנקרא", נשמעת אבסורדית עוד יותר. אם תסלח לי. גרגר הוא אדבוקט של תזונה צמחית, ועבודתו מתרכזת במחקרים על יעילותה מול תזונה מהחי. זאת העבודה שהוא עושה באתר שלו, הוא סורק את כל המאמרים בנושא, אלפי מאמרים בשנה בעזרת הצוות שלו, ומתצמת מתוכם את הדברים החשובים, החדשניים והמעשיים ביותר. זאת מהות עבודתו, סריקת מחקרים. ובקליפים ובהרצאות השנתיות הוא כמעט לא מביע דעה, רוב ההרצאה אלה ציטוטים ממחקרים ומאמרים, והסברים של מחקרים לאדם הפשוט. בנוסף, בניגוד למה שהצטייר בעיניך, המחקרים באופן גורף מצביעים על יתרון של תזונה מהצומח על פני תזונה מהחי, מצביעים על ספקטרום של שיפור בריאות ככל שמורידים תזונה מהחי. אין, לא בשום צורה משמעותית, מחקרים שמראים אחרת. (מלבד מחקרים של התעשייה, כמו המחקר על דיאטת BOLD שמוכיח כביכול שאכילת סטייק מורידה כולסטרול) אתה מוזמן להוכיח אחרת. בוודאי שאפשר לחיות טוב גם עם אכילת חיות, אם מישהו רוצה, אבל לא בזה אנחנו דנים, אנחנו דנים בגורמי סיכון. זאת מהותו של מדע התזונה. חייה בטוב אני משאירה לך חוברת של קייזר פרמננטה, קופת החולים הגדולה ביותר בארה"ב, שלה יש אינטרס כלכלי ברור שהמבוטחים שלה לא יחלו כי אז היא מפסידה עליהם. מבוטחים יקרים, תעברו לטבעונות אז אולי הם יודעים משהו שאתה לא יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" אין, לא בשום צורה משמעותית, מחקרים שמראים אחרת." למה את טוענת את זה, לאחר שכבר הראיתי לך מחקרים כאלו? "אני משאירה לך חוברת של קייזר פרמננטה, קופת החולים הגדולה ביותר בארה"ב, שלה יש אינטרס כלכלי ברור שהמבוטחים שלה לא יחלו כי אז היא מפסידה עליהם" למה את שוב חוזרת על דברים לא נכונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום שוב, ג'וד. טענת קודם שלל ביקורות לגביי באופן אישי. חשוב מזה בעיני, ביקרת משהו ספציפי בתוכן של המאמר שכתבתי על גרגר. עניתי באופן ענייני כמיטב יכולתי, ואני חושב שעשיתי עבודה טובה. בהחלט מצופה ממך להגיב לזה בטיעון מסודר. התגובה שלך לא עונה על הציפיה הזאת בשום צורה שהיא. הרשי לי לתאר איך התגובה שלך נראית מהפרספטיבה של מי שרוצה לנהל דיון ענייני: - בפועל, התחלת בסירוב מוחלט לענות לדבריי, בנימוק הביזארי הבא: לא קראת את המאמר שלי. נותר רק להרים גבה ולתהות איך את רוצה שיקחו את דבריך ברצינות, כשאת הלכה למעשה מודה שלא טרחת לקרוא את המאמר. - על הסירוב הזה הוספת את הרמיזה שהוא לא שווה את הטרחה שלך כי את עסוקה בלקרוא מחקרים. זאת היתה הערה די מתנשאת שלא הוסיפה לדיון הזה דבר. נו, גם אני מבלה שעות ארוכות כל יום בקריאת מחקרים, והנה אני מקפיד לנהל בכל זאת דיון ענייני ולא לבקר דברים שלא קראתי. הערת קודם על רמת הגנון של הטיעונים שלי. טלי קורה בבקשה. - אף על פי שהסברתי מדוע הביקורת שלך שגויה, את *ממשיכה* ממשיכה להאשים אותי בביצוע טעות, בשוגג או בזדון. כל זה בזמן שאת לא טורחת להגיב להסבר שקיבלת. - עברת לתאר באריכות את גרגר ופועלו, כאילו כל המאמר שלי *שהוא נושא הדיון ביננו* לא מדגים שמה שאמרת עליו צריך להילקח בעירבון מוגבל. - טענת שלל טענות על מצב ספרות המחקר במדעי התזונה והוספת הפניה לקייזר פרמננטה. מכל מה שאמרת, ממש לא ברור איך זה הופך את גרגר לאדם שהטה פחות את מחקריו וזה בוודאי לא מבהיר איפה הטעות בביקורת שלי עליו. אחרי הכל, הטענה שלו שבה את עצמך התמקדת לא קשורה לאף אחת מהטענות החדשות שהוספת. לסיכום: לא הגבת באופן ענייני וממוקד על נושא הדיון. עשית כמיטב יכולתך להסיט את הדיון ביננו לנושאים אחרים, תוך כדי שאת מנסה להפציץ אותי בטענות חדשות. אני לא משחק את משחק ה"מי רוצה לצאת צודק פומבי באינטרנט". רוצה דיון אמיתי ומפרה? בבקשה. נהלי אותו בצורה עניינית וממוקדת. קיבלת ממני סט של טיעונים. בבקשה השיבי *להם* באופן ממוקד, התמקדי בעיקר והתעלמי מן הטפל. נושא הדיון הוא גרגר, טענה אחת ספציפית שלו והביקורת שלך על מה שאמרתי עליה. אמחל על "כבודי" ואזניח את שלל ההאשמות האישיות שלך עלי ממקודם. במאמר מוסגר: ממולץ שתקראי את המאמר שלי לפני שאת מנסה לבקר אותו שוב. רוצה דיון ענייני שכזה? אשתף פעולה בשמחה. לא רוצה? דבריי בעיני עומדים, לא משנה כמה טענות חדשות תערימי, הם לא יסיחו את הדעת מהשגיאות שדבריי חשפו. בהצלחה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב שלום לך אלמוני, אנסה לענות לך סעיף סעיף, נראה כמה זמן אחזיק מעמד. ולא תתנגד שאכתוב בסגנון הדיבור שלך, נכון? אז אנסה. בעל האג'נדה האלמוני ממשיך בלהט דמגוגי וחוסר הבנה, אבל בטחון גמור שהוא יודע על מה הוא מדבר וכל האחרים לוקים בהבנת הנקרא. נעשה סדר. 1. לפי מחקר האחיות רף הסיכון לצריכת כולסטרול הוא 105 מ"ג לכל 1,000 קלוריות. אדם ממוצע צורך 2,000 קלוריות ליום, ולכן הרף שלו הוא 210 מ"ג כולסטרול. בביצה ממוצעת יש כ-212 מ"ג כולסטרול. לכן גרגר אומר שלפי מחקר האחיות ביצה ליום עוברת את רף הסיכון. אבל בעל האג'נדה כותב: >>"גרגר פשוט מתעלם לחלוטין מאיך שצריכת כולסטרול "גבוהה" מוגדרת במחקר האחיות (שקר)... ומציג את תוצאות המחקר כאילו צריכת כמות כולסטרול זעומה מסכנת חיים, אף על פי שזה שולק את הביצה שלו. בביצה ענקית יש 234 מיליגרם כולסטרול. צריכת הקלוריות המומלצת לי היא כ-2,600 קילו-קלוריות ביום. חשבון פשוט אומר שכל עוד אצרוך בערך כמות קלוריות כזאת, אוכל לצרוך עד 273 מ"ג כולסטרול ביום בלי לסכן את עצמי (זה בעיניו נתון שממוטט את הקרקע מתחת לגרגר) " כלומר בעל האג'נדה לא נופל בתוך הממוצע, והרף שלו הוא לא ביצה כמו שגרגר אמר אלא ביצה וקצת. וזאת חתיכת ניגוח! שיטה מדעית מקובלת בפסיאודו מדע. 2.>> "השגיאה השניה מבהירה שיש לנו עסק עם אדם שנראה חסר מושג קלוש בנושאים עליהם הוא מדבר. על המסך הופיע צילום של מאמר שפורסם American Heart Journal ועליו ציטוט לכאורה (ראו תמונה) מתוך המחקר שגרגר הקריא בקולו החביב (דקה 3-4): "במחקר ענק מהשנה שעברה, רוב הלוקים בהתקפי לב היו בעלי רמות כולסטרול תקינות, כך שההנחיות לא מחמירות מספיק כדי לצמצם את הסיכון להתקפי לב". הציטוט לא מופיע במחקר שמרוח על הרקע (Javed et al., 2010). זה לא מפתיע, כי המחקר הזה לא קשור לדברים עליהם מברבר גרגר. הוא בחן את תדירות השימוש בתרפיה שמורידה את רמת הכולסטרול בחולי לב שאושפזו בבתי חולים עקב אירוע לב. גרגר היה יכול היה לשים מאחור צילום מתוך "בבא" של שי צ'רקה וזה לא היה שונה ממה שהוא עשה בפועל" רק אדם שאין לו מושג קלוש על מה הוא מדבר יכול לכתוב דמגוגיה ילדותית בכזה בוז וכזה להט, על איזה שקופית מופיעה באיזה טיימינג, ולחשוב שזה מה שנקרא ניגוח מדעי. גרגר דיבר על כך שרמת הכולסטרול שנחשבת תקינה אולי אינה תקינה אחרי הכל, כי לרוב האנשים שמתאשפזים בגלל התקפת לב יש כולסטרול ברמה התקינה. הציטוט שגרגר מראה בשקופית ומקריא הוא מפי החוקר Fonarow בראיון שנערך איתו "כמעט 75% מהחולים שלקו בהתקף לב היו בטווח המומלץ של LDL, מה שאומר אולי שההנחיות הנוכחיות אינן נמוכות מספיק" הראיון עם פונרו נערף בעקבות מחקר שעשה על רמת הכולסטרול ב- 136,905 אשפוזים בעקבות התקפת לב. תוצאות: "לכמעט מחצית מהמאושפזים היה LDL<100. לפחות מרבע היה LDL>130...מימצאים אלה מציגים את התמונה של רמות הליפידים בחולים שאושפזו בעת האחרונה עם אירוע לב. מימצאים אלה עשויים להוסיף תמיכה להמלצות החדשות להוריד עוד יותר את רמת ה-LDL." פונרו חתום על מחקרים קודמים בנושא כולסטרול שנערכו בשיטה דומה, ואחד המחקרים מופיע כרקע בשקופית אצל גרגר. אבל בעל האג'נדה לא הצליח למצוא את הראיון הזה, או לא הצליח להבין מה הקשר, מה שהוביל אותו למסקנה ההגיונית היחידה שהבעיה היא לא אצלו חלילה אלא אצל אחרים. 3. "אך זאת לא תשובה שסיפקה אותי. עדיין סיקרן אותי לדעת כמה מתוך הלוקים בהתקף לב היו בעלי רמות כולסטרול תקינות. על פי המלצות התוכנית הלאומית האמריקאית לחינוך לגבי כולסטרול, מומלץ לשמור על רמת כולסטרול HDL (הכולסטרול ה"טוב") מעל ל-60 מיליגרם לדיציליטר ועל רמת הכולסטרול LDL (הכולסטרול ה"רע") מתחת ל-100 מיליגרם לדציליטר. מחקר שפורסם ב-2009 ניתח את רמת הכולסטרול של יותר מ-100 אלף בני אדם שאובחנו עם מחלת לב כלילית כשאושפזו בבית חולים (Sachdeva et al., 2009). רמת הכולסטרול היתה נורמלית בכ-4 אחוז מהמטופלים בלבד. ביותר מ-95 אחוז מהמאושפזים, אחוז מדהים, רמת הכולסטרול חרגה מהרמות המומלצות. אופס, גרגר. " אולי נסלח הפעם למתקשה בקריאה, כי הוא לא הבין שהציטוט והנתונים הם מתוך מחקר. אז פשוט נשלח אותו להתווכח עם פונרו על המימצאים שלו. 4. "זה לא סוף ההנפצות. מיד אחרי כן (דקה 4-5), גרגר אומר ש"כפי שכתב עורך כתב העת המדעי אמריקן קרדיולוג'י, כבר לפני עשור, הגיע הזמן לעבור מהפחתת סיכון למניעת סיכון למחלות לב. אנחנו לא רוצים סיכון נמוך, אנו רוצים אפס סיכון". סנטימנט חזק שמגובה במאמר מערכת שנראה חזק לא פחות (Roberts, 1999). עם זאת, הסנטימנט כבר לא רלוונטי. מאמר המערכת הזה טוען שרמות כולסטרול LDL ("הכולסטרול הרע") נמוכות מ-100 מיליגרם לדציליטר ימנעו מחלות לב, ולא רק יורידו את הסיכון להן. זאת בדיוק ההמלצה של רשויות הבריאות בארצות הברית מ-2004. זה משעשע שגרגר מנגח את המדיניות הנוכחית שלהן באמצעות מאמר מערכת שתומך באותה מדיניות בדיוק. אני מקווה שהוא אוהב לאכול נסורת, כי הוא חותך את הענף עליו הוא יושב" מה בעל ההנפצות רוצה להגיד בבליל הזה ועל מה הצהלה, נראה שהוא בעצמו לא יודע. ההמלצות של רשויות הבריאות בארה"ב הן להורדת כולסטרול על ידי נטילת סטטינים, והטווח שנחשב תקין הולך ויורד. אין פה ויכוח. גרגר בעד זה, הוא רק אומר לעשות את זה ללא סטטינים. 5. >>"יותר מזה, על פי גרגר רמות הכולסטרול בדם של כולנו צריכות להיות זהות לאלו של "הטבעוני הממוצע", לו יש רמת כולסטרול כוללת בדם של 150 מיליגרם לדציליטר. אחלה. אולי מגיעה מחמאה לטבעונים שכקבוצה נהנים מממוצע כולסטרול מעולה. רק "אולי" מגיעה להם מחמאה ולא בטוח, כי מאמר המערכת ממנו גרגר שלף את הטענה הזאת לא נתן לה מקור (Roberts, 1999). הטענה הזאת לא מספיקה בפני עצמה. אפילו אם גרגר היה מראה שלכל אחד ואחד מהטבעונים בעולם יש רמת כולסטרול נפלאה, זה לא היה מעיד על כך שאי אפשר להגיע לאותה רמה בלי להיות טבעוני"" טוב, אי הבנת הקריאה, השמיעה, הפענוח וההבנה שוברת שיאים. זה ציטוט מהמאמר של ויליאם רוברטס, העורך הראשי של ה American journal of cardiology, ובעל המאמר It’s the cholesterol, stupid! לא ברור מה הקושי להבין את זה, כי זה מופיע מילה במילה בשקופית, אבל לבעלי האג'נדות הפתרונים. For plaque progression to cease, it appears that the serum total cholesterol needs to be lowered to the 150\\dl area. In other words the serum total cholesterol must be lowered to that of the average pure vegetarian. Because relatively few persons are willing to abide by the vegetarian lifestyle, lipid lowering drugs are required in most to reach the 150 mg/dl level. ובעברית:כדי שהפלאק יפסיק להיבנות, נראה שרמת הכולסטרול בסרום צריכה לרדת לתחום ה 150. במילים אחרות רמת הכולסטרול הכללי בדם צריכה לרדת לרמה של צמחונים מוחלטים (מן הסתם הוא מתכוון לטבעונים). -------------- זה היה מעל ומעבר ואני עוצרת כאן ברשותך ולא ממשיכה לקרוא הניגוח הזה, מקווה שתסלח לי. חן חן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בויכוחים האלה כל כך הרבה להט אישי שקשה לי להאמין באובייקטיביות של הטענות שמושמעות. ממתין לבינה מלאכותית (ווטסון?) שתעשה קצת סדר באופן באמת בלתי תלוי. אולי ימליצו על תזונה משקע חשמלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא תקרא בעצמך? :-) זה הפתרון שעובד בשבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בתור הדיוט אין לי את הכלים להבין מחקרים מקריאה ישירה. 2. בטוח שההטיות האישיות שלי ישחקו תפקיד (אם אני רוצה לאכול בשר אז באופן בלתי מודע אני אתן יותר משקל למצדדים בבשר). 3. אני גם קצת ספקן לגבי ההדירות של מחקרים כאלה. האם התוצאות משתחזרות כאשר עושים שינוי קטן בתנאים? שמעתי על קבוצת חוקרים בביולוגיה שהחליטו לנסות לשחזר מדגמית תוצאות שהופיעו במאמרים מדעיים מובילים, והקורלציה בין התוצאה בשחזור לבין התוצאה המקורית היתה מאוד מאוד נמוכה. וזה כאשר מדובר על ניסויים בסביבה מבוקרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמוציות הן בשמיים, הדיבנקים היסטריים, חסרי טעם ואלימים ממש, ואנשים עוד מאמינים שאכילת הבשר שלהם לא נובעת ממערכת האמונות שלהם. מאמינים שרק טבעונים באים עם אידיאולוגיה לשולחן, ולא מרגישים את עוצמת האידיאולוגיה הקרניסטית. אצל טבעונים אפשר להבין את הלהט כי מדובר על אכזריות, אבל ממה נובע הלהט האידיאולוגי של אוכלי הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שניכם כותבים דברים לא נכונים. 1ב. הקטע הזה בהרצאה הוא אכן בעייתי, אך מסיבות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום שוב, ג'וד. גילוי נאות. עם חלק ממה שאמרת כבר התמודדתי -הגבתי עליו בתגובות לאנשים בבלוג או שהתמודדתי איתם במאמר עצמו או שכתבתי עליהם לאנשים שפנו אלי במייל. רוב רובה של התגובה הזאת הורכב מציטוטים ערוכים של דברים שכתבתי בעבר. התגובה ארוכה, אך לדעתי שווה קריאה. אם ארוך לך מדי, קפצי למסקנה שלה. 1. (א) אכן לפי מחקר האחיות הסיכון לצריכת כולסטרול עולה לכל 105 מ"ג כולסטרול ל1000 קלוריות. זה *לא* מאפשר לגרגר לומר באופן *אבסולוטי* שצריכת כמות הכולסטרול שיש בביצה אחת ביום היא *מסוכנת* לפי מחקר האחיות. זה לא עולה מתוצאות המחקר: הן יחסיות. (ב) זה פשוט לא נכון שגם אדם שצורך 2000 קלוריות את כמות הכולסטרול שבביצה אחת ביום מעלה את הסיכון שלו, לפי תוצאות מחקר האחיות. אני בחרתי *בכוונה* במקרה קיצוני - ביצה ענקית. השוק מלא בביצים גדולות שמכילות פחות מ-105 כפול 2 מ"ג כולסטרול (כלומר, פחות מ210 מ"ג). (ג) גם צריכת ביצה ענקית פעם-פעמיים-שלוש בשבוע ביצה לא תעלה את הסיכון של אדם, לפי החישוב של *מחקר האחיות*. למה? משום שהתוצאות של המחקר סטטיסטיות וממוצעות לאורך תקופה ארוכה. ולכן, עלינו למצע את גם צריכת הכולסטרול של האדם לאורך תקופה ארוכה. (ד) כך או כך, אני לא חושב *שכדאי* לצרוך ביצה אחת ביום. היא אמנם לאו דווקא תגרום לאדם לחרוג מרף הסיכון שמופיע במחקר האחיות, אבל היא תקרב אותו אליו יותר מדי. ואכן, רשויות הבריאות בעולם אכן ממליצות לאכול מעט ביצים, ולא להתבהם איתן. הן עושות זאת בלי לעשות לביצים את הדמוניזציה שעושה להן גרגר ובטח בלי להציג מחקרים כאילו הם דברים שהם לא אומרים. שוב, גרגר רוצה ליידע את הציבור? שיעשה זאת בדרך אחרית מדעית, בלי דמוניזציה למזון מחיות שלא עולה מהמחקרים שהוא מצטט. (ה) לאור כל הדברים האלו, טענותיך על המיקום שלי בממוצע לא רלוונטיות. הדוגמא האישית שלי מדגימה עיקרון: התוצאות של *מחקר האחיות* הן יחסיות, לא אבסולוטיות, ועל מציג אחראי להציג אותן ככאלו. בנוסף, גם אנשים "בממוצע" לא יקבלו בראש מצריכת ביצים במשורה. המסקנה בעינה עומדת: גרגר רוצה ליידע את הציבור לגבי תזונה בריאה? נפלא, אני בעד. הוא רוצה להציג לציבור את המחקרים עצמם? שוב, אני בעד. הוא רוצה לומר שהם אומרים דברים שהם לא אומרים, במסווה של "פישוט" שאיכשהו תמיד יוצא שהוא מוקיע צריכת מוצרים מחיות? אני *נגד*, וכל אדם שהאמת מעניינת אותו צריך לעשות זאת. 2 + 3. אתחיל בעיקר דבריך. (א) המחקר של Fonarow מצא שלרובם המוחלט של הלוקים בהתקף לב היו ערכי כולסטרול שחרגו מהמלצות ארגוני הבריאות. למחקר הזה כן היה ממצא שדומה, אך שונה מהותית ממה שגרגר מתאר ולא עוזר לו בשום צורה שהיא. רמות הכולסטרול LDL של כ-45 אחוז מחולי הלב שנסקרו במחקר היו תקינות על פי ההמלצות שהזכרתי במאמר. מתוך 45 אחוז האלו, ל-93 אחוז היו רמות כולסטרול HDL שחרגו מהערך המומלץ. לכן, צדקתי לחלוטין כשאמרתי במאמר: "ביותר מ-95 אחוז מהמאושפזים, אחוז מדהים, רמת הכולסטרול חרגה מהרמות המומלצות." גרגר טעה כשטען שרמות הכולסטרול של רבים מן החולים היו תקינות. דבריי כאן מבוססים על טבלת הנתונים הגולמיים מספר 2 שמופיעה במחקר עצמו. זאת תוצאה שהוכרה *במפורש* על ידי החוקרים עצמם, פסקה אחת מתחת לטבלה בה הנתונים הללו מוצגים. אמרת שאת קוראת מחקרים. את יותר ממוזמנת להוסיף את המחקר הזה לרשימת הקריאה שלך. (ב) מה שגרגר עשה למחקר הזה מעיד עליו היטב. לרוב עצום של החולים במחקר הזה היה פרופיל כולסטרול *לקוי*. דהיינו, גרגר טועה ומטעה. אך עדיין, ל-45 אחוז מהחולים היו רמות *LDL* תקינות. זה הממצא המעניין של המחקר הזה ולכן לא מפתיע שבזה מתמקד Fonarow בראיון איתו. גרגר יכול היה להפוך את החלק הזה בהרצאה שלו לדיון מעניין על החשיבות של ממצאי המחקר הזה למדיניות רפואת הציבור של רשויות הבריאות. ה דיון שאין לו קשר ממשי לטבעונות. במקום הצגת המציאות בתכליתיות, הקהל של גרגר מקבל ממנו מצג שווא - את הרעיון המופרך (פשוטו כמשמעו) שרמות *הכולסטרול* של רבים מן החולים במחקר הזה היו תקינות. הן לא היו תקינות, וזה כתוב שחור על גבי לבן במחקר. וכעת לכמה נקודות צדדיות: (ג) את מסתכנת בטעות כשאת משתמשת בשיחרורים לעיתונות כמקור, במקום במחקר עצמו. לא אכפת לי מה אומר השיחרור לעיתונות. גם לא אכפת לי מה אומר האבסטרקט של המחקר. קראתי בעיון את המחקר עצמו, את כולו, מתחילתו ועד סופו. גם הסתכלתי על הנתונים שמוצגים בו. ברור מהם שאני ו-Fonarow לא במחלוקת בשום צורה שהיא. המחקר שלו תומך במה שאמרתי, אחד לאחד, וסותר את גרגר. (ד) "פונרו חתום על מחקרים קודמים בנושא כולסטרול שנערכו בשיטה דומה, ואחד המחקרים מופיע כרקע בשקופית אצל גרגר". בטח, זה היה מחקר על כולסטרול, ש"בחן את תדירות השימוש בתרפיה שמורידה את רמת הכולסטרול בחולי לב שאושפזו בבתי חולים עקב אירוע לב". נו, אז הכל בסדר, כי זה מחקר של אותו חוקר שבכותרת שלו מופיעה המילה כולסטרול. *סרקזם* (ג) "בעל האג'נדה לא הצליח למצוא את הראיון הזה, או לא הצליח להבין מה הקשר, מה שהוביל אותו למסקנה ההגיונית היחידה שהבעיה היא לא אצלו חלילה אלא אצל אחרים". למעשה, קראתי אותו ודרכוהצלחתי להגיע למחקר עצמו. עם זאת, אני מנוסה מאד בלהתעסק עם מפיצי פסוודו-מדע כמו גרגר ויודע בדיוק למה לשים לב. מיד כשקראתי את הראיון ראיתי שהמרואיין מדבר שוב ושוב על LDL במקום על "כולסטרול" סתמא. ואכן, קריאת המחקר עצמו הבהירה את העיוות שהוא עבר על ידי גרגר. ראי (א) ו(ב) וההמלצה שלי אליך ב(ג). 4 + 5. (א) את מנסה להתמודד עם הטענה הבאה שלי: גרגר טען שמאמר מערכת מסוים קורא להורדת רמות הכולסטרול בדם לאלו של הטבעוני הממוצע. אני טענתי שמאמר המערכת שהוא מזכיר פורסם 1999. ההמלצות של המאמר הזה כבר יושמו ב-2004. גרגר נתן את ההרצאה שלו ב2012. מסקנתי: גרגר מנגח את רשויות הבריאות באמצעות מאמר מערכת שתוקפו פג כמעט עשור לפני ההרצאה שלו. הקורא התמים חייב לשאול את עצמו מה זה אומר על איכות התחקיר המקדים שהוא ערך עבור ההרצאה הזאת. בשום מקום לא ענית לטענותיי. אעסוק כעת במה שכן אמרת. (ב) מאמר המערכת המדובר קורא להפחית את ההמלצה של רמות *כולסטרול LDL* בדם ל-100 מיליגרם לדיציליטר. תגובתך, ואני מתייחס רק לעיקרה: "ההמלצות של רשויות הבריאות בארה"ב הן להורדת כולסטרול על ידי נטילת סטטינים, והטווח שנחשב תקין הולך ויורד." שכחת את השאלה שעומדת במרכז הדיון. את מעמידה פנים שנושא הדיון הוא *איך* אדם צריך להגיע לרמות הכולסטרול המומלצות, אך השאלה היא *מהן* רמות הכולסטרול המומלצות על ידי רשויות הבריאות בארה"ב. המציאות היא שהן ממליצות בדיוק על מה שכתוב במאמר המערכת הזה. דוגמאות: FDA: NIH: טבלה נאה שבה מופיע במפורש: כולסטרול LDL אופטימלי הוא קטן 100 מ"ג לדיציליטר.Your total cholesterol level should be 200mg/dL or less, according to recommendations in the National Cholesterol Education Program (NCEP) Third Adult Treatment Panel (ATP III). You should try to keep your LDL values less than 100 mg/dL, your HDL values greater or equal to 40 mg/dL, and your triglyceride values less than 150 mg/dL http://www.fda.gov/MedicalDevices/ProductsandMedical... דעתו של רוברטס בנושא יותר מעודנת ממה שהוא מציג במאמר מ-1999. במאמר מ-1995 הניואנסים הללו מוסברים (ראי פסקה הבאה). קחי את הבנת דעתו לפרטיה כשיעורי בית. מומלץ לא לקרוא את גרגר, שמעוות אותם כהוגן, אלא לקרוא את מאמריו של רוברטס לאורך השנים. (ג) טענת שה"ציטוט מהמאמר של ויליאם רוברטס, העורך הראשי של ה American journal of cardiology, ובעל המאמר It’s the cholesterol, stupid!". זה המאמר שהתנוסס על המסך בזמן שגרגר דיבר על המחקר של רוברטס מ-1999. המחקר הזה, שהופיע על המסך, פורסם ב-2010. כפי שהסברתי במאמר עצמו, הוא "בכלל עוסק במחלוקת סביב השאלה האם כולסטרול גבוה גורם למחלות לב". נותר לנו לשאול, למה בדיוק גרגר מורח אותו על המסך? כפי שהסברתי במאמר עצמו, "קייס פסוודו-מדעי נראה מרשים יותר בעיניים לא מיומנות כשהוא מגובה בערימות מאמרים אקדמאיים שלכאורה תומכים בו. לכן, בקרב מפיצי פסוודו-מדע נפוץ המנהג של ניפוח שיטתי של רשימת המקורות. היא ממולאת בחדווה בהמוני איזכורים אקדמאיים לא רלוונטיים. ההתנהגות של גרגר מתאימה לצפוי ממפיצי פסוודו-מדע ולכן מורידה את מהימנותו בעיני. גם הוא עוסק בניפוח שיטתי של המקורות שלו וכל טענה קריטית שהוא אומר בשמם בכלל לא מופיעה בהם." (ד) חזרת ונתת, בדיוק כמו גרגר, ציטוט של רוברטס. גרגר אוהב לטעון שציטוט לקוח מתוך אותו מאמר מערכת מ-1999. בזמנו, לא ידעתי מאיפה גרגר שלף את הציטוט הזה, אך גיליתי זאת מאז: Roberts, W. C. (1995). Preventing and arresting coronary atherosclerosis. American Heart Journal, 130(3, Part 1), 580–600. Retrieved from http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/000... גם שם, רוברטס טוען שעלינו להוריד את הרמות המומלצות של רמת ה-LDL ל-150 מ"ג לדיציליטר, אך בניגוד למאמר המערכת ב-1999, הוא טוען שדרושה רמת כולסטרול *כוללת* בדם שנמוכה מ150 מ"ג לדיציליטר. זאת רמת כולסטרול כוללת שקטנה ב-50 מ"ג לדיציליטר מההמלצות שנכנסו לתוקפן ב-2004. יש ניואנסים רבים בדעתו של רוברטס והיא גם השתנתה לא מעט לאורך השנים. בכללותה, היא שוללת את דבריי גרגר מכל וכל. את מוזמנת לעיין בכתביו ולבדוק זאת בעצמך. כאן אשים אותה בהקשרה המדעי ואתן טעימה מהדרך בה גרגר מעוות אותה.המאמר מתוכו לקוח הציטוט פורסם ב-1995. הרבה מים עבור בים מאז. האם רוברטס מתנגד להמלצות המעודכנות מ-2004? כן ולא. במאמר שפורסם ב-2006 הוא מתנגד בעיקר לדבר אחד: פרופיל הכולסטרול שבו צריך להתחיל תרפיה להורדת ריכוז הכולסטרול בדם. הרף *הזה* גבוה מדי לטעמו. פרופיל הכולסטרול האופטימלי *נמוך* בהרבה יותר מהפרופיל שבו מתחילים להתערב רפואית. הנימוק של רוברטס: ההמלצות מ-2004 מכוונות למנוע אירועים לבביים והוא לא חולק על הטענה שהן עושות זאת. עם זאת, רוברטס רוצה למנוע את היווצרות הפלאקים שגורמים לאירועים לבביים. בנוסף לכל זה, רוברטס גם קורא להורדת כמות הכולסטרול הכוללת המומלצת ל-150. הראיות שלו לזה לא ניתנו במאמר הזה. למעשה, אם הוא כתב את טיעוניו העדכניים בנושא באופן מסודר, לא הצלחתי למצוא זאת, נכון לדצמבר האחרון שבו התעסקתי עם זה לאחרונה. את מוזמנת להאיר את עיני. Roberts, W. C. (2006). Atherosclerosis: Its Cause and Its Prevention. American Journal of Cardiology, 98(11), 1550–1555. doi:10.1016/j.amjcard.2006.10.005 מיותר לציין שההסתמכות הבלעדית על מה שכתב אדם אחד מוכשר ככל שיהיה היא סימן ההיכר של פסוודו-מדע. אם גרגר רואה את עצמו כאדם שרוצה ליידע את הקהל בצורה אחראית מדעית, היה עליו להציג את הקונצנזוס בקרב חוקרים (אם יש כזה) או את המחלוקת על צדדיה (אם יש אחת). הוא לא עושה זאת, אלא נותן לקוראיו תצוגה חד צדדית לחלוטין שמבוססת על אי-הבנות של מה שאומר חוקר אחד. אי-ההבנות שלו מוטות "במקרה" לכיוון דמוניזציה של צריכת מוצרים מחיות. גרגר גם חושף כאן עוד מאפיין של הטיה אידיאלוגית: בניגוד לגרגר, רוברטס תומך נלהב בשימוש בסטטינים. הוא מחשיב אותם לפלא רפואי. גרגר לא הזכיר זאת בהרצאה שלו. הוא עבר מדיון ברוברטס וטיעוניו הישר לביצוע דמוניזציה לסטטינים. מקדמי פסוודו-מדע בוררים את מקורותיהם בסלקטיביות ובוחרים דווקא את מה שמתאים להם ומתעלמים ממה שלא. השווי זאת למה שאני עושה כאן: אני מציג לך את דעתו של רוברטס, עומד על כמה מהדקויות בה שרלוונטיות לענייננו, תוך כדי שאני מזכיר שרוברטס לא מייצג את הקונצנזוס בתחום (אם בכלל יש אחד). זה ההבדל בין אחריות מדעיות ופסוודו-מדע.(ה) עדיף להודות בטעות ולנטוש את מה שגרגר אמר. זה אחד העיוותים הכי בוטים שלו. לא מדובר כאן בטעות שכדי להבין אותה צריך להיות בעל אבחנה דקה במגמות סטטיסטיות ויחידות המידה שלהם. מדובר בסתירה חזיתית. גרגר אומר דבר אחד, המציאות את ההפך הגמור ממנו. ככל שמסתכלים יותר לעומק על מה שגרגר עושה מרוברטס וכתביו כך נחשפים יותר ויותר דברים בעייתיים. אסכם את כל ההודעה הארוכה הזאת. את בבירור אדם עם תשוקה רבה לנושא הזה. אני מעריך תשוקה. אני חושב שעדיף להיות עם תשוקה למשהו, אפילו משהו טריוויאלי, מאשר לחיות בלי תשוקה בכלל. עם זאת, אסור לנו להיסחף אחר התשוקות שלנו אל מקומות לא רצויים, וזה לצערי מה שקרה לך כאן. התשובות שלך אינן תשובות. ברוב המקרים, התעלמת לחלוטין מהתוכן של המאמר שאותו את מבקרת. באחרים, חזרת על השגיאות של גרגר בלי לחשוב עליהן באופן ביקורתי. את זה עשית תוך כדי שאת שוב ושוב מכנה אותי בשם "בעל האג'נדה" והשתמשת בדרכי התנסחות מתנגחות. אני בן אדם מבוגר מספיק ומנוסה מספיק בדיונים כדי לא להתרגש מפרובוקציות כאלו. בחרתי להיצמד לתוכן. המציאות היא שהמסקנה שלי נותרה עומדת. גם עם כל הסימפתיה שבעולם לתשוקה שלך, הטיעונים של גרגר נותרו לקויים כשהיו. הניסיון שלך לגונן עליהם עדיין כושל. הסגנון שבו את מגוננת עליו עדיין מאד לא ענייני. עדיין לא טרחת להבין את המאמר שאת מבקרת. יש לי ניסיון עשיר בדיונים עם אנשים והוא לימד אותי כמה דברים על עצמי ועל אחרים. הרשי לי להמליץ לך על משהו שעובד בשבילי: כשמתדיינים עם אדם שחושב אחרת ממך, אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו עונים *בשבילו*. אנחנו יותר במצב מגננה, ופחות במצב שבו אנחנו מוכנים לבחון את המציאות דרך עדשות הרציונליות השקולה. אני ממליץ שנעצור את הדיון הזה כאן ונמשיך אותו עוד כמה ימים, או מתי שבא לך. נצלי אותם כדי לקרוא היטב את המאמר שלי ואת המקורות שאני מזכיר. אולי כשנחזור לדיון הזה, הוא יהיה פורה יותר. אולי תמצאי טעות אמיתית במאמר שלי (הוא כבר תוקן פעם אחת). מי יודע. עלי והצליחי. טל"ח. התגובה הזאת נכתבה במהירות ורובה הוא קופי-פייסט עם עריכות של דברים קודמים שכתבתי. אפשרי ששגיאות נפלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו על התגובה שלך. למה אתה "לא חושב *שכדאי* לצרוך ביצה אחת ביום"? יש יותר ויותר אינדיקציות לכך שזה בריא, לפחות לאנשים שאין להם בעיות כמו סוכרת ו/או היפרליפידמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) על מי אתה בא לעבוד שקראת את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית עלי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הניטפוק- ''שחרור לעיתונות'' נקרא בעברית הודעה לעתונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדהים שכבר העירו לך על המאמר, ובכל זאת לא תיקנת, ואתה נותן לעצמך שלל מחמאות על ההבנה המדעית שלך. >>>"1. (א) אכן לפי מחקר האחיות הסיכון לצריכת כולסטרול עולה לכל 105 מ"ג כולסטרול ל1000 קלוריות. זה *לא* מאפשר לגרגר לומר באופן *אבסולוטי* שצריכת כמות הכולסטרול שיש בביצה אחת ביום היא *מסוכנת* לפי מחקר האחיות. זה לא עולה מתוצאות המחקר: הן יחסיות. ---- צריך להסביר מה פירוש המונח "סיכון" במחקר מדעי, או בדוגמה שלנו במחקר האחיות מה פירוש "סיכון" באכילת ביצה לגבי מחלת לב: אתה הבנת שגרגר אומר שביצה היא "מסוכנת", אבל זו הבנה שגויה, במחקר "סיכון" פירושו עליה או ירידה בסיכוי ללקות במחלה כלשהי. כך מבינים את מילולית ומעשית צופי ההרצאה. וזאת לרוב עליה קטנה בסיכוי שהוא מלכתחילה לא גדול. באנגלית זה ההבדל בין risk ל dangerous. התביעה שלך מגרגר שיסביר לך מה פירוש "סיכון" היא סובייקטיבית לך ולא ריאלית בפרק הזמן של הרצאה בת שעה. >>>(ב) זה פשוט לא נכון שגם אדם שצורך 2000 קלוריות את כמות הכולסטרול שבביצה אחת ביום מעלה את הסיכון שלו, לפי תוצאות מחקר האחיות. אני בחרתי *בכוונה* במקרה קיצוני - ביצה ענקית. השוק מלא בביצים גדולות שמכילות פחות מ-105 כפול 2 מ"ג כולסטרול (כלומר, פחות מ210 מ"ג). --- השוק מלא בביצים וזה נכון, יש ביצים קטנות ויש וגדולות, כמו שהבחנת במדויק. גרגר הביא את יחידת הביצה כהמחשה לצופים לכמות שבה מדובר, מאחר שזאת יחידה שמוכרת לכולם, ביצים אינן זהות אך הן דומות. דומות עד כדי כך שרף הכולסטרול נע בין ביצה בינונית לבין ביצה גדולה. ועם זאת אתה נחוש בתביעתך לגרגר שהיה צריך להמחיש במילה "כביצה" ולא "ביצה", כדי להדגיש בפני הצופים שאולי אינם יודעים, שלא כל הביצים זהות אלא רק דומות. זה אולי מצחיק, אבל הבעיה היא שאתה חושב שזה ניגוח מדעי ומקדיש לזה את כל זמנך וזמנם של אחרים, ויש אנשים שמקבלים את זה כניגוח. וזה רע מאד. זה לא מדעי, זאת קטנרנות. >>> (ג) גם צריכת ביצה ענקית פעם-פעמיים-שלוש בשבוע ביצה לא תעלה את הסיכון של אדם, לפי החישוב של *מחקר האחיות*. למה? משום שהתוצאות של המחקר סטטיסטיות וממוצעות לאורך תקופה ארוכה. ולכן, עלינו למצע את גם צריכת הכולסטרול של האדם לאורך תקופה ארוכה. --- מדובר על ביצה ליום, הטבלה המוצגת בשקופית של מחקר האחיות היא כמות כולסטרול ליום. נתוני המחקר הם לממוצע צריכה יומית. אין משמעות לכמות בלי לנקוב בפרק זמן, ואף אחד מהשומעים לא הבין שאם יאכל ביצה פעם אחת בחיים זאת סכנת מוות. וגרגר אומר במפורש שמדובר על כמות ליום ומשווה זה לעישון של 5 סיגריות ביום, במשך שנה. שוב קנטרנות טרחנית. והעדת על היכולות המדעיות שלך ועל הבקיאות הרבה במחקרים ועל הבנת הנקרא והניתוח והנסיון הרב בדיונים. זה לא מדע זה בלבולי מוח, אם תסלח לי. דיוני סרק שלא תורמים כלום. ---------- יש לך חוסר הבנה מה עבודתו של גרגר, עבודתו היא סקירת מחקרים ומאמרים, והוא עושה עבודה עצומה שאף אחד אחר לא עושה. זה לא תמיד לטעמך, הראיון עם פרנו על המחקר שלו לא לטעמך. טאף, אבל אין מה לעשות, בעיני אחרים מעניין לשמוע מה הוא למד מהמחקר שלו. (מצחיק שאתה מתווכח איתו שבראיון הוא כביכול אמר דברים שאינם תואמים למחקר שלו. עם כל הכבוד לך (ולמחמאות שהרעפת על עצמך)) כל הדברים שגרגר מביא הם ציטוטים, מוצא חן בעיניך או לא, זה מה שהוא עושה. המחקרים לא מוצאים חן בעיניך זה משהו אחר, אבל אתה לא יכול לבוא אליו בתביעות על כך. להפך, גרגר הוא פורטל למחקרים, מחקרים שאפשר לגשת אליהם ולקרוא בעצמנו, והוא בפירוש מביא לפעמים מחקרים שעדיין אין להם אישוש במחקרים נוספים, אבל הם מעניינים ופותחים כיוונים חדשים במחקר, כמו מחקרי ה IGF-1 החדשים. וזה אחד הדברים היפים אצלו. והוא גם מביא מחקרים שסותרים ידע קודם, לא מזמן הוא כתב על כך שהתיאוריה שחלבונים גורמים להמסת סידן מהעצמות בגלל העלאת חומציות הדם, היא כנראה לא נכונה. ------ המאמר שלך איננו מדעי ומטרתו היתה ליצור רושם מסולף על גרגר, כמו שאתה מנסה ליצור רושם מסולף על מלאני ג'וי, שניהם אנשים מבריקים ומוערכים באופן מיוחד בעולם. אין דרך להתעמת עם פסאודו מדע, תראה כמה זמן בזבזת לעצמך ולאחרים כדי לסתור טענות סרק חסרות חשיבות ולהתווכח על גודל ביצים. עצתי לך: יותר צניעות, יותר יושרה אינטלקטואלית, ופחות זדון. יותר צניעות - אין צורך לפרט, כולנו קראנו את דבריך. יותר יושרה - פירושה כמובן לא לשקר בכוונה או בתמימות כמו שעשית במאמר, אבל גם לא לנקוט בטיעונים דמגוגיים כמו שגרגר היה צריך לומר "כביצה", וזאת הוכחה שאין לו מושג קלוש מה כתוב במחקר האחיות, כך כתבת. למעשה אין לו מושג קלוש בשום דבר, כך כתבת. וזדון - אין ספק שאתה חדור להט בעד אכילת בעלי חיים, מאד אמוציונלי ומקדיש לזה את זמנך ואת משאבך. זה מוזר, לאור העובדה שאיש לא מאיים לקחת לך את העוף מהצלחת. אז מדוע אתה עושה את זה. מאחלת לך ללמוד באמת ולהפסיק עם העיסוק הזה, הוא לא מכובד יהודית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאת לא קוראת את התגובה לה את מגיבה... לזה כבר התרגלנו, אחרי הכל, את רק מתיישרת עם הסטנדרט של מגיבים אחרים באייל החדש. אבל זה שאת לא קוראת את מה שאת כותבת - אני חושב שהצלחת להגיע לשיא חדש של חוסר הקשבה. אישקש - יש לך לאן להתקדם! יהודית, נסי לקרוא את העצות שאת נתת בסיומה של תגובה 651831 ולהכיל אותן גם על עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שלא יישמת את עצות הזהב על כתיבה נכונה בזמן שכתבת את המאמר על ההרצאה של גרגר, כי הוא לא משכנע. ראיתי כעת חלק מההרצאה, ההרצאה מעניינת וקולחת, והמאמר שלך שחצני ומלא בוז חסר בסיס, הרבה נפנופי ידיים וטענות נטולות חשיבות לתוכן ההרצאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שהתגובה שלך ספציפית מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי בעבר בכמה הרצאות של ד"ר גרגר, וגם בדיבנק או שניים. כמו שאת יודעת אני מחפש גם בעצמי ולא מסתפק בלינקים שכל צד בוויכוח מנסה להאכיל אותי. כך הגעתי למשל להמלצות איגוד הקרדיולוגים הישראלי שהיו מדורגות גם לפי עוצמת ההמלצה וגם לפי חוזק ההוכחות המדעיות. הגעתי למסקנות הבאות, והייתי מעוניין לשמוע את ההתייחסות שלך אליהן: 1. למעבר מתזונה אמריקאית טיפוסית לתזונה צמחונית או טבעונית יש השפעות חיובית רבות על הבריאות. 2. למעבר מתזונה אמריקאית טיפוסית לתזונה ים תיכונית מסורתית יש לפחות אותן השפעות חיוביות על הבריאות כמו למעבר לתזונה צמחונית. 3. בשום מקום הצמחונים לא מראים שמי שאכל תזונה ים תיכונית מסורתית ועבר לתזונה צמחונית נהנה מאיזה שיפור בריאותי. 4. הצמחונים מפחיתים בחשיבות העובדות שחלק לא מבוטל מהנזק הבריאותי בתזונה אמריקאית טיפוסית נוצר מצריכה של מזונות מעובדים צמחוניים למהדרין עתירי מלח סוכר ושומן צמחי. ד"ר גרגר ממעט לדבר על הסכנות הבריאותיות שבצריכה מופרזת של מזונות כאלה ביחס לכמות דבריו על מזונות מן החי. 5. לפיכך המסקנה שלי היא שצמחונות היא דרך אחת לאכול מזון בריא, בהחלט לא היחידה, ובוודאי לא הפשוטה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי אריק, תודה על השאלות. אני רוצה לענות בתשובה מעמיקה ומלומדת, בעיקר על מחקרים אפידמיולוגיים, וגם לתת דוגמאות, זה מעניין וזה ייקח לי זמן. אענה על קצה המזלג בינתיים, אוקי? 1. " למעבר מתזונה אמריקאית טיפוסית לתזונה צמחונית או טבעונית יש השפעות חיובית רבות על הבריאות" זאת התמונה שעולה ממחקרי האוכלוסיה, וגם ממחקרים מבוקרים. 2,3. "למעבר מתזונה אמריקאית טיפוסית לתזונה ים תיכונית מסורתית יש לפחות אותן השפעות חיוביות על הבריאות כמו למעבר לתזונה צמחונית." זה בעייתי, כי לא ראיתי מחקר שבודק דבר כזה. יש כל מיני מחקרים של השוואת אוכלוסיות, למשל שהיוונים (היו) בריאים יותר, ולכן כדאי לחקות את התזונה שלהם. (היפנים היו בריאים יותר מהיוונים, כמדומני) ויש גם מחקרים התערבותיים למחצה (זאת אומרת ממליצים לאנשים מה לאכול ושולחים אותם הביתה) שהעבירו אנשים לסוגי דיאטות שונים, כמו ים תיכונית וצמחונית, אבל קשה להסיק הרבה ממחקרים כאלה. בנוגע לים תיכונית, שזו דיאטה שיווקית, לא אחת המחקרים האלה ממומנים, במיוחד אם אתה רואה דגש חזק מדי על שמן זית, זה מחשיד. אבל לא תמיד. בכל אופן המוסכמה המחקרית היא שזאת דיאטה טובה יותר מתזונה מערבית, ובעצם אין ספק בזה. תזונה ים תיכונית וצמחונית הן דומות, אפשר לומר שצמחונות היא תזונה ים תיכונית בלי היתרונות שמספקים לכאורה דגים, ולכן נשארו בה רק הדברים השליליים של תזונה ים תיכונית. ההשוואה צריכה להיות בין תזונה ים תיכונית או צמחונות, לבין טבעונות. ולא ראיתי סטטיסטיקות כאלה. אני רוצה לכתוב על הבעייתיות של מחקרים אפידמיולוגיים גדולים ובוודאי קטנים, וכמה אפשר ללמוד ממחקרים כאלה, כי נתוני התזונה הם לא אמינים, לכן המתאמים תמיד יהיו קטנים, אם בכלל יבואו לידי ביטוי. לשם המחשה, עישון או השמנת יתר, שהם גורמים אובייקטיביים, תמיד מראים במחקרים האלה מתאמים חזקים, ויש להם השפעה חזקה על המתאמים האחרים כאשר מנקים אותם. בפרט כמה אפשר ללמוד מהמחקרים האלה על טבעונות, כי לרוב היא לא נכללת, וגם כשהיא נכללת ההגדרה מעורפלת והמדגם הוא לרוב קטן יחסית. למשל במחקר האדוונטיסטם ההגדרה של טבעונות היתה אנשים שאכלו מן החי או המת פחות מפעם אחת בחודש. זאת הגדרה חלשה ובלתי מחייבת, ואיננו יודעים מה הם אכלו בחודש שלאחר מכן. ואנשים לרוב נוטים להמעיט בכמות המזון מהחי שהם אכלו, כי לא נוח להם להודות בזה. בנוסף מדגם הטבעונים אמנם לא היה קטן במיוחד, אבל למשל לא היו מספיק מקרי מוות עקב סוכרת בין הטבעונים מכדי שזה יהיה מובהק (זה מהזכרון). לכן אפשר לומר שבמחקרים כאלה כאשר כן מתקבל מתאם בין מחלה למזון מסוים, המתאם הזה במציאות הוא גדול בהרבה. אני אשמח לתגובה של יובל נוב על זה. בכל זאת יש במחקר האדוונטיסטים דברים מעניינים כמו טבלה 3 במחקר הזה: מה שיפה הוא הדירוג המושלם שהתקבל לפי כמות האכילה מהחי – מסיכון נמוך לגבוה: טבעונים, צמחונים, אוכלי דגים (אלה צמחונים שאוכלים גם דגים), חצי צמחונים, ואוכלי כל. רגרסיה לוגיסטית בין תזונה לסוכרת 2, עם תיקון לכל הגורמים כולל מסת גוף. Vegan vs. nonvegetarian 0.51 (0.40–0.66) 4. "הצמחונים מפחיתים בחשיבות העובדות שחלק לא מבוטל מהנזק הבריאותי בתזונה אמריקאית טיפוסית נוצר מצריכה של מזונות מעובדים צמחוניים למהדרין עתירי מלח סוכר ושומן צמחי. ד"ר גרגר ממעט לדבר על הסכנות הבריאותיות שבצריכה מופרזת של מזונות כאלה ביחס לכמות דבריו על מזונות מן החי."Lacto-ovo vegetarian vs. nonvegetarian 0.54 (0.49–0.60) Pesco-vegetarian vs. nonvegetarian 0.70 (0.61–0.80) Semi-vegetarian vs. nonvegetarian 0.76 (0.65–0.90) הרבה מהבעיות בתזונה האמריקאית הן בגלל מזון מעובד, בעיקר בשר מעובד שהוא הגרוע ביותר (בשר מעובד זה גם פסטרמה). וגם בגלל צריכה מוגזמת של פחמימות, וכמות גדולה מדי של קלוריות. אין דיאטה בעולם שלא ממליצה על הפחתה במזונות האלה, קל וחומר שטבעונות. אצל גרגר כל מילה שנייה היא whole plant כדי שאנשים לא ייטעו. כי גם וופלות עשויות מצמחים, אבל חלק מיתרונות הצמחים נעלמו בהן ודברים לא טובים קרוב לוודאי נוספו להן, יחד עם עודף קלוריות. 5. "לפיכך המסקנה שלי היא שצמחונות היא דרך אחת לאכול מזון בריא, בהחלט לא היחידה, ובוודאי לא הפשוטה ביותר. אני מסכימה. גם מזון מהחי הוא "בריא", כי עובדה שאנשים חיים וזה תלוי בהגדרה של בריא. ככל שאוכלים פחות מהחי זה יותר בריא, מבחינה זאת שיש פחות תחלואה. דיברת על גישה הוליסטית לתזונה וזאת גם ההרגשה שלי, להסתכל על אוכל כרעיון ולא להתעסק יותר מדי ברכיבים כאלה או כאלה, כי למדע לרוב אין תשובות ואין לזה סוף. אבל לא נראה לי שתזונה ים תיכונית יכולה להיחשב הוליסטית, כי אם כן, אז גם פליאו או תזונה אמריקאית הן הוליסטיות, במובן שהן כותרות כלליות לדיאטה מסוימת. אבל אלה הגדרות טכניות, אוכלים את זה וזה וזה כי ככה וככה וככה, ואני לא חושבת שזאת הגדרה של הוליסטיות. מה כן ההגדרה? אני לא יודעת. בטבעונות יש רק דיבר אחד, התער של אוקהם – אוכלים רק מפרי האדמה. והיא הכי פשוטה, אריק, בכל המובנים, הכי פשוטה. כהרגלי יצא יותר קלשון ממזלג. יום טוב לך אריק! אני אחזור אליך (זה איום) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |